בדיוק ברגע הכי קריטי, היה חשש שחאג'יזאדה ייעלם מעיני המודיעין הישראלי.
זה קרה בלילה שבין חמישי לשישי 13.6, כאשר מכת הפתיחה של המתקפה הישראלית על איראן יצאה לדרך. הכל מונח על כף המאזניים כאן. מכת הפתיחה כוללת לא מעט משימות של חיל האוויר, בהן גם חיסול הצמרת הצבאית של איראן. בגיל 63, אמיר עלי חאג'יזאדה, מפקד חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האיסלאמית, הוא אחד הגנרלים הוותיקים והמנוסים בצבא. חיל האוויר של משמרות המהפכה הוא הכוח האווירי המרכזי - גם לצבא האיראני יש חיל אוויר משלו, אבל כוחותיו פחותים בהרבה - ומה שיותר חשוב, הוא גם ממונה על ההגנה האווירית של הרפובליקה האיסלאמית, וגם על כוח הטילים שלה, זה שעתיד להוות את התגובה האיראנית המרכזית למתקפה הישראלית. סיכולו של חאג'יזאדה הוא קריטי. לכחולי המדים בבור של חיל האוויר הישראלי בקריה גם יש חשבון אישי לא קטן עימו.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
למודיעין הישראלי היו אמצעים לדעת היכן חאג'יזאדה ורבים מאנשיו יהיו באותה שעה: הידיעות כי מטוסים ישראליים המריאו למה שיכול להיות תקיפה יזניקו אותם לחדר המצב, מעין בונקר דיונים ממוגן במפקדה תת־קרקעית של החיל בטהרן. אם הנשק המונחה של המטוסים הישראליים יפגוש אותם שם, חאג'יזאדה ורבים מצמרת הכוח האווירי שלו יחוסלו.
כאשר המטוסים כבר היו באוויר, עקבו בבור חיל האוויר בקריה בנשימה עצורה אחרי הידיעות המודיעיניות מטהרן. אכן, חאג'יזאדה וכ-20 מאנשיו הובהלו לדיון החירום במפקדה התת-קרקעית. בשלב הזה מטוסי חיל האוויר עדיין לא יכולים לפעול בחופשיות מעל הבירה האיראנית, ולכן החימוש המונחה שוגר מחוץ לשטח איראן לעבר המפקדה בטהרן. יעברו עוד דקות ארוכות עד הפגיעה, אולי ארוכות מדי. עלה החשש שהדיון עומד להסתיים וחאג'יזאדה וחלק מבכירי אנשיו עוד רגע יוצאים מהמפקדה. אמנם יסוכלו בה לא מעט מפקדים חשובים, אבל בחיל האוויר לא רצו סיכול של דרגי ביניים, אלא ללכת על הראש. גרוע מכך: חאג'יזאדה יבין שהוא על הכוונת, וייעלם.
כמה קציני מודיעין הביאו בתוך שניות תוכנית הונאה, שלא ניתן לחשוף כרגע, שאיפשרה ברגע האחרון את המבצע. צמרת הכוח האווירי של משמרות המהפכה סוכלה במכה אחת בטהרן. וזו הייתה רק ההתחלה.
× × ×
במשך שנים ארוכות טהרן הייתה היעד מספר אחת בדמיון של לא מעט טייסים בחיל האוויר. זו לא הבירה העוינת היחידה - טייסי חיל האוויר נמצאים לא מעט בשמי ביירות, דמשק ולאחרונה גם צנעא - אבל היא בוודאי המסוכנת ביותר, אחת הרחוקות, ולבטח הכי סמלית. הבירה של האייתוללות, שמצהירים ללא כחל וסרק על מטרתם להשמיד את מדינת ישראל, מרכז העצבים של פרויקט הגרעין האיראני, מיפקדת הטרור העולמית והמקום שממנו מנוהלות המלחמות בלבנון, סוריה, תימן ובמידה רבה גם עזה ואיו"ש. טהרן היא ראש הנחש. אבל כל השנים הללו העיר הייתה יעד מבוצר, בלתי נגיש, מטרה שתקיפתה תעורר את כל תסריטי הבלהה על מלחמה אזורית, אולי אפילו עולמית. עד שלפני שבועיים, בבת אחת ובהפתעה איראנית מוחלטת, זה קרה. בירת הרפובליקה האיסלאמית הותקפה.
וכך, צעד אחרי צעד, נכבשו השמיים של טהרן:
03:00 - מכת הפתיחה של המבצע. עשרות מטוסים יצאו מבסיסי צה"ל לתקיפה משולבת של מטרות בטהרן: לצד פגיעה בתשתיות טילי קרקע־אוויר, מבצֵּע חיל האוויר שורת חיסולים ממוקדים ברחבי העיר. היעדים המרכזיים: הפיקוד הצבאי הבכיר וצמרת מדעני פרויקט הגרעין.
בנק המטרות שיועד לתקיפה באיראן - האנשים, התשתיות והאתרים - נבנה באמ"ן במשך שנים ארוכות. אבל רק לפני קצת יותר משנה, באפריל 2024, תוכנית התקיפה המלאה החלה להירקם. זה קרה בעקבות הפעם הראשונה שבה איראן תקפה ישירות את ישראל, בלילה שבין 13 ל-14 באפריל 2024. התקיפה הזו סימנה מבחינת ישראל חציית קו אדום, ובאגף המבצעים במטכ"ל, יחד עם אמ"ן וחיל האוויר, החלו לבנות תוכנית לתקיפה כוללת של איראן, כולל בירתה.
למתכנני המבצע היה ברור שבמקרה של תקיפה כזו, איראן תגיב בירי מסיבי של טילים וכטב"מים כלפי ישראל. לכן חיל האוויר יהיה חייב לנקוט טקטיקת לוחמה אווירית שמכונה "סטנד אין": המטוסים הישראליים יהיו בשמי טהרן לאורך שעות ארוכות, מוכנים להגיב מיידית לכל איום (למשל, משגר טילים נייד), או מודיעין חדש על מטרה. זו גם פעילות תודעתית: האזרחים והשלטונות ידעו שלמעשה השמיים שלהם נכבשו, או, כפי שמגדירים זאת בצה"ל: "לשים את המשטר בנקודה שהוא חשוף ועירום", כשאנשיו "מסתכלים כל רגע מעבר לכתף". זו תוכנית ששונה מהותית מהתוכניות הקודמות, שהתרכזו בעיקר במטרות נייחות של פרויקט הגרעין, שאותן ניתן היה להוציא לפועל ללא "סטנד אין", כלומר, המטוסים ממריאים מישראל לגיחות, תוקפים, וחוזרים לבסיס.
אלא ש"סטנד אין" היא כמובן פעולה מורכבת בהרבה - בוודאי במרחק של 1,500 ק"מ מגבולות הארץ - ויש לה תנאי הכרחי: נטרול מערך ההגנה האווירית האיראני, שבסביבות הבירה היה צפוף במיוחד. לכן, גל התקיפה הראשון כלל גם שימוש באמצעי ל"א (לוחמה אלקטרונית) לשיבוש יכולות הזיהוי של המטוסים הישראליים, חיסול סוללות טילי קרקע־אוויר, מכ"מים - וגם סיכולים ממוקדים של בכירי הצבא שיכולים לנהל מתקפת נגד.
בין השאר סוכלו במכת הפתיחה חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה; מוחמד חוסין באקרי, רמטכ"ל הכוחות המזוינים; ע'לאם עלי ראשיד, סגן הרמטכ"ל ומפקד מערכת הביטחון בחירום; וכאמור, גם אמיר עלי חאג'יזאדה, מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה.
"חיסול הפיקוד הצבאי הבכיר נועד להוות הפתעה אסטרטגית, לטלטל את המערך הצבאי של איראן ולהקשות עליו ב־24־36 השעות הראשונות של המערכה", אומר ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובעברו איש מודיעין שהתמחה בזירה האיראנית. "וזה הצליח. מכת הפתיחה גרמה לתחושת חדירוּת ונרדפות שעירערה את יציבות המערכת האיראנית בשעות הראשונות".
כדי לנצל את אפקט ההפתעה, הוחלט שבמכת הפתיחה יחוסלו גם תשעה מדענים ומומחים בכירים של פרויקט הגרעין, לפני שהם נעלמים לבונקר כזה או אחר. רונן ברגמן חשף בשבוע שעבר כי לאורך שנים המדענים הללו היו תחת מעקב באמ"ן, לכל אחד מהם נבנה תיק והם דורגו על פי מדרג חשיבות, מ־א' (החשוב ביותר) ועד ד'. מכת הפתיחה כללה בין השאר את חיסולו של פרופ' פריידון עבאסי, מומחה להנדסה גרעינית שהוביל קבוצת פיתוח חשאית; אמיר חוסין פקהי, מומחה לפיזיקה גרעינית שעסק בפרויקט הגרעין שנים רבות; ועלי באכוא'י כתרימי, מומחה למכניקה שהוביל את פיתוח מכלול הנפץ המיועד לשימוש בנשק גרעיני.
7 צפייה בגלריה
חוסיין סלאמי. חוסל כבר בשלב הראשון
(צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
אלא שהסיכולים הללו בוצעו עוד בטרם הושגה שליטה מלאה בשמי טהרן, ולכן הושגו - בדומה למקרה של מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה - על ידי חימוש מונחה ומדויק, ששוגר ממטוסים מחוץ לשטח איראן. זה מהלך שיצר לא מעט אתגרים. "אתה רוצה לבצע תקיפה שהיא ודאית, שיהיה ברור מה מטרתה ולהצליח בה", אומר אסף כהן ("פיזר") שהיה ראש זירת איראן באמ"ן וסגן מפקד 8200 עד שנת 2019. "באותו זמן אתה רוצה לצמצם כמה שיותר את הנזק האגבי, זאת אומרת את הפגיעה באזרחים שאינם חלק מהאירוע". גם זה לא פשוט: טהרן עיר צפופה, שהמטרופולין הרבתי שלה מאכלס כ־15 מיליון תושבים.
מ-22:45 בשישי עד למחרת בבוקר – המשך המתקפה על טהרן, תוך כדי התמקדות בשלוחות של פרויקט הגרעין שפועלות בבירה האיראנית. כ־50 מטוסי קרב תקפו למעלה מ־80 מטרות ובהן מטה משרד ההגנה האיראני, המטה המרכזי של סוכנות ספנד (SPND) למחקר ופיתוח טכנולוגיה צבאית ונשק גרעיני ומטרות נוספות שבהן הסתיר המשטר האיראני את ארכיון הגרעין.
סוכנות ספנד, ראשי התיבות בפרסית של "הארגון לחדשנות ומחקר ביטחוני", היא הארגון שעל פי דיווחי מודיעין אחראי על כמה מהמרכיבים של "פרויקט אמאד", שם הקוד האיראני למיזם הגרעין. זה הארגון שבראשו עמד מוחסיין פחרי־זאדה, מנהל פרויקט הגרעין האיראני שחוסל בנובמבר 2020 על ידי המוסד. ההפצצה של המטה נועדה לפגוע בארגון עצמו.
לעומת זאת, התקיפה של ארכיון הגרעין לא ברורה מאליה: הרי חומרי הארכיון עצמם כבר נגנבו בפריצה המפורסמת של המוסד ב־2018. סביר להניח שמה שנותר שם והידע שנוסף מאז כבר לא מצויים על גבי דיסקים ובקלסרים, אלא בענן מאובטח או בכוננים. אז מה הטעם? "כנראה שבאמת מה שנשאר באיזה קלסר ולא גיבו אותו בענן זה לא הדבר הכי חשוב בארכיון", מסביר כהן, "אבל אתה מעביר בזה מסר לצד השני שהוא חדור, שאתה יודע אפילו איפה הארכיון נמצא. וכשהצד השני מרגיש חשוף, הוא כל הזמן מסתכל מאחורי הכתף. כל אחד יודע שאפשר לאתר אותו ושבכל רגע יכולה ליפול עליו פצצה. כולם מרגישים רדופים, שכל מילה שיוצאת להם מהפה יכולה לעבור מיד לישראל, אז הפגישות והשיחות כבר לא מתקיימות באופן הרגיל שלהן".
20:20 – לאחר כמעט יומיים של תקיפות, צה"ל מודיע רשמית כי נפתח "ציר אווירי" לטהרן, כלומר שכבות ההגנ"א (הגנה אווירית) האיראנית הוסרו. זהו, כאמור, התנאי הבסיסי לטקטיקת ה"סטנד אין" שמאפשרת נוכחות רציפה של חיל האוויר בשמי טהרן.
21:33 – תקיפה והשמדת אתרים לייצור טילי קרקע-קרקע, אתרי מכ"ם ומשגרים של טילי קרקע־אוויר בטהרן.
העליונות האווירית מאפשרת בין השאר פעילות של "ציד משגרים": זיהוי והשמדת משגרי טילים, בשאיפה לפני הירי לישראל, ואם לא - אחריו. על פי ההערכות לאיראן היו כ־400 משגרי טילי קרקע־קרקע, רובם ניידים, מתוכם כ־180 הושמדו. את ציד המשגרים מבצעים כטב"מים שלאחר ניקוי השמיים יכלו לסרוק את השטח בחופשיות יחסית. משגרי טילי קרקע־קרקע היו פרוסים בעיקר במרכז ובמערב איראן, במרחבים שסומנו על ידי צה"ל כבר בתקיפות הקודמות מאיראן, באפריל ובאוקטובר אשתקד. כשכטב"ם ישראלי זיהה משאית שיגור, הונחת חימוש יחסית קטן ומדויק לנקודת החיבור שבין המשגר לטיל, כדי לסכל את שניהם במכה אחת. בטהרן היו פחות משגרי טילי קרקע־קרקע, ושם עיקר המאמץ האיראני הופנה להגנה אווירית על הנכסים האסטרטגיים באמצעות משגרי טילי קרקע־אוויר, שהם יותר קטנים ומזוהים על ידי מודיעין אותות, ולא באופן חזותי כמו משגרי טילי הקרקע־קרקע.
7:00 - תקיפת מיפקדות של כוח קודס בטהרן. זה הכוח שלמעשה אמון על "יצוא המהפכה" האיסלאמית של איראן לחו"ל, באמצעים אלימים. במיפקדות אלה, אומרים בצה"ל, תיכננו פעילי קודס פעולות טרור נגד ישראל. "כוח קודס מורכב ממיפקדות אזוריות וממיפקדות פונקציונליות", מסביר צימט. "יש מפקדה שאחראית, למשל, על הפעילות בלבנון, אחרת על הפעילות בעיראק, ויש מיפקדות שהן יותר פונקציונליות: מטה המודיעין של כוח קודס, מטה הסייבר של כוח קודס או מיפקדת מבצעים מיוחדים.
"לדעתי", מוסיף צימט, "זה מסוג המטרות שלא נגזר באופן ישיר מיעדי המערכה (כלומר, התמקדות במתקני פרויקט הגרעין ומערך הטילים - ג"א). יכול להיות שאלו מטרות שהתפתחו תוך כדי מערכה כי זיהו הזדמנות, או כי רצו לנצל את עצם המערכה ולפגוע 'על הדרך' גם ביעדים שלא קשורים ישירות, או בכלל, לתוכנית הגרעין, אבל קשורים לפעילויות בעייתיות אחרות של איראן".
טקטיקת ה"סטנד אין" איפשרה למטוסים לשהות זמן רב בשמי איראן, מוכנים להגיב לכל מצב. לכן, כשהגיעה לאמ"ן "ידיעת הזהב" על מיקומו של הרמטכ"ל עלי שדאמאני, היה באזור מטוס ששיגר חימוש מדויק דרך חלון חדרו בבניין המפקדה שלו בטהרן. שדאמאני הספיק לכהן ארבעה ימים בתפקידו
13:30 - צה"ל מודיע על עוד ארבעה סיכולים של בכירים, בהם ראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה מוחמד כאט'מי וסגנו. כאט'מי נכנס לתפקיד "ראש אמ"ן" של משמרות המהפכה ב־2022 והיה אחראי בין היתר על סיכול, ריגול ופגיעה במתנגדי המשטר האיראני מאיראן. בנוסף, הוא וסגנו עסקו לא מעט בגיבוש המודיעין כנגד ישראל. צימט: "ארגון המודיעין של משמרות המהפכה הוא מעין שילוב של מוסד ושב"כ. יש לו תחומי אחריות של סיכול איומים פנימיים, מתנגדי משטר וכדומה, אבל גם אחריות לתמיכה בהוצאה לפועל של טרור מחוץ לגבולות איראן, למשל נגד מטרות ישראליות או יהודיות".
"לכאט'מי היה חלק מרכזי בתכנון המערכה נגד ישראל", מוסיף כהן. "הוא הוביל את התפיסה והתשתית המודיעיניות גם בשוטף וגם בהיערכות למלחמה עם ישראל".
7 צפייה בגלריה
מוחמד כא'טמ'י. ''היה לו חלק מרכזי בתכנון המערכה נגד ישראל''
(צילום: The Islamic Revolutionary Guard Corps)
14:00 - תקיפת מבנה רשות השידור בטהרן. כהן: "זה יעד סמלי לחלוטין, המטרה של זה היא להביך את המשטר מול הציבור שלו". ואכן, הסרטון של המנחה שבמהלך שידוריה הופצצה התחנה - הופך לוויראלי.
05:00 - עלי שדאמאני, רמטכ"ל המלחמה שמונה רק ארבעה ימים קודם לאחר שקודמו חוסל - סוכל גם הוא במפקדה מאוישת בלב טהרן.
באמ"ן התקבלה "ידיעת זהב" שבעזרתה אותר מיקומו המדויק של שדאמאני. המיקום הועבר למטוס קרב ששהה באוויר במשך זמן רב, עד שניתן האות וחימוש מדויק שוגר דרך חלון חדרו בבניין המפקדה. שדאמאני היה מפקד מיפקדת החירום "חאתם אלאנביאא", האחראית על ניהול הלחימה ואישור תוכניות האש של הכוחות המשולבים של איראן בעיתות מלחמה וחירום. הוא נחשב ליועצו הקרוב של חמינאי וחיסולו הותיר ואקום, גם אם רק לזמן קצר, בניהול המערכה מצד האיראנים.
במהלך כל שעות הלילה והבוקר - למעלה מ־50 מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו מטרות צבאיות ברחבי טהרן, בהן אתר לייצור צנטריפוגות ואתרים להרכבת טילי קרקע־קרקע וטילי קרקע־אוויר.
תעשיית הנשק של איראן גדולה ומסועפת, וחלקים מרכזיים ממנה מפוזרים בטהרן. "אף אחד לא חושב על השמדה מוחלטת של תוכנית הגרעין האיראנית, אלא על דחייתה", אומר צימט. "ככל שהיקף הפגיעה במתקני העשרה ובמפעלים לייצור צנטריפוגות רחב יותר, כך תתעכב היכולת של איראן להשתקם, אבל כיוון שהכל מיוצר באיראן היכולת לא תאבד".
מלבד מתקני ההעשרה וייצור הצנטריפוגות, יש עוד קבוצה של מתקנים, והיא מה שמכונה "קבוצת הנשק". הסבר קצר: כדי שהחומר הבקיע יהפוך לפצצה, יש צורך במתקן מיוחד ומתוחכם, ואחר כך צריך להרכיב את כל זה על פצצה או טיל (הנְשָקָה, בלשון המקצועית). כל אלו שייכים לקבוצת מדענים ומתקנים שמכונים בעגה המקצועית "קבוצת הנשק", שחלקים גדולים ממנה היו בטהרן. "התקיפה של קבוצת הנשק היא לדעתי בליבת האירוע", אומר כהן, "כי אחרי שהם כבר הצליחו להעשיר ברמות גבוהות, הנשק הוא באמת מה שחסר להם בדרך לגרעין. זה דורש טכנולוגיה מתקדמת וידע מאוד אינטימי שהיה אצל האנשים האלה, שחלקם חוסל עכשיו. אבל כשמדובר בגרעין, חיסול של אנשים או השמדה של אתרים אינם מספיקים לבדם, ולכן המצרפיות של הרבה מטרות מסוגים שונים ביחד היא העיקר. גם אם היינו משמידים את נתנז ואת פורדו ולא נגענו בשום דבר אחר, הייתי אומר שזה נחמד אבל רחוק מלהספיק. עם זאת, גם התקיפה של מערך הטילים היא מאוד דומיננטית, גם כחלק מעיכוב פרויקט הגרעין - אבל גם כגריעת יכולות התגובה שלהם בשטח ישראל".
ואכן, המטרות לא היו רק יעדים בפרויקט הגרעין, אלא גם בתעשיית הטילים האיראנית, אלו שכמה מאות מהם שוגרו לישראל בשבועיים האחרונים. צימט: "אחרי ההתנגשות הישירה עם ישראל וכשהיה ברור שעימותים מהסוג הזה עוד צפויים בהמשך, האיצה איראן את ייצור הטילים והכטב"מים, במטרה לפצות על חולשת חיל האוויר שלה. ערב המלחמה היו דיווחים על ייצור של כ־50 טילים בחודש. משמעות הדבר היא שבתוך שנים ספורות איראן יכלה להגיע להיקף של אלפים רבים, פי שניים או שלושה ממה שהיה להם ערב המלחמה".
לאורך אותו יום הותקפו יותר מ־20 מטרות צבאיות נוספות ברחבי טהרן.
לאורך שעות הלילה והבוקר - הותקפו כמה עשרות מטרות בטהרן, בכללן אתרי ייצור טילים ותקיפה נוספת של מטה סוכנות ספנד. בגל הזה הוטלו כ־120 חימושים.
העובדה שמטה סוכנות ספנד - שהותקף קודם רק בשבת - סופג סבב הפצצה נוסף, אולי מרמזת על כך שמחלקת חקר הביצועים של חיל האוויר ערכה מה שמכונה BDA (Bomb Damage Assessment, הערכת נזקי הפצצה), ומצאה כי היעד לא הושג. אפשרות אחרת היא שמראש ההפצצה תוכננה שם בשלבים. כך או כך, מטה ספנד הוא חלק מרכזי באותה "קבוצת נשק" שהוזכרה קודם. האיראנים פיזרו את מתקני קבוצת הנשק במקומות שונים באיראן, כולל בבירה. זה היה כמובן גם לצורכי הגנה עליהם - אבל גם לצורכי אחיזת עיניים. צימט: "רעיון הביזור פירק לכאורה את קבוצת הנשק והעביר אותה לאקדמיה או למשרד ההגנה. כך הוצגה פעילותם כאקדמית, שלא למטרות צבאיות בלתי לגיטימיות או לצורכי הנְשקה. בפועל הקבוצות פורקו, אבל הפעילות נמשכה והידע נשמר. המדענים שעברו למשרד ההגנה ועסקו במרכיב הנשק פעלו בין היתר במטה המרכזי של ספנד".
אגב, גם הפעם צה"ל לא שבע רצון מתוצאות התקיפה במטה ספנד.
13:30 - מטה ביטחון הפנים ומטה היחידות המיוחדות של המשטר האיראני בטהרן הותקפו. ההפצצות בוצעו בכוונה לאור יום ובשעות הצהריים. כך הושגו שתי מטרות: ראשית, הבניין היה מאוכלס וההפצצות פגעו במקסימום אנשי משטר, ושנית, תושבי טהרן, שבוודאי מודעים למה שקורה במטה לביטחון פנים וחלק מהם אף חשו את נחת זרוע אנשיו, יצפו מקרוב בהרס. לא מעטים מהם בוודאי בהנאה.
01:40 – ארה"ב מצטרפת למערכה ותוקפת את שלושת מתקני הגרעין המרכזיים של איראן, בפורדו, נתנז ואיספהאן. על פי הפרסומים, התקיפות מתרחשות בתיאום עם חיל האוויר ותוך כדי שמפציצי B-2 אמריקאיים נסמכים על ה"פרוזדור" הנקי שסללה ישראל.
7 צפייה בגלריה
מתקן הגרעין בפורדו
(צילום: MAXAR TECHNOLOGIES/Handout via REUTERS , SATELLITE IMAGE ©2025 MAXAR TECHNOLOGIES / AFP)
22:00 - תקיפת משגר טילי קרקע־אוויר בלב טהרן. לגופי המודיעין בצה"ל הגיע מידע שמערכת הגנה אווירית מתקדמת, שהותקפה כבר בימים הקודמים, הועברה להשמשה מחדש בטהרן. על פי המודיעין, היא נמצאת בהאנגר ואוטוטו תיכנס לפעולה. בשעות הלילה ההאנגר והמשגר שבתוכו הושמדו.
14:00-12:00 – הסימנים שהפסקת אש מתקרבת מתרבים, ובצה"ל מחליטים לצאת למתקפה הגדולה והנרחבת ביותר על טהרן מתחילת המערכה, בניסיון לצמצם כמה שניתן את מלאי המטרות בעיר.
בין השאר מותקפת גם מיפקדת הבסיג', מיליציית ביטחון הפנים של משמרות המהפכה, שם חוסלו מאות פעילים. צימט: "הבסיג' היא זרוע של משמרות המהפכה שבתקופת מלחמה אמורה לשמש ככוח מילואים, ובשגרה היא עוסקת בין היתר בפעילויות של הבטחת המשטר דרך דיכוי הפגנות ומשימות שקשורות לביטחון פנים, ולכן היא נמצאת גם בתוך ריכוזי אוכלוסייה".
הבסיג' אינו מטרה צבאית קלאסית, אבל לפגיעה במיפקדת המיליציה יש חשיבות רבה. כהן: "הבסיג' הוא גוף ענק שמכיל מאות אלפי אנשים עם תשתיות ומיפקדות. פגיעה בעשרות או במאות מפעיליו לא תשפיע עליו, אבל כן תשמש להעברת מסר: הנה, אנחנו תוקפים לכם עוד רכיב בשלטון".
זה גם מה שעומד מאחורי תקיפות נוספות באותו יום, ביניהן פגיעה בסייד א־שוהדא, כוח של משמרות המהפכה שאמון על דיכוי איומים פנימיים. גם כלא אווין הופצץ. בית הסוהר הידוע לשמצה הזה ממוקם בשכונת מגורים במערב טהרן ומשמש לכליאת אסירים פוליטיים, רבים מהם מעונים ומוצאים להרוג בשיטות שונות. כהן: "זה לדעתי מתחבר לרעיון של ערעור המשטר. משרדי ביטחון הפנים, הכלא, הבסיג' - אלה בסופו של דבר הכוחות שאמורים לדכא התקוממויות. אם הכוחות האלה יוחלשו בצורה משמעותית, לא יהיה מי שידכא התקוממות פנימית במידה וזו תתרחש. התקוממויות כאלה יכולות להתחיל כדור שלג, שניתן להאיץ אותו עד להחלפת השלטון. זה לא חלק מיעדי המלחמה, ואני לא מאמין שבהטלת פצצות יוחלף השלטון, אבל בחלק מהדברים נראה שלפחות מנסים".
קצת אחרי השעה 13:00 בצהריים הופצץ גם השעון שהוצב בכיכר פלסטין בכניסה לעיר הבירה ומנה לאחור את הדקות עד להשמדתה של ישראל, שתתרחש לפי חזיונותיו של חמינאי בשנת 2040.
01:00 – עם הכרזתו של הנשיא טראמפ כי בתוך שש שעות תיכנס לתוקפה הפסקת אש, מנסים בחיל האוויר לנצל מקסימלית את הזמן הקצר שנותר. בהתאם למטרות שנבנו צה"ל פירסם הודעת פינוי לתושבי רובע 6 ואזור מהראן בטהרן.
02:00–03:45 - גל התקיפות האחרון בטהרן לפני הפסקת האש. מעל 100 חימושים מוטלים על מטרות שונות: מאתרים לייצור אמל"ח, דרך תקיפות של מדעני גרעין נוספים ועד, בפעם השלישית, מטה סוכנות ספנד, כנראה בפעם האחרונה במלחמה הנוכחית.
09:15 – ממשלת ישראל מודיעה על הסכמה להפסקת אש, אבל אחרי המועד שנקבע האיראנים משגרים עוד שני מטחים. בתגובה, ישראל שולחת מטוסים להפציץ יעדים בטהרן, אבל בלחץ הנשיא האמריקאי הטייסים פוגעים במטרה לא חשובה בדרך ושבים מתוסכלים על עקבותיהם. לא בטוח שלא יצטרכו לחזור לשם בקרוב.×
