לפני שלוש שנים העלתה יוצרת התוכן, השחקנית והקומיקאית לינה בורמנקו לטיקטוק סרטון שהתפוצץ ברשת תוך שעות ספורות.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
בורמנקו (33) קראה לו "החברה הרעילה שלי", והוא נוצר בהשראת חברת עבר שלה, מישהי עם תחביב מקומם: ללעוג לה ולהקטין אותה במעטפת של חיוך ודאגה.
"בדיוק סיימתי קשר עם אותה חברה", היא משתפת. "חתכתי אותה מהחיים שלי אחרי שהבנתי שהיא הייתה רעילה כלפיי לאורך השנים. ואז עלה לי הרעיון להקדיש לה סדרת סרטונים. ממש לא שיערתי לעצמי שהם יתפסו ככה. מתברר שהסרטונים האלה ממש נגעו באנשים, בעצבים החשופים שלהם".
בין עשרות התגובות שהחלו להיכתב בזמן אמת לסרטון, מישהי כתבה שבורמנקו ממש מתארת דמות של "פיק מי גירל". בתגובה, בורמנקו שינתה מיד את שמות הסרטונים ל"החברה הפיק מי הזאת" - החלטה שיווקית שהתגלתה כמוצלחת ביותר, מאחר שמספר הצפיות של כל סרטון רק הלך ועלה.
"אני חושבת שכולנו חווינו מתישהו בחיים חברה 'פיק מי', שהייתה מקטינה אותנו, שהייתה צוחקת עלינו ולא איתנו, ולא ידענו לזהות את זה בזמן ולעמוד על שלנו", היא מסבירה. "יום אחד מישהי ניגשה אליי בבית קפה ואמרה לי, 'תקשיבי, הסרטונים של הפיק מי ממש פקחו לי את העיניים. שמתי לב שאני התנהגתי ככה, שאני הייתי החברה הזאת שהייתה לא רגישה כלפי החברות שלה'. אני לא יכולה להסביר כמה התרגשתי מהפידבק שלה".
איך את בעצם מגדירה מישהי שהיא "פיק מי"?
"'פיק מי' זו מישהי שמקטינה או מורידה אותך כדי להרים לעצמה, בדרך כלל מול אנשים אחרים, למרות שזה גם יכול להיות אחד על אחד".
ההקטנה הזאת נעשית מול גברים?
"אולי בטיקטוק יגידו לך שזה מול גברים, אבל לדעתי זה גם מול נשים אחרות".
וזה בדיוק מה שמאפיין את המונח "פיק מי". מצד אחד, הוא פורח כבר תקופה, וכבר זלג מהרשתות החברתיות גם לדיבור היומיומי, בעיקר של דור ה־Z. מצד שני, נראה שהפרשנות לו גמישה במיוחד ומשתנה לפי מי שמשתמש או משתמשת בו. יש מי שכמו בורמנקו מתארים "פיק מי" כמי שמקטינה נשים אחרות כדי להרגיש טוב יותר עם עצמה. יש שמחדדים שההקטנה הזאת נעשית כדי למצוא חן בעיני גברים, ויש שמרחיבים את המושג להתנהגות נשית מעצבנת כללית שנועדה לשאת חן בעיני המין השני.
מילון הסלנג האינטרנטי Urban Dictionary מגדיר את המונח "פיק מי גירל" בתור "מי שמחפשת לקבל תוקף מגברים באמצעות רמיזה ישירה או עקיפה שלפיה היא לא כמו בחורות אחרות". שדרנית הרדיו אביה פרחי חידדה במהלך שידור ברדיו 99FM: "פיק מי גירל הוא משהו שאומרים על בנות שכשהן ליד בנים, הן מורידות בנות אחרות כדי להרים לעצמן. הן בדרך כלל יגידו: 'תראו את כל המתאמצות האלה, איך הן מתאפרות, איך הן שמות מיני'. כאילו, לעומתי, שאני לא מתאמצת. פיק מי גירל מתנהגת בצורה אחרת כשהיא ליד בנים. היא תגיד, 'אני לא אוהבת בנות, עם בנים הרבה יותר פשוט, הם זורמים איתי, הם לא מחפשים תשומת לב".
גם מיה מגנט, אמנית, מחנכת מינית וחוקרת שעוסקת בתרבות רשת ובעולמם של בני נוער, נצמדת להגדרה הזאת, שלפיה "פיק מי גירל" היא מישהי שמחפשת אישור ותשומת לב מבנים, על ידי רמיזה שהיא "לא כמו כל שאר הבנות", תוך התנכרות לבנות אחרות. "לרוב היא תעדיף להסתובב רק עם בנים ותאמץ תחומי עניין או תכונות שלא נתפסים כמזוהים עם בנות, למשל, חיבה למשחקי מחשב או לספורט, כדי להיתפס כמעניינת יותר בעיניהם", היא מסבירה. "היא יכולה לטעון שהיא לא אוהבת 'דברים של בנות', ש'בנות הן יותר מדי דרמה', ובגלל זה היא מעדיפה לשתות בירה או לגלוש על סקטבורד".
מגנט טוענת שהמושג מבוסס על תפיסות סטריאוטיפיות של מה נחשב "גברי" ו"נשי", כשבפועל, כמובן, יש בנות שלא אוהבות להתאפר או שאוהבות לשחק במשחקי מחשב בלי קשר לאישור הגברי. אלא שהמושג "פיק מי" משטיח את המורכבות הזאת ומייחס כוונה נסתרת ולא אותנטית למי שמתנהגות ככה. "המונח הזה מביע ביקורת כלפי נערות שמנסות לבדל את עצמן מנערות אחרות, מתוך הנחה שההתנהגות שלהן לא אותנטית. כאילו שהן לא באמת אוהבות את התחומים האלה, אלא מדברות עליהם רק כדי לזכות בתשומת לב ובאישור מהבנים".
מיה מגנט: "מצד אחד, המונח הזה נולד מתוך תסכול קיים. מצד שני, כשאנחנו משתמשות בו כדי לתייג ולהשפיל אחרות, אנחנו בעצם פוגעות שוב בנשים, ובכך מזינות את אותו מעגל"
מאיפה המונח הזה הגיע ומתי הוא התחיל לתפוס?
"המונח 'פיק מי' הופיע לראשונה ככל הנראה בטוויטר בשנת 2016, תחת ההאשטג TweetLikeAPickMe. משתמשים שלעגו לנשים שהתנהגו כמו 'אחת מהחבר'ה' השתמשו בהאשטג הזה. בשנים האחרונות המונח נהיה פופולרי מאוד בקרב דור ה־Z, תחת האשטגים כמו PickMeGirl ו־PickMe, בין היתר בעקבות מונולוג מפורסם של הדמות של מרדית' גריי בסדרה 'האנטומיה של גריי', שבו היא מתחננת בפני דרק שיבחר בה ואומרת לו, Pick me. Choose me. Love me. במונולוג הזה מרדית' מתארת איך היא מעמידה פנים שהיא אוהבת את הטעם שלו במוזיקה, ונותנת לו את פרוסת העוגה האחרונה, רק כדי לזכות באהבה שלו. זו בדיוק התנהגות של 'פיק מי' - מישהי שתעשה הכול כדי לרַצות, כדי לזכות בתשומת לב ולהיבחר על ידי גבר.
"היום", אומרת מגנט, "המונח 'פיק מי' נעשה פופולרי גם בקרב בני ובנות נוער בישראל, ואת תראי את זה בייחוד בטיקטוק, כי מלכתחילה מדובר בפלטפורמה שמשקפת את הלך הרוח של דור ה־Z והאלפא. לדעתי, הדמות של ה'פיק מי' היא מטרה קלה לצחוק עליה, כי קל להדגים התנהגות כזאת ולחקות אותה, וזה תוכן שמעורר הזדהות, כי רובנו מכירים דמויות דומות מהחיים שלנו, או שהייתה לנו התנסות עם חברה שהתנהגה בצורה של 'פיק מי'. השימוש במונח הזה בטיקטוק גם נעשה כדי לבדל את עצמנו מנערות כאלה, וזה אירוני, כי אנחנו מבקרות בנות שהן 'פיק מי' כדי להראות שאנחנו לא
'פיק מי' בעצמנו, כשבפועל זה דבר מאוד 'פיק מי' לעשות", היא צוחקת.
ד"ר רחל לוי הרץ, ראשת המגמה לחינוך למגדר ולמיניות מיטיבה מהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר־אילן, טוענת שתופעת ה"פיק מי" לא צריכה להפתיע אף אחד. "ילדות ונערות מחונכות מגיל אפס למשוך תשומת לב", היא מסבירה. "זה התפקיד שלהן בחברה, אבל הוא מלווה תמיד במוסר כפול ובהכפשה של אלה שממלאות אותו בצורה שהיא לכאורה 'לא ראויה' או 'מביישת'. נערות מנכסות לעצמן פרקטיקות חברתיות שמופעלות עליהן ומפעילות אותן בעצמן על נערות אחרות, מתוך מקום של הפנמה ורצון לצבור יותר הון חברתי.
"התרבות הזאת, לנכס נורמות חברתיות פוגעניות כלפי נערות ולהפנותן כלפי נערות אחרות, מתחברת מאוד לתרבות הטיקטוק. הטיקטוק הוא מלכתחילה זירה שבה עלייך למשוך תשומת לב ולעשות הכול כדי להתבלט, כי יש כל כך הרבה תכנים וגירויים וסרטונים אחרים. מצד שני - כשאת כבר מתבלטת באופן הזה, את הופכת ל'פיק מי גירל' בעצמך'".
אז האם לקרוא לנערה או לאישה אחרת "פיק מי", משמעו שהפנמתי מסרים אנטי־נשיים וכעת אני יוצאת נגד נשים אחרות? מיה מגנט טוענת שזה מורכב יותר. "מצד אחד, המונח הזה נולד מתוך תסכול קיים. יש חוויה אמיתית של נשים ונערות שמרגישות שנשים אחרות 'מקריבות' נשים אחרות או פוגעות בהן עבור תשומת לב גברית. מצד שני, כשאנחנו משתמשות במונח כדי לתייג ולהשפיל אחרות, אנחנו בעצם פוגעות שוב בנשים, ובכך מזינות את אותו מעגל".
מגנט טוענת שתרבות ה"פיק מי" גורמת לנערות לריב זו עם זו במקום להפנות את האצבע המאשימה כלפי החברה הפטריארכלית, שהיא זאת שלימדה אותנו מלכתחילה לרצות לקבל אישור מגברים. "כדי לשנות את זה אנחנו צריכות לתמוך בנשים אחרות, להוות מרחב בטוח האחת עבור השנייה ולכבד נשים על הבחירות שלהן בלי לחשוב שהן לא אותנטיות", היא אומרת. "במקום לרדוף אחרי איך שאנחנו נתפסות בעיני אחרים ולרצות שמישהו אחר יבחר בנו, חשוב לבחור בעצמנו ובחברות שלנו".
למעשה המונח "פיק מי" נעשה מטושטש מאוד.
"נכון, ובגלל הטשטוש הזה בהגדרה, כמעט כל אחת עלולה להיות מואשמת שהיא 'פיק מי', בין אם היא אוהבת משחקי מחשב ובין אם היא מתאפרת 'יותר מדי' כדי למצוא חן בעיני בנים, בין אם היא יורדת על בנות אחרות ובין אם היא 'מתנחמדת' מדי לבנות אחרות, בין אם היא 'פיק מי' ובין אם היא צוחקת על אחרות שהן 'פיק מי'.
"לנערות ולנשים פשוט אין דרך לנצח", מסכמת מגנט, "והן יקבלו ביקורת חברתית בכל מקרה. בסופו של דבר, 'פיק מי' הוא מונח שמצביע על תופעה אמיתית, אבל גם על מלכודת. כשהשימוש בו נהפך לכלי שמבקש לתייג, להשפיל ולהרחיק נשים אחרות, הוא רק מחזק את המבנים הפטריארכליים שמהם הוא נולד. הדרך החכמה יותר להתמודד עם התופעה היא לזהות את המבנים האלה, לפרק אותם וליצור תרבות שבה כל אחת יכולה להיות מי ומה שבא לה, בלי לחשוש שיתייגו אותה ובלי לתייג אחרות".
אפשר לראות במונח 'סימפ' Simp)) סוג של מקבילה גברית לפיק מי", אומרת מיה מגנט. "סימפ, מקיצור של Simpleton, היה במקור עלבון כלפי אדם טיפש, אך בשיח העכשווי הוא מתאר גבר שנוטה להתרפס בפני נשים שהוא מעוניין בהן. למשל, הוא נותן להן יותר מדי תשומת לב, כסף או עזרה, מתוך תקווה שהן יבחרו בו. זה יכול להיות מישהו שמסיע בחורה ממקום למקום, קונה לה מתנות או מקשיב לה מדברת על בחורים אחרים, מתוך תקווה שהיא תרצה לצאת איתו.
"כמו 'פיק מי', גם 'סימפ' משמש כנשק חברתי ומותח ביקורת על גברים שמתנהגים באופן לא 'גברי' מספיק לפי הנורמות הפטריארכליות", היא מסבירה, "כלומר, גברים רכים, עוזרים או מאוהבים 'מדי'. עם זאת, בניגוד ל'פיק מי', המונח 'סימפ' מקבל סוג של חיבוק ברשת. יש ממש נשים שאומרות בגלוי שהן היו רוצות בן זוג 'סימפ', ויש גברים שמשתמשים במונח בהומור או בגאווה. אנחנו רואות כאן עוד ביטוי לסטנדרט הכפול שיש כלפי נשים ונערות שנשפטות באופן חמור יותר מבנים על אותה התנהגות. ממש כמו בחור ששוכב עם נשים רבות ונתפס כשווה ו'גבר־גבר', לעומת אישה שתתנהג באותה צורה ותיתפס כ'שרמוטה' ו'נותנת'".
הכתבה פורסמה במגזין "לאשה"
פורסם לראשונה: 23:52, 08.07.25
