רס"ן קובי (שם בדוי) הוא מהמומחים המקצועיים ביותר בחיל האוויר בטיפול "עד הבורג" במטוסי F-15. אף שהוא בחור צעיר יחסית, ברקורד שלו יש סדרת טיפולי שורש במטוסי הקרב הוותיקים שברבות השנים הפכו למפציצים של החיל. למרות ניסיונו הרב, בחודשים האחרונים הוא נדרש על ידי להק הציוד בחיל האוויר לשנות את משימות השגרה שלו ולהעביר סדרה של טיפולי שיפור מיוחדים להשמשה ארוכת טווח של מטוסי הקרב. הוא נרתם לעבודה בלי שידע שהוא מכין אותם לתקוף את המדינה שבה נולד וגדל.
"כשסיפרנו לו את זה, אחרי שהמטוסים ששילח כבר תקפו אתרי גרעין וטילים בליסטיים באיראן, העיניים שלו נצצו מדמעות", מספר קצין בכיר בחיל האוויר. "אחרי יומיים הוא כבר פתח הכל וסיפר לנו על הילדות שלו באיראן, על האנטישמיות והמכות שקיבל כי היה יהודי. בהמשך גילינו קצינה נוספת מהמערך הטכני עם סיפור דומה. כמו רבים מהטכנאים הם הסתובבו בטייסת עם חזה נפוח כי הם עשו את הבלתי אפשרי. הם הכינו ארמדות של מטוסים ומסוקים בני 40-60 לאופרציה הרחוקה, המורכבת, הגדולה והמסוכנת ביותר של חיל האוויר אי פעם".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
5 צפייה בגלריה
לקראת התקיפה באיראן. "הפלת מטוס הייתה תרחיש ריאלי. הודעות נצורות הוכנו והונחו במגרה"
(צילום: דובר צה"ל)
מבצע "עם כלביא" תפס את חיל האוויר בעיתוי גרוע. לו ניתן היה להמתין שנתיים-שלוש, רוב הטייסים היו ממריאים לאיראן במטוסים החדשים והטובים בעולם. רק בשנתיים האחרונות - באיחור אומלל של חמש שנים שנבע מסבבי הבחירות ודחייה של אישור תקציבי התעצמות - החלה ישראל לרכוש מטוסים חדשים שיחליפו את הישנים. מלבד הכטמ"מים וטייסת וחצי של F-35, שבעצמה עדיין לא סיימה לקבל את כל מערך החמקנים, יתר המטוסים נחשבים מיושנים בסטנדרטים מערביים: מדגמי ה-F-16, דרך ה-F-15, המשך במטוסי התדלוק המבוססים על בואינג 707, ועד ההרקולסים שהשתתפו באנטבה והיסעורים הקשישים.
לצבאות מערביים, שמתמודדים עם הרבה פחות סכנות, יש מטוסים שאינם רק חדישים ויעילים בהרבה, אלא גם קלים יותר לתחזוקה. ודווקא על הרקע זה, לפני עשרה חודשים דרש מפקד חיל האוויר תומר בר מפקודיו שתי משימות שנתפסו אז כמדע בדיוני: 1. להשיג חופש פעולה מלא בשמי טהרן כדי לתקוף את היעדים ממש מעליהם, ולא עם חימושי ה"סטנד-אוף" (לתקיפה ממרחק) היקרים יותר. 2. לוודא שאף מטוס, בעיקר המאוישים, לא יתרסק או יופל על אדמת אויב.
"נערכנו בשורה של אימונים, תרגילים, דיונים ותיאומים לכך שמטוס קרב, לפחות אחד, ייפול מסיבות טכניות או יופל על אדמת איראן", אומר גורם בחיל. "זה היה תרחיש יותר מריאלי גם עם המטוסים החדשים ביותר, קל וחומר עם אלה שלנו".
לדבריו, הודעות נצורות לתרחיש אימים כזה הוכנו מראש והונחו במגרה. "תזכור שעד לפני פחות משנתיים לא יכולנו לטוס באופן חופשי אפילו בלבנון בגלל 100 סוללות הנ"מ שחיזבאללה פרס בסיוע איראן", הוא מציין. "אז לטוס עם מאות מטוסים, באלפי גיחות, בשמי מעצמה רחוקה כאיראן?"
כדי לממש את שתי הדרישות של אלוף בר, לקראת סוף 2024 נכנסו במשרד הביטחון, בחיל האוויר ובאגף התכנון של צה"ל למרוץ משולב וחשאי נגד הזמן. על הטייסות הונחתו בזו אחר זו ביקורות פתע טכניות וסדרה של בדיקות מצד בכירים בחיל, מבלי שאיש מבין מדוע זה קורה.
צוותי הבדיקה גילו את שהעריכו שימצאו: המטוסים אולי כשירים לתקוף באופן מיידי פה בשכונה - יעד של חמאס בג'באליה או פעיל חיזבאללה בנבטיה - אבל לא כדי לטוס 1,500 ק"מ או יותר לאיראן, להפציץ, לחזור, להתחמש, להמריא וחוזר חלילה. נדרש לא רק זיהוי של נקודות התורפה הרבות וטיפולים מיוחדים, אלא גם החלפת חלקים, והרבה מהם, שחברות "לוקהיד מרטין", "סיקורסקי" או "בואינג" כבר לא מייצרות.
5 צפייה בגלריה
מכינים את מטוסי חיל האוויר לתקיפה באיראן. "מבצע גלובלי חסר תקדים באקלים אנטי-ישראלי"
(צילום: דובר צה"ל)
"רתמנו גם אותן בשקט בחודשים האחרונים, מבלי ששותפו בסוד, אבל לא היו להן פתרונות להכל, אז פנינו לידידים בעולם לבקש חלקי חילוף", מוסיף הגורם מחיל האוויר. "אלה התווספו לחלקים שהטכנאים שלנו הצליחו להדפיס כאן, בעיקר ביחידת האחזקה האווירית המרכזית, היא"א בתל נוף. חוץ מזה הגענו לשרי הגנה שחברים בממשלות שמגנות אותנו כל שני וחמישי על עזה. שיכנענו אותם לתת לנו חלקים נדירים יחסית מהמחסנים שלהם. הם לא הבינו למה זה קורה.
"זה היה מבצע גלובלי חסר תקדים באקלים אנטי-ישראלי. תזכור שאנחנו לא בחודשים של אחרי 7 באוקטובר, אז בעולם ריחמו עלינו ומדינות רבות נרתמו לסייע בגלוי. האתגר עכשיו היה קשה מאוד בגלל מה שקורה בעזה והמחאה העולמית שגוברת נגד ישראל".
באופן רשמי, רק שתי מדינות הסכימו להודות שסייעו לישראל באספקת ציוד צבאי ואמצעי לחימה: ארה"ב וגרמניה. ישנן מדינות, כמו צרפת, שדיברו בקול כפול או סתם נהגו בצביעות. גם איטליה, אף שהיא נשלטת על ידי מפלגת ימין מובהקת, הפנתה עורף בחודשים האחרונים ועצרה מכירה ואספקה של אמצעי לחימה.
"הנשיא מקרון באמת מימש את השנאה שלו נגדנו, עוד לפני מיצג השנאה בסלון האווירי בפריז בחודש שעבר", אומר בכיר ביטחוני. "הממשל הצרפתי עצר מכירת אמצעים מיוחדים לקווי ייצור של תעשיות ביטחוניות בישראל ונאלצנו לאלתר פתרונות".
קצין בצה"ל: "סגן מפקד סנטקום פירפר עבורנו והורה לתספק אותנו. הצלחנו להביא ככה מערכות מיוחדות למסוקים עבור משימות רחוקות"
במשרד הביטחון ובאגף התכנון (אג"ת) בצה"ל רקמו כמה סיפורי כיסוי למשרדי הגנה מקבילים בעולם, כדי לרכוש מהם מראש אמצעים חשובים. במקביל, ארה"ב סיפקה בחודשים האחרונים לא רק אמל"ח מגוון בהיקפים אדירים, אלא גם הייתה חלק מרכזי ברכבת אווירית וימית שכללה אלפים רבים של חלקי חילוף. "ביקשנו שיפתחו עבורנו קווי ייצור ישנים שמזמן נסגרו, ובזכות גישה חדשה והרבה יותר אוהדת כלפינו בוושינגטון, זה קרה", אומר קצין בכיר שאמון על הקשר על הצבא האמריקאי.
בינתיים ניהלו באגף התכנון שיחות טלפון והתכתבויות בלתי פוסקות עם מקביליהם בסנטקום (פיקוד מרכז של הצבא האמריקאי), ובראשם עם סגן המפקד, תת-אדמירל צ'ארלס "בראד" קופר. "כמו בתקופת התמרון בעזה, גם הפעם הוא פירפר עבורנו והורה לפתוח מחסנים של הצבא האמריקאי ברחבי העולם כדי לתספק אותנו באמצעים קריטיים לחיל האוויר", מוסיף הקצין. "למשל, הצלחנו להביא מערכות מיוחדות גם למסוקים עבור משימות רחוקות. אלו אמצעים שמעולם לא השתמשנו בהם".
בכיר ביטחוני מתאר מה עבר למזרח התיכון מתחת לאף במהלך החודשים האלה: "בסנטקום יצאו מגדרם לסייע בהכנות המקדימות, אבל הפעם בפרופיל נמוך יותר לעומת החודשים אחרי 7 באוקטובר. הם העבירו לנו ציוד ממחסנים שלהם ברחבי העולם ולא שאלו שאלות. כמה מהחלקים החשובים ביותר הגיעו ממש יום או יומיים לפני שעת השין. הסיוע שלהם למערכה באיראן הגיע לשיא עם מטוס המטען ה-8,000 שנחת כאן מאז 7 באוקטובר, בנוסף לעשרות אוניות אספקה. תבין שמטוס יכול לשאת בערך 120 ראשי קרב לפצצות, ואונייה אחת מביאה 3,000 כאלה".
בצה"ל טוענים שקו האספקה הזה היה בממדים שישראל מעולם לא הכירה. "צה"ל, ובעיקר חיל האוויר, הצטיידו בשנה האחרונה בכמות חימושים ויכולות שבדרך כלל אנחנו מקבלים בעשור", אומר גורם בצבא. "בפחות משנה עשינו שני 'תר"שים', כלומר תוכניות בניין כוח של חמש שנים".
ראש אגף התכנון, אייל הראל, טס בעצמו למפעלי בואינג בסנט-לואיס כדי לזרז את ההכנות והאספקה ולשחרר צווארי בקבוק. רק כחודש וחצי לפני הגונג הוא סגר את הקצוות האחרונים. אפילו הראל, שמדבר אמריקאית-סנטקומית טוב מכל קצין אחר בצה"ל, הופתע לטובה מהתמיכה חוצת האגפים בפנטגון, כולל מראש המטות המשולבים החדש דן קיין, תומך ישראל גדול בהרבה מקודמו.
דיונים רגישים התנהלו באופן שבועי לתיאום מבצעי, אווירי ומודיעיני, מבלי שהסוד יודלף. לא בכדי, חלק גדול מ-1,000 הכטב"מים האיראניים ששוגרו לישראל הופלו על ידה מאות ק"מ מכאן, בירדן או בעיראק. "זו ארכיטקטורה שהמזרח התיכון לא ראה מעולם", אומרים בישראל.
בכיר ביטחוני מוסיף: "הנקודה הכי רגישה בשת"פ הזה הייתה במעבר מהגנה עם האמריקאים - להתקפה שלהם על המתקן בפורדו. לא ידענו אם הנשיא טראמפ ייתן לזה אישור. זה לא היה קורה אם צה"ל לא היה מצליח קודם לכן. האמריקאים תקפו בפורדו על בסיס מודיעין שלנו ואחרי שאנחנו ניקינו את המרחב מנ"מ איראני".
הדרישה לעצב מציאות שבה מטוסי חיל האוויר פועלים בחופשיות יחסית בשמי חלקים גדולים וחשובים באיראן מומשה מהר מהצפוי, כבר ביממה השלישית למבצע. אבל מדובר בחוכמה בדיעבד. עם תחילת ההכנות לתקיפה הוקם במשרד הביטחון צוות מצומצם וחשאי, בהובלת המנכ"ל אמיר ברעם, שבנה שתי רגליים קריטיות עבור העורף: הראשונה - רגל ההגנה האווירית, בדגש על סגירת הפערים בטילים המיירטים. השנייה - מתן מענה התרעתי ומיגון ככל האפשר.
ברעם קיים כ-20 דיונים וביקורים במרכז לפיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון ולקח חלק בלא מעט מהלכי הכנה שהיוו למעשה ניסוי וטעייה. התוצאה הייתה 29 הרוגים ב-12 ימים, כולם ביעדים אזרחיים כגון שכונות מגורים. רחוק מהתרחיש המבעית של מערכת הביטחון על 800-1,400 קורבנות.
אבל בזמן אמת ההצלחה הזו נראית שברירית. הלב של בכירי חיל האוויר ששהו בבור בקריה ירד לא פעם לתחתונים במהלך המבצע. לכמה מטוסי קרב, וגם למטוסי התדלוק "ראם", היו תקלות באוויר במרחק מאות ק"מ מישראל. במקרה אחר נדלקה בקרון של מפעילי כטמ"ם אסטרטגי גדול נורית חיווי על תקלה חמורה שעתידה הייתה להסתיים בהתרסקות על אדמת איראן. המפעילים עצרו את המשימה והפעילו נוהל של נחיתת אונס במיקום בטוח. הכטמ"ם נאסף והוחזר לבסיסו לתחקיר וטיפול.
בלהק ציוד ובמטה המבצעי הוכנה לסיטואציות הללו תוכנית מיוחדת: צוותי חקירה מהירים שבודקים תוך יומיים-שלושה את התקלה בכטמ"ם או במטוס ומגישים מסקנות זריזות. "היו לנו מצבים ותקלות שבימים רגילים היינו מקרקעים בגללם מערך שלם אפילו לשבועות", מגלה ראש להק ציוד, תא"ל שלומי. "כאן לא יכולנו לעצור לרגע. לגבי מטוסים מאוישים לא לקחנו בדל של סיכון. הטייסים היו בקשר ישיר איתנו, כדי שנכין להם צוותי טיפול לקראת הנחיתה מאיראן, כמו במרוצים של פורמולה 1".
איך אתה מסכם את הפעילות?
"לא הכל עבר חלק. היו גם כטמ"מים חשובים שהתרסקו. אבל לסיים מערכה כזאת בלי שנפל אף מטוס מאויש, זה הישג חסר תקדים שנבע מההכנה המדוקדקת. גייסנו את מיטב הטכנולוגים והמהנדסים שלנו, גם מיחידת אופק, בית התוכנה של חיל האוויר, כדי להגיע לרגע הזה".
כדי לפצות על המחסור במטוסי תדלוק, בשנה האחרונה ייצר לעצמו חיל האוויר עשרות רבות של מכלי דלק נתיקים, "בידונים", כדי לאפשר חזרה בטוחה מכל גיחה. לא מעט מכלים כאלה תועדו על הקרקע בשטחים חקלאיים ברחבי עיראק וסוריה, עדות אילמת למה שהתרחש מעליהם במהלך 12 הימים ביוני.
בנוסף, בחיל האוויר פירקו מכל מטוס שנחת לשעה קלה את הקופסאות השחורות, על מנת לתחקר במהירות את הטיסה וביצועיה. "לא השתמשנו בבינה מלאכותית אבל כן נעזרנו בלא מעט אלגוריתמיקה שתוצאותיה סייעו לנו להבין מהר יותר כיצד להשתנות ולהשתפר תוך כדי ימי המלחמה", מוסיף תא"ל שלומי. "התבססנו על רמת הידע והמקצועיות של האנשים שלנו. מבחינתי הניצחון של המערך הטכני היה בדיון הסיכום היומי עם מפקד החיל. בכל ערב כזה הצלחתי להגיד לו שסד"כ המטוסים לא יגביל אותו לתכנון המשימות ליממה הבאה.
"זה ממש לא מובן מאליו. האנשים שלנו הפיקו כל כך הרבה לקחים, כמעט בכל שעה: מזוויות התמרון של המטוסים בשמי איראן, מהנתיבים שנבחרו, מהמשקלים שהמטוסים נשאו. תבין שלכל משימה יש מודל מקדים שעליו מבססים את התכנון. כאן לא היה לנו שום מודל כי זה מעולם לא בוצע".
ביום שלישי שעבר, כמה שעות לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש ושקיעת אבק ההפצצות, החלו לצלצל הטלפונים במגדל המטכ"ל ומשרד הביטחון בקריה. ברחוב שמתחת מיהרו קבלני השיפוצים לתקן הנזקים שגרם טיל איראני שבוע קודם לכן. מהצד השני של השפופרות היו בכירים מצבאות ערביים באזור. "וואו, עשיתם היסטוריה", הודו באוזני בני שיחם הישראלים.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.07.25
