כבר ביום השני למלחמה משה פרץ קיבל פניות ממשפחות החללים לשיר את "גיבור של אמא", מהשירים הכי אהובים שלו, בהלוויות של יקיריהם. "הטלפון שלי היה מפוצץ בהזמנות ולא יכולתי להגיד לא לאף אחד", הוא אומר. "הייתי בהרבה הלוויות, שבעות ואזכרות. ביקרתי פצועים בבתי חולים וחיזקתי אותם. עשיתי כל מה שאפשר כדי לעזור ולתמוך. היה נורא קשה לחבק את האמא השכולה ליד הקבר של הילד שלה ולשיר את השיר. לפעמים, מרוב דמעות לא הצלחתי לשיר, אז כולם עזרו לי ושרו איתי.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
"'גיבור של אמא' לא נולד כשיר שכול, אבל כל חייל וכל ילד הוא גיבור של אמא שלו האחת והיחידה. כתבתי בשיר את הדברים שאמא שלי אמרה לי כשבאתי לטבריה לבית שבו גדלתי – 'שב, ילדי, שב, תשמור על עצמך, אל תפחד, מעל ראשך יש מלאכים, אתה גיבור שלי, תמיד תהיה לי מלך העולם'. בדרך הביתה מההלוויות הייתי מתפרק ובוכה, ועם הזמן זה חילחל לי לתוך הלב. הפרצופים של החללים היו מופיעים לי מדי פעם בחלומות".
מה היה רגע השבירה?
"היה רגע אחד שהרגשתי שאני כבר לא יכול להכיל את זה יותר. זאת הייתה הפעם הראשונה שחוויתי חרדה. הייתי בדאון, הרגשתי לחץ והרגשתי שקשה לי לנשום. כשקראתי לילד בשמו, אמרתי שאני כנראה סובל מהתקף חרדה, והבנתי שבשביל הנפש הרגישה שלי אני צריך להפסיק לשיר בהלוויות.
"הופעתי גם לפני החיילים וראיתי כמה הם פייטרים, ושהדבר הכי חשוב שעומד לנגד עיניהם הוא מדינת ישראל. אחד הרגעים המרגשים היה להופיע בטקס הכנסת ספר התורה בקיבוץ בארי לזכר אלחנן קלמנזון ז"ל, שנהרג מאש מחבלים, וחילץ יחד עם אחיו מנחם לפחות מאה אנשים. אי-אפשר להאמין שהסיוט הזה, המלחמה הזאת, היא עדיין המציאות, ושכל כך הרבה נרצחו ונטבחו".
הופעת בכיכר החטופים?
"ביקרתי שם. חיברתי שיר לחטופים, 'בדרך אמונה בחרתי', שנכתב בהשראת המשפט שהיה הסטטוס בווטסאפ של התצפיתנית אגם ברגר. כל חטוף שחזר הביתה זה כאילו שאח שלי חזר מהתופת".
יש אנשים שלא רוצים להחזיר את החטופים.
"אני לא מאמין שיש כאלה. אני חושב שכולם, כולל כולם, רוצים להחזיר את החטופים ולא להשאיר יהודים בשבי במנהרות. זה דיון פוליטי שלא נקיים אותו עכשיו, אבל יש כאלה שחושבים שאם לא נחסל את חמאס קודם זה יהיה אסון גדול. אני חושב שצריך דבר ראשון להחזיר את כל החטופים ואחרי זה למגר את קן הצרעות הזה ולשטח את עזה".
מה הבנת יותר מכל בשנה וחצי האחרונות?
"שאנחנו חייבים לשמור על הזהות היהודית שלנו, זאת השליחות של כל מי שחי במדינה, אחרת הוא יכול לעבור לגור במקום אחר. אני יהודי וישראלי. גדלתי בבית דתי, אני מניח תפילין, לא מופיע בשבתות והולך בשבת לבית כנסת עם הילדים. חשוב לי שהילדים שלי יידעו לפתוח סידור ויידעו מה זה 'מודה אני לפניך' ומה זה 'שמע ישראל'.
"תראה מי מתפלל איתי בבית הכנסת בבאר יעקב, שם אני גר – קיבוצניקים ומושבניקים. גם כאלה שנוסעים בשבת ומדליקים טלוויזיה. בסוף כולם אומרים 'אמן' יחד ולוחצים ידיים ומברכים זה את זה, למרות הדעות הפוליטיות השונות. זה מה שאני רוצה שיראו גם בטלוויזיה, אבל זה משעמם את הקברניטים בטלוויזיה ולכן הם לא מראים את זה. אם לא רבים ולא מתווכחים אין רייטינג".
פרץ, בחודש הבא בן 42, נשוי לירדן ואבא לארבעה (מיכאלה, בת 10 וחצי, התאומים גיא ונועם בני 8 וחצי, וריף בת 6 וחצי) הוא מהזמרים והיוצרים הבולטים בארץ. מאחוריו 11 אלבומים ושיתופי פעולה מצליחים עם הבולטים בזמרים הישראלים, ששרו שירים שכתב. בשנים האחרונות שר יחד עם אמיר דדון, ברי סחרוף, עומר אדם, מוקי, דנה אינטרנשיונל, שלומי שבת, חנן בן ארי, ליאור נרקיס, יונתן רזאל וששון איפרם שאולוב. "אמרתי, בואו ניתן דוגמה אישית בתקופה שיש קרע בעם, ונראה שהמוזיקה יכולה לגשר על המחלוקות הפוליטיות", הוא מספר. "הם מאוד אהבו את הרעיון. עם דנה צילמתי יחד את התוכנית 'המטבח המנצח', ולמדתי להכיר אותה במשך שבעה ימים. בסוף התוכנית שאלתי אותה אם היא רוצה לעשות דואט יחד. השמעתי לה ולשי כרם, המנהל שלה, את השיר, והם עפו על זה.
"עם עומר אדם זה התחיל כרעיון לעשות מופע משותף. היה לנו את המופע הכי מוצלח בארץ. את השיר עם אמיר דדון כתבתי והלחנתי. הוא זמר אדיר, וברי סחרוף מוזיקאי מטורף. כשהלחנתי לו את השיר 'מזמור לתודה' שמעתי את הקול שלו שר אותו. האמנתי שהוא יאהב את השיר, ושמחתי שהוא אהב. הפרויקט יותר חשוב מהשיר. אנשים חושבים שכל אמן שייך לחבורה שלו, אבל כמעט כולם חברים. יש כבוד בין האמנים, ולכן כולם שמחו לשתף איתי פעולה".
כשהמלחמה התחילה כולם דיברו על תחושת הביחד המרגשת, אבל הרבה לא נשאר ממנה.
"אני רואה את ההתנהגות של המנהיגים, רואה איזה שיח מנהלים בכנסת ישראל, ואני מתבייש שאלה האנשים שמייצגים אותנו. העם שלנו שונה. במלחמה כולם התגייסו לעזור. גם אני הלכתי עם הילדים שלי וקנינו מצרכים לחיילים וארזנו אותם. הקבוצות האלה שניהלו ומנהלים את המלחמה צריכים להנהיג את העם, לא לתת לשגרה הקשה והכואבת להשכיח את הביחד. המנהיגים לא רואים את העם ובערוצי הטלוויזיה מסיתים ומפלגים.
"אני ואתה צריכים לחבק האחד את השני בלי קשר לדעות הפוליטיות שלנו. אני מופיע כמעט כל ערב, והקהל שלי מגוון מאוד - ימין ושמאל, דתיים וחילונים — וכולם שרים את השירים שלי ונהנים ביחד. קודם כל צריך לבטל את הרוע והשנאה שהולכים וגדלים. השנאה היא רק בגלל דעות פוליטיות, אין לה שום סיבה אחרת".
יש כאלה שיגידו שאתה תמים ושאלו מילים גדולות מדי.
"הפסקתי להיות תמים כשהתחלתי להכיר את החיים האמיתיים. אחרי הצבא אתה מבין שאתה צריך לעבוד קשה ולהילחם על החיים שלך גם מול אנשים שלא מפרגנים לך ואוהבים אותך ואת העובדה שאתה מצליח, עד שאתה תופס את המקום שלך בכוחות עצמך. אנשים חושבים שההצלחה שלך באה על חשבונם ואני לא מסכים עם זה. אני חושב שלכל אחד מגיע להצליח. ויתרתי על הרבה דברים כדי להצליח. עזבתי את העיר שלי, את החברים ואת המקצוע שלי, והצלחתי. הלכתי להגשים את החלום שלי והגשמתי. אני לא מציג תמונה של גן עדן, אבל אני רוצה להתנהג אחרת, וללמד את הילדים שלי שאין לשנאה מקום בשיח".
אתה רואה חדשות?
"אני רואה חדשות בערוצים 12 ו-14. אל תשלול את חדשות ערוץ 14. מגי טביבי טובה מאוד. עכשיו אני מבולבל ולא יודע למי מהערוצים להאמין. אני רואה את 'פגוש את העיתונות' עם בן כספית ועמית סגל. הם מאוד מעניינים, אבל אני מכור ל'הישרדות'. אם אי פעם אני אלך לתוכנית ריאליטי חוץ מ'המטבח המנצח', זה יהיה ל'הישרדות'. זה הכי ריאליטי שיש".
פרץ מתגעגע לילדות שלו בטבריה, ולימים בהם למד ספָּרות. "אני אוהב את טבריה", הוא אומר. "למדתי ספרות בגיל 15, ואחרי שמונה חודשים התחלתי לספר אנשים עד שמלאו לי 21. בגיל 24 חזרתי שוב לספר, לאיזה שנתיים. הייתי כבר זמר, אבל האלבום הראשון שלי לא כל כך הצליח ולא רציתי לשבת בבית. פתחתי מספרה באזור גדרה. כשאני סיפרתי, תספורת גבר עלתה עשרה שקלים. היום זה 150 שקל... בקורונה חבר ספר אמר לי, 'יש לי כיסא, אתה רוצה לעבוד?' השתגעתי בקורונה. אתה לומד להכיר את הילדים שלך, כפרה עליהם. אתה הגננת שלהם, אתה המורה, אתה המבשל. הילדים דומים לירדן אשתי. הם יפים כמוה".
אתה אוהב את איך שאתה נראה?
"אני מאוד אוהב את מה שאני רואה במראה. אני חושב שכל אחד צריך לאהוב את מה שהוא רואה במראה, כי אי-אפשר לשנות את זה".
עכשיו, לצד הקריירה המוזיקלית שלו, פרץ השתתף בקמפיינים למותג הרכב "צ'רי" ול"גלי". "מחמיא לי שחשבו עליי כפרזנטור למותג צ'רי", "הוא אומר. "מדובר בג'יפ, שנוסע גם על דלק וגם על חשמל, עם שמונה מקומות, והוא הכי מתאים למשפחה עם שש נפשות כמו שלי. היה חשוב לי להכיר את האוטו לפני שאני מצטלם איתו. עשיתי נסיעת מבחן ומה זה עפתי עליו. ל'גלי' הצטלמתי עם ירדן והילדים. רציתי שתהיה לנו מזכרת משותפת. מה לעשות, אני הרפתקן".
הרפתקן?
"עשיתי בנג'י, עשיתי צניחה חופשית, טיפסתי על הרים לא פעם. נראה לי שההרפתקה הבאה תהיה 'הישרדות', רק שלא יהיו שם יותר מדי יתושים. ב'הישרדות' אתה בודק את קצה גבול היכולת שלך".
תחזור להשתתף כשופט בתוכניות ריאליטי מוזיקליות?
"עכשיו יש רק תוכנית אחת, 'הכוכב הבא'. אני מקווה מאוד שיחזירו את 'בית ספר למוזיקה'. זאת התוכנית הכי טובה שהייתה. אני מהמייסדים שלה".
הסכסוך המתוקשר עם בת הטיפוחים שלך אגם בוחבוט נרגע?
"אני תמיד הייתי רגוע. עשיתי את מה שעשיתי למענה באהבה גדולה, ואני שמח שהגשמתי לה את החלום. חשבתי שהיא אמורה להצליח. הייתי 'השליח' שלה בדרך להצלחה, גידלתי ועזרתי לה. עכשיו היא עושה את הדרך שלה לבד. בסוף היא עולה על הבמה וצריכה לשכנע אותך בכישרון שלה".
מה למדת ב-21 שנות קריירה?
"אחרי הקורונה קיבלתי פרופורציה למילה 'שיא'. אני כותב את רוב שיריי. אני טופ-פייב בהשמעות יותר מעשרים שנה. ברוך השם, יש לי אישה טובה וילדים טובים, וזה השיא האמיתי, אבל הכל נכנס לפרופורציות. אם אתה מצליח לשמור על ההצלחה הזאת לאורך זמן ולא להשתגע, להישאר שפוי גם במצב אליו נקלעה המדינה, זה סוג של שיא. הוצאתי למעלה מ-11 אלבומים והרבה סינגלים. בכולם אני מעורב - בטקסטים, בלחנים, בעיבוד".
מה החלום הכי גדול שלך?
"נראה לי שהגשמתי את החלום הכי גדול שלי, להצליח בתור זמר ולהפוך לחלק חשוב בתרבות הישראלית. עכשיו, שהילדים שלי יגשימו את החלומות שלהם".
