בסוף השבוע שעבר הבין ח"כ גדי איזנקוט כי השותפות שלו עם ח"כ בני גנץ הגיעה לסיומה. את ההחלטה לפרוש מהמחנה הממלכתי קיבל יחד עם ח"כ מתן כהנא. "כשגדי הצטרף למפלגה הוא הביא אותי איתו, ועוד בניגוד לרצונו של בני", אומר כהנא. "הגעתי כחלק מ'קבוצת גדי', וככה זה אפילו הופיע בהסכמים עם גנץ. היה לי ברור וטבעי שאם גדי יעשה מהלך – אני איתו. באנו כצוות ועזבנו כצוות".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
העימות בין איזנקוט לגנץ החל בשלהי דצמבר 2024, ודבר קיומו נחשף ב"ידיעות אחרונות". איזנקוט דרש מגנץ לממש את ההסכם ביניהם: לפתוח את שורות המפלגה, לעשות מפקד ולקיים פריימריז לתפקיד יושב הראש ולרשימה לכנסת. לפני כחודש הכריז גנץ על פריימריז במחנה הממלכתי, אבל מי שקרא את האותיות הקטנות הבין שיש כאן מוקש: הגוף הבוחר הוא לא מרכז המפלגה או מתפקדים, אלא גוף מצוצמם של אנשי המפלגה שמונה כמה מאות בודדות.
5 צפייה בגלריה


כהנא אורז את חפציו בלשכתו בכנסת, השבוע. "המחשבה שגולן ובנט יכולים לרוץ תחת אותו פתק היא אווילית" | צילום: שלו שלום
כמה ימים לפני הודעת הפרישה שוחח גנץ עם איזנקוט. "הסיטואציה הנוכחית לא מאפשרת לנו לפרוץ קדימה", אמר לו. "אתה צריך להחליט אם אתה מקבל את מתווה הפריימריז שהצענו או לא". גנץ לחץ לקבל תשובה. איזנקוט השיב: "אין פה באמת פריימריז אמיתיים".
בראיון אומר הח"כ הפורש כהנא כי הכתובת הייתה על הקיר. "הדילמה מה לעשות עם השותפות שלנו עם גנץ ליוותה אותנו כמה חודשים. עד שהבנו שנבנה פה תהליך שנועד לאשרר מחדש את המנהיגות של בני גנץ, והחלטנו שזה הולך לפרידה".
"אני בפירוש חושב שאיזנקוט יכול להיות ראש ממשלה. מההיכרות העמוקה שלי עם איזנקוט אני משוכנע שהוא מתאים להנהגה ברמה הכי בכירה"
הפרישה של איזנקוט הייתה מפתיעה. מה קרה?
"כשגדי נכנס לפוליטיקה, היה לו חזון: להקים כוח של מרכז-ימין שיהיה התשובה למה שיש היום בליכוד. היא קיבל הצעות מפליגות ומבטיחות מיש עתיד, אבל הבין שאת החזון שלו הוא יוכל להגשים רק במחנה הממלכתי, שהיא מפלגת מרכז-ימין. אבל קרה בדיוק הפוך. התקלה הגדולה ביותר של המפלגה בהנהגתו של בני היא עזיבתו של גדעון סער. כשגדעון עזב, גדי הבין שלא רק שהחזון שלו לא מתקדם – הוא קורס תחת הנהגתו של בני. הוא התחיל ללחוץ על עניין הפריימריז כדי לנצח במרוץ לראשות המפלגה ולהמשיך את החזון".
זמן קצר לאחר הפרישה טען גנץ כי הסיבה היא "פערים אידיאולוגיים משמעותיים". כהנא חולק על דבריו. "אני לא יודע להצביע על אף פער אידיאולוגי בין גנץ לאיזנקוט. צריך לשאול את גנץ על מה הוא מדבר. גדי ואני הגענו להבנה שתחת המנהיגות של בני, לא יתגשם החזון של יצירת התארגנות פוליטית גדולה ודמוקרטית שתהיה משקל נגד לליכוד. גנץ הוא איש טוב מאוד, שהלב שלו נמצא במקום הנכון. הרגשתי שאני מצטרף למפלגה שמתאימה לעולם הערכים שלי. נכנסתי עם תקוות גדולות".
שלא כמו גדעון סער, שנבחר על הטיקט של "רק לא ביבי" ורכב על קולותיהם של מצביעי המחנה הממלכתי אל תוך קואליציית נתניהו, איזנקוט וכהנא החזירו את המנדט והתפטרו מהכנסת. יריביו של כהנא סבורים שהמהלך הזה אינו כה תמים ואצילי. "כהנא כבר סגור עם בנט. הוא פשוט תפס טרמפ אצל גנץ ונטש אותו", טען השר עמיחי שיקלי (הליכוד), לשעבר שותף פוליטי. "מיותר להתייחס לשיקלי", מגיב כהנא. "אני לא סגור בשום מקום. אני אפעל יחד עם גדי כדי לממש את החזון שלנו. אני לא מסתיר את זה".

איזנקוט הפך השבוע להיות הפוליטיקאי המחוזר ביותר בגוש הימין-מרכז. על פי הסקרים, הוא היחיד שגורם לתנודת מנדטים בגוש ומפרק למעשה את המחנה הממלכתי. לא פלא שיאיר לפיד מוכן להציע לו מנהיגות משותפת ואולי אף את הבכורה (למרות שאין הצעה רשמית כזו). "לפיד הוא איש יקר ואני מעריך אותו מאוד", אומר כהנא, "אבל אני חושב שהשותף הטבעי והנכון הוא בנט. אני חבר קרוב של בנט כבר 35 שנה, עוד מסיירת מטכ"ל, ואני מדבר איתו לא מעט. זה מה שאני אנסה לקדם גם עכשיו. כדי להחליף את השלטון, השותפות הנכונה היא כזו שפונה ימינה".
ולפיד הוא שמאל?
"לפיד הוא מרכז עם הטיה שמאלה".
איזנקוט מתאים לתפקיד ראש הממשלה?
"אני חושב שבפירוש הוא יכול לעשות את התפקיד הזה. מההיכרות העמוקה שלי עם איזנקוט אני משוכנע שהוא מתאים להנהגה ברמה הכי בכירה. ואני יודע להגיד שבכל הנוגע לחיבורים עתידיים, השאלה מי יעמוד בראש לא תהיה מכשול".
איזנקוט נתפס כלא-פוליטיקאי. אולי קצת תמים. אתה מזהה את זה אצלו?
"יש לו חושים מאוד חדים, הוא אדם סופר-חכם ובסוף הוא מגשים את היעדים שלו. התדמית שלו מאוד מטעה".
הוא יכול לצאת לקרבות פוליטיים עם סכין בין השיניים?
"גדי היה רמטכ"ל התקפי ולוחמני. יש לו סכין בין השיניים גם אם הוא לא נראה כך. אבל הוא יודע לעשות שיתופי פעולה כדי להשיג את המטרות שלו. והוא אדם מאוד ישר".
הנפילה של בנו גל במלחמה השפיעה עליו גם ברמה הפוליטית?
"אני משוכנע שאסון כזה משפיע עליך עמוקות. לדעתי, זה אפילו חיזק אותו ברצון להשפיע ולהפוך את מדינת ישראל למקום טוב יותר".
מתן כהנא נמצא במעין נאמנות כפולה בין החבר הקרוב בנט (שאיתו נכנס לחיים הפוליטיים עם מפלגת ימינה) לבין השותף הפוליטי איזנקוט. הוא מסרב להיכנס לבור בשאלה מי יתפוס את הבכורה. "כרגע צריך להחליף את נתניהו וכמה שיותר דחוף. כדי להחליף את נתניהו צריך שגדי ונפתלי ירוצו ביחד ואני בטוח שהם יידעו להחליט ביניהם מי יצטרך להוביל. יש לגדי ערוץ פתוח עם בנט, גם עם לפיד וגם עם ליברמן, אבל הוא עדיין לא סגר שום דבר עם אף אחד".
בחזון של איזנקוט יש מקום גם ליאיר גולן?
"המחשבה שיאיר גולן ונפתלי בנט יכולים לרוץ תחת אותו פתק היא מחשבה אווילית. שמעתי את גדי אומר את זה בעצמו מספר פעמים. ההתארגנות שגדי מנסה להקים היא של מרכז-ימין".
ואם תרכיבו ממשלה, גולן יכול להיות שותף שלכם?
"גדי לא פוסל אף אחד".
הציונות הדתית מיוצגת היום על ידי סמוטריץ'. איך אתה מחזיר אותה למרכז או לימין הליברלי?
"המותג ציונות דתית נשדד על ידי מפלגה וראש מפלגה שמייצגים סיגמנט מאוד קטן בציונות הדתית. בציונות הדתית מתחברים תמיד למשולש של עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. סמוטריץ' זנח כמעט לחלוטין את עם ישראל ותורת ישראל כדי להשיג הישגים ביהודה ושומרון. אני לא ממעיט בהישגים האלה, אבל הוא לגמרי זנח את שתי הצלעות המשמעותיות במשולש הזה. ההתנהגות של סמוטריץ' לא מעודדת אחדות בעם. הוא מוותר באופן גורף ומוחלט לחרדים בכל הקשור בענייני דת ומדינה, ומעל הכל בעניין חוק גיוס".
אתה רואה אפשרות שבסוף תשבו עם נתניהו?
"אני מייצג את עמדתי בלבד: אפעל להפסיק עם שיח החרמות. אבל בעיניי לא ראוי שנתניהו יתמודד בכלל בבחירות האלו. נתניהו אחראי אישית לכישלון הנוראי של 7 באוקטובר. הוא האבא של קונספציית ההכלה וקניית השקט בכסף קטארי, הוא זה שתחת שלטונו עברנו שנה מטלטלת של הרפורמה המשפטית. הוא היה צריך בכלל להתפטר".
ההישג באיראן לא מטשטש את מחדל 7 באוקטובר, מבחינתו?
"אני לא מכיר מנהיגות שלוקחת אחריות רק על ניצחונות והצלחות. אתה לא יכול כל הזמן לבקש קרדיט על הצלחות בלי לקחת אחריות על כישלונות. מפקד הוא מפקד על הכל. מי שמנסה בכול כוחו להתנער מהכישלון הצבאי הכי נוראי שקרה למדינת ישראל מאז הקמתה לא יכול לבקש קרדיט רק על הצלחות".
נתניהו צריך לסיים את המלחמה בעזה?
"הדבר שנכון לעשות הוא לעצור את המלחמה בעזה, לא לסיים אותה; לעשות עסקה כוללת להחזרת החטופים, גם במחירים לא פשוטים. בחמאס כבר ייתנו לנו את הסיבה להתנפל עליהם מחדש. בלבנון הגענו להסכם גם בלי חטופים, באיראן לא השמדנו את פרויקט הטילים ולא את פרויקט הגרעין. לכל מלחמה יש בסוף רגל מדינית מסיימת. בטח ובטח אם יש לך חטופים שחייבים להחזיר אותם הביתה".

יממה לפני תחילת המלחמה עם איראן, בתוך עולם מקביל, התנהלה בכנסת הדרמה הפוליטית סביב החוק לפיזורה על רקע משבר חוק הגיוס. המליאה והמסדרונות היו כמרקחה. ריח בחירות עמד באוויר, ובפעם הראשונה מצאה את עצמה קואליציית הימין מלא-מלא תחת איום פירוק בחסות החרדים.
בין שותפי הסוד המעטים שידעו על שעת השי"ן בלילה שבין יום חמישי לשישי היה יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין. צה"ל והמוסד עידכנו את אדלשטיין מראש על המבצע והוא נחשב שו"ס (שומר סוד). לאדלשטיין הייתה משימה כפולה: גם להציל את הקואליציה לקראת המלחמה עם איראן וגם "לשחק" ברצינות כמי שנלחם על חוק הגיוס כדי שתוכנית ההונאה לא תתגלה, חלילה.
"זה היה טירוף", סיפר אדלשטיין לגורמים פוליטיים בכנסת על ליל יום רביעי. "אני יושב עם אנשים בחדר ואין להם שום מושג לקראת מה אנחנו הולכים". אדלשטיין הודה כי גם הוא היה סקפטי: "20 שנה אני שומע איראן, איראן, איראן. לקח לי זמן להאמין שזה באמת הולך לקרות הפעם. אמרתי לעצמי שאני לא יכול לקחת על הכתפיים שלי את האחריות שהמבצע הזה ישתבש. היו דיווחים סותרים לגבי עומק המעורבות של טראמפ במבצע. ואם הממשלה הייתה בדרך לבחירות – זה יכול לגרום לארה"ב להגיד לנו 'לא'. הבנתי גם שאני לא יכול להגיד לחרדים 'קחו כל מה שאתם רוצים'. כי אז זה היה שקוף מדי. אם הייתי אומר מראש שהגענו להסכמות או הישגים – זה היה מחשיד".
בשיחה סגורה אמר אדלשטיין: "הייתי צריך לשחק את המשחק הזה עד הסוף. ידעתי שאני הולך לחטוף מהתקשורת, מארגוני המילואימניקים וגם מכל מי שפחד שאני מוביל להפלת הממשלה בהתעקשות שלי על חוק גיוס טוב. אריה דרעי גם ידע על התקיפה המתוכננת, הוא גם שיחק תפקיד, אבל אולי הייתה יכולה להיות דרך טובה יותר לדחות את כל הדרמה הפוליטית הזה בשבוע".
אחד מחברי ועדת החוץ והביטחון, החבר גם בוועדת המשנה החשאית לנושא מודיעין, ניסה לגשש עם אדלשטיין מה קורה. "מה כל הדיבורים האלה?", שאל. אדלשטיין השיב לו: "אנחנו מתכוננים למשהו מאוד רציני נגד החות'ים בתימן". כמה ימים אחרי שהחלה המערכה באיראן התקשר אליו אדלשטיין כדי להתנצל: "הרגשתי מאוד לא נעים איתך".
אף שהיה שותף סוד, עד הרגע האחרון לא ידע אדלשטיין אם התוכנית לתקיפת איראן תצא אל הפועל. "כשהתחילו האזעקות בשלוש בלילה שבין חמישי לשישי הדבר הראשון שאמרתי לעצמי היה 'ברוך השם'. לפחות ידעתי שכל הסיפור הזה היה אמיתי".
אדלשטיין סיפר לבני שיחו כי התאכזב לשמוע שהחרדים האשימו אותו כי הוא "תוקע" את חוק הגיוס. "הייתה פה מלחמה. לא יכולנו להמשיך לכתוב את חוק הגיוס", אמר. "עוד לפני שהמטוס האחרון חזר מטהרן, הם חידשו את האיומים שלהם. ידעתי שיהיו עוד ויכוחים ומריבות, אבל איומים לא עובדים עליי. התפקיד שלי הוא לא לפרק את הקואליציה ולא לשמר את הקואליציה. התפקיד שלי להביא חוק גיוס".