חמישה ימים אחרי שטיל נפל על הבית של אשת התקשורת טלי עומר זה קרה גם לשותפתה לפודקאסט, העיתונאית והסופרת שרית ישי לוי. מה שבכל תסריט היה מוכתר כמדע בדיוני הוא המציאות בישראל 2025, המקום היחיד שבו נשים מתבגרות נקרעות בין הרצון לעשות חיים למשימה להישאר בחיים. "ירדתי ברגל תשע קומות למקלט, כי התלבשתי ואיחרתי למעלית", משחזרת ישי לוי. "הבום היה כאילו מישהו אחז בי בגב והדף אותי - פשוט הרים וזרק לצד השני של המקלט".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
אלוהים.
"צרחות שאת לא מאמינה. היו שם חתולים, כלבים, עובדות פיליפיניות של הדיירים המבוגרים, שצרחו הכי הרבה כי הן הגיעו למלחמה לא שלהן. אני פשוט השתתקתי. הייתי מוכת הלם. רק מחוץ לבניין הבנו את עוצמת ההרס והחורבן. רחוב שלם נמחק! ואז, כמו בסרט סוריאליסטי, מתוך ההריסות התחילו לצאת אנשים עם ילדים על הידיים, עם כלבים על הידיים, עם חתולים על הידיים. את לא מאמינה שאת רואה את זה".
אבל תיפקדת.
"תיפקדתי באמוק. בתוך שנייה הגיעו פיקוד העורף והמשטרה והצבא וכל העולם ואני - בלי לשאול אף אחד, למרות שהיה אסור ‑ עליתי לדירה, לקחתי את המחשב ומטען לפלאפון, ויצאתי. רק במלון פתאום קלטתי שחוץ מהג'ינס והטי-שירט שעליי, אין לי כלום. אפילו את כדור השינה שאני קוראת לו מציל חיים, לא לקחתי".
מה הדבר הבא שאת זוכרת?
"שכולם הגיעו אליי, למלון. זה היה משהו משוגע. שלושת הילדים שלי, חברים שגרים בסביבה, אגב גם גדעון (לוי - עיתונאי והגרוש של ישי לוי) הגיע. אמר, אולי תבואי אלינו? עד יעבור זעם".
יפה מצידו.
"כמובן שמאוד הערכתי את זה, אבל לא באתי".
בשלב ההוא, אחרי חמישה ימים כמפונה במלון תל-אביבי, עומר הייתה כבר וטרנית מנוסה. "אנחנו בממ"ד ופתאום, בום טראח שלא שמעתי בחיים", היא נזכרת. "יצאנו החוצה. ראינו שהקירות נסדקו, שהבניין ליד נפגע ויש אש ותימרות עשן".
מה הרגשת?
"אופוריה. התרגשות. בן זוגי אפילו לקח לעצמו ויסקי. ופתאום טלי מורנו על הקו. ואז אני אומרת לעצמי, טוב, האירוע הסתיים".
הגיוני סך הכל.
"בגלל שבמסגרת העבודה שלי בתקשורת הייתי בכל מיני אירועים ומלחמות, הרגשתי ג'יימס בונד. לבשתי כותונת לילה סקסית, כתומה, לקחתי כדור שינה ונכנסתי למיטה".
ישי לוי (מזועזעת): "כתום זה לא סקסי, טלי!"
עומר (מנסה לדבוק בסיפור): "ואז דפקו על הדלת ואמרו שיש אש בבניין. ירדנו 30 קומות למטה. כשיצאנו לקחתי תיק עם תרופות. זה הכי חשוב. השאר כבר מעורפל".
ישי לוי (נאנחת): "באמת שכולם הכינו תיק, חוץ ממני".
ומתי מגיע המשבר?
עומר: "אחרי 24 שעות הייתה לי נפילה".
מה היה הטריגר, האדמיניסטרציה?
"לא. בן זוגי טיפל בכל".
ישי לוי: "זה המזל שלה. זה מה שגרם לי לחשוב שאני רוצה זוגיות".
תסבירי.
"הגיהינום מתחיל בבירוקרטיה. רוב האנשים המבוגרים מאותגרים דיגיטלית. את יודעת כמה טפסים צריך למלא, וכמה את לא מרוכזת ומבולבלת? זה נורא. ולכי תחכי למס רכוש שיבוא וישערך לך את הנזקים. במקביל הייתי צריכה לגרור את האוטו למוסך, ועד שהגיע השמאי הוציאו את נשמתי. האוטו נדפק משני הצדדים. השמאי אומר: זה היה קודם. המוסכניק אומר לו: איך זה שבאופן סימטרי היו דפיקות משני הצדדים? זה ההדף. אז השמאי מציע: יודעת מה, נתחלק חצי-חצי".
מה זה, דייט?
"אמרתי לו תגיד לי אדוני, מה אתה, תגרן בשוק? את לא נושמת. בסוף ויתרתי. ואז נותנים לך 52 אלף על כל תכולת הבית. מה זה 52 אלף שקל? ואז גם לא הגיע הכסף! אחר כך את צריכה למצוא דירה שכורה, לשלוח להם את החוזה בפי-די-אף, אחרת לא ישלמו לך. ועד אז, לשלם מהכסף שלך. וזה המון כסף. כל הסיפור הזה מאוד, מאוד קשה. אני וסמוטריץ' לא חברים. לא מאמינה למילה שיוצאת לו מהפה, אבל אני אזרחית שמשלמת מסים במדינה ואני גם אישה אסרטיבית. יש לי קשרים, אני לא מתביישת. את חייבת להיות אסרטיבית אחרת את נדחקת לאחור. (מצטרדת) באמת שעברתי דברים מאוד, מאוד קשים בחיי, הרבה יותר קשים מזה. והתמודדתי, הייתי חזקה כמו סלע. כאן איבדתי את הצפון".
כי האדמה נשמטת לך מתחת לרגליים.
"זה יותר הבניין קורס לי על הראש. (בציניות) אנשים אומרים לי: העיקר שלא נפגעת. בטח שנפגעתי! הנפש שלי נפגעה. מזל שבגיהינום הזה היו לי שני מפלטים: הפודקאסט שלנו, והנכדים".
כמעט חודש וחצי אחרי האירוע, ברור שדרוש יותר מטיל בליסטי כדי להביס את שתיהן. עומר כבר התמקמה במשכנה החדש. ישי לוי בדיוק מצאה דירה. כמה ימים אחרי שאיבדו את הבית התייצבו להקליט פרק נוסף של "מתיחת פנים", הפודקאסט שבו הן חולקות את תפיסת עולמן כנשים מתבגרות בעולם של גילנות ופילטר ולנסיה. לשולחן הניתוחים הן מצעידות את כל החשודים המיידיים: זוגיות, מלחמה, נעורים, גברים, אימהות, הזדקנות, ניתוחים פלסטיים, חטופים, פוליטיקאים, ומטפלות בהם בדרכן. כלומר ללא מורא, ללא משוא פנים ובלי לדפוק חשבון. בעידן שבו תוחלת החיים בעלייה הן קולו של דור שמסרב להיעלם מהפריים, או להפוך לסבתא סורגת עם טיפים לעוגות גבינה, כמצופה מנשים בעשור השביעי וצפונה. יחד עם הסדרה "גרייס ופרנקי", הפודקאסט של ג'וליה לואיס דרייפוס והתוספת הנוכחית "על ארבע", ספרה של מירנדה ג'וליי ‑ הן מציפות את הצורך המושתק של נשים לדבר על כל מה שלא מדובר בפרויקט הבלתי אפשרי המכונה התבגרות נשית. או כמו שישי לוי אומרת: "אולי בלי להתכוון עלינו פה על משהו".
רוב הזמן הן גורמות לגילן להיראות כמו יתרון. זה הנשק הסודי שמאפשר להן להשתחרר מכל המה יגידו ולהיות הגרסה הכי טובה של עצמן. "אני לא מתגעגעת לכלום. וואט ווז ווז – ווז", פוסקת עומר. "מתגעגעת רק לקום בבוקר ושלא יכאב לי כלום, ולימים שיכולתי לצאת מהבית בלי טיפת איפור. תביני שמכוניות התנגשו ברחוב כשהלכתי! עד היום, כשמכוניות מצפצפות אני בטוחה שזה בגללי. לא חושבת שהבנתי את זה בזמן אמת, והיום אני מכה על חטא".
הקלישאה היא שלנשים יפות יותר קשה להתבגר. מסכימות?
"אני לא יודעת, אבל אני זוכרת את הרגע שנעשיתי שקופה. זוכרת שאני הולכת עם עגלה בסופר ואף אחד לא מציע להוריד לי את הבקבוקים מהמדף הגבוה או אומר לי 'בואי, תעקפי אותי בתור', את יודעת, הדברים הקטנים. באיזשהו שלב חשבתי שכבר לא אמכור את האוטו. מכירה את זה?"
לא.
"זה לא מתקופתך. זה כשאת עומדת ברמזור ומישהו שואל: 'מוכרת את האוטו?'"
ישי לוי: "יש נשים שיותר קל להן לקבל את השינוי. יש לי חברות יפהפיות שנתנו לשיערן להאפיר והן מאושרות. אני ממש לא נגד תנועת האייג'ינג, כל מי שרוצה להתבגר עם הטבע, זכותה".
ואת?
"לי חשוב להיראות טוב יותר מגילי".
ואת אומרת את גילך האמיתי?
"כן. אני בת 77. טלי לא מגלה".
עומר (נבוכה): "במשפחה שלי יודעים שגם בעינויים קשים לא יגלו את הגיל שלי. לא את הגיל ולא את המשקל".
טוב, זה לא רציונלי. היום אפשר לברר את זה בדקה ברשת.
(נלחצת) "לא צריך לברר! אמא שלי (הסופרת וזוכת פרס ישראל דבורה עומר ז”ל) הסתירה את גילה שנים. היא גם לא יכולה הייתה לסבול את הידיים המזדקנות שלה, אז מגיל 40 הסתובבה עם כפפות. כל מי שנסע בזמנו לחו"ל, לא טסו אז הרבה, היה מביא לה כפפות תחרה במתנה".
ישי לוי: "אנחנו דחינו את הפיילוט לפודקאסט כי עשיתי מתיחת צוואר, ולא התביישתי להגיד את זה בשידור הראשון שלנו".
היה גם מי שהאשים אתכן ברדידות אחרי שדנתן בניתוחים פלסטיים.
"על זה עניתי בשידור שכן, אני מאוד רדודה. לא כתבתי ספרים, לא הייתי עיתונאית, אבל מי שמחפש משהו באמת עמוק ורציני מוזמן להאזין לפודקאסט של אסא כשר".
את מצליחה להבין נשים שעושות פרוצדורות פלסטיות, ומשקרות בנושא?
"אולי אם הייתי עושה את זה בגיל 50 הייתי משקרת. בכלל, האנשים היחידים שאני מחשיבה את דעתם הם ילדיי. חוץ מהם, ממי אני צריכה להתבייש בגיל 77?"
ישי לוי: "יש לי חברות יפהפיות שנתנו לשיערן להאפיר והן מאושרות. אני ממש לא נגד תנועת האייג'ינג, כל מי שרוצה להתבגר עם הטבע, זכותה"
מעולם לא הייתה לך בעיה לומר את גילך?
"הייתה פעם נסיעת עיתונאים. ישבנו כולנו באוטובוס ואחד העיתונאים פשוט לקח את הדרכון שלי, פתח, ושאל: 'רוצים לדעת בת כמה שרית ישי לוי?' והקריא את שנת הלידה שלי. זה היה נורא".
איזו חוצפה. זה לא שונה מלהרים לך את החצאית מול כולם.
"אשכרה, או מלגעת לך בציצי, כמו שירון לונדון סיפר שעשה לאישה במעלית".
הדינמיקה ביניהן עושה את האירוע - ישי לוי היא הכותבת המושחזת שלא דופקת חשבון ל-PC. עומר היא המופנמת והרגישה. מכירות כבר עשורים, אבל מעולם לא היו חברות טובות. ואז הגיעה ההצעה לפודקאסט משותף, ממנכ"ל All-in. במפתיע, שתיהן סירבו. "כל העולם מברבר את עצמו למוות, אז התלבטתי", מודה ישי לוי. "אמרתי, מה יש לי ללכת לדבר על החיים שלי?"
ומה שיכנע אותך?
עומר: "היא ראתה שאני נחמדה. אני בן אדם מאוד סגור, ושרית הצליחה לקלף אותי כמו בצל. להוציא ממני דברים שאף פעם לא דיברתי עליהם. למשל על אמא שלי. היה בזה משהו תרפויטי".
אמא שלה הייתה חלק מהדבר הכי קרוב למעמד אצולה בישראל, שושלות של תרבות ובידור: משפחת דיין-גפן. משפחת בנאי. משפחת עומר-מוסינזון. "הסופר יגאל מוסינזון, דוד של אמא שלי, היה אומר 'אצלנו במשפחה לא זורם דם, זורם דיו'", מאבחנת הבת הבכורה של דבורה ושמוליק עומר, מנכ"ל הבימה לשעבר.
עם משפחה כזו, לא פלא שרק עכשיו היא מתחילה לפלרטט עם אזורים שלפני זה הרגישו לה קרובים מדי לבית. היא התחילה כמזכירה בחברת ההפקות של יגאל שילון ויהודה ברקן ("המזכירה הכי גרועה בעולם, לא ידעתי להדפיס או לתייק"). במקביל תיפקדה כאיט גירל בתל-אביב של האייטיז וכמייסדת ואשת יחסי הציבור של הקולוסיאום, בזמנו המקדש של כל המי ומי (עומר מתקנת: "ההוז אנד שמוז!"). בהמשך הפכה לשותפה במשרד יחסי הציבור של אירינה שלמור, ואז עברה לעסוק בתקשורת לוויינית. הכי רחוק מבית הגידול שלה. אבל כילדה, לעומר לא היה מושג שלא כולם גדלים כמוה, עם אפרים קישון בטלפון וחיים טופול בסלון ואמא כלת פרס ישראל שלא מוכנה לכתוב עבורה טקסט לבית הספר. "היא אמרה לי: אבל מה אם המורה תיתן לי אפס?" היא משחזרת.
איזה אגו שביר.
"היא בכלל הייתה שבירה מאוד-מאוד, ממש ערבה בוכייה".
אמה של דבורה עומר נהרגה בתאונת אימונים של ההגנה, אבל כמיטב המסורת הקיבוצית, אף אחד לא טרח להסביר לבתה מה קרה לה. בתגובה, הילדה השלימה בעצמה את החלקים החסרים בסיפור והגיעה למסקנה שאמה התאבדה. "אני חושבת שהיא נשארה בת 11 בגלל זה", אומרת בתה. "היא לא שתתה קפה ולא אלכוהול ולא עישנה סיגריות. אבא שלי תמיד אמר: אל תרגיזו את אמא, הייתה לה ילדות קשה. אז הייתי קצת ילדה הורית. ילדה מטפלת. מצד שני, לא הייתי ילדה קלה. היא אמרה לי לא פעם: הלוואי שתצא לך ילדה כמוך".
מוכר לי! ואיזו אמא את, ביחס אליה?
"היא הייתה אמא שמאוד מזדהה איתי. אם קרה לי משהו, היא הייתה בוכה איתי. לוקחת ללב. אני גם ידעתי בדיוק ליד מי הבנות שלי יושבות בטיול השנתי. הייתי באמת אמא מושלמת. נשבעת לך. (חושבת רגע) אבל אני סבתא הכי איומה שיש. הבת שלי חזרה בתשובה, הם גרים בהתנחלות, שזה לא פשוט לי".
אז איפה את סבתא איומה?
(נבוכה) "אני מכריחה את הנכד לקרוא לי טלי".
את ישי לוי אין צורך להציג. עיתונאית בדימוס שפרצה ב"העולם הזה", עברה ל"חדשות" הי"ד, ובהמשך הייתה חברת מערכת "עולם האישה". ברזומה שלה גם הגשת פינות בטלוויזיה, כתיבת ספרי טיולים ועריכת תוכן של "אוצרות הגליל", אתר פילנתרופי של רעיה שטראוס בן דרור. הן הכירו בפיזיקל אימורטליטי, ספק קבוצה-ספק כת - תלוי את מי שואלים ("שטויות, לא הייתה שם כפייה, ניצול כספי או שטיפת מוח. זו דרך חיים מדהימה שעד היום אני נוהגת לפיה"). שטראוס בן דרור גם האחראית בעקיפין לקריירה הספרותית המאוחרת שלה, אחרי שביקשה ממנה לכתוב ספר על ההיסטוריה של משפחת שטראוס. "אמרתי לה, בחיים לא כתבתי ספר. היא אמרה את יודעת לכתוב ואני מאמינה בך".
כיום היא אחת הסופרות המצליחות בישראל, שספרה ראשון "מלכת היופי של ירושלים", אחד מרבי-המכר הגדולים של השנים האחרונות, תורגם ל-17 שפות והפך לסדרת טלוויזיה ולמחזה. ספרה השלישי, "שמור אותי בלב שלך", ייצא בראש השנה הקרוב, אחרי שניצל בנס. "פתאום במלון קלטתי ששכחתי לקחת את כתב היד, עם כל התיקונים שהכנסתי בעבודת נמלים. כעבור כמה ימים הגעתי לדירה, רצתי לחדר העבודה, החלון ומנורת השולחן היו מנופצים לרסיסים, אבל בכתב היד אפילו עמוד אחד לא זז. זה בחזקת השגחה".
גם בגיל 77 היא חיית עבודה, כולל יכולת רטורית מרהיבה ומסוכנת. מספרת סיפורים מצוינת: "כשנסענו לביירות בכלל לא ידענו שנפגוש את ערפאת", היא חוזרת לראיון המיתולוגי שלה ב-1982 עם מי שהיה אז יו"ר אש"ף, בביירות הנצורה. "נסענו אורי אבנרי, ענת סרגוסטי ואני. את עוברת בביירות מין בריקדה כזאתי שמפרידה בין אזור שלא בשליטת ערפאת, לבין המקום שבשליטת ערפאת. פתאום את מוקפת חיילי קומנדו ואת מבוהלת. אנחנו מגיעים לדירה. ואז ערפאת נכנס".
איך הוא היה?
"מאוד נקי ומסודר, לא פרוע כמו שציפיתי, ומאוד עדין ונחמד. מה לעשות? אי-אפשר להגיד שלא. ישב שם מחמוד דרוויש, המשורר הלאומי הפלסטיני, ובשלב מסוים אמר לי, הראיס רווק ואת רווקה, אולי תתחתנו ותעשו שלום?"
מצחיק.
"הדבר הכי טוב שקרה בראיון זה שאורי היה מאוד מרוגש מעצם הפגישה עם ערפאת, אז מי שראיינה בעצם הייתי אני".
הראיון עורר סערה בישראל ובעקבותיו נחקק חוק נגד מפגשים עם אנשי אש"ף. אבל מבחינת ישי לוי, שיא האירוע היה בכלל פגישה עם הטייס אהרון אחיעז ז"ל, שנפל בשבי במלחמת לבנון ושוחרר לאחר חודשיים וחצי, במסגרת פינוי אנשי אש"ף מלבנון. "בסוף הפגישה ערפאת שואל: מה עוד אני יכול לעשות בשבילכם? ואני אומרת לו בשיא החוצפה: אנחנו רוצים לראיין את השבוי אחיעז. השמיים נפלו. אורי בעט בי, איך אני מעיזה, אבל זו האישה הצעירה שהייתי. למרות ההתנגדות של הפמליה שלו, ערפאת הסכים".
סיפור שמקבל משמעות אקטואלית כשחושבים על החטופים שלנו בעזה.
"אני כל הזמן רואה אותו לנגד עיניי. איך התייחסו אליו, איך נתנו לו לדבר איתנו ולהעביר מכתב שלו לאשתו, איך השומרים הלכו לשוק להביא לו תפוחים. מהר מאוד הוא שוחרר, לעומת החטופים שנמקים היום במנהרות חמאס, ואין מושיע".
את אופטימית לגבי המקום שאנחנו הולכים אליו כעם, כמדינה?
"אני דור שמיני בארץ. מעולם לא הטלתי ספק בזה שזאת המדינה שלי והיום קורים פה דברים שמאוד מעציבים אותי. אני רוצה להאמין שהממשלה תתחלף ויהיה טוב. אני מתפללת שכולם יחזרו ושנחזור להיות שפויים".
שתיהן גרושות פעמיים. ישי לוי הייתה נשואה למפיק הקולנוע והטלוויזיה מיכה שרפשטיין ז"ל ולעיתונאי "הארץ" גדעון לוי. עומר הייתה נשואה לבועז ז'ורבין ולאיש העסקים שימי גת. כיום היא חולקת את חייה עם גד שמרון, איש שירותי הביטחון ועיתונאי לשעבר. הנישואים הראשונים של שתיהן הסתיימו בחטף. ישי לוי: "שתינו התחתנו עם גברים שמאוד אהבנו, אבל לא חשבנו על ההשלכות".
מה זה אומר?
"את לא חושבת איך יהיה לגדל איתו ילדים, האם נהיה מסודרים כלכלית? האם יהיה לנו בית? את מתאהבת ומתחתנת".
עומר: "אצלי זה ממש לא היה ככה. בעלי הגיע ממשפחה מאוד-מאוד עשירה, מאוד-מאוד נחשבת. הייתי יושבת עם אבא שלו (אליעזר ז'ורבין - הבעלים של פרסום דחף) באולימפיה – ואיתי בשולחן רבין, דיין ועייזר ויצמן. עייזר הגיע לחתונה שלנו במסוק. זה היה להיות נשואה לסרט".
ולמה זה נגמר?
"הוא רצה להיות מושבניק ואני רציתי להיות נערת זוהר ולהתהולל. לא להיות אשתו-של הבן-של".
עומר: "בעלי הראשון הגיע ממשפחה מאוד–מאוד עשירה, מאוד–מאוד נחשבת. הייתי יושבת באולימפיה עם אבא שלו, הפרסומאי אליעזר ז'ורבין, ואיתנו בשולחן רבין, דיין ועייזר ויצמן. תביני, עייזר הגיע לחתונה שלנו במסוק. זה היה להיות נשואה לסרט. אבל רציתי להיות נערת זוהר. לא להיות אשתו–של הבן–של"
ישי לוי: "פגשתי את מיכה בכסית. הוא היה מאוד-מאוד חתיך. בליין מטורף. חיינו חיים משוגעים. התחתנו ברבנות ואחר כך עשינו מסיבה בים. את ליל הכלולות שלי ביליתי עם מונה זילברשטיין".
במיטה?
"לא, כולנו היינו שיכורים ומסטולים והיא הייתה חברה טובה שלי. אבל החגיגה הסתיימה מהר. כנראה שביסוד שלי אני ילדה טובה ירושלים".
הנישואים לעיתונאי גדעון לוי כבר סימנו את המעבר מהִיפיות לבורגנות. "לבשתי מותגים. נעלתי עקבים. הייתה לי תספורת כזאת. חברתי נורית גפן קראה לי אז מדאם פון לוי. אבל חזרתי לעצמי בתוך שנתיים. היום יש לו אישה אחרת, חיים אחרים, ויש לנו יחסים מאוד טובים, הגונים והוגנים. היה לי חשוב שנגדל ביחד את הילדים, אז לא התעסקתי בכלל במי פגע במי, מי עשה למי, מי אשם במה".
מי פגע במי, מי עשה למי, מי אשם במה?
"הוא עזב אותי. זה סוד גלוי. מאוד כאב לי, מאוד נפגעתי אבל היו לי ילדים קטנים והייתי צריכה להרים את עצמי ולהיות חזקה. כמו שטלי אומרת, אהבה חדשה מרפאת אהבה ישנה ודי מהר הייתה לי אהבה חדשה. זה פצע מאוד-מאוד גדול בחיים שלי, הגירושים, וזה משהו שאני מחטטת בו עכשיו. אבל זה לא ממוטט אותי, להפך, אני מבינה הרבה דברים".
כמו מה?
"שגם אני טעיתי. לא רק הוא. צריך שניים לטנגו. אבל הוא טעה הרבה יותר ממני, כי הוא בסוף עזב אותי בשביל אישה צעירה ממני".
אגב, זה משנה שהיא צעירה יותר?
"לא. עצם זה שהוא התאהב באישה אחרת, יש דבר פוגע מזה? אבל היום אני אישה חזקה. חמסה-חמסה".
ישי לוי: "אומרים שאהבה חדשה מרפאת אהבה ישנה. הייתה לי זוגיות ארוכה של כמעט עשר שנים אחרי גדעון לוי, ואחריה זוגיות של שלוש שנים. אני מונוגמיסטית סדרתית. בואי נגיד שצברתי מאגר לימי חסר. התוכנית הייתה לעשות הפוגה, שהתמשכה מסיבה מאוד פשוטה: אף אחד לא מוצא חן בעיניי"
למה בעצם עכשיו את לא בזוגיות?
"הייתה לי זוגיות ארוכה של כמעט עשר שנים אחרי גדעון, ואחריה זוגיות של שלוש שנים. אני מונוגמיסטית סדרתית. בואי נגיד שצברתי מאגר לימי חסר. (צוחקת) התוכנית הייתה לעשות הפוגה, שהתמשכה מסיבה מאוד פשוטה: אף אחד לא מוצא חן בעיניי. עכשיו אני שוב רוצה בן זוג".
עומר: "ניסיתי להכיר לה מישהו. היא לא רצתה".
ישי לוי: "טלי רצתה להכיר לי מישהו שנחשב למי יודע מה, חתיך הורס, מיליונר, מצליח. אמרתי לה: טלי, הוא ביביסט! שאני אלך עם אחד כזה?!"
פורסם לראשונה: 00:00, 01.08.25
