כשאנחנו ממהרות מאוד, מוטרדות או מותשות מכל היום, אנחנו נוטות לעשות טעויות הקלדה בסלולרי. אבל האם ייתכן שיש לזה משמעות גם מעבר לכך? מחקר אמריקאי רחב היקף מצא עדות ראשונה לכך שטעויות כאלה, שנעשות לאורך זמן, יכולות להוות סמן מוקדם ראשון להתחלה של ירידה קוגניטיבית קלה - MCI (Mild Cognitive Impairment). ירידה זו היא שלב ראשוני במחלת הדמנציה שנהפכה למגפה עולמית, עם כ-55 מיליון איש בעולם הסובלים ממנה. מחלת האלצהיימר היא השכיחה ביותר בין מחלות הדמנציה, ורוב הנפגעות ממנה הן נשים.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
הבעיה העיקרית במחלות הדמנציה היא שבדרך כלל מאבחנים אותן בשלב מאוחר מדי, כשכבר יש סימנים בולטים של פגיעה בזיכרון ובתפקוד היומי. זיהוי מוקדם, ואפילו מוקדם מאוד במקרה הזה, הוא חיוני ומועיל.
המחקר, שערכו מדענים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד ומוסדות מחקר אמריקאיים נוספים, נערך על פלטפורמת Apple, התפרסם בביטאון Nature Medicine, והתמקד בפיתוח ובהדגמה של מודלים שיכולים לזהות MCI בעזרת נתונים דיגיטליים מרחוק. חשיבותו נובעת מהיקף המשתתפים הנרחב, 23 אלף, אשר הוצמדו במשך שנתיים לאפליקציה ייעודית שפותחה, בשם Intuition. באמצעות האפליקציה נאספו נתונים על השימוש היומיומי במכשירי הסלולר והשעונים החכמים, זאת לצד דיווחים עצמיים על מצב בריאותי וגם מטלות קוגניטיביות אינטראקטיביות שונות.
בין המטלות שנשלחו למשתתפים בזמנים קבועים או אקראיים:
מבחני זיכרון עבודה - יכולת להחזיק בראש את שלבי ההוראות בלי לשכוח את הקודמים. מבחנים אלה בודקים את היכולת לזכור את המידע בטווח קצר ולהשתמש בו. למשל: זיהוי רצפים של מספרים, תווים או פריטים שהוצגו קודם לכן.
מבחני קשב וריכוז - בדיקת היכולת להתרכז, לסנן גירויים ולהגיב במהירות. למשל, מבחנים שמציגים גירויים חזותיים או קוליים שעליהם המשתמש צריך להגיב.
מבחני שפה ויכולות מילוליות - מטלות של קריאה, הבנת משמעות או שליפה מילולית. למשל, לומר כמה שיותר מילים שמתחילות באות מסוימת בתוך דקה.
מבחני תכנון ובקרה - בדיקת היכולת לפתור בעיות, לשנות אסטרטגיה, לעקוב אחרי חוקים. למשל, מטלות הדורשות שינוי כללים תוך כדי משחק או בחירה לפי סדרי עדיפויות משתנים.
כל הנתונים שנאספו נותחו באמצעות מודלים של למידת מכונה (אלגוריתמים שמאפשרים למחשב ללמוד מדוגמאות ולשפר ביצועים ללא הוראה מפורשת) כדי לזהות תבניות הקשורות ל-MCI.
דפוסי השימוש המשמעותיים שנמצאו כמנבאים אפשרות להתחלת דמנציה:
שינויים בקצב ההקלדה והדיוק בהקלדה - האטה בהקלדה, עלייה בשגיאות כתיב או תיקון עצמי תכוף.
הפחתה בשימוש באפליקציות מסוימות - למשל, שימוש מופחת באפליקציות שדורשות תכנון, ניווט או תקשורת.
דפוסי שינה לא סדירים - מידע שהתקבל משעון אפל הצביע על שינויים באורך ובאיכות של השינה, אשר ידועים כקשורים להחמרה קוגניטיבית.
ירידה בתנועה ובפעילות הגופנית - ירידה במספר הצעדים היומיים או יציאה פחות תכופה מהבית.
תגובות איטיות יותר במטלות הקוגניטיביות באפליקציה - ירידה בביצועים לאורך זמן.
"מה שמרשים מאוד במחקר זה הוא ההיקף הנרחב שלו והשוואת נתונים שנאספו לאורך זמן בהתאם לכל סטנדרט ובדיקה שקיימים", אומרת ד"ר סתיו דיבון־זברו, רופאה מתמחה בבריאות הציבור במחלקה מבוססת דאטה ו־AI של חטיבת החדשנות של קופת חולים כללית. ד"ר דיבון־זברו, שדיברה על המחקר במסגרת כנס הפמטק הישראלי שנערך לאחרונה, מדגישה שגם עניין הנגישות שהמחקר מאפשר הוא מרשים מאוד.
ד"ר אמיר גליק: "בסופו של דבר הטכנולוגיות האלה יבשילו למצב שבו הן מתריעות על אנשים שכרגע מפתחים את המחלה או שיש להם סיכון לפתח את המחלה, אם זה בעזרת ניטור פאסיבי - טעויות הקלדה למשל או שימוש במילים שכיחות יותר לספר סיפור בצורה פשוטה יותר או בעזרת בדיקות אקטיביות יותר הכוללות מטלות קוגניטיביות שנותנים למטופל"
"אם נאפיין את סוג האנשים שמגיעים למרפאות זיכרון, לרוב מדובר באוכלוסייה ברמה סוציו־אקונומית גבוהה יחסית או בשלב של הידרדרות כה משמעותית, שלא בטוח שנוכל לעזור בשלב הזה. כלומר, המחקר מגלם בחובו הזדמנות לבריאות רחבה ונגישה יותר. כמובן, צריכים מחקרים נוספים, אבל האפשרות הקלה הזאת של שימוש בסמארטפון, שרובנו כבר מבינים שהוא מכיר אותנו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, פותחת הזדמנויות רבות".
זה יכול גם להלחיץ מאוד. איך את יודעת אם לא טעית סתם בגלל עייפות רגעית?
"קודם כול צריך להבין שזה עדיין מחקר ולא מוצר, ושזה ייחקר עוד ועוד. מעבר לכך, הכוח האמיתי נובע מכך שמסתכלים על איסוף הנתונים לאורך זמן ולא באירועים ספורדיים. אגב, אם את עייפה מאוד לאורך זמן ועושה הרבה טעויות, יכול להיות שזה בכלל לא דמנציה. אם היית מגיעה אליי, השאלה הראשונה שהייתי שואלת אותך היא למה את לא ישנה בלילה? את בלחץ? בדיכאון? בעלך בעזה במילואים? יש המון סיבות. אני חושבת שזו הזדמנות מעניינת לבדוק את כל הדברים האלה".
ד"ר אמיר גליק, מנהל השירות לנוירולוגיה קוגניטיבית במחלקה לנוירולוגיה בבילינסון מקבוצת כללית, רואה את המחקר הזה בקונטקסט מקיף של מהפכה בתחום האבחון והטיפול באלצהיימר, שבו משתלבת גם מהפכה דיגיטלית המשתמשת בכלים של AI. "המחלה הזו היא פרוגרסיבית, זחלנית איטית שלא מתחילה ביום אחד, וההידרדרות אורכת אפילו עד עשר שנים, ולכן כל פיתוח שיביא לזיהוי מוקדם יותר יהיה מבורך. בשלב ה־MCI האדם והסובבים אותו מתלוננים על ירידה קוגניטיבית שאפשר לבדוק אותה במבחנים פורמליים, אבל התפקוד היומיומי בסך הכול תקין - האדם ממשיך לנהוג, לנהל את ענייניו הכלכליים ועוד. הפגיעה הקוגניטיבית הקלאסית והשכיחה ביותר היא פגיעה בזיכרון, אבל זה יכול להיות גם קושי למצוא מילים, קושי בניווט מבחינת תפקודים שהם יותר חזותיים, בעיה בהתנהגות - הכול תלוי באיזה חלק במוח התחילה המחלה".
האם בשלב ההתחלתי המחלה ניתנת לריפוי?
"לא. עדיין אין אפשרות ריפוי לאלצהיימר, אבל יש כיום תרופות חדשות שלא נמצאות בסל הבריאות ואושרו על ידי ה־FDA האמריקאי, שיכולות לעכב את ההידרדרות בצורה יעילה ומתאימות רק לשלבים ההתחלתיים האלה של המחלה - MCI או דמנציה התחלתית - ולא לשלבים מתקדמים יותר. הזיהוי המוקדם קריטי ויכול לעכב את המחלה במשך שנים. אגב, יש פיתוח חדש שקיבל בימים אלה את אישור ה־FDA לבדיקות שיגלו סמנים בדם. בתוך שנה־שנתיים זה ייכנס לסטנדרט שבאמצעותו יהיה אפשר לאפיין את המחלה במקום בדיקות פולשניות יותר".
ד"ר גליק מאמין שהשימוש בדיגיטל לצורך אבחון הוא העתיד. "הכול עדיין בשלבי מחקר, אבל בסופו של דבר הטכנולוגיות האלה יבשילו למצב שבו הן מתריעות על אנשים שכרגע מפתחים את המחלה או שיש להם סיכון לפתח את המחלה, אם זה בעזרת ניטור פאסיבי - טעויות הקלדה למשל או שימוש במילים שכיחות יותר לספר סיפור בצורה פשוטה יותר או בעזרת בדיקות אקטיביות יותר הכוללות מטלות קוגניטיביות שנותנים למטופל, אשר לרוב בודקים במרפאה.
"הניטור יכול לסמן אנשים או להודיע לאנשים שהם צריכים ללכת להיבדק בגלל מצבם. בכל מקרה, חשוב לבדוק במרפאה נוירולוגית לעומק כדי לאבחן מהי המחלה. יש שלל מחלות שיכולות לגרום לירידה קוגניטיבית, וזיהוי נכון הוא הכרחי. אחד היתרונות הגדולים של הבדיקות הדיגיטליות שהמחקר מצביע על יעילותן הוא בהנגשה לאוכלוסיות שפחות פונות להיבדק. בארצות הברית הודגם בצורה משכנעת שלמיעוטים שונים, שלא משתתפים במחקרים קליניים או לא מגיעים להערכות קוגניטיביות, היה אפשר להגיע ולבדוק אותם בצורה טובה יותר בעזרת אותם אמצעים דיגיטליים".
גם בארץ נרשמת התקדמות בתחום האבחון הדיגיטלי, אומר ד"ר גליק. "בפרויקט חדש של בית חולים בילינסון בשיתוף אוניברסיטת אריאל, השתמשנו במסדי נתונים הכוללים תוצאות בדיקות דם רגילות (ספירת דם וכימיה). הצלחנו בשיטות AI ומאגרי מידע גדולים מאוד (חצי מיליון נבדקים) לנבא מי יפתח מחלת אלצהיימר בשנים הבאות, מה הסיכון שלו לפתח את המחלה בשנה הבאה, עוד שנתיים וכן הלאה. זו פריצת דרך שהטכנולוגיה שלה כבר אומצה על ידי החברה המסחרית Alzai Health Israel. עכשיו אנחנו בשלב של תיקוף, במטרה להפוך אותה לכלי קליני ולקבלת אישור ה־FDA. הטכנולוגיה עתידה להפוך לבדיקת סקר, שרמת הדיוק שלה גבוהה והיא יכולה לגלות כ־80% מהאנשים שיפתחו את המחלה בעתיד. הסיבה שהצלחנו היא כי השתמשנו במאגר מידע של חצי מיליון נבדקים. בעתיד, הכוונה היא להשתמש בטכנולוגיה שפותחה לניבוי מחלות נוספות ולא רק אלצהיימר".
ולסיכום ד"ר גליק מרגיע: "איטיות בהקלדה או איטיות מחשבתית הן תהליך שהוא חלק מההתבגרות, מההזדקנות של כולנו. תלונות על בעיות בזיכרון הן שכיחות מאוד, אבל לרוב זה לא אומר שמתחילים לפתח מחלת אלצהיימר וצריך לבדוק כל מקרה לגופו. כאשר יש טעויות הקלדה רבות לאורך זמן או הפרעה בזיכרון שכבר פוגעת בתפקוד, כמובן כדאי לגשת לנוירולוג בקהילה, ובהמשך, אם צריך, לפנות להערכה קוגניטיבית כוללת. אגב, ערפול מוחי - תופעה שנשים רבות מתלוננות עליה בגיל המעבר - לא קשורה לאלצהיימר כלל, וגם בהקשר זה אפשר להפחית את רמת הסטרס".
המדדים שנאספים אוטומטית:
זמן תגובה לכל שלב, מספר טעויות - ביצוע בצורה לא נכונה או בסדר שגוי; חזרתיות - כמה פעמים המשתתף ניסה לבצע שלב מסוים; השוואה לתפקוד בסיסי לאורך זמן.
המטרה:
להעריך את היכולת הקוגניטיבית לתכנן, לבצע ולעקוב אחרי רצף פעולות מורכבות, הדורשות שמירה של זיכרון עבודה (יכולת להחזיק בראש את שלבי ההוראות בלי לשכוח את הקודמים), קשב, ויסות סדר פעולות והסתגלות בזמן אמת.
4 צפייה בגלריה
''אם את עייפה מאוד לאורך זמן ועושה הרבה טעויות, יכול להיות שזה בכלל לא דמנציה''. ד"ר סתיו דיבון-זברו
(צילום: אייל זברו)
הרציונל:
קושי עקבי לאורך זמן בביצוע משימות סדרתיות כאלה עשוי להעיד על ירידה קוגניטיבית קלה ומוקדמת, לפני שמופיעות תלונות סובייקטיביות.
מבנה המטלה:
המשתתף מתבקש לבצע רצף של שלוש־ארבע פעולות במכשיר הסלולרי באמצעות האפליקציה. למשל: לפתוח את האפליקציה, ללחוץ על הכפתור הירוק ואז להקליט משפט שהוא בוחר לעצמו. המשימה עשויה לכלול שינוי בין הוראות חזותיות לקוליות ומתן זמנים קצובים (כל שלב אמור להתבצע בתוך חמש שניות).
מה בודקים:
זיכרון עבודה, סדר ביצוע - האם הפעולות מבוצעות לפי הסדר המתבקש; תגובה לגירויים משתנים - הסתגלות לשינויי צבעים ותזמון; שגיאות תכנון - דילוג, בלבול או ביצוע כפול יכולים להצביע על קושי בתכנון.
הבינה המלאכותית נהיית בשנים האחרונות כלי מפתח ברפואה מונעת בתחומים נוספים. היכולת לזהות "אותות חלשים" בגוף או בהתנהגות, שעדיין לא נראים לרופא האנושי, נותנת אפשרות להתערבות מוקדמת, לעתים אפילו עשור מראש, ולשיפור הסיכויים לריפוי המחלה או האטה שלה.
אחת המחלות הבולטות שבה ה־AI יכולה לסייע היא מחלת הפרקינסון - מחלה נוירודגנרטיבית קשה שגורמת לפגיעה הדרגתית בתנועות הגוף, ותסמיניה המרכזיים הם רעד, קִשיון שרירים ותנועה איטית. גם כאן, כמו באלצהיימר, המחלה קשה לזיהוי בשלבים המוקדמים, וכשהיא מתגלה כבר קיים נזק נוירולוגי משמעותי.
בדיקת דם שפותחה על ידי חוקרים מיוניברסיטי קולג' בלונדון והמרכז הרפואי גטינגן בגרמניה משתמשת בבינה מלאכותית כדי לנתח סמנים ביולוגיים בדגימות דם. על ידי התמקדות בשמונה חלבונים ספציפיים הבדיקה יכולה לזהות אנשים בסיכון גבוה לפתח פרקינסון עד שבע שנים לפני הופעת הסימפטומים, והמחקר מראה כי רמת הדיוק שלה היא כ־80%. יכולת הזיהוי המוקדם הזה, אומרים החוקרים, יכולה לספק הזדמנות משמעותית לטפל במחלה בשלבים המוקדמים שלה, לעכב את הופעת הסימפטומים החמורים ולשפר את איכות החיים של החולים.
