בשיתוף רנואר
נסרין יוסף התפרסמה כ"אישה שהצילה מושב שלם", כאשר יחד עם בעלה חקרה ב-7 באוקטובר מחבלים שתפסו מחוץ לביתם במושב יתד שבמועצה האזורית אשכול, חוזרת לסיפור הגבורה שלה. בריאיון מיוחד לפרויקט "אחריה: הגיבורות של המדינה", שמתקיים זו השנייה השנייה ביוזמת קבוצת "ידיעות אחרונות" וקבוצת התקשורת RGE, היא משחזרת: "פתאום שירן הבת שלי אומרת 'אמא, אבא, יש מחבלים בחוץ'".
"בעלי עלה על מדים ואמר לי שהוא יוצא, אמרתי לו 'גם אני יוצאת'. איך שפתחתי את השער אני רואה את המחבל מנסה להיכנס לשכנים. אמרתי לו בערבית - 'תסתכל לי בעיניים, אני לא מפחדת ממך, מאיפה נכנסת'", היא אומרת בעדות מצמררת במסגרת הפרויקט "אחריה", שבו נבחרו 11 נשים מעוררות השראה, לכל אחת מהן סיפור אישי וגם עשייה יוצאת דופן. במסגרת הפרויקט צולמו ראיונות עם כל אחת מהמשתתפות, לצד סשן צילומים בליווי רשת האופנה "רנואר".
צפו בריאיון המלא:
"אמא, יש מחבלים בחוץ": נסרין יוסף חוזרת ל-7/10
(צילום: ירון שרון, ירון ברנר | עריכה: קורל קוט | בימוי: אסף קוזין)
נסרין יוסף היא בת 47, אם ל-4 ילדים. היא נולדה וגדלה בכרמל וב-17 השנים האחרונות גרה בעוטף עזה, במושב יתד. "אני נשואה לאיש צבא, אוהבת את החיים בעוטף", היא מעידה. ואז הגיע 7 באוקטובר. "הבום הראשון, 7 באוקטובר, 06:29, צבע אדום ראשון. אני לא הבנתי מה קורה. לקראת 08:00 הפסקת חשמל, עוד צבע אדום, ירי מקלעים שאנחנו שומעים קרוב, מריחים ריח של שריפות, שלא הבנו מאיפה זה בא. אנחנו מנותקים מהתקשורת".
"בעלי אמר שאף אחד לא יוצא מהממ"ד - ואז עלה על מדים. הוא יצא מאחורה ואמרתי לו שאצא איתו. המחבל שפניתי אליו הרים את הראש, הסתכל לי בעיניים, והוא אומר לי 'נכנסנו משם', הוא סימן לי על החממה שהייתה במרחק של 50 מטר. הרבש"ץ עוצר מאחוריי עם עוד אחד מכיתת הכוננות, והוא קורא לי 'נסרין', אני מסתובבת, הוא אומר לי תשאלי אותו בערבית מאיפה הוא נכנס. אמרתי לו 'הם נמצאים בתוך החממה'. עברה חצי שעה, ואז אנחנו שומעים עוד ירי קרוב".
פתאום הבחינה נסרין בעוד מחבלים, אחד מהם עם חולצה בצבע חרדל. "אני מסתכלת על המחבל הזה, ואני אומרת לו, 'הכול בסדר איתך? אני בטוחה שיש לך אישה, ילדים, משפחה, אמא, שדואגים לך ואתה תרצה לחזור אליהם, אני אעשה איתך עסקה'".
ואז היא מתחילה לתחקר את אותם מחבלים, כשלפתע מגיעים קציני צה"ל. "אחד מהם שאל אותי 'מה הם אומרים'? סיפרתי לו הכול. ואז הטלפון של המחבל מתחיל לצלצל. הקצין אומר לי 'תעני', אני מנסה לפתוח את הטלפון ולא מצליחה, יש לו קוד. אני שואלת את המחבלים 'של מי הטלפון הזה?', ואז המחבל עם החולצה בצבע חרדל אומר לי 'זה שלי'".
ההונאה הטלפונית למחבלים מרפיח: "אני משלכם"
נסרין עונה לטלפון, כשבצד השני לא מבינים מי השיגה את הטלפון של אותו מחבל. "אמרתי לו 'זה לא מוחמד, זה לא וואדיה, זאת נסרין'. הוא אומר לי 'מי את?' אמרתי לו 'אל תדאג, אני לא יכולה לדבר בקול רם. אני ערבייה, אני גרה על הגדר, יש לי דירת מסתור, וכל החבר'ה שלך כאן אצלי', הוא אומר לי, 'אנחנו בדרך'".
ואז היא ממשיכה לתחקר גם את אותו מחבל לא מזוהה שמדבר איתה בטלפון: "שאלתי אותו 'מאיפה אתם באים? תגיד לי'. הוא אומר לי 'אל תדאגי, אנחנו באים'. הוא שאל איפה כל הבחורים - ואמרתי לו שהם פה לידי. באיזשהו שלב הוא מבקש ממני לדבר איתם. ואמרתי לו, 'יש כאן מלא, עם מי אתה רוצה לדבר?'. אז הוא אומר לי מוחמד או וואדיה, המחבל עם החולצה בצבע חרדל".
ואז אותו מחבל משתף עם נסרין פעולה: "הוא אומר לו 'אל תדאג, היא משלנו, היא עוזרת לנו, היא מסתירה אותנו מהבוקר אצלה, הצבא מחפש אותנו'. הוא שאל אותו אם הוא בוטח בי - ואז התערבתי ואמרתי לו 'אני משלכם - רק תגיד לי איפה אתה'. והוא אומר לי 'בדרך'. שאלתי אותו כמה אנשים, אני רוצה לדאוג לכם לאוכל ללינה, ואז הוא אומר לי 'אנחנו מאות' - ונתן לי את המיקום שלהם, 'רפיח, כרם שלום', הוא אומר לי, 'אנחנו נגיע לאנדרטה', שזה 800 מטר מאיתנו".
ונסרין זכתה למחמאות מקציני צה"ל שהיו איתה, אחד מהם לקח את הטלפונים מהמחבלים ואמר לה: "את עשית עבודה טובה", ורק אז היא מבינה את המצב שאליו היא נקלעה. "לא עברה חצי שעה, ואז אני מקבלת טלפון שאיבדתי שני חברים טובים, שנרצחו בכרם שלום. ואז אני רואה סוף סוף צבא - ושאלתי 'איפה הייתם?'".
ובדרך החוצה מהקיבוץ, כשהיא לוקחת איתה את ילדיה יחפים עם הפיג'מות אל הרכב, היא גם נחשפת לזוועות. "ראינו את הנוחבות עם הסרט הירוק נמלטים מהשדות, גם שם ראינו גופות. המילים 'שמע ישראל' לא הפסיקה לצאת לי מהפה - עד שהגענו לאופקים".
הגיבורות של הגיבורה
כשהיא נשאלת מה נותן לה כוחות היום, שנה וחצי כמעט אחרי אותו יום בלתי-נתפס, היא משיבה בלי להתבלבל: "לראות את החטופים שחוזרים מהשבי, למרות כל הפחד שלהם שהם עומדים על הבמות שם, מול המפלצות, והם מסמנים 'וי' או עושים שלום. לראות איזה כוחות יש להם. זה באמת מה שחיזק אותי".
הסיפור שלך הוא סיפור גבורה מטורף. מי הגיבורה שלך?
"וואי, הגיבורות שלי, החטופות שחזרו מהשבי. כולן. התצפיתניות, האימהות שאני מכירה, כל אחת שנחטפה, הנערות שעברו שם השפלות - הן הגיבורות שלי. אנחנו עם חזק, עם אחד, אנחנו צריכים להתאחד ודי לשנאת חינם. צריכים חמלה, חמלה ואחדות שיחזקו אותנו".
ביום שלישי הקרוב, 25 במרץ, יתקיים ערב גאלה חגיגי, במהלכו יוענק לגיבורות בפרויקט "אחריה" אות הוקרה מיוחד.
פורסם לראשונה: 16:22, 20.03.25
