אם יחיא סינוואר היה נשאל ב-7 באוקטובר מי ינהיג את חמאס בעזה, אם וכאשר הוא יחוסל במהלך המלחמה, לא בטוח ששמו של עז א-דין חדאד (אבו-סוהייב) היה הראשון שעולה. הוא אמנם מפקד מרכזי בזרוע הצבאית, אבל לא דומיננטי כמו מוחמד דף וסגנו מרואן עיסא, ואף לא בעל עוצמה כמו מפקדים בדרג דומה, כגון האח, מוחמד סינוואר, או אחמד רנדור ואיימן נוופל, שחוסלו כולם במהלך המלחמה. ואולם, בתהליך ברירה לא-טבעית מצא עצמו חדאד כמנהיג הבכיר ביותר של חמאס הפועל כרגע ברצועה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
חדאד בן ה-55 החל דרכו בכלל בפתח בשנות ה-80, ועל הרקע הזה גם נעצר כמה פעמים על ידי ישראל. בכלא הוא עבר "המרה" לכיוון איסלאמיסטי, ועם שחרורו הצטרף לחמאס, תהליך שחוו פעילי חמאס רבים ובראשם אחמד ג'עברי, רמטכ"ל הארגון שחוסל במבצע עמוד ענן ב-2012. כוכבו של חדאד דרך לאחר ההתנתקות ב-2005, אירוע שעיצב וגיבש דור שלם של מפקדים בזרוע הצבאית שהפכו את חמאס מארגון טרור וגרילה לסֶמי-צבא ואת עזה לפרויקט ג'יהאד. ההתנתקות נסכה במפקדי הזרוע ביטחון עצמי לאור התפיסה ש"הצליחו לגרש את ישראל" והעניקה חופש פעולה שנוצל למיטוט הרשות בעזה, ובהמשך לביסוס שלטון חמאס ולהתעצמות צבאית.
חדאד התקדם לאורך השנים בסולם הדרגות וצבר ניסיון רב. במהלך מבצע עופרת יצוקה (2008-2009) הוא היה אחראי על גדודי חמאס במזרח העיר עזה, במבצע עמוד ענן פיקד על חטיבת דרום העיר עזה, ובשומר החומות (מאי 2021) שימש גם כאחראי על מערך התמיכה הקרבית בכל הרצועה. הוא פיקד ישירות על שישה גדודים ועוד גדוד כוחות מיוחדים. ממסמכים ותצלומים שנאספו בפשיטה של אוגדת 162 על ביתו בשכונת תופאח בעיר עזה בסוף 2023 עולה שקשריו עם פקודיו היו הדוקים במיוחד ושהוא נערץ על ידם.
חדאד נמנה עם הצוות המצומצם שתיכנן את מתקפת 7 באוקטובר והיה אחראי על גזרת העיר עזה, לרבות הפשיטה על מוצב נחל עוז. במהלך המלחמה נעשו שלושה ניסיונות לחסלו (שמצטרפים לשלושה בעשור שלפני אוקטובר 2023), שמכולם ניצל, ולכן זכה לכינוי "רוח הרפאים" (שַׁבַּח). עם זאת, חוסלו שניים מבניו (אחד מהם פעיל בזרוע הצבאית), וכן יד ימינו (וחתנו), מחמוד אבו-חסירה, שהשתתף במבצע צוק איתן בפשיטה על מוצב צה"ל שבה נהרגו חמישה חיילים. דובר צה"ל מקדיש מאמץ מיוחד לחדאד, ובנובמבר 2023 איים שהוא היעד הבא, ואף קבע פרס בגובה 750 אלף דולר למי שימסור פרטים שיביאו לחשיפתו (מרואן עיסא ומוחמד סינוואר עקפו אותו בסכומים).
שעות ספורות לפני המתקפה, כינס חדאד בחשאי את ששת המג"דים שהיו כפופים לו והעניק להם דף בחתימתו ובו כתב "שימו אמונכם ומבטחכם באל, הישענו עליו והילחמו בגבורה, פעלו במצפון נקי, ותנו לצעקות 'אללה אכבר' להיות גולת הכותרת". עוד הדגיש בדף המפקד: "יש לוודא ששום פעיל לא עוזב את מקום הכינוס; יש לוודא שלא יהיה שימוש בטלפונים סלולריים לפני המתקפה; ויש לכנס את הגדודים מתחת לאדמה. הכוחות יקבלו הסבר רק בשעתיים שלפני המתקפה. בנוסף, נדרש לשדר ישירות את ההסתערות וההשתלטות על המוצבים ועל הקיבוצים, ולהעלות את הצילום. אתם רשאים לקחת דגלים ערביים ואיסלאמיים, כדי להניף אותם במוצבים ובקיבוצים שייכבשו".
חמאס חווה השמדת ערך במלחמה והכוורת שפיקדה על הארגון ב-7 באוקטובר התרוקנה. זוהי המהלומה הקשה ביותר שספג הארגון בתולדותיו
"ערב 7 באוקטובר הוצעו לנו הקלות בתמורה לוויתורים בהר הבית ובאיו"ש, אבל אנחנו דבקנו באופציה הצבאית. אנשי אל-קסאם חדרו לשרתי יחידה 8200 וחשפו מסמכים על אודות תוכנית סודית של ישראל לפתוח במלחמה הרסנית מיד לאחר חגי תשרי באמצעות התקפה אווירית ותמרון קרקעי אינטנסיביים. באמצעות ההתקפה שלנו הקדמנו את האויב, הפתענו אותו לחלוטין, כבשנו את אוגדת עזה ומוטטנו את קווי ההגנה הישראליים", הסביר חדאד בראיון שהעניק בינואר האחרון (בזמן הפסקת האש) ל"אל-ג'זירה", שבמסגרתו גם הודה לחיזבאללה, לאיראן ולחות'ים על התמיכה שהעניקו.
במהלך המלחמה שודרג מעמדו של חדאד בהתמדה. בתחילה מונה למפקד כוחות חמאס בכל העיר עזה, ולאחר מכן בכל צפון הרצועה (לאחר ביתורה בידי צה"ל), תפקיד שבמסגרתו פיקד על 14 גדודים. לאחר חיסול מוחמד סינוואר, היה טבעי למדי שחדאד יחליף אותו. חוץ מניהול הלחימה, הוא ממוקד בגיוס פעילים חדשים ובמינוי מפקדים במקום הרבים שחוסלו, כדי למנוע ואקום ארגוני.
לחדאד מעורבות עמוקה גם במו"מ על עסקה ושמירה על החטופים. "נפגשנו כמה פעמים והוא תמיד התעניין בשלומי ושאל אם מתנהגים אליי יפה, וכל זאת בעברית רהוטה", סיפר בשבוע שעבר קית' סיגל, החטוף ששוחרר בפברואר, בראיון למגזין "משפחה". "ברוב הפעמים הוא היה לבבי, למעט פעם אחת שלא היה מרוצה שאביבה נסעה לז'נבה ובראיונות לתקשורת טענה שחמאס מתעלל בחטופים. פעם אחת הגיע כשהוא עטוי מסכת קורונה וכובע גרב, הבנתי שזה נעשה מתוך חשש שהשומרים שמסביב עלולים להיות גם מקורות מודיעיניים של ישראל. יומיים לפני השחרור, הוא הופיע ובישר שבבוקר שבת אהיה חופשי. חדאד גם העניק לי ולאשתי חבילת שוקולד ממותג 'לאביבה' [Laviva]... בבוקר השחרור הלכנו שנינו לבד לאורך קו המים בחוף הים של עזה. כשראה שאני מתוח אמר לי, 'תהיה שמח, אתה חוזר הביתה'". סיגל מתאר כיצד חדאד הכין אותו לטקס השחרור וביקש ממנו לחייך, לנופף לקהל ולהודות לחמאס, ולבסוף שלף מצלמה, צילם אותו ונעלם.
"עמדותיו בסוגיות האסטרטגיות הן תעלומה", מודה עיתונאי ערבי המקורב לבכירי חמאס בחו"ל. "מצד אחד יש הטוענים שהוא נוקט גישות מרוככות בהשוואה לאחים סינוואר, ואפילו כאלה שאומרים שהוא זה ששיכנע את מוחמד סינוואר להסכים להפסקת האש בינואר, בין היתר, מפני שנאמניו בצפון הרצועה סבלו קשות מהמבצע הרחב שהתנהל באזור באותה העת. מצד שני, אחרים מבהירים שאין דבר שונה ומיוחד בעמדותיו, ובראשן התניה להפסקת אש בסיום המלחמה ובנסיגת צה"ל מהרצועה. לפחות עד עתה, נראה שמחזיקי התזה לגבי נוקשותו צודקים".
בניגוד לרוב מפקדי הזרוע הצבאית שהקפידו להימנע מהופעות פומביות, וגם כשהתראיינו עשו זאת בהצללה (למשל מרואן עיסא ומוחמד סינוואר), חדאד לא היסס להופיע בגלוי לפני 7 באוקטובר, ואף רמז על המתקפה הצפויה. "הכיבוש יופתע מהדיוק ומהעוצמה של רקטות חמאס ושל מאמץ המוג'אהידין במערכה העתידית. זוהי הבטחת האל, עוד ניכנס לארץ הקדושה. הנה אנו באים", הכריז בסרטון שהופץ במאי 2022 לציון שנה למבצע שומר החומות, אירוע שחיזק בחמאס את ההערכה כי ישראל מזלזלת בו ודבקה ברגיעה, והאיץ את ההיערכות למתקפת הפתע.
למרות שחשף עצמו בתקשורת, מעט ידוע על עברו ועל חייו של חדאד, מה שנראה כי משחק לטובתו. מצד אחד, פניו מוכרות לציבור העזתי ולא דבקו בו כתמים, כמו, למשל, החשדות בדבר פדופיליה שאפפו את מוחמד סינוואר, וכמו רבים ממפקדי חמאס איבד בני משפחה, דבר שמחזק את דימויו הציבורי, אבל מצד שני, הוא פועל בחשאיות וחתימתו המודיעינית נמוכה – מה שמסייע לו לשרוד.
הבכיר השני, חוץ מחדאד, שנותר מ"כוורת 7 באוקטובר" הוא ראא'ד סעד (אבו-מועאז), ששימש מח"ט צפון העיר עזה כאשר חדאד שימש מפקד דרום העיר. כמו רוב פעילי חמאס, גם סעד בן ה-53 נמנה עם מגזר הפליטים (מוצא משפחתו מהכפר חמאמה ששכן עד 1948 באזור אשקלון), והוא עבר את כל התחנות שמחייבות מפקד בכיר בזרוע הצבאית: כשנה וחצי בכלא הישראלי בראשית שנות ה-90, ארבע שנים בכלא של הרשות הפלסטינית, קידום פיגועים במהלך האינתיפאדה השנייה, וחברות ב"דור 2005" שייסד את צבא חמאס. סעד גם קיבל לידיו את תיק פיתוח מערך הרקטות, והיה אחראי לארסנל הענק שבו נעשה שימוש במהלך המלחמה, לצד מיזמים כמו הקמת האקדמיה הצבאית של חמאס ופיתוח תורת הלחימה של הארגון. מתחילת המלחמה הוא משמש ראש אגף המבצעים של חמאס, ומהווה אחד היעדים המרכזיים לחיסול מבחינת ישראל (לפני כשנה נכשל ניסיון לחסלו בעיר עזה), וגם לגביו נקבע פרס כספי גבוה למי שיספק מידע שיביא לאיתורו.
"בזרוע הצבאית התקיימו לפני 7 באוקטובר מחנות יריבים. המתח המרכזי היה בין המחנה בראשות האחים סינוואר לזה של סעד וחדאד. אין פערים אידיאולוגיים בין המחנות, ומדובר בעיקר במשחקי כוח", מסביר גורם ביטחוני. "כך, בבחירות לראשות הלשכה המדינית בעזה שנערכו ב-2021 תמך סעד בניזאר עוודאללה, יריבו של סינוואר שכמעט הביס אותו (נדרשו ארבעה סבבים עד ההכרעה, שיש הטוענים כי הושגה במרמה), וביסס דימוי של אופוזיציונר מבית". עושה רושם שלאחר חיסול סינוואר וכדי לשמור על שלום בית העדיפו בחמאס להעמיד בראש הזרוע הצבאית בעזה את חדאד הנתפס כמי שמעורר פחות התנגדות מסעד. מכל מקום, האתגר הפנימי שניצב מול הצמד המוביל מוגבל יחסית כרגע, היות שרוב ראשי מחנה סינוואר חוסלו בידי ישראל.
העובדה שחמאס בעזה מונהג כרגע על ידי בכירים שממוקדים בעשייה צבאית (בניגוד ליחיא סינוואר שריכז אצלו את כל תחומי הפעילות) הביאה לשינוי בדגם תהליך קבלת ההחלטות בארגון. המישור הצבאי מרוכז בידי חדאד (ומוחמד סינוואר לפניו), בעוד ההחלטות האסטרטגיות מתקבלות על ידי הנהגת חמאס בחו"ל, ובמיוחד מנהיגי חמאס שמוצאם מהרצועה ופועלים כיום מחוץ לאזור, ובראשם ח'ליל אל-חיה, סגנו של יחיא סינוואר וראש חמאס בעזה כיום, לצד ששת חברי הלשכה המדינית שנותרו בחיים (מתוך 17 שכיהנו ב-7 באוקטובר), ובראשם ניזאר עוודאללה, ראזי חמד, סוהייל אל-הינדי ופתחי חמאד. הקשר בין המנהרות בעזה לבתי המלון בקטאר ככל הנראה משובש אבל מתקיים, וניתן להניח שעמדתו של חדאד נשמעת ומשוקללת בכל הדיונים. גורם ערבי המצוי בקשר עם בכירי חמאס בחו"ל טוען שלחדאד יש זכות וטו על החלטות, דבר מובן מאליו נוכח העובדה שהוא מחזיק בידיו את כלל החטופים.
חמאס חווה השמדת ערך במלחמה והכוורת שפיקדה על הארגון ב-7 באוקטובר התרוקנה. זוהי המהלומה הקשה ביותר שספג הארגון בתולדותיו, יותר מחיסול דור המייסדים שלו באינתיפאדה השנייה, שכלל את שייח' אחמד יאסין, מקים חמאס, ומחליפו, עבד אל-עזיז רנתיסי. עם זאת, 20 חודשים לאחר שהחל העימות הקשה ביותר אי פעם בין ישראל לפלסטינים – הארגון קיים ומתפקד, גם אם באופן מוגבל. פעילים צעירים (לפעמים קטינים) מעוטי ניסיון ממלאים את מקום אלה שחוסלו, ומפקדים חדשים מפגינים דבקות קנאית במשימת הג'יהאד, גם כשברור שמותם ודאי (כמו מוחמד אל-עג'לה, מג"ד שג'אעיה החמישי [!] שחוסל מתחילת המלחמה); מפקדים ששרדו ממשיכים את הלחימה, כמו מג"ד בית-חאנון, חוסיין פיאד, ומג"ד שאטי, היית'ם אל-חוואג'רי (שכפוף ישירות לחדאד), שצה"ל הכריז כי חוסלו במלחמה, אך צצו מיד בתחילת הפסקת האש, ואף הכריזו על רצונם לממש 7 באוקטובר נוסף; ומנגנוני ביטחון הפנים שולטים במרחב הציבורי, ובראשם יחידת סהם ("חץ"), שאחראית על חיסול חשודים בריגול וביזה, ולחימה במיליציות, כמו אבו-שבאב ברפיח.
למרות ההערכות רוויות האופוריה שנשמעות בישראל מתחילת המערכה, ולפיהן חמאס על סף שבירה, נתון בהיסטריה ובכאוס, ואף בשל לוויתורים כמו הסתלקות מעזה ופירוז הרצועה – הארגון המוכה עודנו הגורם הדומיננטי בעזה. הפגנת הזלזול כלפיו – כפי שגולמה באמירת קמ"ן אוגדת עזה כאשר הוצגה בפניו תוכנית חומת יריחו שמדובר ב"וואסח של ערבים" – השתמרה ומצאה הד גם ב"נאום הכפכפים" של נתניהו. הדבר לא רק מנציח יוהרה מסוכנת, אלא גם משקף לימוד מוגבל ממחדל העבר והיעדר שיפור הבנה לגבי טבעו של חמאס. במקום להתבשם מההשמדה המסתמנת לכאורה של הארגון, מומלץ להתמקד בפענוח שינויי הצורה וההתנהגות שלו, לסמן מוקדי כוח חדשים ולתכנן איך לפגוע בהם ולהתאים לאורם את שיטות הפעולה והיעדים.
ד"ר מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת ת"א
