פורים האחרון, האגף התורני בכלא איילון.
כמדי שנה, גם הפעם צוין החג באגף באירוע שכלל כמובן את קריאת מגילת אסתר. אבל לדברי ד', אסיר שהשתחרר לאחרונה מהאגף התורני לאחר שהיה כלוא שם כשנתיים, אחר כך המסיבה הפכה למשהו אחר לגמרי. "עשינו בחג מסיבת פורים גדולה באגף, עם קריאת מגילה מסורתית. אחד האסירים הצליח להבריח אלינו אלכוהול. מאחר שמדובר במצווה דתית להשתכר בחג עד דלא ידע, שתינו וגם השתכרנו".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למשתמשים רשומים:
איך משיגים אלכוהול בכלא, ועוד באגף תורני?
"זאת לא בעיה. משתמשים במיץ ענבים שהשב"ס נותן לקידוש בימי שישי, מוסיפים לבקבוק פרוסות לחם, צימוקים ותמרים כדי לגרום לתסיסה, וככה הופכים אותו ליין משכר".
מן הסתם, היו שם גם סוהרים.
"בוודאי".
ואיך הגיבו הסוהרים למחדל הזה?
"הם ראו בבירור מה קורה, אבל העדיפו להעלים עין. לא אמרו לנו כלום, לא שאלו מאיפה האלכוהול וגם לא ניסו למנוע את זה. ברור לי שאם זה היה קורה בכלא פלילי רגיל, היו מעמידים את כולנו לדין משמעתי".
בבתי הכלא בישראל אפשר, כמובן, להשיג דברים הרבה יותר חמורים מאלכוהול מזוקק מייצור עצמי. אבל הסיפור פה הוא לא ההשתכרות, אלא העלמת העין של הסוהרים מהאירוע. לו הייתה מתקיימת מסיבת אלכוהול כזו בכל אחד משאר האגפים – היא הייתה מסתיימת בוודאי בפיזורה המהיר ובענישה קשה למשתתפים. אבל כפי שמתברר, לאגפים התורניים יש חוקים משלהם.
התנאים של האסירים בבתי הסוהר בישראל קשים מאוד. חלק מהאסירים אפילו לא זוכים עדיין לקבל את שטח המחיה המינימלי של 4.5 מ"ר שקבע בג"ץ ב-2017, רחוק מאוד מהממוצע במדינות המערב, שעומד על כ-8.8 מ"ר לאסיר. אבל צפיפות היא רק חלק קטן מהבעיה. מתקנים ישנים, מחסור במסגרות שיקומיות וטיפוליות, מזון ברמה נמוכה, אלימות, וזו, כך לפי הדוח האחרון של הסניגוריה הציבורית על מצב הכלואים, רק רשימה חלקית.
במצב כזה גם שיפור קטן של חלק מהתנאים הוא דרמטי מאוד עבור האסירים. זה מה שהופך את חמשת האגפים התורניים שפזורים בבתי כלא בישראל לכל כך אטרקטיביים, ולכאלו שיש לא מעט אסירים שיעשו הרבה בשביל לעבור לשם, לא תמיד עם קשר לדת ולאמונה. זה לא שמדובר בריזורט יוקרתי, אבל באגפים התורניים סדר היום חופשי יותר, בדרך כלל הרבה פחות צפוף – החדרים באגפים הללו מכילים רק בין ארבעה לשמונה אסירים - בחלק גדול מהזמן האסירים יכולים ללבוש בגדים אזרחיים, האוכל משופר, חלק מהאגפים הללו עברו שיפוץ, יש שטף של ביקורים מאורחים ורבנים, אפילו המזרנים משודרגים, ובעיקר – היחס הוא בגדול הרבה יותר טוב, במיוחד עכשיו, בעידן הנציב הנוכחי, רב-גונדר קובי יעקובי.
"אם תיכנסי לאגף התורני במהלך היום, תחשבי כאילו האסירים שם נמצאים בנופש", מתאר גורם ותיק בשב"ס את האווירה הנוכחית באגפים התורניים. "האסירים מסתובבים באופן חופשי בין הכיתות במדרשה לבין התאים שלהם באגף, כאילו שלא מדובר בבית סוהר. אמנם יש ברקע סוהר ביטחון שמשגיח שהכל בסדר, אבל בתקופה של נציבת השב"ס הקודמת קטי פרי, זה לא התנהל ככה. הייתה משמעת ברזל. אחרי הכל, זה כלא, ולא מדובר פה בתלמידי ישיבה תמימים, אלא במי שמרצים עונשים על ביצוע פשעים חמורים".
אין סוהרות בספירה
יש בבתי הסוהר שפזורים בארץ בסך הכל חמישה אגפים תורניים: אגף 4 בכלא חרמון שבצפון; אגף 5 בכלא איילון ואגף 8 בכלא מעשיהו, שניהם במרכז; אגף 15 בכלא רימונים שבשרון; ואגף 10 במתקנים אשל ודקל שבכלא באר-שבע. בכל אחד מהם יש מקום לכמה עשרות אסירים.
האגפים הללו מחולקים לשני סוגים: לש"ם (אגף לשומרי מצוות) ואג"ד (אגף דתי). ההבדלים ביניהם הם בעיקר שבאגף לש"ם, כך על פי פקודות השב"ס, אין טלוויזיה ויש רק עיתונים מגזריים שמאושרים על ידי רב האגף "לאחר שנבדקו שהינם בעלי אוריינטציה דתית/חרדית", בעוד שבאג"ד יש טלוויזיה וגם עיתונים, "למעט איסור להכנסת כתבי עת בעלי אופי שאינו צנוע". יש גם הבדלים, כמובן, בתוכני הלימודים בין האגפים: לש"ם עם אוריינטציה יותר חרדית, בעוד שלאג"ד מגיעים גם חוזרים בתשובה בתחילת דרכם.
בדרך כלל האסירים "הכבדים" יותר הם באגפים התורניים בכלא איילון וברימונים. לשם מגיעים אסירים שנפסקו להם עונשי מאסר ממושכים של בין שבע שנים למאסר עולם, ובין השאר, יושבים שם גם חברי ארגוני פשיעה. גם בשאר האגפים התורניים – למעט חרמון, שם מרבית האסירים שפוטים על עבירות קלות יחסית - יש כמובן אסירים שביצעו עונשים חמורים, כולל אנסים, רוצחים, סוחרי סמים ונשק. עם זאת, רמת האלימות באגפים התורניים נמוכה, אולי הנמוכה ביותר בשב"ס. יש לכך שתי סיבות: הראשונה, שאלו אגפים נקיים מסמים. אסיר משתמש פשוט לא יכול להתקבל לאגף. הסיבה השנייה היא שבכל רגע נתון, הזכות להיות באגף התורני יכולה להישלל מהאסיר. לכן רובם יעדיפו להישאר נקיים ולא להיכנס לעימותים, כדי להישאר באגף המועדף.
לא כל מי שמבקש לעבור לאגף התורני נענה. חייל של ארגון פשע, שמרַצה בימים אלה את עונשו בכלא באר-שבע, אומר לנו השבוע: "אני יוצא ונכנס מהכלא חצי מהחיים שלי. יש לי כיפה על הראש. אמיתי, מה נראה לך? את יודעת כמה פעמים ביקשתי להגיע לתורני כי התנאים שם יותר טובים מכל אגף אחר? כל היום הם רק לומדים תורה והאסירים לא סגורים בתאים. אבל אף פעם לא נתנו לי".
ולמה זה, לדעתך?
"כי בשב"ס חושבים שלא מגיע לי".
בראש כל אגף תורני עומד מנהל האגף, אבל שתי הדמויות המשמעותיות תחתיו הן הרב היחידתי והמדריך התורני של האגף. חוץ מהם, יש לכל אגף גם עובד סוציאלי, קצין חינוך, סמל האגף וכמובן – סוהרים. כל אגף תורני כולל חצר שבה בית כנסת ספרדי ובית כנסת אשכנזי, ומדרשה ללימודי תורה, שם האסירים מבלים את מרבית יומם.
האסיר א', המיוצג על ידי עו"ד דניאל פאר, מרצה את עונשו באחד מהאגפים התורניים. "סדר היום של האסירים התורניים מתחיל בשעה 4:30 לפנות בוקר", הוא מפרט. "יש השכמה, מסדר בוקר וספירה ראשונה שבה חייבים לעמוד ליד המיטה". אגב, את הספירה הזו, שבשאר האגפים גם סוהרות יכולות לבצע, באגף התורני מבצעים רק גברים. "יש עם זה בעיה", מסביר מקור שמכיר היטב את שב"ס. "בעבר האסירים התלוננו שבספירת הבוקר המוקדמת נכנסת לשם קצינה סוהרת והם מחויבים לקום מהמיטה ולעמוד בפיג'מה או בלבוש חלקי, מה שגורם לפגיעה בפרטיותם ובצניעותם. אז במקום לחייב אותם ללבוש פיג'מה, לא מגיעות לשם יותר סוהרות נשים לספירת הבוקר, רק גברים".
ואם צריכה להיכנס לשם אישה? נגיד, עובדת סוציאלית?
"לגבי עובדת סוציאלית, היא נכנסת לאגף התורני רק בתיאום מראש, וכשהיא מלווה עם רב האגף או עם אנשי מקצוע נוספים".
"בשעה 6:00", ממשיך האסיר א' לפרט את הלו"ז היומי, "יש תפילת שחרית בבית כנסת, אני הולך לאשכנזי. אחר כך אוכלים ארוחת בוקר בתא, ויש ניקיון חדרים בתורנות ומסדר המפקד. בין 9:00 ל-12:00 בצהריים יש לימוד תורה חובה במדרשה". אחד התפקידים של המדריך התורני באגף הוא לוודא שאכן האסירים משתתפים בשיעורי המדרשה הללו, ולדווח על כך. אסיר שיתחיל להיעלם מהלימודים, עלול למצוא עצמו בחזרה באגפים הכלליים. יש מספיק אסירים שישמחו לתפוס את מקומו.
"ב-12:30 יש תפילת מנחה", ממשיך א', "ואחריה ארוחת צהריים בתא, ואז יש מנוחה עד 17:00. מי שרוצה מתקשר למשפחה, מבשל לעצמו, או קורא ספר או עיתון. אני לומד עם עצמי".
ובערב?
"בשעה 17:30 יש עוד שני שיעורי חובה במדרשה. ב-19:00 תפילת ערבית בבית הכנסת, ואחריה ארוחת ערב בתא. ב-21:30 נועלים לנו את התאים, ובשעה 23:00 יש כיבוי אורות. זהו".
אוכלים רק בתא?
"במשך השבוע אין חדר אוכל. כל אחד מקבל לפי הכשרות שלו חמגשיות למשך שבוע שלם ומכין לעצמו את הארוחות. יש הקפדה על בשר וחלב. הכלא דואג לאוכל עם כשרות שמתאימה לי. בשבת אוכלים ביחד ארוחות משותפות במדרשה וגם בחגים. ברוך השם, אני לא מתלונן".
יש לכם בשבתות ובחגים מעין גוי של שבת?
"כן. יש סוהר לא יהודי שעושה את כל מה שצריך".
ומה עם קנטינה?
"יש פעם בשבועיים. המשפחה שלי מפקידה 1,600-1,700 שקל כל חודש. אפשר לקנות שם השלמה של אוכל וכל מיני דברים. קופסאות שימורים, חטיפים, כל מיני. יש על זה מעקב של השב"ס, בעיקר בענייני כשרות".
האוכל נחשב לאחד היתרונות המשמעותיים באגף התורני. "בבתי הכלא איילון ורימונים, למשל, האגפים התורניים זוכים לקבל אספקת ירקות ופירות מטורפת", מעידים אנשי סגל שמועסקים במטבחים. "כמעט כל מה שהם מבקשים הם מקבלים. ירקות זה הדבר הכי חשוב לאסירים, כי עם זה הם יכולים לתמרן ולהכין לעצמם כל מיני מאכלים. קרטונים שלמים הם מקבלים, וגם הרבה ירוקים: כוסברה, פטרוזיליה ושמיר - אלו דברים שהאסירים הפליליים רק יכולים לחלום עליהם".
חליפה בכלא
חשוב להדגיש: טוב שיש בבתי הסוהר אגפים תורניים, ועל פי דוח מבקר המדינה, כל התחום שבשב"ס מכונה "שיקום תורני" כבר סייע לאלפי אסירים להשתקם. אבל הטענה היא שהתנאים המשופרים באגפים הללו יוצרים מצב של איפה ואיפה בתוך בתי הסוהר, והטיית משאבים שמגיעים לכלל האסירים - לעבר מגזר ספציפי אחד.
ההבדלים הללו בין האסירים ניכרים גם מבחינה חיצונית: השב"ס מספק לכלל האסירים מדים בצבע כתום עם פסים זוהרים, שהם חייבים ללבוש. מי שמוחזקים בבתי סוהר בדירוג ביטחון מזערי או באגפי שיקום, רשאים ללבוש בתאים בגדים אזרחיים, כולל בגדי ספורט או טרנינג. בנוסף, בזמן התפילות בבית הכנסת בימי חול, וגם לאורך השבת והחגים, לאסירים באגפים התורניים מותר לחבוש מגבעת וללבוש חליפה. כן, קראתם נכון. חליפה בכלא.
אז מתי אם כן אתם לובשים מדי אסיר?
אסיר באחד האגפים התורניים, המיוצג על ידי עו"ד דניאל פאר: "מדי אסיר אני לובש כשאני יוצא מהאגף לקנטינה, למרפאה, למשרד מפקד הכלא, או לביקור משפחות. בעיקרון, אני משתדל ללמוד תורה כמה שאפשר, ולא לצאת. אני לא מתערבב עם אף אחד. אני לא יוצר קשרים חברתיים עם אסירים אחרים. זה נכון שיש פה שיפור לטובה בתנאים מאז שהנציב החדש נכנס לתפקיד, אבל אותי אישית זה לא מעניין. השיפור שלי יהיה כשאצא מפה".
ואכן, אסירים שעימם שוחחנו מציינים שהתנאים באגפים התורניים – שגם כך היו משופרים יחסית לשאר האגפים – אפילו השתפרו עוד יותר מאז שהשר בן גביר מינה את הנציב יעקובי. זה למשל מתבטא בהרבה מאוד ביקורים של רבנים שמגיעים להרצות או להעביר שיעורי תורה במקום. "אם בתקופה של הנציבה הקודמת קטי פרי זה קרה פעם-פעמיים בחודש", אומר מקור בשב"ס, "הרי שבתקופה של הנציב הנוכחי קובי יעקובי, זה יכול להיות גם חמש פעמים בחודש. מלא ביקורים של רבנים, ולא רק בעלי סמכות בכירה. כל אחד מזמין את הרב שלו, כאילו מדובר פה במתנ"ס שכונתי".
בכיר לשעבר בשב"ס: "הפער שנוצר בין האגפים התורניים לבין יתר המתקנים הופך את הדת לכרטיס כניסה לתנאי מחיה משופרים. השאלה המתבקשת היא, האם צדק שיקומי צריך להיות תלוי בכמות התפילות שאסיר מתפלל - או בחומרת העבירה שביצע?"
גם רמת הקִּרבה בין הנציב לאסירים האלה עלתה. "הנציבה קטי היא אישה וקשוחה והם (האסירים באגף – ש"מ) פחות התחברו אליה. אפילו חששו ממנה", אומר המקור. "אבל כשהנציב יעקובי הגיע, הוא התחיל לבקר באגפים ובעיקר הלך לאגף שומרי המצוות. זה חשוב מאוד לאסירים, כי ככה הוא יכול להיות קשוב יותר לצרכים ולתלונות שלהם. גם כשהיועצים של בן גביר עשו סיבוב באגפים, האסירים ניצלו את זה, כדי להעביר להם פתקים עם כל מיני בקשות".
על ההיענות והרצינות שמייחס שב"ס לתלונות של אסירי האגפים התורניים, אפשר ללמוד מעיון בעתירה לבג"ץ נגד הדחתו של גונדר משנה שי פרנסה, שהוגשה באמצעות עו"ד גיא בית-און. פרנסה מילא במשך 19 שנה תפקידים פיקודיים בשב"ס ומונה ב-22' למפקד כלא איילון. אלא שלאחר שהועמד לדין משמעתי בגין הטרדה מינית של עובדת סוציאלית, הודח, למרות שהפרקליטות סגרה את התיק נגדו. פרנסה טוען בעתירה כי הדחתו הייתה על רקע סירובו להיענות לבקשות לשיפור תנאיהם של מחבלים יהודים. אבל בעתירה הועלו טענות גם לגבי היחס המועדף לכאורה בצמרת שב"ס לאגפים התורניים.
על פי העתירה, במאי אשתקד פנה אליו עוזר הנציב תת-גונדר יריב כהן, ויידע אותו על אודות פרסום באתר החדשות החרדי "המחדש" על חוסר שביעות רצונם של האסירים באגף התורני ממנו.
לפי הכתבה שפירסם "המחדש", מאז כניסתו של פרנסה לתפקיד, האסירים באגף התורני זכו להתנכלויות והרעת תנאים שיטתית, הכוללת הצרת צעדיהם, סגירת תאי הכליאה מוקדם מהנהוג ועוד. הסאה הוגדשה לדבריהם, בליל שביעי של פסח. "התאחדנו עשרות אסירים באגף התורני, והתכוננו לאמירת כל ספר תהילים בלילה המסוגל הזה", צוטט אסיר באתר. "אלא, שבאמצע התפילה בהוראת מפקד הכלא, פיזרו את כל האסירים לתאים באופן שרירותי ובניגוד לכל הסיכומים".
עוד הם טענו כי בעוד שבכל מתקני שב"ס נהוג שהאגפים התורניים ננעלים בשעה 22:00 בלילה - במקום שעה קודם לכן - מאז שפרנסה נכנס לתפקידו הכל השתנה והאגף התורני נסגר בשעה 21:00 בדיוק.
תת-גונדר כהן דרש הסברים מהמפקד. פרנסה השיב לו בתמימות: "ערב טוב. עובד לפי פקודות ונהלים. (הם) היו רגילים להתנהלות מסוימת. זה אגף מאוד מורכב, שהאסירים שם שולבו למטרה מסוימת. (אני) עושה שינויים, כמו בכל האגפים". פרקליטיו טוענים כי השינויים שניסה להחיל באגף הרגיש, תרמו להדחתו.
השיא היה, כך לדברי מקורביו של פרנסה, כשאסירים באגף התורני שוחחו בטלפון בשעות אסורות בניגוד לנהלים והוא אסר על כך. "קובי קרא לו לישיבת ספ"כ (סגל פיקוד כללי)", הם מספרים, "ולפני כולם השפיל אותו: 'תפסיק לעשות בעיות לחרדים'".
× × ×
אחד הסיוטים של כל אסיר מכונה בלשון הכלא "פקפקים". מדובר בפשפשי המיטה, שמשגשגים בתנאי הצפיפות והחום בכלא, במיוחד כשחלק מהאסירים בכלל ישנים על מזרן שמונח על הרצפה. הכינוי, אגב, נולד בגלל הצליל שהם משמיעים כאשר האסירים מצליחים ללכוד ולמעוך אותם.
את צליל המעיכה הזה אסירים באגפים התורניים פחות מכירים. לפני כשנה, כל המזרנים באגפים התורניים הוחלפו לחדשים, עבים וטובים יותר. "האסירים הפליליים שאני מייצגת", אומרת עו"ד שני מורן, המתמחה בפשיעה חמורה ומלווה אסירים בוועדות ובעתירות, "נלחמים כדי להחליף את המזרנים הישנים והדקים שלהם אשר עברו לפניהם עשרות ידיים, חלקם מלאים בפשפשים שגורמים לסקביאס (גרדת) ואפילו מביאים חוות דעת מאורתופדים - ללא הועיל".
באגפים התורניים אין מזרנים על הרצפה. האגף התורני בכלא איילון, למשל, הוא חדש יחסית, ונחנך ב-2019 עם 80 מקומות, בתקן שקבע בג"ץ עם 4.5 מ"ר לכל אסיר. בניית האגף ארכה שנה וחצי, והוא מכיל בין היתר שתי מדרשות חדשות עם כיתות מרווחות לשעורי דת וקבוצות תיקון המועברות על ידי רבני שב"ס ומתנדבים.
במרץ אשתקד התקיים באגף טקס הכנסת ספר תורה לבית הכנסת במעמד השר בן גביר, לא פחות. לצד השר נכחו באירוע קובי יעקובי, ששימש אז כמ"מ נציב שב"ס, סגן הנציב, סגן מפקד מחוז מרכז, מפקד בית הסוהר, הרב הראשי של שב"ס, לוחמי ולוחמות שב"ס, רבנים ועוד. אירוע גדול, שגם יוחצן החוצה לתקשורת. "זה מסמל את הכנסת רוח ישראל אל תוך כותלי הכלא", נאם יעקובי בטקס. "ומסמל גם הכנסת מפקד חדש, ורוח חדשה, ומדיניות חדשה". "כצופה מהצד, זה נראה היה כאילו אנחנו בטקס הכנסת ספר תורה באיזו שכונה באזרחות ולא בבית סוהר", מספר אחד הנוכחים במעמד. "אין תקדים, או טקס דומה לזה בבית סוהר פלילי, וזה רק מחדד את הפער המעמדי ביניהם".
הפער הזה מתחדד בשבתות ובחגים. בערב ראש השנה האחרון הגיע לביקור באגף התורני בכלא מעשיהו מפקד מחוז מרכז הנכנס, גונדר שלומי שגיא. האסירים דיווחו כי הוא שוחח איתם באופן אישי, התעניין באורח חייהם והבטיח להמשיך ולעשות הכל על מנת להקל עליהם ככל הניתן. באותו מעמד, דווח כי גונדר שגיא אישר לאסירי האגף לקיים את תפילות וסעודות החג, והנחה כי האגף יפעל משעה 4:00 לפנות בוקר ועד לשעה 12:00 בלילה, וכל זה על מנת שהאסירים יוכלו לנצל את ימי ראש השנה לתפילות ולימוד בבית הכנסת. הטבה שהאסירים הפליליים לא היו מקבלים בשום מצב.
"מניסיוני בייצוג אסירים תורניים ואף ביטחוניים יהודים", אומר עו"ד גיא ארנברג, "אני יכול להגיד שבאגף התורני יש יותר הקצאת משאבים מבעבר. וכמו כן שיש הכלה של מנהגי דת, בדגש על תקופות חגים - אל מול אגף פלילי רגיל, שבו כמעט דבר לא השתנה".
ועל מה ולמה ההבדל הזה?
"מטבע הדברים, באגף התורני יש אורח חיים דתי ולכן הדבר הזה מובן מאליו".
לא לכולם זה מובן. "הפער שנוצר בין האגפים התורניים לבין יתר המתקנים, הופך את הדת לכרטיס כניסה לתנאי מחיה משופרים, תוך יצירת מעמדות בתוך המעמד הנמוך ביותר בחברה", אומר בכיר לשעבר בארגון. "השאלה המתבקשת היא האם צדק שיקומי צריך להיות תלוי בכמות התפילות שאסיר מתפלל, או בחומרת העבירה שביצע?"
אחד המבקרים החריפים של מה שקורה באגפים התורניים בשב"ס, הוא הרב מיכאל מלכיאור, ראש תנועת מימד ולשעבר שר וחבר כנסת. בעבר, עם כניסתו של הנשיא לשעבר משה קצב לאגף התורני במעשיהו, הוא פירסם מאמר חריף, שתוקף את כל הרעיון של אגף תורני. "מה זה אגף תורני לפושעים? האם מישהו סבור שיכול להיות חיבור בין מעשיהם לדת?" תהה. "האם התשובה מתבטאת בזכויות היתר של האגף התורני? או בזכות לאכול ממאכלי בד"ץ, שהמשגיח העליון עליהם הוא אדם שמסרב להחזיק בתעודת זהות של מדינת ישראל?"
השבוע סיפרנו לו כי המצב באגפים התורניים אפילו השתפר מאז. "זה חילול השם", פסק.
מדוע?
"צריך לאפשר לאדם, כל אדם, לקיים אורח חיים דתי או מסורתי. גם ליהודי, גם למוסלמי - זה דבר בסיסי, גם עבור פושע נוראי. אבל לתת זכויות יתר לאלו שהונו, אנסו או רצחו - בגלל שרוצים עכשיו לקיים כמה מצוות בין אדם למקום? זה חילול השם, העבירה הכי חמורה בתורה".
מדוברות שב"ס נמסר בתגובה לכתבה: "בניגוד לנטען, בשל מצב החירום הכליאתי האגף התורני מצוי בהצפפה, ומצבת האסירים בו גבוהה מהתקן. עם זאת, כלל האסירים מקבלים מענה תזונתי ראוי בהתאם לנוהלי שב"ס.
"מדובר באגף שיקומי שבו פועלים רבנים ומתנדבים קבועים, בהתאם לנוהלי הרבנות. הביקורים מתקיימים בהתאם לנהלים ולשיקול דעת פיקוד בית הסוהר, ואינם נערכים בתדירות גבוהה מעבר לשגרה. המזרנים הניתנים לאסירים הם מזרני שב"ס המאושרים על פי הנהלים.
"לעניין הטענות בנוגע ל'מזון משודרג' – האגף התורני מתנהל על פי סדר יום קבוע ובעל אופי מסורתי-דתי. בחגי ישראל אין חלוקת אלכוהול בבתי הסוהר, והאסירים מקבלים מיץ ענבים לקידוש – ככל אסיר יהודי אחר.
"שירות בתי הסוהר מיישם מדיניות ברורה של משילות כליאתית, ובמסגרתה האסירים לובשים מדים ביציאה מהאגף ושיחות הטלפון מתקיימות בשעות הפעילות בלבד, על פי הנהלים. כל הפרת משמעת מטופלת באפס סובלנות ובאופן מיידי".
