בתחילת 2023, חודשים רבים לפני מתקפת חמאס, הוצגה בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו תוכנית חיסול מבצעית מתוחכמת. שם הקוד של המבצע אסור בפרסום, אז נכנה אותו כאן "כפל זכויות".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
הרעיון היה חיסול כפול, בו-זמנית, של שני האנשים הכי בכירים בחמאס: מי שכונה "קינג" - מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א־דין אל־קסאם; ומי שכונה "אס", יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה.
התוכנית הסודית, שאת קיומה אנחנו חושפים כאן לראשונה, פותחה על ידי שב"כ, אמ"ן וחיל האוויר, כלקח מהכישלון לחסל את ה"אס" וה"קינג" במבצע שומר החומות. “כפל זכויות” הייתה בעצם תוכנית אחת לשני מבצעים שונים - האחד לחיסול סינוואר, השני לחיסול דף. כל אחד מהמבצעים הללו היה יכול לצאת לפועל לבדו, אבל במערכת הביטחון היו משוכנעים ששניהם חייבים לקרות בו־זמנית. "כמעט בלתי אפשרי היה לתקוף אחד, להמתין שעה ואז לתקוף את השני", מסביר אדם שהיה בסוד התכנון של המבצע, "כי ברור שתקיפה של אחד מהם, לא משנה מי, מיד תיוודע לשני". ואז השני ייעלם - וינהל את התגובה, שצפויה להיות חריפה מאוד - על מותו של חברו.
זה היה מאוד לא פשוט, לתכנן מבצע שבו שניהם מחוסלים באותו רגע במקומות נפרדים. הבעיה המרכזית הייתה שההתנהלות היומיומית של סינוואר ושל דף הייתה שונה מאוד: סינוואר ניהל אורח חיים יחסית גלוי, כולל משרדים ששימשו אותו, נסיעות ברחבי הרצועה ופגישות עם גורמים שונים, ראיונות לתקשורת ואפילו טקסים, כמו חלוקת פרס האמי הפלסטיני בדצמבר 2022 לסדרת הטלוויזיה הטובה ביותר, זו שלימים יבינו שהייתה הגרסה המתוסרטת למה שיתחולל ב־7 באוקטובר.
לעומת זאת, אורח חייו של דף, גם בימי שגרה, היה כמו של הדימוי שדבק בו - רוח רפאים. דף לא נראה בציבור כבר עשורים, השתמש בכינוי "חאג' עלי" והסתובב ברשת של בתי מסתור ומחבואים תת־קרקעיים.
אבל ב”כפל זכויות” הצליחו להבין גם היכן יש "מִתְפָס", כלומר מקום שבו כל אחד מהם יימצא באותו זמן; וגם "מִדְפָס", כלומר תבנית שחוזרת באופן כלשהו בשגרה שלהם. בהצלבה בין המתפס למדפס, של כל אחד עם עצמו ושל האחד עם השני - שם ימתינו להם מטוסי הקרב.
במהלך 2022 הכל היה מוכן להפעלת “כפל זכויות”. "אף אחד לא חשב אז על השמדת חמאס", אומר גורם מודיעיני בכיר, "אבל אפשר היה להביא בחשבון מכה שתקטול את שני הבכירים ביותר שלו, ‘אס’ ו’קינג’. האמַנּוּ שפגיעה בהם תביא לזמן ארוך של רגיעה".
למה, בעצם?
"ראשית, משום שאף אחד שיכול לרשת אותם לא יגיע ליכולות שלהם; ושנית, אם מי שיחליף אותם יידע שיש סיכוי שהוא יהיה על הכוונת אם יחצה קווים מסוימים, ואז יעסוק בהסתתרות ובריחה ויצטרך תמיד להביא בחשבון שיש איזה זיק מעליו".
אבל למרות כל זאת, מבצע “כפל זכויות” מעולם לא יצא לפועל.
היו מספר פעמים שהתוכנית הזו הייתה יכולה להתבצע. אחת מהן הייתה במאי 2023, מיד אחרי מבצע מגן וחץ. המבצע הקצר, בן חמישה ימים, התנהל כולו נגד הג'יהאד האיסלאמי בעזה. בצה"ל ובצמרת המדינית היו מרוצים: כל התחזיות שחמאס יתערב, ואולי גם חיזבאללה ואיראן, התפוגגו. הג'יהאד האיסלאמי ספג מכה קשה, כולל חיסול כמה מבכיריו. נתניהו היה משוכנע כי המבצע מייצר הרתעה גם אצל חמאס, ושסאלח אל־עארורי, ראש חמאס בגדה שגורש ופעל מלבנון ומטורקיה, הבין שכדאי לחמאס להישאר בחוץ, "מאחר שמדיניות הסיכולים שלנו פעלה", כדברי ראש הממשלה.
נתניהו מיהר להכריז על עוד הצלחה אדירה: "היום אויבי ישראל בעזה, והרבה מעבר לעזה, יודעים שגם אם ינסו להתחבא אנחנו יכולים ואנחנו נכונים להגיע אליהם בכל עת", הצהיר בישיבת הממשלה, "הכרה זו התחזקה באופן משמעותי במבצע מגן וחץ, שינינו את המשוואה".
הייתה רק בעיה קטנה עם כל זה: המודיעין של שב"כ הראה שזה פשוט לא נכון. בשב"כ הצביעו על הברחות אמל"ח מסיני אל הרצועה, בין היתר של טילי קורנט. כלומר, חמאס לא ממש מורתע, אלא מתכונן לעימות. ראש השב"כ רונן בר המליץ להפתיע את חמאס ולהיערך למבצע נגדו, שיכלול מכת פתיחה עם סבב סיכולים. חמאס הוגדר כ"אתגר הבא לפתחנו", ועוד נקבע כי "לא יהיה מנוס ממערכה בעזה".
בדיעבד אכן יתברר כי חמאס לא ממש היה מורתע. הסיבה שהארגון לא התערב במגן וחץ ונתן לג'יהאד האיסלאמי לספוג את כל המכות, הייתה פשוט חלק מתוכנית ההונאה שלו לקראת מתקפת 7 באוקטובר. חמאס רצה שישראל תחשוב שהוא מורתע. נתניהו, ועימו חלק מבכירי מערכת הביטחון, בלעו את הפיתיון. "אין לנו עניין להיכנס למערכה מול חמאס!" פסק ראש הממשלה בישיבה לסיכום המבצע. כשעלה נושא הסיכולים בישיבת קבינט, נתניהו קבע כי אין בכך צורך, "מאחר שמדיניות הסיכולים שלנו פעלה, ויש כרגע מאזן הרתעה חזק מול חמאס".
תוכנית “כפל זכויות” הוקפאה. סינוואר ודף לא חוסלו. ה”אס” וה”קינג” היו חופשיים להמשיך לתכנן במעמקי המנהרות את המתקפה האולטימטיבית שלהם, זו שתגיע חמישה חודשים אחר כך.
סינוואר ודף הוצבו עוד בעשור הקודם בצמרת רשימת החיסולים של מערכת הביטחון. התוכניות והניסיונות להרוג את השניים התרבו מאז שהם שיגרו את הרקטות לירושלים, במתקפה שהביאה למבצע שומר החומות במאי 2021. “כפל זכויות” היה רק מבצע אחד; היו עוד. אלא שבמשך כל השנים האלו, ישראל לא פיספסה הזדמנות לפספס את ההזדמנות להרוג את השניים, הרבה לפני 7 באוקטובר. ברוב הפעמים זה היה ראש הממשלה נתניהו שמנע את החיסול, לפעמים היו אלו גורמים בצבא, ולפעמים התנאים המבצעיים שמנעו. גורמים שעימם שוחחנו על שרשרת הניסיונות לחסל את סינוואר ודף, סיכמו זאת כך: "כשרצו (לחסל) - לא יכלו. כשיכלו - לא רצו".
בשבועות האחרונים שוחחנו עם גורמים בכירים רבים בדרגים המדיני, הצבאי, הביטחוני והמודיעיני בשנים שקדמו ל־7 באוקטובר ובמלחמה שאחריו, על השאלה הקריטית הזו: מדוע דף וסינוואר לא חוסלו קודם? מהשיחות עימם, ומעיון במסמכים שחלקם היו עד כה חסויים, אפשר לראשונה להתחיל לקבל את התשובה. אחד מאותם גורמים מגדיר זאת כך: "הפעולה (החיסול - ר"ב, י"ר) הפכה לממש בלתי אפשרית, כי כדי לצאת לפעולה כזו, צריך הסכמה של כולם".
וכדי לא לצאת?
"צריך התנגדות של גורם אחד בלבד".
ואיכשהו, תמיד היה גורם אחד כזה.
ישראל פגעה במהלך שני העשורים שלפני מבצע שומר החומות בשורת מנהיגים של חמאס. לעיתים אלו היו חיסולים יעילים מאוד - החיסולים של מייסד חמאס אחמד יאסין ושל יורשו, עבד אל־עזיז רנתיסי, למשל, תרמו בסופו של דבר להפסקת פיגועי ההתאבדות של תחילת המילניום. לעיתים היעילות הייתה פחותה: החיסול של אחמד ג'עברי, סגנו של דף, במבצע עמוד ענן (2012) היה אמור לייצר הרתעה ארוכת שנים, אבל היא קרסה בצוק איתן, פחות משנתיים מאוחר יותר. כל אותו זמן, ה”קינג” דף, והחל מ־2016, כשהשתלט על חמאס, ה”אס” סינוואר (שכונה גם "חיה מסנוורת"), היו בצמרת בנק המטרות.
בעת מבצע שומר החומות הניסיונות לחסל את השניים עלו מדרגה. ב־13 במאי 2021, ה”אס” וה”קינג” ממש הונחו על שולחן הקבינט. זה היה היום הרביעי של מבצע שומר החומות, והארץ בערה: מהומות בערים המעורבות, בלילה שלפני נורו כ־100 רקטות לאזור גוש דן, הרוגים, פצועים. היה חשש שגם נסראללה ואיראן יצטרפו.
בקבינט דיברו על סיכול בכירים בחמאס, "ובכך יש להתמקד". מאוחר יותר יקבע הקבינט כי צמרת חמאס - כולל ה”אס” וה”קינג” - תחוסל, ותהיה לכך "תרומה דרמטית להרתעה מול כל המרחב שמסביבנו (עזה, נסראללה, איראן)". כלומר, חיסול כזה יהדהד היטב גם בטהרן ובביירות. הרמטכ"ל דאז, רא"ל אביב כוכבי, פוקד בהערכת מצב כי יש לרכז "מאמץ בלתי מוגבל לסיכול מוחמד דף ויחיא סינוואר", זאת תוך כדי סיוע לשב"כ ככל שיידרש. אם יחוסלו שני אלו, אמר הרמטכ"ל, יהיה זה "הישג יוצא מן הכלל".
באותם ימים סוערים עדיין לא הייתה תוכנית “כפל זכויות” לחיסול שניהם יחד, ובמערכת הביטחון נוצר ויכוח: את מי צריך לחסל קודם, סינוואר או דף? "היו שתי גישות בעניין הזה", אומר קצין בצה”ל שעסק שנים רבות בענייני חמאס. “רבים בצבא, ביניהם האלוף אליעזר טולדנו (מפקד פיקוד דרום באותה עת - ר"ב, י"ר), ראו בדף את היעד העיקרי שצריך לשאוף לחסל. הטענות 'לטובתו' היו שהוא בונה כוח, הוא מכיר אותנו, הוא יודע איך לבנות את הזרוע הצבאית, להכין תוכניות אופרטיביות, והוא גם גורם מאוד חשוב בביטחון המידע של חמאס. התחושה הייתה שהוא בלתי חליף. אני אישית האמנתי שדווקא סינוואר הוא החשוב מבין השניים".
למה?
"כי הוא איש חזון, הוא מכיר אותנו היטב, יודע לשחק איתנו בצורה רעה מאוד. הוא גם מאוד משיחי, מאוד בלתי יציב. בנוסף, דף דווקא כן בר־החלפה, כי לתפיסתנו, מספר שתיים שלו היה מוחמד סינוואר, ראש מטה המבצעים, שהיה המוח הצבאי לפחות השני הכי מוכשר אחרי דף, אם לא עלה עליו".
הוויכוח הזה לא הוכרע תוך כדי שומר החומות, והוחלט שמבחינה מבצעית, מי שעולה על הכוונת קודם – יחוסל. אלא שהימים חלפו, צה"ל סיכל כמה בכירים בחמאס, אבל דף וסינוואר היו בחיים וניהלו את הלחימה. כשבצבא הבינו ששומר החומות מתקרב לקיצו, הם ביקשו מהדרג המדיני עוד כמה ימים, כדי לנסות להוציא את ה”אס” וה”קינג” מהמשחק. נתניהו יטען לימים כי הוא זה שהציע את ההארכה. כך או כך, שומר החומות - שמבחינה צבאית כבר מיצה את עצמו – הוארך עד 20 במאי, בעיקר כדי למצוא מתווי חיסול ו"קונץ פטנט", כדברי איש מודיעין בכיר, כדי לחסל את השניים. ערב סיום המבצע, הודגש בסיכום הערכת המצב הצבאית כי "הדירקטיבה בשלב זה היא מיצוי ההזדמנות לסיכול דף".
המודיעין איפשר את היכולת לזהות ולפגוע בסינוואר, אבל לחיל האוויר הייתה בעיה: התנאים שהמבצע הכתיב עלולים היו לאפשר לו להימלט. צוות חוקרי הביצועים של חיל האוויר קבע כי "סיכויי ההצלחה הם בסבירות נמוכה, רחוק מ־100 אחוז", משחזר גורם שהיה מעורב באותן הכנות.
ניסיון סיכול כזה אכן נעשה בערב האחרון למבצע, אך הסתיים "ללא הישג" בכל הקשור לדף עצמו. תוצאות דומות היו לשני ניסיונות קודמים במהלך המבצע, וסיכול נוסף של דף בוטל ברגע האחרון - יחד עם סיכולם של בכירי חמאס איימן נופל, מרואן עיסא וח'ליל אל־חיה. ניסיון התנקשות אחד בדף ובסינוואר נכשל באמצע המבצע. התוכנית המבטיחה ביותר לפגוע בדף בוטלה כי צוות חקר ביצועים של חיל האוויר העריך כי הנזק האגבי (נז”א) עלול להיות "נז"א 70”, כלומר 70 אזרחים בלתי מעורבים עשויים למות כתוצאה מההפצצה הזו. נז"א כזה במונחים של צה"ל ואישורי הדרג המדיני באותה תקופה היה הרבה מעבר למשהו שאוּשר אי פעם - והמבצע בוטל.
בסך הכל סוכלו במבצע שומר החומות 16 יעדים בכירים, חלקם הגדול מומחי מערך ההצטיידות של חמאס, כאשר 15 מהם סוכלו כבר בשתי היממות הראשונות למבצע, בשני חיסולים מרובֵּי-מטרות. במילים אחרות, שני מבצעי חיסול שהיו מתוכננים זמן רב בוצעו בהצלחה, אבל אחריהם הרוב נכשל.
גרגיר החול האחרון בשעון המבצע נפל, ושומר החומות הסתיים כשסינוואר ודף על הרגליים, משוכנעים כי זו הייתה הצלחה אדירה ומתכוננים לקראת המכה הבאה.
בצה"ל ביקשו לברר מדוע החיסולים שלהם לא צלחו, ובאוקטובר 2021 הוחלט בחטיבת תוה"ד (תורה, הערכה והדרכה) באגף המבצעים להפיק תחקיר מבצעי בנושא החיסולים. התחקיר הסודי בוצע על ידי צוותים מצה”ל ושב”כ. במסקנותיו נקבע כי מרבית תהליכי התכנון (למעט תכנון תקיפת מומחי ההצטיידות של חמאס, שהובל על ידי שב”כ) היו "חסרים ומצומצמים", ולכן בין היתר נקבעו "מטרות, ולא תוכניות/מהלומות". ההתארגנויות לחיסולים תוארו כ"חסרות ולא מסונכרנות", וכך, למשל, רק שבוע לאחר תחילת המבצע הוקם דסק תקיפת יעדים במרכז המבצעים, "לאור הבנת הצורך בסנכרון ותיאום ברמה המטכ"לית". גם האימונים לא תירגלו מודלים בצורה מסודרת, ולא התבצעו "תרגילים רב־מערכתיים שלמים". לסיכום, היה "פער גדול מדי בין המעשייה והמעשה", כלומר, היו תוכניות חיסול יפות, אבל לא ממש מציאותיות.
8 צפייה בגלריה
בניינים הרוסים בעזה במבצע שומר החומות. דף וסינוואר התייחסו למערכה הזו כהצלחה
(צילום: AFP)
כל זה לא ממש מנע ממפקדי צה"ל ומראש הממשלה להגדיר את שומר החומות כהישג כביר. "החזרנו את חמאס שנים רבות אחורה", אמר נתניהו בהערכת מצב בפיקוד הדרום עוד טרם סיום המבצע.
באותם ימים, לראא'ד סעד, אבי תוכנית המתקפה של חמאס, כבר הייתה תוכנית פשיטה מגובשת לתוך ישראל.
אחרי שומר החומות חשו בצה"ל ובפיקוד הדרום שהמשימה לא הושלמה. המדינה כבר הייתה עמוק בקלחת הפוליטית סביב הקמת ממשלת השינוי של נפתלי בנט, אבל הרמטכ"ל כוכבי ביקש להוריד לפחות את ה”אס”, את סינוואר. "כוכבי היה במוד מאוד־מאוד התקפי", אומר גורם בכיר. "כבר לקראת סיום המבצע הוא אמר: 'תביאו לי אותו כבר בבלון הראשון. בבלון (התבערה - ר"ב, י"ר) הראשון אני מסכל את יחיא סינוואר'".
ואז הגיעו הבלונים הראשונים, ואחריהם ההפגנות על הגדר. כוכבי דרש תוכנית סיכול, וקיבל אותה. "יומיים־שלושה אחרי הסיום (של שומר החומות), ביוזמה שלנו, צה"ל הציע לדרג המדיני לצאת למבצע מפתיע לסכל את המנהיגות", אומר אדם שהכיר מקרוב את פעילות הרמטכ"ל באותה עת. "נפתחו חפ"קים ייעודיים, הוכרז נוהל קרב מטכ"לי. אחר כך, באמצע אוגוסט, נורו שתי רקטות מעזה לכיוון העוטף. אחת נחתה בשטח פלסטיני. שוב הרמטכ"ל המליץ לדרג המדיני לצאת לחיסולים, אבל הבהיר שאנחנו צריכים כמה שבועות כדי להבשיל את התוכנית".
המודיעין איפשר את היכולת לזהות ולפגוע בסינוואר, אבל לחיל האוויר הייתה בעיה: התנאים שהמבצע הכתיב עלולים היו לאפשר לו להימלט. צוות חוקרי הביצועים של חיל האוויר קבע כי "סיכויי ההצלחה הם בסבירות נמוכה, רחוק מ־100 אחוז", משחזר גורם שהיה מעורב באותן הכנות.
כוכבי לא היה מרוצה. ניסיון חיסול של סינוואר עלול לגרום לעוד סבב לחימה, ואם הולכים לעוד סבב, הוא דורש סיכויי הצלחה של ודאות או קרוב לוודאות. את זה חיל האוויר לא יכול היה להבטיח.
במקביל, החלו לעלות ספקות נוספים לגבי החיסול. "זה לא רק עניין חוסר הוודאות אם אכן הצלחת להרוג אותו, או אותו, או את שניהם", אומר הקצין שעסק שנים רבות בחמאס, "אלא גם מה יקרה אם דווקא כן תצליח. הייתה אז האסכולה, שזכתה ללא מעט תמיכה בקהילת המודיעין, לפיה אתה לא יודע מי יבוא אחריו. יכול להיות שיבוא יותר גרוע, תהיה עוד פעם מלחמה, נחזור לאותו מצב וגם ניתן להם את מה שהם דרשו לפני זה. הייתה התמכרות לשקט שהדרג המדיני דרש בין הסבבים וחשבנו שאנחנו יודעים לספק".
ויכוח נוסף היה סביב כמה זמן חמאס יכול לקיים עימות ממושך, שייתכן שיפרוץ אחרי חיסול כזה. גישה אחת טענה שחמאס כל כך חלש, שזה יהיה סבב קצר. את הגישה הזו הוביל אלוף פיקוד הדרום טולדנו, שזילזל ביכולת של חמאס להחזיק מערכה מול ישראל. "אין מלחמות בעזה, אלא אם כן אתם קוראים לשומר החומות מלחמה", הוא נהג להגיד בציטוט שהתיישן מאוד לא טוב.
את הגישה הנגדית הובילה חטיבת המחקר באמ"ן. "אתה לא יכול לזלזל ככה בחמאס, אולי יש דברים שאנחנו לא יודעים לדמיין?" אומר הקצין המומחה לחמאס, "אולי חמאס יודע לעשות דברים שאנחנו לא יודעים עליהם?"
הגורם ששוחח איתנו לא חושב שראש החטיבה דאז, עמית סער, באמת האמין ביכולות סודיות של חמאס, אבל סער הציף בכלל שאלה אחרת: איך סוגרים מבצע כזה? "ברגע שמתחיל מבצע", אומר הקצין, "בכירי חמאס יורדים לתָּוֶךְ התת־קרקעי המבוצר, ואין לך איך באמת לפגוע בהם – בטח לא במדיניות הנז"א שהונהגה – והם משתקים את תל־אביב ואת כל המדינה בירי רקטי. מי ייכנע ראשון? ברור שאנחנו".
האם זו הייתה גישה נכונה?
"אם אתם שואלים אותי? ברור שלא. זו שגיאה כפולה. אם היינו מגיעים בבוקר אחד ומורידים ‘אס’ ו’קינג’ - סינוואר ודף, באיזה סדר שתבחרו - אז זו לא רק מכה קלה בכנף. זה שינוי כללי המשחק. זה ישפיע גם על מי שיחליף אותם, מסוכן ככל שיהיה".
השבועות נקפו. השקט שהשתרר אחרי הבחירות נראה קורץ. התומכים בחיסול, כולל הרמטכ"ל כוכבי, הלכו והתקררו. מה גם שעכשיו עמלו במערכת הביטחון על תוכנית חיסול חדשה - “כפל זכויות” - שאמורה הייתה לסלק מהבמה גם את דף וגם את סינוואר. ביחד.
התכנונים למבצע “כפל זכויות” החלו במחצית הראשונה של 2022. הרעיון היה, כאמור, חיסול במקביל של דף ושל סנוואר, תוך כדי ניצול חלונות זמן קצרים מאוד שבהם נמצא מוחמד דף מעל לפני הקרקע. על פי תוכנית “כפל זכויות”, אם צה"ל ושב"כ יחזיקו כוננות מבצעית - כולל כלי טיס לריגול ולקרב באוויר - במשך מספיק זמן, יגיע הרגע שבו במקביל יתמלאו התנאים להרוג את דף ואת סינוואר באותו זמן.
אבל היו בתוכנית כמה בעיות והיא עדיין לא הייתה מושלמת. אחת מהן הייתה הנז"א. על פי ההערכה, ב”כפל זכויות” הנז"א יהיה 25. היום, בקנה המידה של אחרי 7 באוקטובר, נראה שזו כמות הרוגים שלא הייתה עוצרת פעולה בסדר הגודל הזה, אבל באותה תקופה היה מדובר במספר שהטה את הכף לחזרה לשולחן התכנון. "עקרונית, הפעולה הייתה יכולה להישאר שם לעד, על שולחן התכנון", משחזר הקצין המומחה לחמאס. "אבל מלמעלה הופיע ראש ממשלה חדש, בנט, שדווקא מאוד רצה לחסל. באין תוכנית מושלמת, ובהינתן ההתקררות של כוכבי וההחלטה שלו בהמלצת חלק מגורמי הביטחון ללכת להסדרה - הלכנו להסדרה".
"אף אחד בדרגים האלה בצה"ל לא באמת רצה לחסל את סינוואר", טוען גורם ביטחוני בכיר מאוד ששוחח איתנו השבוע. "כולם רצו שיירשם שהם בעד ושאחרים מונעים את זה. זה היה מעין משחק צ'יקן שנמשך עד 7 באוקטובר".
מקורבים לכוכבי טוענים כי הוא ממש לא “התקרר”, הורה על נוהל קרב לסיכול לקראת רמדאן 2022 ואמר שסינוואר הוא איסלאמיסט מסוכן שצריך לסכל. עם זאת, טען כוכבי שצריך לשים לב לחודשים של שקט, ויש צורך להתכונן למערכה מול איראן.
רה"מ בנט היה מאוד התקפי, ולדברי הבכיר "רצה, סליחה על הצרפתית, לדפוק כמה שיותר מחבלים בכירים". בימים הראשונים של ינואר 2022 נערכה בלשכתו הערכת מצב של הזירה הפלסטינית, כשעל הפרק עמדה שאלת המוכנות ל”כפל זכויות” ולעוד מבצע, שעניינו "סיכול ועריפת בכירים". לדברי אחד הנוכחים בפגישה, הסתבר כי המוכנות נדחית בכל פעם מחדש, "כי אף אחד לא רוצה (לבצע - ר"ב, י"ר)". אף אחד חוץ מבנט.
לדברי גורם בכיר שהיה בסוד התוכנית, אחת הסיבות לחשש בצה"ל הייתה שחיסול כפול כזה "יגרום לאזעקת מעמ"ל בכל הארגון". מעמ"ל הוא ראשי תיבות של "מעבר משגרה לחירום", כלומר הנקודה שבה חמאס וחיזבאללה נדרכים לעימות מול ישראל.
העניין הוא שלמעמ"ל של חיזבאללה ישראל התכוננה היטב: מבצע פיצוץ הביפרים שכ־4,500 אנשי חיזבאללה נשאו על גופם, וכ־15 אלף מכשירי הקשר שהיו מחולקים בעת מעמ"ל, היה אמור לנטרל את הארגון הלבנוני. כלומר, בזכות השקעת המשאבים העצומה, המעמ"ל של חיזבאללה דווקא היה עוזר לישראל.
אבל בחמאס ישראל פחות השקיעה, כי הוא הוגדר – בעיקר על ידי נתניהו – כזירה משנית. מעמ"ל בחמאס פירושו ירידה של כל הבכירים לתת־קרקע, שם – כפי שיוכח מאז 7 באוקטובר – הפגיעה בהם קשה בהרבה. "הרי ברור כי מדובר על כללי משחק אחרים לגמרי", אומר אדם שעסק במודיעין על המִּנהוּר בפיקוד הדרום. "המודיעין פחות טוב בהרבה, והיכולת לעקוב אחר מטרה בתנועה כמעט לא קיימת לגבי אדם מתחת לאדמה. גם אם יודעים בדיוק היכן הוא נמצא, והוא עומד במקום, עדיין צריך להמטיר טונאז' אדיר של פצצות על המנהרה ועל פתחי האוורור והמילוט. ואז, גם אם החישובים של מומחי יחידת חקר הביצועים של חיל האוויר, שבאמת אין להם מתחרה בדברים האלה, אמדו סבירות גבוהה להשמדת המטרה, תמיד יש סיכוי שבעומקים האלה, ועם הביצורים האלה, לא נצליח והוא במקרה לא יהיה שם, או רק ייפצע".
וזו הדילמה: צה”ל ושב”כ יכולים לבצע את חיסולם של “אס” ו”קינג”, כל עוד רצועת עזה במצב שגרה. במצב חירום, הסיכויים להצליח בחיסול היו קטנים בהרבה, והנז”א גבוה בהרבה. מצד שני, חיסול בשגרה עלול להצית סבב לחימה נרחב. מה הוחלט בסוף? לחכות, ובינתיים להמשיך בהכנות ל”כפל זכויות” עד שתתקבל הכרעה וגם שהרמטכ"ל כוכבי ישתכנע שצריך להוציא את המבצע לפועל.
ואז, ההכרעה כמעט התקבלה. באפריל 2022, במהלך הפסח, סייר בנט בדרום, ובדרך עצר לביקור בבסיס הפיקוד בבאר־שבע. הוא פגש שם את אלוף הפיקוד, אליעזר טולדנו, והרמטכ”ל כוכבי גם היה בדרך. בינתיים, בארבע עיניים, סיפר טולדנו בהתלהבות על “כפל זכויות”, שאמנם נולדה בשב”כ, אבל אומצה על ידי פיקוד דרום. בנט התרשם מאוד.
ויכוח מר ילווה את כל המעורבים בפרשה מאז אותם חודשים, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר, על מי מוטלת האשמה בכך שדף וסינוואר לא חוסלו בסופו של דבר. "אף אחד בדרגים האלה בצה"ל לא באמת רצה לחסל את סינוואר", טוען גורם ביטחוני בכיר מאוד ששוחח איתנו השבוע. "כולם רצו שיירשם שהם בעד ושאחרים מונעים את זה. זה היה מעין משחק צ'יקן שנמשך עד 7 באוקטובר". גורם בכיר אחר, אומר שטולדנו בעצם היה בכלל בעד הסדרה ברצועה, אבל לא רצה להגיד זאת. גורם שלישי, שהיה נוכח בחלק גדול מהישיבות, אומר כי אין לו ספק שאלוף פיקוד הדרום לשעבר מאוד רצה לחסל את סינוואר: "טולדנו רצה שזה יהיה בתקופתו, להוביל את זה, לנהל את מה שיתפתח מזה. אפשר להתווכח על השאלה אם זה היה נכון או לא, אבל הוא בהחלט רצה את זה".
כך או כך, ההזדמנות של טולדנו צצה מהר מאוד. ב־30 באפריל נאם סינוואר את "נאום הגרזינים" המפורסם שלו. סינוואר קרא ל"אנשינו בנגב, במשולש, בגליל, בחיפה, ביפו, בעכו, ביפו ובלוד – שכל אחד יכין את הרובה שלו, ומי שאין לו רובה - שיכין סכין או גרזן". חמישה ימים מאוחר יותר רצחו שני שב"חים ארבעה אזרחים באלעד ופצעו ארבעה נוספים. המחבלים השתמשו בגרזן.
מבחינת טולדנו זה היה החלון לממש את “כפל זכויות”, והוא החל להפעיל לחצים כדי שהמטכ"ל והממשלה יאשרו את הפעולה. ביוזמתו התקיים דיון דחוף אצל ראש אמ"ן, ואחר כך אצל הרמטכ"ל בהשתתפות בכירים רבים במטכ"ל. טולדנו העלה בישיבות את המודיעין שעל פיו סינוואר מייצא את הטרור לגדה. "עזה שילמה בשומר החומות, ולכן כרגע חמאס אינו מעוניין במהומה רבתי שם", טען טולדנו, על פי אחד מהנוכחים בפגישות, "אז הוא מבקש לייצא אותו ליהודה ושומרון וללבנון. וטולדנו אמר: קיבלנו הזדמנות יקרה מפז, שבה חמאס נמצא בשגרה רפויה, וגם יש לנו לגיטימציה. זו חפיפה נדירה, כי בדרך כלל הבעיה היא שבשגרה אין לך לגיטימציה. ופה, בגלל הפיגוע, יש לך לגיטימציה".
הדיון אצל הרמטכ"ל ב־8 במאי היה ארוך ובטונים גבוהים. טולדנו טען כי חיסול ה”אס” וה”קינג” יסייע לטיפול גם בטרור בגדה, שהחל להתגבר. היו בצבא כאלו שחשבו שההֶקשר הזה היה קלוש. “זה כבר היה מופרך לחלוטין”, אומר קצין הבקיא בפרטים. “להגיד שסיכול סינוואר ימנע טרור יחידים באיו”ש? אמרו לו מסביבו אנשים: תשמע, אליעזר, אתה מחפש כל תירוץ לחסל את סינוואר”.
לימים יתאר זאת טולדנו בפני אחד מצוותי תחקירי 7 באוקטובר: "הרגשתי שאני נלחם שם נגד כל המטה הכללי כדי לשכנע את כולם ללכת ל’כפל זכויות’, והם לא רוצים. אני אומר להם, חבר'ה, הם מבעירים לנו את הר הבית, תחת הכותרת אל־אקצא בסכנה, שזה טריק שמאז המופתי משתמשים בו. הדבר הזה מייצר לך את הטרור ומי שמבעיר אותו זה חמאס. חמאס מבעיר את הר הבית.
"שנית, אמרתי להם, יש לנו הזדמנות לפגוע בצבא פלסטין שנולד לנו בין הירדן לים (הכוונה בעיקר לזרוע הצבאית של חמאס – ר"ב, י"ר), שזו התפתחות שלילית מאוד בסכסוך הישראלי־פלסטיני, גם בגלל חיבור הזירות (לחיזבאללה ולאיראן), וגם בגלל היכולות שהולכות ונבנות בתוך חמאס, שמטרידות אותי מאוד. ואני מבין היטב שהשולחן עמוס, ויש איראן ויש לבנון, אבל אני גם אומר לכם שאין ברירה וצריך ללכת על זה, ואם אחר כך יבוא סבב קצר עם חמאס, אז שיבוא". אבל כוכבי לא משתכנע, ומתח ביקורת חריפה על הטיעון.
אחד מהנוכחים בישיבה מתאר ויכוח קשה, שבו במידה מסוימת כולם צודקים: ”בדיעבד אנחנו כמובן יודעים שזו הייתה הזדמנות, עוד הזדמנות שהוחמצה, אבל בזמן אמת צריך לזכור שאנחנו אחרי שנה הכי שקטה בכל מה שנוגע לחמאס עזה זה שנים רבות. במצב הזה אפשר בהחלט להבין את אביב שלא תמך בביצוע פעולה שספק רב אם הייתה מרגיעה את הגדה, ובסבירות גבוהה הייתה מדליקה עוד סבב עם הרצועה. היום אנחנו יודעים שהריסון של חמאס היה חלק מתוכנית ההונאה שלו. בזמן אמת, זה היה נראה שונה”.
במקביל, גם בנט רצה לצאת למבצע בעזה אחרי “נאום הגרזינים”, והלגיטימציה הבינלאומית שלתפיסתו הנאום העניק לישראל. זמן קצר אחרי שישיבת המטכ"ל הסוערת מסתיימת, נערכת "הערכת מצב זירה פלסטינית" אצל ראש הממשלה והוא דוחף לביצוע תקיפה מיידית ברצועה, אך נתקל בהתנגדות של רוב הנוכחים, בטענה ש"עזה שקטה ואין מוּכנוּת". הרמטכ"ל כוכבי התנגד בתקיפות לתקיפה; הוא סבר שאין טעם לחבר בכוח את הזירות, שהחיסולים יובילו להתלקחות ולמלחמה מיותרת, וממילא כרגע אין מוכנות, בוודאי אחרי שסינוואר שמע את הקריאות בישראל לחסלו. לפי משתתפים בהערכת המצב אמר כוכבי לבנט, "איך אני אסתכל בעיניים של ההורים של אלו שימותו במלחמה… אתה צריך לשכנע אותי שצריך לצאת למלחמה". בנט עונה לכוכבי שזה מה שהוא מנסה לעשות כבר דקות ארוכות. כוכבי עונה שהוא, בנט, לא עושה זאת בהצלחה.
"סינוואר אדם לא יציב ועלול לשגר בהפתעה", אומר בנט. "אין להסתמך רק על המודיעין. בכל מקרה ניגָּרר לעימות, אז עדיף שניזום אותו". ראש השב"כ תומך, ומעדכן כי נדרשים שבועיים־שלושה להגיע למוכנות למערכה כזו ברצועת עזה. גורם בכיר במוסד אומר בדיון זה, בהתייחס לאפשרות חיסולו של מנהיג הארגון, כי "סינוואר חי עדיף לישראל מסינוואר מת".
בנט קיבל את אמירתו של כוכבי שגם אם רוצים לבצע את “כפל זכויות”, עדיין אין יכולת מבצעית מוכנה. בנט מסכם שצריך לקיים דיון נקודתי רק על המוכנות למבצע הסיכול – ואחריו דיון על המוכנות למערכה שאולי תתפתח בעקבותיו.
יום לאחר מכן, בפגישת עבודה, ממליץ ראש שב"כ לבנט על מבצעים ממוקדים וסיכולים ברצועת עזה. מספר ימים לאחר מכן, בפגישת עבודה עם ראש המוסד, קובע בנט כי ההסתה של חמאס - בדגש על סאלח אל־עארורי - "היא החוט המקשר של כלל הפיגועים". הוא מנחה "לפעול כלכלית כדי להכאיב לו", וממליץ "לממש את ‘כפל זכויות’ ברגע שאפשר".
אבל בנט לא מספיק. ב־30 ביוני הממשלה מתפזרת, וישראל הולכת לבחירות. שוב.
ב־29 בדצמבר 2022 הושבעה ממשלתו החדשה - הנוכחית - של נתניהו. זמן קצר אחר כך, מערכת הביטחון פרסה בפניו סדרה ארוכה של תוכניות והצעות לחיסולים בעזה, בעיקר של דף וסינוואר. כאמור, גם מבצע “כפל זכויות” הוצג בפניו.
בסוף מרץ 2023 ירו מחבלי חמאס מלבנון לעבר שטח ישראל. ראש השב"כ בר המליץ להתנקש לאלתר בחייהם של מפקדי מטה הגדה הנמצאים בעזה. צחי הנגבי, ראש המל"ל וממקורבי נתניהו, המליץ שלא להגיב. "הרושם שלי היה שנתניהו היה בטוח שהוא, יכולותיו הווירטואוזיות בשכנוע דעת הקהל ומכונת התעמולה המשומנת שעומדת לרשותו, יוכלו בסוף לעצב מחדש כל מציאות", אומר אחד מבכירי מערכת הביטחון.
אלא שחמאס כנראה פחות מתרשם מערוץ 14, ומעט אחרי ליל הסדר, באפריל, שוב יורה רקטות מלבנון, והפעם גם מסוריה. טולדנו רצה להפעיל את “כפל זכויות” בתגובה, אבל מבחינתו הרמטכ"ל הנכנס, רא"ל הרצי הלוי, אפילו פחות קשוב לעזה מקודמו, ויותר מרוכז באיראן. "טולדנו זעם על הלוי, שלמרות שהוא הגיע מפיקוד הדרום הוא לוקח את כל צה"ל לאיראן", אומר הקצין המומחה לחמאס.
אבל גם כוכבי עסק באיראן.
"הרצי שינה את המדיניות של כוכבי. אביב טיפל באיראן, אבל הוא לא שם את איראן, ובטח לא את הגרעין האיראני, על ראש שמחתו. הוא אמר - אתם רוצים שצה"ל יטפל ברצינות בסיפור האיראני? אנחנו חייבים תוספת תקציב ביטחון ייעודי כדי לטפל באיראן, אחרת אין לי מספיק משאבים. כשהרצי נכנס הוא אומר: אני לא יכול להשלים עם הפריבילגיה הזו, קודם איראן ואחר כך בסדר הזה – לבנון, איו"ש ואז עזה. אליעזר (טולדנו) מבין שהוא מאבד קשב והוא אומר, אני לא יכול, כאילו, המפלצת הזאת תלך ותגדל לי. ואנחנו יושבים שם בישיבה ואומרים: צריך לנסות לשכנע את הרצי".
איך טולדנו ישכנע אותו?
"הוא יגיד לו, אין בעיה שאתה הולך לאיראן, אבל רגע, לפני שאתה הולך לאיראן, בוא ניתן מכה מאוד־מאוד חזקה לעזה, להרתיע אותם לאורך זמן. נוריד משם את הנפָּץ הזה שקוראים לו יחיא סינוואר או את דף, או את שניהם, וזה ייתן לנו שקט יחסית ארוך, ואז ייתן שקט לצבא. למה? אחרת אתה תרצה לרוץ לאיראן, אבל כל הזמן תהיה בסבבים מיותרים בעזה".
זה לא עבד, בעיקר כי הרמטכ"ל הלוי קיבל הוראה שונה לגמרי מראש הממשלה נתניהו: למקד את הצבא למוכנות לקראת מערכה עם איראן, ואולי עם חיזבאללה במקביל. עזה, לתפיסת נתניהו, הייתה כאמור משנית בלבד, ולחימה שם בכלל הייתה מפריעה להמשך התהליך עם סעודיה.
אגב, כפי שאנחנו מגלים כאן לראשונה, גם מול חיזבאללה נתניהו לא ממש שש אלי קרב. אחרי שנסראללה שיגר מחבל שניסה לפוצץ אוטובוס בצומת מגידו באפריל, בעזרת מטען קלימגור איראני, דרש הרמטכ"ל לפעול בעוצמה נגד חיזבאללה, גם באמצעות חיסולים. נתניהו פסל את התוכנית מכל וכל. ישראל בתגובה הסתפקה בהפצצת כמה גבעות טרשים בדרום לבנון.
ומה לגבי עזה? נתניהו מסרב בכל פעם מחדש לכל היוזמות שעולות לאורך 2023, עד ל־7 באוקטובר. "המטרה העליונה", מדגיש נתניהו, "היא שלום עם סעודיה". הוא לא מאשר לסכל את מטה הגדה של חמאס, אלא רק מורה להכין את הסיכולים הללו, הכנות שהוא מעולם לא יאשר לבצע, אלא אחרי 7 באוקטובר. חיסולים אחרים, ובראשם סינוואר ודף, נתניהו מורה להכין "בחתימה נמוכה", כלומר לא מהאוויר, אלא באמצעות סיכול מהקרקע, כמו ירי, למשל. לכל המעורבים המשמעות ברורה: היכולת לבצע פעולות כאלו בתוך עזה היא נמוכה מאוד, ונתניהו יודע את זה. "בקיצור, הוא מרח אותנו כי רצה שקט ורצה הסכם עם סעודיה. זה הדבר היחיד שעניין אותו", אומר גורם שהשתתף בישיבות הללו.
ב־30.7.2023 מסר ראש שב"כ רונן בר כי "יש עלייה נרחבת בהכוונות פח"ע (באיו"ש) מעזה. יש להעביר מסר לסינוואר שבקרוב נתחיל לשחוק את היקפי הפועלים (שמורשים להיכנס לארץ)". בר מציע גם ש"אולי צריך להרוג שם מישהו", אולי את “אס”, אולי את “קינג”, אולי מישהו ברמה נמוכה יותר. נתניהו השיב כי משמעות חיסול כזה היא "סבב לחימה", והנושא ירד מהפרק.
חודש מאוחר יותר, כאשר ראש אמ"ן שוב מעדכן על הכוונת פיגועים בגדה מעזה, נתניהו ושר הביטחון גלנט מורים חד־משמעית: "יש לשמור על עזה שקטה ויציבה".
ב־1 באוקטובר 2023, רק שבוע לפני הטבח, ראש שב"כ בר אומר כי, "סינוואר מרגיש חזק. צריך להתעמת איתו. נדרש להכין תוכנית מבצעית לרצועת עזה". הרמטכ"ל קורא "להכין מערכה רחבה ברצועת עזה". נתניהו מזכיר מה מבחינתו הוא סדר העדיפויות: "המטרה העליונה", הוא אומר, "היא שלום עם סעודיה. הריסון הישראלי נדרש בעקבות ניסיון להשיג הסכם עם סעודיה". במצב כזה, אף אחד אפילו לא חושב להעלות שוב את “כפל זכויות”, או בכלל חיסול של דף או סינוואר.
שבוע מאוחר יותר זה יהיה כבר מאוחר מדי.
בסופו של דבר, סינוואר חוסל בהיתקלות מקרית עם כוח צה"ל שלא ידע את מי הוא קוטל. מוחמד דף חוסל במבצע התנקשות מורכב, ואחרי חודשים של מאמץ עליון, בשיתוף פעולה של אמ"ן ושב"כ. גופתו של דף לא נמצאה מעולם והיא כנראה התפרקה לאינספור חלקיקים בשל כמות חומרי הנפץ. אגב, לפי ההערכות, בחיסול הזה נהרגו גם כ־70 אזרחים. זה בדיוק מספר הנז"א שלא אושר רק כשנתיים קודם. לשר ההיסטוריה יש כנראה הומור שחור במיוחד.
לשכת ראש הממשלה לא הגיבה על רשימת שאלות ארוכה שהועברה אליה. ברוח התקופה ובמסגרת הקמפיין להדחת רונן בר, הלשכה בחרה למקד את תגובתה בראש שב”כ, זאת למרות שמדובר בגורם ביטחוני שכמעט שאינו מוזכר בכתבה.
מלשכת רה”מ נמסר בתגובה: “הניסיונות של ראש שב”כ להסיט את הדיון ממחדלו העצום ב־7 באוקטובר לא יועילו.
"מאז 7 באוקטובר מוביל ראש הממשלה נתניהו מדיניות סיכולים נרחבת אשר הביאה לחיסול כל צמרת חיזבאללה וחמאס ולפגיעה אנושה בארגוני הטרור. בניגוד לנטען, בשנים שקדמו ל־7 באוקטובר הורה ראש הממשלה לקדם יכולות לסיכול ראשי חמאס, ועקב מקרוב אחר תהליך הבשלת יכולות אלה.
“חרף זאת, במהלך שנת 2023 – ובפרט בתקופה שקדמה לטבח 7 באוקטובר – לא הוצגה בפני ראש הממשלה אף הצעה לסיכול ראשי חמאס בעזה, או מוכנות מלאה לכך. יתרה מכך – גופי הביטחון אף המליצו שלא לעשות זאת.
“ראש הממשלה הורה לראש שב”כ לקדם את חיסולו של סאלח אל־עארורי ב־8 בינואר 2023, אולם ראש שב”כ השיב כי לא נכון לעשות זאת. כל גופי המודיעין, ובייחוד שב”כ, קבעו באופן נחרץ כי חמאס מורתע ומרוסן. שב”כ ושאר הארגונים המליצו לנהל מדיניות של מתן תמריצים כלכליים לחמאס בעזה על מנת לשמר יציבות ולהימנע מהסלמה”.
יודגש כי מהחומר שבידינו, עולה כי היה זה דווקא ראש שב”כ שהעלה את הרעיון לפגוע באל־עארורי. כמו כן כזכור המליצו ראש שב”כ והרמטכ”ל לצאת למערכה בעזה, אבל ראש הממשלה מיקד את האסטרטגיה בהסכם עם סעודיה.
