תא"ל גרשון הכהן (לימים אלוף) היה הליהוק הכי לא מובן מאליו לתפקיד של "מפקד ההתנתקות". הוא בן למשפחה מליבת הציונות הדתית, ארבעה מאחיו רבנים בולטים במגזר שעמד בלב סערת “העקירה”, אביו הוא ממייסדי ישיבת הדגל הר עציון. ולמרות שהורמו לא מעט גבות בציונות הדתית, ובכלל בצבא, הכהן לא היסס לקחת את התפקיד.
"העניין הוא לא איך אני לוקח את התפקיד, אלא איך אני מוכן לעשות אותו", הוא אומר כיום, 20 שנה אחרי שפיקד על פינוי היישובים היהודיים ברצועת עזה. "קרו פה שני דברים: אני לא הגעתי לזה כי מישהו בחר בי אישית. צה"ל לא יודע לממש שום משימה בלי אוגדה סדירה, זה הבסיס לפעילות הצבאית. באותו הזמן היו לצה"ל שתי אוגדות סדירות כבדות – אוגדה 162 של טל רוסו ופיקוד המרכז, ששלחו לצפון השומרון, ואוגדה 36 בפיקודי שנמצאת ברמת הגולן והורדה לגוש קטיף. עושים את זה כי צה"ל צריך אוגדה סדירה, לא כי הוא צריך את גרשון".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
התייעצת עם מישהו במשפחה לפני שהסכמת?
"ינואר 2005, בוגי עדיין הרמטכ"ל והוא הגיע אליי לרמת הגולן ונסע איתי בג'יפ בחרמון. הוא אמר לי 'זו המשימה, מה אתה אומר?' נפרדתי ממנו והרמתי טלפון לאבא שלי, איש שמדבר מעט מאוד, קצר וקולע. הוא אמר 'אוי א-ברוך, אבל אין לך ברירה. אתה לא יכול לא לעשות את זה'".
למה בעצם איך לך ברירה?
"כי זה ברור לו שאם המשימה הזאת בכל מקרה תיעשה על ידי מישהו, עדיף שזה יהיה מי שמכיר בחשיבות מפעל ההתנחלויות, בערך של המתנחלים, כדי למנוע את הגירוש הבא".
הניסיון למנוע את הפינוי הבא של יישובים ביהודה ושומרון הוא שעמד בבסיס ההחלטה והמעשים של הכהן לאורך כל תוכנית ההתנתקות. "נקודת המוצא שלי הייתה אמונה ברעיון המתנחלי, כי באותה תקופה הרבה אנשים חלמו על גדיעת המפעל. כמו למשל אברום בורג, שכתב מאמר שאחת האמירות הקשות שלו היא שכאן הגיעה ההזדמנות לסיים את המשוואה של ציונות שווה התיישבות. או אבירמה גולן שכתבה על 'סוף עידן הגאולה', שמדינת ישראל היא רק ועד בית. הבנתי אז שהם משתמשים בהתנתקות כדי לרסק לא רק את הבתים והתושבים בגוש קטיף, אלא רעיון שלם. גיבשתי את ההבנה שאני משמר את הרעיון ועוסק רק בפיזיקה, זאת אומרת, אני בונה את הכוח שלי באופן שיש לו אמפתיה לרעיון ההתנחלות, אמפתיה לכבוד המתנחלים".
בשונה ממה שקרה חצי שנה אחר כך בעמונה, למשל?
"כן. כי מי שהיה לא בסדר בעמונה זה צה"ל, תחת פיקוד המרכז, שפשוט לא הבין מה קרה בהתנתקות. הם לא ידעו לטפל בזה. אבל זה לא רק יאיר גולן, שהיה מפקד האוגדה, זה גם ראש הממשלה אהוד אולמרט וציפי לבני, שהחליטו שלא מדברים עם מתנחלים, 'לא עושים קומבינות, גמרנו לדבר איתם'.
"חנן פורת הציע על דעת עצמו לאולמרט שתושבי עמונה יפרקו את הבתים בעצמם ולא יהיה עימות, ואולמרט לא הסכים. הם רצו חיכוך, הם פשוט רצו אחת ולתמיד לתת נוקאאוט, לדכא את המתנחלים, שיבינו את מקומם. בדיוק הפוך ממה שאני עשיתי".
6 צפייה בגלריה
גרשון הכהן עם חיילים לפני ההתנתקות. "בניתי את הכוח עם אמפתיה להתיישבות"
(צילום: גדי קבלו)
"ברגישות ובנחישות", הסלוגן של ההתנתקות, אמנם הומצא על ידי הרמטכ"ל דאז דן חלוץ, אבל הכהן היה זה שצריך למלא אותה בתוכן ובמעשים. "הגעתי אל סגן הרמטכ"ל דן הראל עם השקף הראשון שבו אני מראה לו 'אנחנו הולכים לעשות את זה באורח ציוני, כי ציונות זה בניין, יצירה, נטיעה, לא הריסה'. מה שהם רצו זה שהנער הציוני יגיע למחסום של גוש קטיף, וייסוב לאחור. אני אמרתי 'הנער הציוני יגיע לגוש קטיף, יתמודד, וימשיך בכיוון של התיישבות, גם אם במקומות אחרים לעת עתה'".
אז מפקד ההתנתקות עודד למעשה את כניסת השב"חים?
"אני הכנסתי את כל מנהיגי יש"ע לגוש קטיף כדי שיהיו מעורבים, שיעזרו. הם הבינו שבגוש קטיף הם בונים את הלגיטימציה והאמפתיה של עם ישראל למאבק ההמשך על ארץ ישראל, ביהודה ושומרון. היה לי ברור שגוש קטיף הוא פרומו לאירוע גדול יותר, והיה לי ברור שחלק מהשואפים לחורבן גוש קטיף, גם אם לא שרון עצמו, מוצאים בהתנתקות הזדמנות לדה-לגיטימציה למתנחלים באופן כללי. זה גם קשור למה שקורה עכשיו בבנימין".
"היה לי ברור שגוש קטיף הוא פרומו לאירוע גדול יותר ושחלק מהשואפים לחורבן גוש קטיף, גם אם לא שרון עצמו, מוצאים בהתנתקות הזדמנות לדה־לגיטימציה למתנחלים באופן כללי"
מה זאת אומרת?
"כמו עכשיו, כשלוקחים קומץ פורעים ועושים דרכם הטחת אשמה במתנחלים, כי הם פגעו בצה"ל. אבל זה מיעוט שולי ביותר. הסברתי בזמן אמת לכל הנהגת המתנחלים שזאת תהיה קטסטרופה לכל מפעל ההתנחלות ולימין אם חייל אחד יישרט. הסברתי להם שבגוש קטיף הם בונים את הלגיטימציה למערכה העיקרית על יהודה ושומרון, ולכן אין להם לגיטימציה להגיע למאבק טוטאלי".
זה מה שנקרא "גישת יבנה וחכמיה" – להציל חלק אחד בידיעה שאתה מקריב חלק אחר.
"לא ממש, אני חושב צבאית, אני חושב רוסית. כמו ז'וקוב שבא לסטלין כשהגרמנים מתקדמים ומסביר לו שצריך לעזוב את אוקראינה כי צריך להגן על מוסקבה. ראיתי את המערכה שמתרקמת נגד המתנחלים והסברתי להם אסטרטגית שאין להם סיכוי במאבק הזה. את הטעות הגדולה של המתנחלים הצעירים, וכושר התיווך הנמוך של ההנהגה לצעירים, רואים עכשיו. כשהם הסתכלו על אירועי קפלן הם אמרו 'אם אנחנו היינו מתנהגים כמו הקפלניסטים, שהצליחו לעצור את החקיקה של הרפורמה המשפטית, אז לא הייתה עקירה'. ואני אומר להם 'אידיוטים, אתם לא באותו מקום. היו רומסים אתכם, גומרים אתכם'".
למה?
"כי אתם לא אליטה, אתם לא בעלי מוקדי הכוח. מה שהיה ברור באירוע של המאבק נגד הרפורמה המשפטית זה שאתה יכול לזכות ב-64 מנדטים כדי לבנות קואליציה, אבל עדיין מערכת הביטחון, האקדמיה, המערכת הדיפלומטית וזו הכלכלית לא איתך – אז העוצמה לא בידיך. אני, כאסטרטג, מסתכל על מקורות העוצמה. זה גם מה שהסברתי להם – אתם עומדים על המסילה והרכבת דוהרת. אם תישארו על המסילה היא תדרוס אתכם, היא לא תתחשב בכם".
אז לאיזה מאבק כן כיוונת באותו זמן?
"היה ברור שצריך לעשות מאבק כדי לסמן שיהודי לא עוזב בית בארץ ישראל בלי מאבק, אבל המאבק צריך להיות סמלי ומרוסן, לא ללכת עד הקצה".
את הביטחון שלו בכך שלא יהיה אפקט דומינו של עקירות נוספות, אם ההתנתקות תעבור בצורה חלקה, ביסס הכהן על צפייה באסטרטגיה הצבאית של ראש הממשלה אריאל שרון. "בכל הקרבות הגדולים שלו יש לו קרב הבקעה ואחרי זה ניצול הצלחה ורדיפה", מסביר הכהן. "ההתנגשות בגוש קטיף הייתה אמורה להיות נקודת תפנית בדחיקת המתנחלים לשוליים. ציפו מהם להיות אלימים ואז לקעקע להם את הלגיטימיות, ומשם קצרה הדרך להמשך העקירות".
ראש הממשלה, אגב, לא החליף איתו מילה בזמן פינוי היישובים, וגם לא בתקופה שקדמה לכך. "בדרך כלל שרון הוא אחד שכשנכנס מחבל לגזרה באוגדה כלשהי בצבא הוא מגיע לדבר עם המג"ד ופה כלום. אין לי הסבר, אבל זה לא רק איתי – זה גם עם אורי בר-לב ואהרן פרנקו שפעלו איתי. הייתה פה אחדות מטרה של המשטרה וצה"ל לא להגיע להתנגשות ולבצע את המשימה, ושרון לא סייע לנו, והוא יודע איך מסייעים.
"כשאהוד ברק היה ראש ממשלה ורצה לפרק את חוות מעון הוא דיבר בשתיים בלילה עם זמביש (זאב חבר, ממנהיגי המתנחלים – ע"א) וסגר איתו מאחורי הקלעים מה הוא מקבל ועם הרבנים שייתנו הוראה לאנשי החווה איך לנהל את ההתנגשות. פה, אף אחד מהדרג המדיני לא בא לסדר את תנאי ההתנגשות. זה אנחנו סידרנו, אורי בר-לב, אהרן פרנקו ואני".
בראייתך, למה שרון לא נכנס לתיאומים האלה?
"כי הוא רוצה לייצר התנגשות. אני יודע, זאת היפותזה קשה, אבל ככה ניתחתי את זה אז. עם ההיפותזה הזאת הלכתי אל הנהגת המתנחלים, כולל הרבנים כמו הרב שלמה אבינר והרב חיים דרוקמן, והסברתי להם 'אם תלכו פה למאבק עד הקצה, תפסידו את כל הקרדיט שלכם בארץ. אתם נלחמים על משהו שהוא הרבה מעבר לאחיזה בגוש קטיף'".
ככל שהזמן עובר ומועד פינוי היישובים מתקרב, הכהן מקווה שהתוכנית לא תצא לפועל. "עוד לפני שזאת הייתה המשימה שלי, וכמובן שגם אחרי, התפללתי שזה לא יקרה. התפללתי ששרון ייכשל במשאל מתפקדי הליכוד, והוא נכשל, אבל הוא לא מתייחס אליהם. ואני רואה איך זה נעשה מעשי. כשזה התחיל לקרות אני כבר בלי התקווה הזאת, כי יש שלב שכבר לא מחכים בו לנס".
מה מניע אותך בזמן אמת?
"אני פועל שם בשליחות אלוהית. יגידו לי שאני משוגע, חנן פורת אמר לי 'אתה משיח שקר', עניתי לו 'מלאכי אלוהים הולכים לפניי'".
לאורך כל ימי הפינוי שמר הכהן על קשר עם הנהגת המתנחלים ועם מפקדיו בצבא. כך היה גם בפינוי בתי הכנסת של נוה דקלים, שהיו מלאים במאות נערים ונערות. "עומדים 1,500 איש, כמו אירוע של רומאים, מקיפים את המבצר כדי להתנפל עליו. בארבע-חמש אחר הצהריים נכנסת לי התובנה שאנחנו נכנסים לחושך, אין חשמל וזה יכול לצאת משליטה. החלטתי לדחות את פינוי בתי הכנסת ב-24 שעות. כולם מתפזרים, הטלוויזיה מצלמת והרבה אנשים מנסים לקחת קרדיט.
"קיבלתי טלפון מחלוץ שראה בטלוויזיה כאילו אני מקבל הוראות מחברי כנסת. אמרתי לו 'זה פוזה, אל תלך שולל, אני קובע. בעוד שבוע איש לא יזכור אם זה נגמר פה ביום רביעי או בחמישי. אבל אם יהיו פה הרוגים כולנו ניזכר לדיראון עולם, תן לי לעשות מה שאני מבין'. אני מעריך מאוד את חלוץ, הוא נתן לי צ'ק פתוח, סמך עליי".
הוא חשד בך?
"כשחלוץ נהיה רמטכ"ל הוא שאל אותי 'תגיד, אתה הולך לעשות את זה?' עניתי לו, 'למה אתה חושד בי? למה שאני לא אחשוד בך? כולנו חיילים'. זה ידוע שהוא חשד בי, כי כולם ידעו שאני נגד. לא הלכתי ודיברתי בטלוויזיה ובפומבי נגד ההתנתקות, אבל כולם ידעו את דעתי".
ביממה שהתווספה עד לפינוי בתי הכנסת, הכהן פונה אל הרבנים אבינר ודרוקמן כדי לפרק את האירוע. במקביל, אחרי שיחה עם הרב יעקב מדן, הוא מקים גדוד של חיילות לפינוי בית הכנסת הספרדי, שבו שהו מאות נערות. "לקחתי סגן אלוף מחיל חינוך, אמרתי לה 'את מג"דית' והיא בנתה גדוד בן לילה".
"האירוע של בית הכנסת של הנערות הוא אירוע פמיניסטי, נשים עם נשים", משחזר הכהן. "רינו צרור הבין את זה ורצה לעשות מזה סרט, אבל הרב אבינר לא הסכים בגלל צניעות הבנות. הלכתי אל הרב ואמרתי לו 'תגיד, אתה יכול לדמיין שהיה צילום אמיתי של מעמד הר סיני? מישהו היה מטיל ספק שהייתה התגלות? כאן יש התגלות, תן לו להסריט', והוא הסכים".
ואיפה ההתגלות?
"השירה שלהן מאוד עוצמתית, וזה אירוע. אני בעצם בונה את האירוע בהבנה שאני יוצר את האופן שבו זה יסופר עכשיו, וגם ישודר בעתיד. ב-24 שעות של דחיית הפינוי הרווחתי את האפשרות לעשות סטייג'ינג של האירוע – עסקתי בבנייה ועיצוב שלו, מתוך הבנה של הנרטיב שיתעצב פה. לא סתם האירוע הזה הפך אחר כך לסרט".
בסוף זה אירוע של פינוי נקודתי שנגמר.
"לא, לא, לא. אני אסביר לך. כשנגמר האירוע בבתי הכנסת, שבהם הייתה המסה הגדולה של הנערים, עמד לידי נחום ברנע ואמר לי 'זהו, נגמר. חלאס'. עניתי לו 'אתה לא מבין. תאר לך שהיית עומד עכשיו ליד אירוע העקידה, רואה את אברהם מוריד את יצחק מהמזבח, שם את האיל ואומר שזה נגמר. אתה לא מבין. זה מהדהד מאז 3,500 שנה, האירוע הזה יהדהד אלפי שנים'. לכן היה לי חשוב שזה יהיה מול המצלמות".
6 צפייה בגלריה
תפילת הנערות בבית הכנסת בנוה דקלים. "יש כאן התגלות"
(צילום: מתוך סרטו של רינו צרור 'תפילת הנערות')
במהלך הפינוי של נוה דקלים קוראים להכהן לבית של אחת המשפחות, שלא מוכנה לעזוב עד שהוא יתייצב שם. "הגעתי לבית של משפחת אקרמן ויש שם שלושה ערוצי טלוויזיה מוכנים עם המצלמות. ההורים אומרים לי 'אנחנו לא עוזבים עד שכל אחד מ-11 הילדים שלנו יעמוד ויגיד לך את מה שיש לו להגיד'. ואז הילד הקטן, בן שלוש, מדבר - עד הילד הגדול בן ה-20 שמשרת בצה"ל. ואז האמא הוציאה סידור עם הקדשה שאמא שלי נתנה לה ואמרה 'אני עליתי לארץ בגלל אמא שלך, הלכתי להתיישבות בגלל אמא שלך, יש לי 11 ילדים בזכות אמא שלך, את הסידור הזה קיבלתי מאמא שלך, ואתה בא לגרש אותי מהבית'".
זה סדק אצלך משהו?
"אני הקשבתי להם ואמרתי לעצמי, זה הסיפור הקטן שמכיל את כל הסיפור הגדול".
ניסית להיות אמפתי כלפיהם?
"צוות צילום של BBC רצה לצלם כשמוציאים את הרב של גוש קטיף מהבית, והוא לא היה מוכן שהם ייכנסו. נכנסתי לבית ואמרתי להם 'תקשיבו, הערבים מכל אירוע קטן עושים סיפור וכל העולם מוריד דמעות. פה מתרחש הסיפור של המאה ה-21 ואתם לא נותנים לזה להצטלם?' אז קודם כל הם צעקו עליי, 'למה אתה לא בוכה?!' ואז הכניסו את הצוות".
למה לא בכית?
"אנחנו לא בוכים".
"אנחנו" זה חיילים?
"לא, זה אני. לא תראו אותי בוכה בחיים, מגיל שלוש אני לא בוכה. כשאמא שלי מתה ונכדה נכנסה לחדר והתחילה לבכות, אבא שלי אמר לה 'אנחנו לא בוכים'".
20 שנה מאז פינוי היישובים בגוש קטיף, לא כולם בציונות הדתית מבינים או מסכימים עם הלך הרוח שהוביל את הכהן כשלקח על עצמו את תפקיד מפקד ההתנתקות. הוא, מנגד, לא מתחרט. "עד היום, כל מפונה שמרגיש שפגעתי בו, אני מוכן לבקש ממנו סליחה. אבל אל מול ההיסטוריה, אני הצלתי את הציונות הדתית מעצמה, כי הייתה יכולה להיות מרוסקת באירוע הזה. אני הצלתי את מפעל ההתנחלות, כי הלגיטימציה זה הכוח שמחזיק אותו. אתה לא יכול לגור שם, מנותק מעם ישראל. בין היתר, אני ייצגתי את בני הציונות הדתית בצה"ל. אם הייתי נוהג אחרת, מאז ועד היום היה עליהם אות קין שאומר 'אי-אפשר לסמוך עליהם שהם איתנו לגמרי'. כל הזמן היה צריך לבדוק אם 'אתה איתנו או לא'.
"כשהיו אירועי הסרבנות סביב הרפורמה המשפטית ב-2023 טענתי שאצלנו לא סירבו פקודה. אמרו לי, 'מה אתה משווה עקירה של עשרת אלפים איש למהפכה משפטית?' עניתי להם 'אתם יודעים מה? בשבילי בית אחד בארץ ישראל חשוב יותר מכל דבר אחר. אני מוכן לקבל דיקטטורה, לא מוכן לקבל עקירה'".
אז היית נגד סרבנות בהתנתקות, כי הבנת שזה יפגע בציונות הדתית?
"ישבתי עם הנהגת יש"ע והסברתי להם 'אתם חמורים, אתם לא מבינים – אם אני ואופק בוכריס ומרדכי כהנא' - נתתי להם את השמות של המג"דים הדתיים בגולני - 'אם אנחנו לא נהיה כאן, בשנה הבאה יש מלחמה, ומי יילחם?'"
איך ידעת שכעבור שנה תהיה מלחמה?
"לא ידעתי, אבל היה ברור לי שיכולה להיות. אם מאמינים שבני הציונות הדתית הם אלה שצריכים להוביל את המלחמה, כי אנחנו יודעים על מה אנחנו נלחמים, אז צריך להבין שאי-אפשר להחליט באיזו מלחמה אתם מוכנים להשתתף. מי שלא יהיה כאן, בהתנתקות, לא יוכל להיות שם. הרי היו אנשים שרצו לנצל את ההזדמנות להדיח את כולם, כמו אלוף במיל' שלמה גזית שכתב 'זאת ההזדמנות לנקות את צה"ל מהמשיחיים'. אם לא הייתי לוקח את התפקיד, מה הבעיה של צה"ל לשים מפקד אחר לאוגדה 36? וזה חמור, כי אם היה מישהו אחר, זה היה כמו עמונה. זה היה יכול להגיע לשפיכות דמים. חד-משמעית".
בעיניך, יש משימה צבאית שמפקד אוגדה צריך להגיד לה לא?
"תלוי מה ההקשר. אין קווים אדומים, הכל תלוי קונטקסט. למה יש אנשים בימין שכועסים עליי? כי הם רוצים שאני אגיד שהוליכו אותי שולל, שהייתי אידיוט שימושי, שצייתי לפקודה שלא הייתי צריך לציית לה. גם אל מול התוצאות שאני רואה היום, ידעתי שזה יכול להביא קטסטרופה. במשחק מלחמה שעשינו בצה"ל שנה לפני ההתנתקות, כשבוגי עוד היה רמטכ"ל, בחנו שאנחנו יוצאים מעזה ויש רקטות על אשקלון ושדרות. אמרתי להם 'לכו לשרון, תגידו לו שאין לנו מענה, כי אתם לא תצליחו להיכנס לבית-חאנון פעם בשבוע. לא יהיו לכם את הכוח או הלגיטימציה ולא תצליחו לירות ארטילריה על ג'באליה'. בוגי אמר לי שאני מדבר פוליטית, ועניתי 'אני היחיד שמדבר מקצועית'. שיערתי מה יהיו ההשלכות, אף אחד לא הוליך אותי שולל. פשוט הבנתי שאם כבר נגזר שהמהלך הזה יתרחש, יש לי יכולת לעצב אותו".
"למה יש אנשים בימין שכועסים עליי? כי הם רוצים שאני אגיד שהוליכו אותי שולל, שהייתי אידיוט שימושי, שצייַּתִּי לפקודה שלא הייתי צריך לציית לה. אבל שיערתי מה יהיו ההשלכות, אף אחד לא הוליך אותי שולל. פשוט הבנתי שאם כבר נגזר שהמהלך הזה יתרחש, יש לי יכולת לעצב אותו"
טבח 7 באוקטובר, לפי הכהן, הוא סוג של תאונה שהיה ברור שתתרחש. "המציאות לא דטרמיניסטית, אבל היה ברור לי שזה הכיוון. מה שנוצר אחרי עקירת גוש קטיף הוא החלום של אהוד ברק – 'אנחנו כאן והם שם', סידור מרחבי בינארי, לא היברידי. יהודה ושומרון זאת תפיסת מרחב היברידית, מה שרבין צייר עם שטחי C,B,A זה היברידי. מה שקרה בגוש קטיף אחרי ההתנתקות זו גדר – הם שם ואנחנו כאן. מה שהמרחב הזה של רצועת עזה מלמד, זה עד כמה מסוכנת לנו התפיסה של היפרדות טוטאלית, כי ההיפרדות הזאת נתנה את הכוח לחמאס".
ההתנתקות חיזקה את חמאס?
"בוודאי. היא נתנה לו את השלטון והפכה אותו לארגון צבאי. כבר ב-2007 צ'יקו תמיר, מפקד אוגדת עזה, זיהה שמרגע שחמאס לקח את השלטון זה כבר לא גרילה. זה לא ארגון טרור אלא צבא חמוש ומאורגן. מערכת צבאית סדורה ומאורגנת, מערכת ייצור נשק ורכישת נשק, מערכת שבונה מנהרות. הוא הלך למטכ"ל והסביר 'אתם לא מבינים במה מדובר, זה צבא'. כל זה נוצר בגלל הגדר.
"הגדר יצרה קזוס בלי (עילה למלחמה – ע"א), כי ברגע שיש גדר, אם אני חוצה אותה לעבר השני זו מלחמה. כלומר, ההתנתקות יצרה הסדרה מרחבית שפוגעת בנו. זה מלמד אותנו עד כמה אסור לעשות שום נסיגה נוספת ביהודה ושומרון, ומי שמדבר על היפרדות מפלסטינים מעבר למה שעשה רבין, ישים לנו גבול על כפר-סבא, והיא תהפוך לשדרות".
איך אתה מרגיש כלפי הביטוי "גירוש" על ההתנתקות?
"זה גירוש. התנתקות זאת מילה מכובסת. המילה הנכונה היא גירוש. אני חושב על אדמה ובית כמו שערבי חושב, בית זה לא נדל"ן. אצל יוסי ביילין בית זה כמו דירה בתל-אביב, אתה לוקח את השטיח והמחשב ואתה עובר. אין לך חיבור למקום. אני כמו הערבי, האדמה היא כבודי, על אדמה נלחמים. האדמה חשובה מהחיים, כי החיים נגמרים והאדמה נשארת".
בגלל זה ההגדרה בעיניך היא "גירוש"?
"בוודאי. היחידים שהמציאו את הרעיון של שטחים תמורת שלום זה יהודים. לא הרוסים, לא הגרמנים, לא האמריקאים – אף אחד לא היה נותן אדמה אם הוא לא הובס במלחמה. זה פטנט של יהודים, פטנט הזוי של בגין".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.07.25
