אם שמעתם צליל מחריש אוזניים ביום ראשון לפני שבועיים, זה לא בהכרח היה יירוט מוצלח או נפילה חס וחלילה. יש סיכוי טוב שזאת הייתה אנחת הרווחה שעלתה ברגע שקייטלין ג'נר עזבה את הבניין ויצאה משטחי ישראל. במשך ארבעה ימים היא הייתה כאן, בתל-אביב ובקיבוץ רעים, התבשרה בשישי לפנות בוקר שמלחמה פרצה והשמיים נסגרו, צולמה במרחב מוגן עם כוס יין וגם עם קובה במיה, ואז חולצה בדיסקרטיות, בחרדה גדולה, והוחזרה בשלום הביתה בלי שנגרמה תקרית דיפלומטית.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
ג'נר, שפרצה לתודעה כאלוף אולימפי באתלטיקה, התפרסמה בשנות האלפיים כאביהן של קיילי וקנדל ג'נר בתוכנית הריאליטי של משפחת קרדישאן והדהימה את העולם ב-2015 כשיצאה מהארון כטרנסג'נדרית, הגיעה לארץ הקודש ביום רביעי 11 ביוני כדי להיות אורחת הכבוד של מצעד הגאווה שהיה אמור להיערך יומיים אחר כך, ומצאה את עצמה באחד הרגעים הכי היסטוריים והיסטריים של מדינת ישראל: המלחמה מול איראן. במקום לעשות ברונו מארס ולהימלט מפה כאילו מעולם לא דרכה כאן, היא בחרה לעשות את זה כמו שרק קרדשיאן יודעת: עם הרבה גלאם, מלא הומור עצמי ומבלי להתנצל. כבר בזמן אמת היא הביעה את תמיכתה הבלתי מתפשרת בישראל, והיא ממשיכה לעשות את זה גם היום, מביתה הנוח שבמאליבו. עכשיו אנחנו חוזרים לימים האלה ולכל מה שהתרחש מאחורי הקלעים של מבצע ג'נר.
חמישי בלילה, בערב שלפני מצעד הגאווה שנחשב לאחד המבעבעים בתל-אביב, עם אדרנלין וחומרים שנשפכים כמו מים במדינות שיש בהן מים. למרות שהשמועות על מתקפה של ישראל באיראן כבר התחילו להילחש, לא ציפו שזה יקרה עד כדי כך מהר. ובכל זאת, בשלוש לפנות בוקר התעוררנו לאזעקה. עבור רובנו היא בישרה את תחילת המבצע, תקווה לשינוי אזורי וחרדת מוות מסוג שלא הכרנו, אבל למארחים של קייטלין ג'נר הייתה עוד אחריות גדולה על הראש: איך שומרים על הכוכבת בכזאת מלחמה?
המלווים של ג'נר הכינו אותה מראש לטילים, אבל מהזן החות'י. לתרחיש האיראני הם לא ציפו. לג'נר, עם ג'ט-לג ואחרי יום אינטנסיבי, לקח זמן להתעורר, אבל די מהר היא הבינה את הסיטואציה ושמרה על קור רוח. "מרגע ששמענו את האזעקה הראשונה עברנו לנוהל חדש", מספר אחד המארגנים, "שבכל רגע נתון יהיו איתה אנשים ונשמור על אווירה נעימה".
"היא קיבלה המון הודעות וטלפונים מחו"ל", משתפת עירית תלמי, מנהלת התקשורת של תאגיד "עיר עולם ותיירות" של העירייה, שהייתה במעגל הראשון של המארחים. "גם מהמשפחה שלה, שרק בטיסה לארץ גילתה שהיא נוסעת לישראל, וגם מגופי תקשורת זרים. זה היה מדהים לראות איך היא נשארת חיובית ורגועה. מן הסתם אנחנו היינו לחוצים, והיא רק אמרה 'יש לי מזל שאני יכולה להיות כאן ולחוות את זה יחד איתכם'".
היא בכלל הייתה מודעת לחזית שמתלקחת מול איראן, הבינה מה עומד מאחוריה?
"לגמרי. היא אמרה לי שישראל פותרת עכשיו לכל העולם את הבעיה".
חלק מהטלפונים הבהולים הגיעו גם מבנותיה המפורסמות, וג'נר דאגה להרגיע עם מסרים מתוך הממ"ק בקומה ה-25 של המלון, או כמו שהיא קראה לו "הבונקר".
היא לא פחדה?
"היא לרגע לא שידרה פחד, אבל גם עשינו הרבה עבודה מאחורי הקלעים. הצלחנו להגיע למקורבים למשפחה בלוס-אנג'לס והם הצליחו להרגיע אותם. רצינו שהסביבה שלה תדע עד כמה היא בטוחה, כי כמות השיחות והלחץ שהיא קיבלה הייתה מטורפת".
8 צפייה בגלריה
בכותל. ''ג'נר סיפרה שמגיל קטן היא מרגישה חיבור עם העם היהודי''
(צילום: Eclipse Media ,Almog Kolt, משרד החוץ)
למחרת, ביום שישי 13.6, כולנו קמנו למציאות חדשה. "הצמדנו לה מאבטח שיהיה לצידה, הכל כדי שהיא תרגיש בטוחה. במקביל, התחלנו לחפש פתרון להוציא אותה מהארץ ומבלי ששום דבר מזה יזלוג החוצה".
היא הייתה כבר לחוצה לחזור הביתה?
"ממש לא, אבל היה ברור שיש לה לחץ מהבית. היא כל הזמן אמרה שהיא מבינה את המצב. היא הרגיעה אותנו, זה היה מקסים".
"כשהתברר שאין מצעד היא כמובן התבאסה", מספר רגב גור, מנכ"ל ומייסד חברת התוכן "נרטיב", דמות מפתח בביקור של ג'נר. "אבל היא הבינה שזה לא בשליטתנו. הסברנו לה את ההנחיות של פיקוד העורף ומה צריך לעשות כשיש אזעקה והיא מיד קלטה את הכל, כאילו היא פה כבר שנים".
כפיצוי על המצעד האבוד, ג'נר ביקשה לרדת לטיול בטיילת שקרובה למלון. היא זרמה בשמחה עם כל מי שביקש לדבר ולהצטלם איתה, ואפילו ניגשה מיוזמתה לחיילים.
לרגע אחד היא לא ביקשה יחס מיוחד, ואפילו התנגדה לכך כשהציעו לה. דוגמה טובה הייתה כשהוחלט שהיא כבר לא תישן בסוויטה שבקומה האחרונה, אלא תרד לקומה 12, כדי להיות קרובה לצוות. אחרי ליל הטילים הראשון, שכלל מספר אזעקות, החליטו במלון להוריד אותה לקומה עוד יותר בטוחה, ולהכין לה חדר פרטי בחלל הישיבות שנמצא בקומה מינוס אחת הממוגנת, במטרה לחסוך ממנה את היציאות לממ"ק באמצע הלילה. מיד העבירו לשם מיטה זוגית, טלוויזיה, מיני בר, מכונת קפה וכל מה שצריך לשהייה מפנקת, אבל ג'נר עצמה ביקשה להישאר בקומה 12 ולהיות כמו כולם.
כמו יתר התוכניות המקוריות, גם זו של ליל שישי, ארוחה במסעדה יוקרתית ליד הים, התבטלה. ג'נר ביקשה לרדת לסעודת שישי מסורתית עם כולם. "עשינו קידוש עם חלות וברכות, וג'נר לקחה מהבופה מאכלים מסורתיים, כמו קובה במיה ודג", מוסיף אור ניר, יועץ התקשורת שליווה את המצעד מטעם העירייה. "היא התעניינה בַּכל, הקשיבה לקידוש ושאלה שאלות".
כמו תמיד, גם הפעם היה אפשר לסמוך על המציאות הישראלית שתפוצץ את הבועה. וכך, באחד הרגעים המלחיצים שידעה מדינת ישראל, הלילה הראשון שבו נורו טילים מצד איראן במערכה הנוכחית, ג'נר ומארחיה מצאו את עצמם בממ"ק, מצטלמים לתמונה אגדית שגם תהפוך לבסיס למערכון ב"ארץ נהדרת".
"בדיוק סיימנו קידוש במלון כשהאזעקה הופעלה, אז לקחנו איתנו את כוס היין והלכנו למקלט", משחזר גור את הרגע. "חיפשנו להקליל את המצב, אז צילמתי אותנו. העליתי את התמונה בצורה מאוד אגבית לאינסטגרם שלי. חשבתי שיגיבו לי אותם עשרה חברים שבדרך כלל מגיבים, אבל זה התפשט בטירוף והפך לוויראלי, דווקא בגלל שזו הייתה תמונה מאוד אותנטית".
גם הפעם ג'נר דאגה לעדכן את הקרובים אליה שהיא במקום בטוח. "הילדים שלה ידעו על כל אזעקה מהשנייה הראשונה ויצרו קשר", מספר ניר. "זה חימם את הלב לראות את האהבה שלה למשפחה ואת הדאגה של הבנות כלפיה. גם בינינו נוצר כבר חיבור. הראינו לה את התמונות שעשו לה ב-AI, שהיא עם קסדה של חייל, וזה נורא הצחיק אותה. לאורך השעות שאחרי היא צפתה איתנו בחדשות, התעניינה איך פועלות ההתרעות של פיקוד העורף והתפעלה מהיירוטים. אנחנו ניסינו להרגיע אותה, אבל בפועל הנוכחות שלה הייתה כמו כדור הרגעה לכולם".
ג'נר אמנם לא הביעה לחץ לצאת מהארץ, אבל הצוות כל הזמן ניסה לחשוב על פתרונות, עד שאחת מאורחות המלון, מנכ"לית של חברת תיירות גדולה, סיפרה על קבוצת תיירים שהיא מוציאה מהארץ דרך ירדן. הרעיון התפתח לתוכנית חילוץ משותפת עם השגרירות האמריקאית בארץ ובירדן. התכנון היה להעביר אותה בשקט, כך שכמה שפחות אנשים ידעו על העזיבה שלה, אבל דווקא לג'נר היו תוכניות אחרות. "אנחנו רצינו שאף אחד לא יידע שהיא עוברת לירדן, אבל היא ניגשה לאנשים וסיפרה להם שהיא עוזבת, ואיך", סיפר אחד המארחים.
ביום ראשון 15.6 בבוקר, 24 שעות בלבד מהמועד המקורי, ג'נר עברה את הגבול לירדן ומשם המשיכה הלאה, לארה"ב. לפני שיצאה, הצוות ערך לה אירוע פרידה צנוע והעניק לה פסל עם הקדשה, שאותו היא הייתה אמורה לקבל על בימת המצעד.
אסף זמיר, סגן וממלא מקום ראש עיריית ת"א-יפו, שהגיע לפרידה, סיפר: "היה לנו חשוב להגיע להיפרד מטעם עיריית תל-אביב-יפו ולהביע את הערכתנו הענקית לפני החזרה שלה לארה"ב. אמרתי לה שנשמח לארח אותה שוב במצעד של השנה הבאה, ותמיד".
הרעיון להביא את ג'נר לישראל עלה לפני מספר חודשים, כשהוחלט באופן סופי לערוך השנה את מצעד הגאווה בתל-אביב. "בשנה שעברה הרגשנו שזה לא מתאים, אחרי הטראומה של 7 באוקטובר", מספר איתי ולדמן, ראש מינהל תקשורת ודובר עיריית תל-אביב-יפו. "במקום זה עשינו עצרת עם שירים שקטים. גם השנה הייתה התלבטות ובסוף החלטנו לקיים את המצעד. עם זאת, כמובן שהוא היה אמור להיות השנה קצת אחרת, עם התייחסות לתקופה: נציגים ממטה החטופים היו אמורים לצעוד עם דגל ענק, משאית של מילואימניקים ונאומים של שורדת שבי ושל אמא לחטוף. המצעד לא היה אמור להיות מנותק מהמצב".
מהרגע שהוחלט שהמצעד ייצא לפועל היה ברור שרוצים להביא אליו דמות בינלאומית בעלת שם. השם קייטלין ג'נר עלה לא פעם לאורך השנים, אבל הסיכוי היה קלוש. אחרי הכל, מדובר באחת הנשים הפופולריות בעולם כרגע (ולכל הפחות אבא של אחת הנשים הפופולריות כרגע), עם כ-15 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות. המחשבה שהיא תסכים לבוא לפה בזמן שעזה בוערת והחות'ים מטפטפים טילים נראתה כמו פנטזיה. אז גייסו קצת חוצפה, וניסו.
הצעד הראשון היה גיוס משרדי הממשלה הרלוונטיים. עמי אלון, מנהל אגף שירותי שיווק של משרד התיירות, מודה שהם כל הזמן בחיפושים אחרי משפיענים שיסכימו לבוא לארץ. "בתקופה האחרונה זה קצת יותר מאתגר, מן הסתם, וידענו שאם נביא את קייטלין לארץ זה ישדר מסר שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, יעד אטרקטיבי ובטוח לקהילה הגאה, ושתל-אביב היא סמל לפתיחות ולקבלה".
"קייטלין גם מאוד פרו-ישראלית", מוסיפה ענת שיחור-אהרונסון, דוברת המשרד. "היא מאוד רצתה להגיע לארץ כדי לתמוך בישראל ובמיוחד במסגרת של מצעד גאווה. היה לה חשוב להגיע לפה ולחזק את האנשים בתקופת מלחמה".
בשלב הזה נכנס לתמונה רגב גור, יחד עם השותפה שלו, הדר נמירובסקי, ופעל הכי מקרוב שאפשר כדי להוציא את התוכנית לפועל. "לעבוד עבור מדינת ישראל זה אחד הדברים המשמחים שקרו לי", הוא אומר היום. "אנחנו חברה אמריקאית שעובדת עבור מותגים בינלאומיים מסחריים. פתאום לקבל פנייה ממשרד החוץ, ממשרד התיירות ומעיריית תל-אביב, היה מאוד מרגש עבורי. הרגשתי שזו שליחות".
עד כמה היה קשה ליצור את החיבור עם קייטלין ג'נר?
"אם יש משהו שאנחנו מתהדרים בו זו היכולת להגיע לכל בן אדם בעולם במרחק של שתיים-שלוש הודעות. גם עם קייטלין יש לנו חברים משותפים ונוצר קשר מיידי. היא ישר שמחה לקחת חלק במצעד, גם בזכות זה שהיא רצתה להשתתף בו, גם כי היא אוהבת את ישראל, וגם כי היא סמכה עלינו".
הקשר עם גור נוצר כחודשיים לפני מועד ההגעה, ומאוחר יותר הוזמן לביתה בשיקגו ואז הצטרף אליה לטיסה לארץ. "דיברנו קצת על הטיול ועל מה שמצפה לה, לא שאז ידעתי מה מצפה לה. דיברנו על מצעד הגאווה ועל תל-אביב. היא בעצמה ידעה לספר לי שזה המצעד השני הכי גדול בעולם".
איך היו התגובות בארץ לקראת ההגעה שלה?
"לא קיבלתי אפילו פידבק שלילי אחד. כולם ידעו להעריך את העובדה שבאה אלינו כוכבת בסדר גודל כזה בזמן שהרוחות בישראל סוערות. הכניסו אותנו לראות את הקוקפיט באל על, ובסוף ישבנו שם שלוש שעות".
"מהרגע שפורסם שהיא מגיעה לארץ קיבלנו המון פניות, גם מהתקשורת הישראלית וגם מהתקשורת הבינלאומית", מספר ניר. "מאז פריצת המלחמה לא הייתה בארץ מישהי בסדר גודל כזה. הוחלט לערוך הצהרה תקשורתית בנוכחותה קצת אחרי שהיא נוחתת".
"לא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים והכנו לעצמנו כמה תרחישים", מחזקת עירית תלמי. "באופן אישי לא ציפיתי להתאהב, אבל הכרתי אישה מלאת כריזמה, נגישה ונטולת אגו. נמסתי. הכנו לה מעין תדריך עם שאלות שיכולים לשאול אותה, פחדנו שאולי יתקיפו אותה, אבל מהר מאוד הבנו שאנחנו רק צריכים לשתוק ולתת לה לדבר, כי היא עושה עבודה מדהימה והלב שלה נמצא במקום נכון".
8 צפייה בגלריה
''ראו שזה חודר אליה וכואב לה''. ג'נר במתחם הנובה
(צילום: Eclipse Media ,Almog Kolt, משרד החוץ)
מסיבת העיתונאים הלכה טוב מהמצופה. "כל כלי התקשורת היו שם", נזכר יוני וולף, יועץ תקשורת ושותפו של ניר. "היה לנו חשש היא תיתן הצהרה קצרה, משהו כמו 'אני שמחה להיות פה' וזהו, אבל בפועל היא דיברה בהרחבה ושיתפה בסיפורים אישיים, על המאבק האישי שלה, על אבא שלה שנלחם בנאצים והיה בין משחררי מחנה בוכנוואלד. היא שיתפה שכבר מגיל קטן הוא סיפר לה על המפגש שלו עם ניצולי שואה ועל העם היהודי, ומאז הרגישה חיבור. היא גם סיפרה שהייתה באולימפיאדת מינכן בזמן רצח הספורטאים הישראלים, כרכה כל הזמן את הגורל שלנו בסיפור האישי שלה".
לאחר כמה ראיונות, ג'נר הספיקה עוד להיפגש עם ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי. "הם נשארו לדבר יותר מחצי שעה", מספר ולדמן, "גנ'ר שמעה שחולדאי טייס, אז היא חשפה שהיא כבר 50 שנה טייסת. הם דיברו על ההבדלים בין מטוסי הקרב, הייתה ביניהם שיחה עמוקה. היא באמת סחפה אחריה את כולם".
ג'נר שוכנה בסוויטת "תל-אביב" של מלון אינטרקונטיננטל דיוויד תל אביב, שגם נתן חסות למצעד. זאת אחת הסוויטות המפוארות בישראל, שכבר זכתה לביקורים מדמויות כמו מדונה וביל קלינטון. היא מתפרסת על פני 126 מטרים ונמצאת בקומה ה-25 של המלון. מהחלונות הגדולים שלה אפשר לראות את הים שנפרש מלמטה ואת העיר, ובעצם גם את בימת המצעד, ויש בה פינת אוכל לשישה סועדים, מטבחון פרטי, וגם סאונה וג'קוזי.
"אנחנו יודעים כבר איך לגשת לדבר כזה", מספרת טלי רז גינות, סמנכ"לית שיווק ומכירות של המלון. "כרגיל ניסינו להבין את הדרישות של גברת ג'נר ואני חייבת להגיד שהיא צנועה ונגישה. הדבר הראשון שהיא אמרה לנו היה 'חבר'ה, אל תדאגו לי. אני מסתדרת עם הכל'. למרות זאת הבאנו את השף אלון הירטנשטיין לישון במלון כדי שיהיה זמין לה, והתכוונו להגיש את כל הארוחות שלה באופן פרטי".
בערב הראשון, אחרי הטיסה הארוכה והראיונות לתקשורת, ג'נר אכן אכלה בחדרה. אבל מהר מאוד הבהירה שיש לנו עסק עם סוג אחר של כוכבות, כשבחרה לאכול את שאר הארוחות בחדר האוכל ולקחת לעצמה מהבופה, כמו כולם.
הייתם ערוכים לביקור שלה מבחינה ביטחונית?
"המלון עצמו הוא מהממוגנים בארץ. בכל קומה יש שני ממ"קים. יש גם ממ"ק מול הסוויטה, וכשהיא הגיעה הראינו לה אותו כמו שאנחנו מראים לכל אורח שמגיע. בנוסף, כל מתחם האירועים וחדרי הישיבות אצלנו, שבקומה מינוס אחת, ממוגן. משהו כמו 3,500 מ"ר של בונקר".
בבוקר יום חמישי ג'נר יצאה יחד עם סגנית שר החוץ, שרן השכל, לביקור בעוטף עזה. יעד שאי-אפשר לוותר עליו כשסלבית כמו ג'נר מעיזה לנחות פה. "בדיעבד הציוצים שלה אחרי הביקור שם, וגם עכשיו, הם הוכחה ניצחת לכמה הביקורים האלו חשובים", אומרת כרמל הלוי, סגנית דובר משרד החוץ. "היא שמעה עדויות, ראתה את ההריסות וחיבקה את הניצולים".
המפגש הראשון שלה שם היה עם מזל תזזו, שורדת פסטיבל הנובה, שגם איבדה שם שניים מחבריה. "היא רצתה לשמוע הכל, לראות הכל ולדעת הכל. היא לא חסכה מעצמה שום פרט קשה", מספרת תזזו. "בהתחלה היא הגיעה לאזור של המסיבה, איפה שהיום נמצאות התמונות של הנרצחים. סיפרתי לה את הסיפור האישי שלי ואחר כך הסתובבנו שם קצת והגענו לאזור שבו היה הבר הקטן, שצולם בסרטון של השוטר שמגיע לשם ראשון ומחפש ניצולים. היא גם ראתה את הסרטון הזה".
לא פשוט לעיכול.
"נכון. ראו שזה חודר אליה ושכואב לה. היא סיפרה לי שהיו אנשים ששאלו אותה למה היא נוסעת לישראל, מה יש לה לחפש שם, והיא ענתה את מה שענתה בכל הראיונות – שזה לא מעניין אותה מה אחרים אומרים. אבל היא גם הוסיפה שאנשים צריכים להבין את האמת, שזה לא באמת קשור לכיבוש ולאדמה, אלא שיש פה שנאה תהומית. סיפרתי לה על חברה שלי, דניאל כהן ז"ל, שגם הייתה מהקהילה ונרצחה באותו יום, ועד כמה כואב לי לראות הפגנות עם שלטים כמו 'Gays For Gaza'. גם כואב לי לראות 'Black For Gaza', כי גם אני חלק מהקהילה. היא הסכימה איתי ואמרה שבעצם אנחנו נלחמים נגד הרצון להשמיד את כל מה שחופשי, כל מה שמערבי, כל מה שדמוקרטי. יש כל כך הרבה אנשים שמפחדים לפתוח את הפה מחשש לאבד עוקבים, והיא עומדת מול זה כמו מטורפת. היא גיבורה בעיניי".
עד כמה היא הייתה בקיאה במה שקרה?
"היא ידעה בגדול. היא אמרה לי שאחרי הנובה הבנות שלה רצו ללכת לפסטיבל קואצ'לה והיא ממש פחדה שיקרה שם אסון דומה. היא מבינה שבנובה היו אנשים שרק רצו לחגוג וליהנות והם נרצחו באכזריות".
אחרי המפגש ברעים, ג'נר המשיכה לקיבוץ בארי, שם פגשה את יובל הרן, שכמה מבני משפחתו נחטפו ב-7 באוקטובר וחלקם גם נרצחו. אחר כך הגיעה גם לביתם של הנרצחים יובל ומעיין בר, שהפך על ידי ילדיהם לתחנה של קירוב לבבות. במהלך הביקור שם בבית, היא כתבה על אחד הרעפים את המסר "God Bless".
"אכלנו צהריים אצל בחורה מדהימה בשם רונית, שבעלה כבר מעל ל-600 ימים במילואים", מספרת הלוי. "לא רצינו לקחת אותה למסעדה, היה לנו חשוב שהיא תכיר את האנשים שלנו ולהציג בפניה תמונת מצב ב-360 מעלות – את הניצולים והשורדים, את החטופים, המשפחות, המילואימניקים. את החוויה הישראלית במלואה".
משם, ואחרי טיסה במסוק ברחבי בארץ, ג'נר ופמלייתה הגיעו לירושלים, לכותל. "היא התפללה וכולם קפצו עליה לבקש סלפי. היא הסכימה לכולם, לא עשתה עניין והייתה מאוד לבבית, היא אפילו שאלה את האנשים שהתרגשו לראות אותה איזו מהבנות שלה הכי אהובה עליהם. האהבה שלה לישראל הייתה מורגשת".
את ליל חמישי ג'נר עוד הספיקה להעביר במסעדת גילה וננסי של השף אייל שני. אל החבורה הצטרפו גם אסף זמיר ואשתו, המשפיענית והשחקנית מאיה ורטהיימר. תלמי, שהייתה שם יחד עם מנכ"לית 'עיר עולם ותיירות' שרון לנדס פישר, מספרת ש"הייתה שם אווירה מחשמלת. קייטלין באה אחרי ביקור אמוציונלי בעוטף. חשבנו שהיא עייפה ושנחזור אחרי שעה, בסוף היינו שם שלוש שעות. היא התלהבה ממופעי הדראג ועפה על האוכל".
בין כל המינגלינג, ג'נר פגשה שם גם את שמעון שירזי, מפיק האירועים ואחד האנשים הבולטים בקהילה הגאה. שעות ספורות לאחר מכן, הבית שלו ייפגע מטיל איראני, וגם הביקור של ג'נר יהפוך למסוכן בהרבה.
עם יציאתה של ג'נר מגבולות הארץ היה אמור לכאורה להסתיים סיפור האהבה בין כוכבת הריאליטי למדינת הנידחת והדרמטית ישראל, אבל לאורך הימים שעברו מאז חזרה הביתה היא ממשיכה לצייץ את תמיכתה, להודות על החוויות שעברה בארץ ולשלוח מסרים מחזקים, כמו, למשל, זה שכתבה בעברית "ליבי עם העם והעם בישראל".
"תיכננו הסברה בווליום שתיים ויצאה הסברה בווליום מאתיים", אומר גור. "אני חושב שהאימפקט שזה עשה, שהיא כאן בזמן כזה ומעבירה מישראל את מה שקורה וממשיכה לתמוך בנו גם מהבית בדרכה האותנטית, הפך למהלך הסברה מדהים עבור ישראל".
הופתעת מזה שהיא המשיכה להדהד את הביקור שלה בכזו התלהבות?
"לא. זה היה כישלון אם היא הייתה חוזרת בלי להמשיך את החיבור שנוצר פה. אני בטוח שהרווחנו חברה לכל החיים. בנוסף, אחרי שהיא חזרה היא אמרה לי שזה היה אחד השבועות הכי טובים שהיו לה בחיים".
איך אפשר להסביר את ההתאהבות?
"אני באמת חושב שישראל היא אחד הילדים הכי מגניבים בשכונה. הבעיה שלנו בדרך כלל זה שלא יודעים את זה. אם אני הייתי אחראי על ההסברה הלאומית, הייתי כל הזמן באטרף להביא לפה עוד ועוד אנשים שלא יודעים מה באמת הולך פה. כי כשמגיעים לפה - אין סיכוי שלא להתאהב".
אתה חושב שהיא תסכים לבוא שוב, למצעד הבא?
"עדיין לא דיברתי איתה על זה, אבל אני כמעט בטוח שכן".
ועכשיו גם יהיה יותר קל להביא בינלאומיים אחרים?
"לָרוב הדברים האלה עוזרים. אבל עכשיו אסור לנו להוריד את העיניים מהפרויקט שחשוב באמת: להחזיר את החטופים".
קייטלין ג'נר מסכמת את הביקור
הרוח והעוצמה של האנשים בישראל, יחד עם בעלי הברית של ישראל, ובעיקר מנהיגים כמו דונלד טראמפ, השלימו משימה שנדחתה במשך הרבה זמן: הריסת ופירוק המשטר הטרוריסטי האיראני.
העם האיראני ראוי להשתחרר מהטרוריסטים האלה, והעולם בטוח הרבה יותר בלי ממשלת הטרור האלימה שלהם.
הייתי גאה להיות בישראל בימים האחרונים, גם כשהטילים התחילו. מצאתי מחסה יחד עם ישראלים וזרים: נוצרים, יהודים ומוסלמים. האחדות והעוצמה של רוח מגוּונת זו, של כל הדתות והלאומים, שהתכנסו יחד כמו עם אחד, הייתה מרגשת בצורה יוצאת דופן. במקלטים פגשתי את הגרסה הטובה ביותר של האנושות.
לעולם אהיה חייבת תודה לישראל, לבעלות בריתנו באזור, לכל חבריי החדשים ולכל מי ששמר עליי. עלינו להיאבק למען חירות לכל בני האדם, כפי שישראל עושה.
אני מאושרת שלישראל יש שוב בעלת ברית באמריקה.
