באוגוסט 2024, אלי פלדשטיין, שפעל במימון כסף קטארי בעודו עובד בלשכת ראש הממשלה נתניהו, הצליח להכניס לתקשורת הישראלית ציטוט שאמר לכאורה בכיר אמריקאי לישראלי. "קטאר היא בעלת הברית החזקה והאמינה ביותר של ארה"ב והמערב", נאמר שם. קטאר גם "מאפשרת לארה"ב לחסל את קאסם סולימאני ולנהל את המלחמה במזרח התיכון נגד איראן ובעלי בריתה משטחה".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תחקירים קודמים של רונן ברגמן רק למנויים:
כשסיפרנו לגורם ישראלי הבקיא בפרטים של שורת פרשיות הנוגעות לקטאר מה מקור הציטוט הזה, הוא חייך חיוך מריר. "בעיקר הצחיק אותי לראות את ההתייחסות לקאסם סולימאני, כאילו הקטארים עזרו להרוג אותו", אמר. "כאילו הקטארים היו מהטובים, ובכלל הם אלו שמגינים על ישראל. המציאות היא, איך לומר, קצת יותר מורכבת. סולימאני, למשל, ראש כוח קודס של משמרות המהפכה, גזר קופון אישי של 150 מיליון דולר מכסף קטארי. חלק מהכסף התגלה לאחרונה בידי האקרים שפרצו לחשבונות של העוזר שלו. סולימאני גם עמד בראש הכוח שמקבל כל שנה מקטאר בין 300 ל-500 מיליון דולר פרוטקשן (כדי שלא יפעלו בתוך קטאר – ר"ב, י"ר). זה סכום עצום, גם במונחים של איראן וקטאר. וזה לא שישראל לא ידעה מכל הדברים הללו. הנה, תשמעו סיפור".
באמצע 2018 שיתף גורם בכיר מאוד באו"ם את אותו ישראלי בסיפור, שגם היה סודי וגם נשמע לישראלי כל כך הזוי, שאם היה תסריט לסדרה בנטפליקס, "היו כותבים עליה בביקורות שהיא מהתלה מופרכת". לפי הסיפור הזה, בליל 15 בדצמבר 2015, תשעה נסיכים מבני משפחת אל-ת'אני, משפחת המלוכה של קטאר, שיצאו למסע ציד ציפורי חוברה בעיראק, פרשו לישון במחנה זמני במדבר. קבוצה של מחבלים פשטה עליהם, וחטפה אותם עם כל פמליית מלוויהם. החוטפים שייכים לארגון כתתאיב חיזבאללה, מיליציה שיעית הקשורה לאיראן. זה אגב הארגון שחטף בפברואר 2023 גם את אליזבט צורקוב, הישראלית שהגיעה לבגדד כדי לכתוב דוקטורט.
הדרישות של החוטפים לשחרור הנסיכים היו מופרכות לא פחות מהסיפור ששמע המקור. החוטפים דרשו שקטאר תסייע בהוצאה לפועל של "עסקת ארבע הערים" בסוריה - העברה כפויה של אזרחים סונים ושיעים מארבע ערים בסוריה; שהיא תפעל לשחרור אסירים שיעים מבתי כלא במקומות שונים במזרח התיכון; וגם מיליארד דולר כופר, במזומן, בשטרות לא מסומנים.
6 צפייה בגלריה
אמיר קטאר, שייח' תמים בן חמד אל-ת'אני. "תירצנו תירוצים למה קטאר מתנהגת ככה"
(צילום: Aaron Chown, AP)
הכותרת
השיטה הקטארית: הדרך היחידה להתמודד עם "המתווכת הבוגדנית"
25:44
האמיר של קטאר, שייח' תמים בן חמד אל-ת'אני, היה משוכנע שקרובי משפחתו בסכנת חיים, והורה לעשות הכל כדי להביא לשחרורם. אבל קטאר, שמציגה עצמה לעולם כמתווכת בין גורמים רדיקליים, הייתה חייבת בפרשה הזו מתווך בעצמה, מישהו שיש לו יכולת להשפיע על חוטפי הנסיכים. "והיה בערך רק איש אחד כזה באותה תקופה", סיפר הבכיר באו"ם – הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה. "הוא, האדם שישראל וארה"ב ראו בו את התגלמות השטן – פתאום מופיע כמלאך מושיע".
סולימאני קיבל את תפקיד המתווך בשמחה, והקטארים שוב ושוב נכנעו לדרישותיו. קטאר העבירה 360 מיליון דולר במזומן לחוטפים בעיראק. סכום דומה הועמס על מטוס שיצא לביירות. תשלומים נוספים הועברו למיליציות קשורות, בסך הכל כמיליארד דולר במזומן, מתוכם, כך לפי המודיעין שהגיע לישראל, סולימאני גזר קופון תיווך של 15 אחוז, 150 מיליון דולר. העברת אוכלוסייה כפויה בסוריה בעקבות העסקה גרמה סבל רב לרבים וכמובן לזעם עצום בקרב האזרחים הסורים, שראו בה התערבות זרה.
החטופים הוחזקו במרתף בדרום עיראק במשך 16 חודשים, והנסיכים זכו ליחס אכזרי במיוחד. אבל בסוף כולם שוחררו חיים. מבחינת קטאר, העסקה הצליחה.
החוטפים השיעים של הנסיכים הקטארים דרשו בין השאר מיליארד דולר תמורת שחרורם. בקטאר חיפשו מישהו שיכול לתווך את עסקת הכופר, ומצאו: קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס האיראני. סולימאני שילשל בעסקה הזו 150 מיליון דולר במזוודות מקטאר, לא ברור אם לארגונו, לכיסו או לשניהם
אלא שזה ממש לא סוף הסיפור. כשכל זה קורה, מתרחש עוד משהו במקביל. נשיא הרשות הפלסטינית אבו-מאזן מחליט לקצץ דרמטית את הכספים שהוא מעביר לטובת כמה עניינים קריטיים לחיים הנורמליים, יחסית כמובן, ברצועה: כסף לייצור חשמל בתחנת הכוח בעזה, וכסף לטובת "דעווה", סיוע לנזקקים העזתיים, משהו מקביל לביטוח לאומי אצלנו. הרצועה הייתה כבר אז במשבר כלכלי נורא ומספר הנזקקים שהיו תלויים בקצבאות החודשיות הללו כבר עלה למעל מיליון. כל הקצבאות הללו, יחד עם תשלום משכורות לעובדי מנגנוני השלטון השונים - רפואה, שירותים מוניציפליים, וכו' - עמדו על משהו בסביבות 40 מיליון דולר בחודש, כחצי מיליארד דולר בשנה. זה סכום עתק עבור מקום כמו עזה.
העזתים, שרבים מהם נותרים ללא הקצבאות או המשכורות, זעמו וברצועה פרצו מהומות. ראש הממשלה נתניהו, שמראש רצה להחליש ככל הניתן את הרשות, חיפש פתרון עוקף אבו-מאזן. "לפתע הבליח נתניהו עם פתרון פלא: קטאר תבוא ותשלם את הכסף הזה, המהומות יירגעו, ובא שלום על העולם", משחזר האדם שנכנה כאן "מוריס", גורם מודיעיני בכיר באותה תקופה וגם אחריה.
וכך יצא שיד קטארית אחת מממנת את סולימאני, שחלומו היה להשמיד את ישראל; והיד השנייה מזרימה עשרות מיליונים לרצועה, לבקשתה של ישראל.
האידיליה המוזרה הזו לא נשארה יותר מדי זמן בסוד. שירות מודיעין מזרח תיכוני בעל יכולות איסוף משמעותיות הצליח לחדור את מערכי התקשורת הפנים-קטארית, כולל לשיחות ולהודעות הווטסאפ בין בכירים קטאריים, ובראשם שר החוץ – היום הוא גם ראש הממשלה – השייח' מוחמד אל-ת'אני. גם השיחות עם קאסם סולימני ואנשיו היו בידיהם. "מוריס": "הם פרמו אותם לגמרי, מלמעלה עד למטה, הקליטו, אספו ופתחו את הטלפונים שלהם בתור מיקרופונים סמויים ומצלמות חשאיות. הם תיעדו הכל, כולל ההכנות לאריזת מזוודות הכסף, הכנסתן למטוסים ענקיים ושיחות הטלפון ההיסטריות ביניהם ובין סולימאני, שעושה מהם קציצות וסלט דולרים".
אותו שירות מודיעין מזרח תיכוני שמע גם שנתניהו ואנשיו עוסקים בגיבוש מערך המימון הקטארי לעזה, והם החליטו להזהיר את ישראל. "לתדהמת הישראלים הם הוציאו את החומרים", משחזר אדם הבקיא בתוכן הפגישה הדרמטית, "והראו להם במצגת, שקף אחר שקף, כשהמציג המרכזי מחזיק ביד סמן לייזר ומצביע על קטעים חשובים במסמכים הסודיים ובתמלילים החשאיים. בסופו של דבר לא היה ספק אצל אף אחד: קטאר שילמה מיליארד דולר כופר לגורמי טרור שיעיים בעיראק, בתיווך קאסם סולימאני, שלקח לעצמו, או לכוח קודס, או לשניהם כ-150 מיליון דולר.
"המציגים אמרו לישראלים שהם חייבים לדעת עם מי הם מתעסקים, שקטאר היא לא חלק מהפתרון, אלא חלק מהבעיה, ועד שתשנה באופן בסיסי את התנהגותה, וזה לא נראה באופק, צריך להתרחק ממנה ומהסיוע שלה בכל צורה".
הישראלים הבינו כמובן שלגורם שעומד מולם יש אינטרס להשחיר את קטאר, אבל הם גם הבינו היטב שהמידע מדויק, והם גם ידעו שהוא בא בנוסף ומעל "כדובדבן שעל הקצפת שעל העוגה המתפוצצת הזו", למידע נוסף שבידיהם על קשרי קטאר עם הטרור הבינלאומי. בנוסף, בישראל ידעו גם שיש להם הוראות מלמעלה, מהדרג המדיני, להמשיך במסלול עם קטאר. "בפועל", אומר "מוריס", "ישראל התעלמה לגמרי גם מהסיפור המזעזע הזה, וגם משאר המידע, תוך כדי שסיפרנו לעצמנו סיפור ותירצנו תירוצים עבור הקטארים למה הם מתנהגים כך. המשכנו כרגיל, כאילו כלום. וכך נפתחה הדרך לקבל את מזוודות הכסף".
למעשה, קטאר החלה לסייע לפרויקטים שונים ברצועת עזה עוד כעשור קודם לכן, לעיתים ישירות, ולעיתים דרך הרשות הפלסטינית. עם הזמן, קטאר הפכה להיות יותר ויותר דומיננטית במימון פעולות הממשל בעזה. ואז הגיע מבצע צוק איתן.
כפי שחשפנו במוסף זה לפני מספר שבועות, ב-2014, מיד אחרי המבצע, עלתה יוזמת שלום סעודית, שנתניהו - שחשש שמהלך כזה גם יוביל למדינה פלסטינית - מִסמס. אבו-מאזן, שהבין שלישראל אין כוונה להפיל את שלטון חמאס, החליט לנקום. מכיוון שהוא הכיר היטב את האסטרטגיה של נתניהו - לחזק את חמאס כגורם מתחרה לרשות - הוא הורה לחתוך את העברת כספי הרשות לעזה, ביודעו שהצעד הזה יתפוצץ ישר בפנים של ישראל.
6 צפייה בגלריה
נתניהו ביו"ש. רצה למסמס את היוזמה הסעודית והכניס את הכספים הקטאריים
(צילום: מעיין טואף, לע"מ)
בעזה פרצו מהומות, ונתניהו חיפש פתרון שירגיע את הרוחות. היה צריך למצוא מישהו שיסכים למלא את הבור התקציבי. בתחילה המוסד פנה לסעודים, אבל בריאד עדיין רתחו על מסמוס התוכנית שלהם, והשיבו בלאו מוחלט. גם פנייה לאיחוד האמירויות נתקלה בסירוב מסיבות דומות. האמירתים אמרו שהם לא מבינים איך זה אמור להביא לפתרון קבוע לרצועה, "ולא רק להרגיע את הרוחות עד למלחמה הבאה". בסופו של דבר היו אלה הקטארים, האפשרות האחרונה שנותרה, שהסכימו.
בישראל החלו לרקום עסקה מסובכת: מצד אחד, עזה תקבל את הסיוע הנדרש לשלושת יעדי התקציב שנקטע - דלק לתחנת הכוח המספקת חשמל לרצועה; משכורות לעובדי הציבור; ו"דעווה", תמיכה לנזקקים. מצד שני, חייבים לוודא ככל הניתן שהכסף לא מגיע לחמאס. כך, למשל, משרד הפנים של עזה מיד הוחרג, כי מערך ביטחון הפנים הכפוף לו, הוא בעצם מערך של חמאס. לימים יתברר שאין ממש הבדל בין חמאס "האזרחי" ל"צבאי", שאפילו לאונר"א הטרור חדר, אבל באותן שנים האמינו בישראל שיצליחו לשמור על בידול. כשהעסקה הושלמה – הכסף הקטארי החל להגיע לעזה.
מאות מיליוני הדולרים שהעבירו הקטארים לעזה במשך כעשור היו הימור של נתניהו שזֶרם קבוע של כסף ישמור על השקט בעזה וישאיר את חמאס ממוקד בשלטון, ולא בלחימה. אחרי 7 באוקטובר, ובמיוחד על רקע החקירות בלשכת רה"מ, המושג "הכסף הקטארי" הפך לנפיץ במיוחד. מבקריו של נתניהו זועקים כי הדולרים מדוחא היו חלק מהמימון של הטבח; תומכיו טוענים שהכסף הגיע לצדקה ולפקידים – לא לטרור, ואכן הרגיע את המהומות שהפכו את החיים של תושבי העוטף לבלתי נסבלים, ובכל אופן, שהמערכת הביטחונית תמכה במהלך. נתניהו עצמו מכחיש את הטענה כי ניסה להעצים את חמאס ככוח נגדי לרשות, וכינה אותה "מגוחכת".
מי צודק? בשבועות האחרונים שוחחנו עם שורה ארוכה של גורמים ישראליים, אמריקאים ואחרים על תיק הכסף הקטארי, ונחשפנו למסמכים ופרוטוקולים רבים בנושא, חלקם חסויים. מסתבר שהסיפור של הכסף הקטארי הרבה יותר מורכב, טעון וייצרי ממה שסופר עד כה. ומתברר גם עוד משהו: ממשלת ישראל התחילה עם הזרמת הכסף הקטארי למרות שידעה כי קטאר מממנת טרור שפועל גם נגד ישראל; והמשיכה – למרות ידיעות מודיעיניות על כך שהכסף הזה מסייע מאוד לחמאס.
גם עוד לפני שנודע לישראל על המיליונים שהגיעו לסולימאני מכספי הכופר, נחשף העולם לאינספור פרסומים, דוחות וחקירות שהצביעו על כספים שהגיעו לאל-קאעידה, דאעש אל-שבאב, חמאס ועוד. בקהילה הבינלאומית הדגישו כי יוסוף אל-קרדאווי, המטיף הסוני החשוב והקיצוני, זה שהפָאתוות שלו פורשו כמתירות פיגועי התאבדות, גר בקטאר עד מותו, וכי בערוץ אל-ג'זירה שממומן כולו על ידי קטאר משודרים תכנים שאפשר בהחלט היה לראות בהם תעמולה למען חלק מאותם ארגונים. למרות זאת, חשוב לומר כי קטאר לא הוכרזה רשמית בירושלים כמדינת אויב, ואנשי עסקים ישראלים היו עימה בקשרי מסחר, לרבות ייצוא ביטחוני מסוים. הקטארים מכחישים את כל הטענות כלפיהם, אבל במודיעין הישראלי האמינו, ועדיין מאמינים במידע הזה.
השבוע אנחנו חושפים כי בידי המודיעין הישראלי היה מידע נוסף על תמיכתה של קטאר בטרור – וכי המידע הזה הוצג שוב ושוב לדרג המדיני.
אחד מאותם ערוצי תמיכה בטרור כונה בידי גורמי מודיעין "ערוץ הפרוטקשן". קטאר, מדינה זעירה בעלת צבא חלש, לא באמת יכולה להגן על עצמה. לכן, את יחסיה הטובים לכאורה עם איראן – פוטנציאל לאויבת שיעית מרה וחזקה – היא קונה מזה קרוב לעשור בסכומי כסף עצומים. מדובר בבין 300 ל-500 מיליון דולר בשנה - שמוזרמים ישירות לכוח קודס של משמרות המהפכה.
בכיר במערכת הביטחון מספר שבישראל ידעו על הקשרים של קטאר עם ארגוני טרור. "ידעו, תמיד ידעו. אבל הגישה אצל מקבלי ההחלטות תמיד הייתה בסוף, 'מה האלטרנטיבה?' אמרו 'זו הכָּלה' ואיתה צריך לחיות. רצו מצרים, אבל למצרים אין כסף. אין כסף - אין הסדרה. אין הסדרה - אין שקט"
"ולאן הכסף הזה הולך?" מסביר הבכיר איתו דיברנו השבוע, "הוא מממן את השלוחים, את הפרוקסים השונים של איראן. זה התפקיד של כוח קודס. הכסף הזה, קופה קטנה לכאורה, משמש למימון חיזבאללה וחמאס כנגד ישראל".
הדבר הזה הוצג למקבלי ההחלטות? לדרגים הבכירים?
"ודאי, זה הוצג כעובדה, ברמת סמך גבוהה מאוד. אלה דברים שהגיעו עד הדרגים הכי גבוהים בצבא ועבר הלאה גם לדרג המדיני".
ובישראל לא הבינו כבר אז מי זאת קטאר?
"ידעו, תמיד ידעו. אבל הגישה אצל מקבלי ההחלטות תמיד הייתה בסוף: 'מה האלטרנטיבה?' אמרו 'זו הכָּלה', ואיתה צריך לחיות. כשקצת הלכנו לאלטרנטיבות אחרות, או לפחות חשבנו על כאלה, עלה הרעיון ללכת על מצרים ולתת לה את הבכורה על פני קטאר כמדינה מתווכת מול חמאס בעזה. אבל מהר מאוד עלה הטיעון המוצדק שלמצרים פשוט אין כסף. אין כסף – אין הסדרה, אין שקט. מחר יתחילו הפגנות בגדר. מי רוצה הפגנות בגדר? אף אחד. אז ממשיכים עם קטאר".
אז זה בעצם שוחד?
"כן, אין מילה אחרת".
הקטארים, אגב, הכחישו בכל הזדמנות טענות כי הם תומכים בטרור, ואף תבעו גורמים שונים בבתי משפט.
תחת ההסדר החדש שיזמה ישראל, הכסף הקטארי החל להגיע לעזה ב-2018. בדרך כלל מזוודות המזומנים היו מגיעות אווירית עד ירדן, משם מוכנסות לישראל דרך מעבר אלנבי, ומוסעות למעבר ארז. שם הכסף היה נספר בידי נציגי הקטארים, ואז עובר לחלוקה. לעיתים הכסף היה מגיע ישירות במטוס יחד עם מוחמד אל-עמאדי, איש העסקים, הבנקאי והאדריכל שמונה על ידי שייח' מוחמד לרכז את הפרויקט וכונה בישראל "התכשיטן". לעיתים הכסף היה מגיע במטוסים ששכר המודיעין הישראלי.
בתחילה, אל-עמאדי הביא עימו 15 מיליון דולר לחלוקה, כאשר כל משפחה ברשימה שהועברה לאישור שב"כ הייתה מקבלת 100 דולר. שאר הכספים הועברו לצורך תשלום משכורות. אחר כך הסכומים שהגיעו מקטאר הלכו וגדלו.
הטענה המרכזית של מי שהיו מעורבים בהעברת הכספים היא שהם יועדו לצורך תשלום משכורות לפקידי ממשל ועובדי ציבור, ולתמיכה בנזקקים. לא לשום דבר צבאי. אלא שגם אם זה נכון (כאמור, יש הטוענים את ההיפך) הרי שכל דולר שחמאס "חסך" בזכות הכסף הקטארי, יכול היה להיות מופנה לצרכים צבאיים. נסביר: נניח שאחות בשיפא מקבלת מחמאס 100 דולר לחודש. לפתע, את 100 הדולר הללו משלמת קטאר. זה משאיר לחמאס 100 דולר "פנויים", אותם הוא יכול להפנות גם להתעצמות צבאית. "כל כסף שחמאס לא היה צריך להשתמש בו מתוך התקציב שלו, הוא פינה לדברים אחרים", אומר איש מודיעין אמריקאי בכיר מאוד לשעבר שעסק בנושא.
האמריקאים אולי אומרים את זה עכשיו, אחרי 7 באוקטובר, אבל בזמן אמת דווקא בירכו על השקט שהכסף הקטארי כביכול הביא עמו. וושינגטון אפילו העניקה לקטארים אישור רשמי שארה"ב לא תפתח בהליכים כלשהם נגדם, בעקבות העברת הכסף לעזה. קטאר ביקשה את האישור הזה מישראל, וממשל טראמפ הקודם העניק אותו, בלי יותר מדי שאלות.
הקטארים, מבחינתם, הרוויחו מכל הצדדים: כלפי מדינות ערב הם נתפסים כמגיני העם הפלסטיני; כלפי המערב הם נתפסים כמסייעים לביטחון ישראל וארה"ב; ועל הדרך הם גם מקבלים לגיטימציה להמשיך ולארח את צמרת חמאס בארצם.
גם אם הכסף באמת הועבר לתשלום משכורת לפקידים ולתמיכה בנזקקים, הרי שכל דולר ש"חמאס" חסך בזכות הכסף הקטארי, יכול היה להיות מופנה לצרכים צבאיים
הכסף הקטארי הועבר למה שמכונה היום "ממשלת חמאס", הגורמים שישראל חיסלה את חלקם, או שנמצאים על הכוונת. אבל כשהמימון הקטארי פעל, האנשים הללו והמנגנונים שבראשם עמדו, הוגדרו כמי שישראל צריכה להתגייס לסייע להם, וכך לקנות שקט ברצועה. ראש ממשלת ישראל נתניהו עודד שוב ושוב את הקטארים להמשיך, ממש עד הרגע האחרון. בחודשים לפני מתקפת חמאס, הקטארים הקטינו ביוזמתם את כמות הדלק שנהגו להעביר לעזה. הדלק הזה היה חלק מהתמיכה הקטארית: חמאס היה אמור למכור אותו בתחנות הדלק לאזרחים, ובכסף לשלם לפקידי השלטון ולעובדי השירות הציבורי בעזה. הקטנת כמויות הדלק יצרה שוב מהומות בעזה, ובישראל חששו שהן יובילו לעוד סבב לחימה. זה הדבר האחרון שנתניהו רצה, כשתוכנית השלום הסעודית על השולחן, וגם תקיפה אפשרית באיראן.
ראש המוסד דדי ברנע המריא בהוראת נתניהו בבהילות לדוחא. גורמים שבקיאים במה שהתרחש בפגישות שם מגדירים זאת כ"בקשה מאוד מאוד עוצמתית, אם לא תחינה של ממש של ממשלת ישראל, לחזור לאותם היקפי תמיכה".
וכך, כשבחמאס עורכים את ההכנות האחרונות שלהם למתקפה, ובפני ראש הממשלה הוצגו לאורך השנים אזהרות רבות על כך שהכסף הקטארי מסייע – בצורה ישירה או עקיפה – לחמאס בעזה, ראש המוסד נשלח לקטארים לבקש להחזיר את ההזרמה לקדמותה.
איל ציר כהןברנע אמנם התנגד לכל עניין הכסף הקטארי, אבל קיבל הוראה מרה"מ – וביצע אותה. לפחות בהתחלה, הוא היה בין הבודדים שחשבו שכל העניין הוא שגיאה. מרבית אנשי מערכת הביטחון – בעיקר בצבא – תמכו. הם, כמו נתניהו, היו משוכנעים שממילא חמאס לא מסוגל ולא מעוניין במתקפה גדולה על ישראל, והכסף משקיט את הרצועה ומונע סבבי לחימה. שניים מהתומכים המרכזיים בהעברת הכסף לחמאס הם היום מועמדים של נתניהו לראשות שב"כ.
בטרם בחר השבוע נתניהו באלוף (מיל') אלי שרביט לתפקיד ראש שב"כ – ונסוג בלחץ הבייס ממיאמי – ראיין ראש הממשלה גם את איל ציר כהן כמועמד. המועמדות שלו העלתה לא מעט תהיות בארגון: מדוע דווקא מי "שעזב את שב"כ בתפקיד של ראש מחלקה, אמנם מחלקה חשובה, ועשה דברים שגבורה ונועזות קטנות לידם, אבל עדיין לא נשא בתפקידים בכירים, בטח לא בתפקיד הסגן", ואז עשה את רוב הקריירה שלו במוסד - הוא זה שמועמד לאחד משלושת התפקידים הבכירים במערכת הביטחון. "ניחוש אחד", אומר איש מוסד ותיק לשעבר, "קשור אולי לעובדה שבמוסד ציר כהן היה ראש אגף תבל שאחראי על קשרי החוץ של הארגון, והיה מופקד על חלקים גדולים במבצע הבאת הכסף מקטאר, וכך גם הכיר את נתניהו".
המועמדות של איל ציר כהן לראש שב"כ עוררה לא מעט תהיות. איש מוסד ותיק לשעבר: "ניחוש אחד קשור אולי לעובדה שבמוסד ציר כהן היה ראש אגף תבל, שאחראי על קשרי החוץ של הארגון, והיה מופקד על חלקים גדולים במבצע הבאת הכסף מקטאר. כך גם הכיר את נתניהו"
נכון לירידת שורות אלו לדפוס נתניהו לא בחר בציר כהן, אבל למועמד מוביל אחר, מאיר בן שבת, הייתה נגיעה ישירה לנושא הקשרים עם קטאר והכסף כששימש ראש המל"ל. גם בן שבת לא שימש באף אחד מתפקידי סגן ראש השירות שעל פי הנוהג ראש השירות מגיע מהם. אבל הוא, לעומת זאת, היה קרוב מאוד לנתניהו, גם, ויש הסבורים בעיקר, בנוגע לאותו נושא כה רגיש, "תפוח האדמה הלוהט מאז 7 באוקטובר שיישאר חם ומבעבע עוד הרבה מאוד שנים".
לצד הגורמים במערכת הביטחון שתמכו במהלך הכסף הקטארי, היו גם מתנגדים. בראשם היה שב"כ, שראה בכסף הקטארי איום של ממש. בשב"כ טענו כי עד כמחצית מכלל התקציב של חמאס בעזה, שממנו מופרש המימון לזרוע הצבאית, מגיע מקטאר ומאיראן. הסכומים התערבבו, כי חלק מהכסף הקטארי, כך טענו בשב"כ, מגיע מקטאר לאיראן, וממנה לחלפני כספים בלבנון, שבעסקאות ברטר מתוחכמות מעבירים את הסכומים לעזה, "ובגלל שהם לא העבירו פיזית שום דבר, זולת הוראות, היה גם בלתי אפשרי לסכל את זה ממש", אומר אדם הבקיא בנושא. "אמנם בשלב מסוים התחלנו להרוג את החלפנים ברצועה שעסקו בזה, אבל כמובן שזה צימצם אך לא פוגג את הבעיה".
מנגד, כשהשאיפה היא שקט, היו מי שטענו כי תרומתה של קטאר לטרור היא זניחה. גורם בכיר לשעבר במודיעין הישראלי, שהיה מעורה במגעים עם הקטארים מהשלבים המוקדמים של העברת הכספים: "תראה, זה לא שלא ידענו על הקשרים של קטאר עם בכירי חמאס. אבל להגיד בדיעבד שמדובר במדינת אויב? זו מדינה כשרה, זו מדינה מתורבתת, שמשקיעה בכל העולם המערבי והעולם המערבי משקיע בה. היא כשרה לארח את גביע העולם בכדורגל, היא כשרה עבור הקרנות של חברים טובים כמו סטיבן מנוצ'ין, ג'ארד קושנר וחברים יהודים וישראלים נוספים. לטעון בדיעבד שזו מדינה שהיינו צריכים להתייחס אליה כגורם עוין זה לא רציני".
בכיר לשעבר במודיעין הישראלי: "זה לא שלא ידענו על הקשרים של קטאר עם בכירי חמאס. אבל לטעון בדיעבד שהיינו צריכים להתייחס אליה כמדינת אויב? זה לא רציני"
אבל חוץ משב"כ וברנע, התברר שלרעיון שנתניהו תמך בו בהתלהבות יש עוד מתנגד חריף: שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן. בדצמבר 2016, כתב ליברמן תזכיר סודי לנתניהו ולרמטכ"ל. הוא כתב שם שחמאס בונה לאט לאט את יכולותיו הצבאיות לתקוף את ישראל, וחזה בדיוק כמעט מלא את מתווה ההתקפה של 7 באוקטובר. ליברמן טען שישראל צריכה לתקוף ראשונה, ושהפעם מטרת ישראל היא "להבטיח שהעימות הבא בין ישראל לחמאס יהיה העימות הסופי".
נתניהו דחה את התוכנית, והעדיף ריסון על עימות. במהלך ישיבת ממשלה ב-2018, הציגו עוזריו את התוכנית להזרמת הכספים מקטאר. המחלוקת גאתה. ליברמן ראה בתוכנית כניעה לחמאס וטען כי ב"קניית שלום לטווח קצר במחיר של נזק חמור לביטחון הלאומי לטווח ארוך". השבוע הוא אומר ל"7 ימים" כי ההחלטות בשנת 2018 הובילו ישירות ל-7 באוקטובר. "עבור נתניהו, יש רק דבר אחד שחשוב באמת: להיות בשלטון בכל מחיר", אומר ליברמן. "כדי להישאר בשלטון, הוא העדיף לשלם עבור שקט".
הקטארים, שבדרך כלשהי הבינו שליברמן הוא המתנגד הראשי, ביקשו להיפגש עם ליברמן. הפגישה נערכה בקפריסין, לאחר ששר הביטחון סירב להגיע לדוחא. ליברמן נכנס לחדר הישיבות במלון המפואר, שם, לדברי אחד מהנוכחים, חיכתה לו "כל הצמרת הקטארית". שר הביטחון הישראלי אמר שלום ואז, בלי לבזבז זמן על נימוסין, פנה ישר לעניין: "אתם מממנים טרור. תפסיקו עם זה".
"זאת הייתה פגישה מטורפת. האחרונה של ליברמן עם הקטארים. הם היו בהלם מוחלט", אומר המקור. "זאת הייתה הפגישה הכי לא דיפלומטית בעולם, ולא תגידו שמדובר במישהו חסר ניסיון: ליברמן כבר היה לפני כן בפגישות בינלאומיות לא מעטות. הוא פעל כך בכוונת מכוון".
אביגדור ליברמן, שהתפטר על רקע העברת הכספים מקטאר מתפקיד שר הביטחון: "עבור נתניהו יש רק דבר אחד שחשוב באמת: להיות בשלטון בכל מחיר. וכדי להישאר בשלטון, הוא העדיף לשלם עבור שקט"
"בסופו של דבר, רוב הכסף ממזוודות הכסף באמת הלך לנושאים אזרחיים", אומר המקור. "אבל זה לא רק שאותו כסף התפנה לצרכים צבאיים – נכנסו עוד מיליונים רבים, חלקם הגדול מקטאר עצמה, ואצלנו פיספסו את זה לגמרי".
למה בעצם התעקשו על זה?
"תראה, כולם במערכת ידעו. הסיסמה הייתה כל הזמן הבידול בין הרצועה לבין איו"ש, איך לא ניתן לפתח להיכנס פנימה. השיטה היא לשמור על חמאס. ואם אבו-מאזן מפסיק את הזרמת הכספים ומוריד את חמאס כמעט על הברכיים – אז מדינת ישראל מצילה אותו".
והבידול הזה משרת את ישראל? אף אחד לא מתנגד?
"לא יודע אם זה משרת את המדינה, זו הייתה הדירקטיבה המדינית. דרור שלום, שהיה רח"ט מחקר באותה תקופה, רב הרבה עם הדרג המדיני על העניין הזה. הוא התעקש שחייבים להעלות את הפתח ולהוריד את חמאס דרך העניינים הכספיים. לא הקשיבו לו".
ליברמן אומר השבוע כי לא משנה מאיפה הכסף היה מגיע, גם אם במזוודות מבלגיה. "כספים שנכנסים לעזה מכל סיבה שהיא בזמן שחמאס בשלטון ילכו בסופו של דבר לטרור. כבר בסוף 2016-תחילת 2017 ראיתי שדוחפים בכל הכוח את העניין (הכסף הקטארי – ר"ב, י"ר), מאיר בן שבת מהצד שלנו וניקולאי מלדנוב (שליח האו"ם למזרח התיכון), כשמוחמד אל-עמדי (השליח הקטארי) בנה והוביל את כל המהלך. והבעתי את התנגדותי לעניין – כל הפרוטוקולים יראו את זה".
ונתניהו תמך בזה?
"הוא דחף את זה בכל הכוח. הוא חשב שזה ירגיע, שזה יקנה שקט. תראה מה קרה אחרי צוק איתן: נגמר המבצע ונתניהו אומר, 'אנחנו חנקנו אותם יותר מדי, הם עם הגב לקיר, אין להם מה להפסיד. אנחנו חייבים לתת להם לנשום, לא להשאיר אותם בלי כלום. חייבים שיהיה להם מה להפסיד'. זאת הייתה התפיסה שלו".
ומה הייתה התפיסה שלך?
"שזה חמאס, זאת אידיאולוגיה, התנגדות אידיאולוגית עמוקה. יוכלו לנשום, לא יוכלו לנשום, זה לא משנה. זה ארגון טרור, הם לא הפכו לגורם שלטוני שחש אחריות לתושבי עזה. כל התפיסה הזאת הייתה שגויה".
6 צפייה בגלריה
אביגדור ליברמן. "הבעתי את התנגדותי לעניין, וכל הפרוטוקולים יראו את זה"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ליברמן טוען כי הכסף הקטארי היה הקו האדום שבעקבותיו החליט להתפטר. "ב-8 בנובמבר 2018, בלי ישיבת קבינט שמקבלת החלטה ראסמית שמאשרת את זה, נכנסות מזוודות הכסף הראשונות לרצועה. הן מגיעות מירדן, קציני צה"ל מקבלים את הטרנזיט ומלווים אותו, וככה הוא נוסע עד הרצועה. כל זה ברקע חילופי מהלומות עם חמאס, כולל פגיעה ישירה בבית בבאר שבע. וחמאס ממשיך להתחזק, בונה אמצעי ייצור, תעשייה צבאית. אני דורש מבצע קרקעי נרחב ברצועה למיגור שלטון חמאס. אני דורש את זה בישיבת קבינט שמתכנסת ב-13 בנובמבר 2018".
ומה קורה שם?
"הרוב בצבא העדיפו ללכת על מבצע בגבול הצפון, מול מנהרות חיזבאללה שחדרו בחלקן את הגבול. לא כולם תמכו בזה: ראש חטיבת המחקר באמ"ן, לדוגמה, התנגד ואמר שלא רק שעדיף לצאת למבצע מול חמאס, גם עדיף לשמור בינתיים על המנהרות בתור יתרון מודיעיני – כשהאויב לא יודע מה אנחנו יודעים עליו. אבל הרמטכ"ל איזנקוט רצה לצאת נגד מנהרות חיזבאללה, ולנתניהו היה נוח כתירוץ להתחמק ככה מדרישה ליוזמה צבאית בדרום".
אז איך זה נגמר?
"באותו יום אני שומע את נתניהו משתמש לראשונה במונח 'מדיניות ההסדרה'. הוא הכריז עליה. אז הבנתי שלא תהיה שום פעולה בעזה, לרבות התוכנית שדחפתי לחיסול ראשי חמאס. הבנתי שנתניהו לעד יטרפד כל פעולה אמיתית מול חמאס – מה שקרה בפועל עד 7 באוקטובר. למחרת קמתי והתפטרתי".
בינתיים, ככל שהתרבו הסימנים שחמאס מתעצם, החלו להתגבר במערכת הביטחון גם קולות המתנגדים להעברת הכסף הקטארי. לשב"כ, שכאמור התנגד כמעט מלכתחילה, הצטרף בקיץ 2020 עוד קול חשוב: דדי ברנע, אז סגן ראש המוסד, ומי שלימים יעמוד בראשו.
בשלהי אותו קיץ התקיימה שיחת ועידה בווידיאו מוצפן בין גורמים שונים בקהילת המודיעין ופיקוד הדרום. בין השאר השתתפו בפגישה גם ברנע, נציגי חטיבת המחקר ואלוף פיקוד הדרום דאז, הרצי הלוי. הדיון התקיים על רקע השיגור של בלוני התבערה מעזה באותם חודשים, והיה אמור להיות הכנה לקראת ישיבה בנושא עם הרמטכ"ל כוכבי. הלוי הגיב בירי אגרסיבי על משגרי הבלונים, ובגלל שיצא מנקודת הנחה שהשקט הוא עניין זמני, אף אירגן מחדש את התוכניות ואת הכוחות של פיקוד הדרום לקראת מלחמה אפשרית. מאידך, תחת הוראות הדרג המדיני, ובאין אישור לאתר מקור אחר לכסף, הוא לא ראה ברירה אלא להמשיך ולקבל את המימון מקטאר. משתתפים אחרים בישיבה סברו מנגד שזו הזדמנות לאתגר את סוגיית המענק הקטארי שנועד "לשמור על השקט האזרחי" ברצועה. בפגישה הוצגו נתונים שלפיהם הכסף שנכנס משמש – גם אם לא ישירות – את חמאס.
"חמאס בכל מקרה היה עושה 'דעווה'", אמר לנו השבוע קצין בכיר שמצוי בפרטי אותן פגישות. כלומר, חמאס בכל מקרה היה מוציא כסף למשפחות נזקקות מתקציבו. "קטאר משלמת בעצם את הגמ"ח. מממנת להם את הפעילות הממשלתית. ואת הכסף הזה חמאס בעצם מפנה להתעצמות".
במהלך דיון על הכסף הקטארי בקיץ 2020 התנגד ברנע (אז סגן ראש המוסד) להמשך התשלומים. מפקד פיקוד הדרום דאז הלוי תקף: "אין לך בעיה להתנגד לזה. אתה לא צריך להתמודד אחרי זה עם הפגנות בגדר"
אלוף הפיקוד הלוי לא קיבל את הדברים. הוא טוען שברנע ונציגי השב"כ ואמ"ן לא יכולים לקבוע בוודאות שחמאס היה משלם בכל מקרה לנזקקים. הוויכוח מה היה קורה אילו לא הוכרע מעולם. אבל לאלוף הפיקוד היו נימוקים נוספים, חלקם כבדי משקל, "וכך יצא שכולם צודקים וכולם טועים, והכל תוצאה של סיטואציה תקועה שיצר הדרג המדיני", אומר "מוריס".
הלוי הזכיר את הפעילות שהפיקוד מנהל נגד המנהרות שתחת ציר פילדלפי ואמר שהשקט שהכסף הקטארי קונה משרת אותו מבצעית, אבל בעיקר, שבהינתן הוראות הדרג המדיני – שגם לא רוצה רשות פלסטינית וגם לא רוצה עימות כולל בעזה – אין לישראל בעצם ברירה זולת המימון הקטארי. קטיעתו תתחיל עוד גל מהומות, כסף איראני היה ממשיך להגיע ישירות לזרוע הצבאית ממילא, ההסלמה תהפוך את חיי תושבי העוטף שוב לבלתי נסבלים, והכל ללא כוונה למהלך גדול יותר.
בדיון ברנע התעקש על הסכנות מהמימון הקטארי, והלוי הטיח בו בתגובה, "בטח, אין לך בעיה להתנגד לזה. אתה לא צריך להתמודד אחרי זה עם הפגנות בגדר". הלוי אמר שהמוסד צריך להקדיש את זמנו ללחץ על הקטארים שילחצו באמת את חמאס, או לנצל את מקומו ליד שולחן הקבינט לשכנע את נתניהו לייצר תוכנית כיצד להפיל את שלטון חמאס. הקצין הבכיר: "הטיעון של הלוי גם התבסס על זה שלא יכולנו להראות לו רשימה של פעילי חמאס שנהנים מהכסף הקטארי. חמאס באמת נזהר מזה מאוד ולא העביר את הכסף ישירות לאנשיו. הם לא חששו להסתבך איתנו – הם חששו להסתבך עם הקטארים. אבל היה ברור שהכסף הזה – שיממן את התמיכה של חמאס באלמנות, ביתומים, בנזקקים, ובעיקר בעובדי הממשלה – יפנה כסף לצורכי הטרור של הארגון, וכמובן ישמור על האחיזה שלו ברצועה".
6 צפייה בגלריה
שריפה בעוטף בעקבות בלוני התבערה. אל מול האלטרנטיבות, ישראל העדיפה לקנות את המשך השקט בכסף
בסופו של דבר, הצבא כולו – בעקבות הרוח שנשבה מהדרג המדיני – רצה בעיקר לשמור על השקט מול עזה. ברגע שנגמר סבב בלוני התבערה עם הנזקים האדירים שחולל לחיים ולחקלאות בעוטף באותה עת, העדיפו בישראל את קניית המשך השקט בכסף. האלטרנטיבה הייתה חזרה למהומות על הגדר ולטרור הבלונים. אף אחד בצבא ובממשלה לא התלהב מזה.
"ואם זה לא מספיק", אומר הגורם הבכיר, "גורמים בקבינט או במל"ל ולעיתים גם בצה"ל גם מדביקים לך שמות גנאי כשאתה מציע חשיבה אחרת. 'משעמם לכם, הפוקוס עובר למקום אחר אז אתם מנסים בכוח לחרחר מלחמה'. כל כך התאהבו בשקט שהפכו את מי שהתריע מפני הסכנה למשועמם".
במאי 2021 קטע מבצע שומר החומות לזמן קצר את הזרמת המזומנים מקטאר. כמה חודשים אחר כך נכנס נפתלי בנט לתפקיד ראש הממשלה. בנט תיעב את המימון הקטארי וכינה אותו "דמי פרוטקשן", ביטוי שמישהו מסביבתו דאג להדליף לתקשורת, "גם כדי לסנדל גורמים בצבא שרצו להמשיך עם ההתמכרות לשקט, וניסו למנוע כל פגיעה בסיוע לרצועה".
אבל בנט, שהלך ונחלש פוליטית, לא הצליח לעמוד מול הצבא שהיה משוכנע שהכסף קונה שקט בעזה. אחרי שנחשף גם הוא למודיעין שהצביע על זליגת כסף קטארי לטרור, הציע בנט סוג של פשרה: הכסף ימשיך להגיע - אבל לא במזומן. ככה יהיה לכאורה הרבה יותר קל לעקוב אחריו. מלבד זאת, ערימות המזומנים הללו נראו ממש רע בתקשורת. בחשאי בנט קיווה להרדים את חמאס, להונות אותם שישראל מעוניינת ברגיעה, ואז לממש את תוכנית ההתנקשות בשני המנהיגים.
היועץ לביטחון לאומי דאז, איל חולתא, וראש המתפ"ש אלוף רסאן עליאן, התגייסו כדי למצוא פתרון לסוגיה, כשגורמים בצבא מדרבנים אותם לעשות זאת מהר ככל הניתן, כי תכף יתחילו מהומות ברצועה.
הפתרון שנמצא היה חלקי: האו"ם יהיה זה שירכוש בכסף קטארי את הדלק הנדרש להפעלת תחנת הכוח בעזה ואף יוביל אותו ישירות לתחנה. דרך תוכנית המזון של האו"ם גם יחולקו לנזקקים, במקום מזומן, קופונים שיאפשרו להם לרכוש מוצרי יסוד בחנויות הכלבו בעזה. דלק, טופל; "דעווה", טופל. נשארו רק המשכורות לפקידים. "ולזה לא ממש מצאנו פתרון בהתחלה", נזכר אחד מהמעורבים.
ואז המצרים נכנסו לתמונה והציעו את הרעיון הבא: קטאר תשלם למצרים עבור דלק בשווי התקציב הנדרש למשכורות. מצרים תסיע את הדלק הזה לתוך רצועת עזה, שם הממשלה המקומית, שלטון חמאס בעצם, תיקח אותו ותמכור אותו לתחנות הדלק הפזורות ברצועה. הפדיון ישמש לתשלום משכורות.
"אנחנו לא ידענו על הסידור הזה והוא נודע לנו אחרי פגישה בין המנהיגים בקהיר", אומר קצין בכיר בצה"ל לשעבר. "אבל למרות שהופתענו לא התנגדנו, כי לנו לא היה פתרון טוב יותר, אף שידענו שגם בסוג כזה של סיוע יש מרחב לא מבוטל ל'מונקי ביזנס'. תרופת הפלא להרגעת המהומות נראתה לנו קוסמת יותר".
אלא שלמרות העסקה הסיבובית החדשה, ההתנגדות של המוסד להזרמת הכסף הקטארי התגברה. עכשיו זה כבר לא היה רק ברנע. במוסד העריכו כי קיים ערוץ מימון סודי לגדודי עז א-דין אל-קסאם, מגורמים קטאריים עשירים, "שקשה מאוד מאוד להניח שפועלים כך בלי רשות מהאמיר, שעל פיו יישק וייפסק הכל", אומר אדם ששירת בתפקיד בכיר בארגון באותה תקופה. ראש המוסד יוסי כהן הורה על עבודת מטה בנושא, שהגיעה למסקנות דומות.
כהן אמר בישיבות הקבינט האחרונות בהן השתתף כראש המוסד ש"העסק יוצא משליטה" והמליץ להקטין מאוד אם לא להפסיק את המימון. יומיים לפני סיום כהונתו ביוני 2021 אף נתן לדברים הללו פומבי בנאום שנשא באוניברסיטת בר אילן. זה לא עזר הרבה. נתניהו המשיך לתמוך באסטרטגיית הכסף הקטארי שווה לשקט בעזה פלוס החלשת הרשות.
אלא שבשלב מסוים, גם לקטארים - שנאומו הפומבי של יוסי כהן הגיע בוודאי אליהם - החל להימאס. הם הבינו שלצד הסיכון שהם עצמם נוטלים, כי "בסוף אתם תמיד מאשימים אותנו, שאנחנו כאילו תומכי טרור, במה שאתם בעצמכם ביקשתם שנעשה", כמאמר בכיר קטארי באחד מהדיונים, גם לא הייתה ברורה להם התכלית. "צריך להבין מה אתם רוצים לעשות ברצועה כי אחרת במלחמה הבאה אתם שוב תפציצו את כל מה שהכסף שלנו בנה, והכל יירד לטמיון ונתחיל מההתחלה".
קטאר החלה לקצץ בסיוע, וחמאס לא קיבל את הקיצוץ ברוח טובה. הקיצוץ הזה היה אחת הסיבות להפגנות האלימות לאורך הגדר בקיץ 2023. ישראל בתגובה גדעה את אישורי העבודה, "ושוב עמדה הסכנה מפני הידרדרות ואולי התלקחות של סבב נוסף, שנתיים אחרי שומר החומות, שבעקבותיו הבטחנו שקט לשנים ארוכות. ואת זה אף אחד לא רצה", משחזר “מוריס”.
אז מה הממשלה עשתה?
"אז נתניהו, כרגיל, פנה לקטארים שיצילו אותו ואת המצב. זה מספיק חשוב לו כדי לשלוח את ראש המוסד לקטאר כדי לבקש שיפסיקו את השטויות ויחזרו לאותו מימון כמו קודם. במקביל הוא הורה לנהל משא ומתן דרך המצרים על החזרת אישורי העבודה בישראל. וכך, במהלך הביקור והפגישות עם ראש הממשלה ואל-עמאדי, והמגעים עם המצרים, כשכל אלה מדברים עם חמאס, הושג 'הסכם הסדרה' חדש. הוא כלל חזרה לרגיעה, החזרת המימון הקטארי לפי מה שהיה בתחילת הדרך, השבת אישורי העבודה והוספה של עוד אלפים רבים עליהם לאורך זמן והפסקה מיידית של המהומות וההפגנות".
נתניהו וממשלתו בירכו על השגת ההסכם. חמאס מילא אחריו בקפדנות יתרה. ב-7 באוקטובר ישראל גם תבין למה.
פנינו ללשכת רה"מ בבקשה מפורטת לתגובה. עד מועד ירידת הגיליון לדפוס, התגובה לא הגיעה. בשבועות האחרונים פירסמנו כמה ידיעות על אודות הכסף הקטארי. אנו מביאים כאן את התגובות של לשכת רה"מ, שפורסמו בצידן:
"באשר לכסף הקטארי, גורמים מרכזיים בקהילת הביטחון היו בן היוזמים של העברת הכסף ואף תמכו בהמשך העברתו, בטענה שהדבר מרסן את חמאס ומבטיח שקט. הם גם טענו שכסף זה יהיה ממוקד בצרכים הומניטריים כגון תשלומים לפקידים, משפחות נזקקות וחשמל.
"כל גופי המודיעין, ובייחוד שב"כ, קבעו באופן נחרץ כי חמאס מורתע ומרוסן. שב"כ ושאר הארגונים המליצו לנהל מדיניות של מתן תמריצים כלכליים לחמאס בעזה, על מנת לשמר יציבות ולהימנע מהסלמה".
