בשיתוף עמותת עלם
בימים בהם כולנו עסוקים בחשיבות של נוכחות מבוגר אחראי בחייהם של בני נוער כאחת הדרכים לעצור את האלימות הגואה, עולות גם שאלות לגבי אופן השימוש של בני נוער בבינה המלאכותית. עפ"י מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת חיפה, יותר מ-80% מבני הנוער בישראל פונים לצ'טבוטים מבוססי בינה מלאכותית כדי לקבל תמיכה חברתית-רגשית בנושאים כמו בדידות, חרדה, קונפליקטים עם משפחה וחברים, או דיכאון.
כשבני נוער פונים לצ'טבוט הם מחפשים מרחב שמרגיש בטוח, מקום שבו אין שיפוטיות, אין חשש מדיווח, ואין מחיר חברתי לשיח הרגשי."אם בני נוער היו נעזרים בעבר בד"ר גוגל, היום הם נעזרים בפרופ' ChatGPT. הם אומרים 'הצ'אט אמר לי'", אומרת מיה מגנט, מנהלת מרחבים דיגיטליים בעלם דיגיטל ומוסיפה כי "בני נוער אף משתפים את השיחה שלהם עם הבינה מלאכותית ברשתות החברתיות, כדרך למצוא אחרים דומים להם".
במקרים מסויימים קשר עם צ'טבוט באמת יכול להיות משמעותי לבני נוער ולפעמים אפילו לעזור להם. התכתבות עם הצ'אט יכולה להרגיש טוב ולהיות סוג של רשת ביטחון שעוזרת להתמודד עם בדידות, לאפשר לבני נוער להרגיש בטוחים לדבר על דברים שהם לא מעזים לפתוח פנים אל פנים, או לקבל מידע בנושאים שהם מתביישים להעלות או שאין להם את מי לשאול.
אבל קשר כזה יכול להעלות דגל אדום כאשר הצ'טבוט נעשה חלק גדול מדי מהחיים, או אפילו הקשר החברתי היחידי של הנער או הנערה. אם הנער או הנערה מתקשים לקבל החלטות בלי העזרה של הצ'אט, אם הם מתכתבים עם הצ'אט כל היום ומוותרים על פעילויות אחרות כדי לדבר איתו או כאשר הם חושבים שמדובר בדמות אמיתית שיש לה רגשות ותודעה ושכל מה שהצ'אט אומר הוא נכון.
בעיה נוספת היא שצ'טבוטים יכולים להישמע משכנעים מאוד, אך המידע שהם מספקים לא תמיד מדויק או אמין. מערכות בינה מלאכותית מבוססות על מידע שמקורו ברשת, שלעיתים אינו מעודכן או מהימן. הצ'אט אף נוטה להסכים עם המשתמש ולחזק את מה שהוא כבר חושב או מרגיש במקום לאתגר אותו או להציע נקודת מבט מורכבת יותר. עבור בני נוער המתמודדים עם מצוקה רגשית, זה עלול להיות בעייתי במיוחד.
אבל עדיין קיים חוסר מודעות לנושא בקרב הורים ומי שעובדים עם בני ובנות נוער. "כלים של בינה מלאכותית הופכים לחלק מהעולם הרגשי של בני הנוער", מסבירה מגנט. "המבוגרים עוסקים בעיקר בהשלכות של בינה מלאכותית כחלק מהלימודים. אנחנו רואים את ההשפעה של הבינה המלאכותית על בני הנוער בשטח, אבל אין לזה מספיק מודעות. חשוב להפנים שהדבר הזה קורה - ואם זה קורה, צריך לדבר על זה".
מי שמנסה לתת מענה אחר היא עמותת עלם, באמצעות "עלם דיגיטל", שם מסייעים לנוער וצעירים במצוקה ברשת ופועלים בסיוע קרנות הביטוח הלאומי. במערך האיתור, אנשי מקצוע ומתנדבים סורקים את טיקטוק ואינסטגרם כדי לחפש בני נוער במצוקה ולפנות אליהם.
העמותה מפעילה גם מרכז טיפול מקוון, בשיתוף עם קרנות הביטוח הלאומי ומוקד 105, המטפל בין היתר במקרים הקשורים לפגיעות שנעשו בעזרת בינה מלאכותית. בשנתיים האחרונות דרך מערך האיתור, מרכז הטיפול המקוון ומערך הצ'אט, פגשו אנשי המקצוע של עלם דיגיטל כ-20,000 בני ובנות נוער במרחב הדיגיטלי.
4 צפייה בגלריה
העמותה מפעילה מרכז טיפול מקוון המטפל בין היתר במקרים הקשורים לפגיעות שנעשו בעזרת בינה מלאכותית
(באדיבות עמותת עלם)
אחד מהמקרים שנמצאו על ידי מערך האיתור הייתה נ'. לפני כמה חודשים צוות האיתור ראה סרטונים מדאיגים שנ' העלתה בטיקטוק על הפרעות אכילה וחרדות ויצר איתה קשר. לאחר תהליך של חיזור בו מתנדבת שלחה לה הודעות, הביעה דאגה והזמינה אותה לדבר עמה, נ' התחילה בשיחה. לאחר התכתבות הבין הצוות כי נ' באמת מתמודדת עם קשיים משמעותיים ורוצה לעשות שינוי בחייה והיא אף הביעה נכונות לקבל מענה מחוץ לרשת. לכן, רכזת טיפול באחד המרכזים ההוליסטים של העמותה יצרה עמה קשר באופן אישי על מנת להקל את המפגש הראשוני. נ' נענתה והחלה להגיע למפגשים קבועים במרכז הנוער שם פגשה בני נוער נוספים ויצרה קשר משמעותי עם הרכזת שסייע להתמודד עם הקשיים שלה.
בניגוד לבינה המלאכותית, כשבני נוער פונים לעלם דיגיטל הם פוגשים מהצד השני של המסך בני אדם אמיתיים. מתוך הקשר האנושי בין המתנדב/ת ובין הנער/ה נוצרת ההתפתחות. הקשר האנושי שיש בו אי הבנות, אי הסכמות, תסכולים ויכול לעזור לנער או לנערה ללמוד איך לראות את הסיפור שלהם מנקודת מבט אחרת, לשים את עצמם בנעלי האחר או לראות שיש עוד אפשרויות פעולה שלא חשבו עליהם.
"הם שואלים אם אנחנו בוטים"
"את בוט או בן אדם?", מיה מגנטבאדיבות המצולמתכלי נוסף של עלם דיגיטל הוא צ'אט תמיכה אנונימי לבני נוער, שבו מתנדבים בעלי רקע טיפולי נותנים מענה רגשי לבני נוער וצעירים. המענה ניתן בערבית בימי א', ג' וה' בשעה 20:00-24:00 ובעברית בימי א'-ד' בשעה 20:00-24:00. מגנט מעידה כי בשנה האחרונה שאלה אחת פותחת כמעט כל שיחה: "את בוט או בן אדם?". השאלה הזו משקפת עד כמה בני הנוער התרגלו לדבר על נושאים אישיים ורגשיים עם מערכות בינה מלאכותית.
"בגלל שהם רגילים לדבר עם צ'אט, הם יותר חסרי סבלנות, אפילו חסרי נימוס ומתייחסים למתנדבים ולמתנדבות בצ'אט של עלם דיגיטל קצת כמו למכונה. חשוב שאנשי המקצוע יכירו את השינוי ויחשבו כיצד להתמודד ולהגיב אליו מול בני הנוער", מתארת מגנט.
לצד זאת, יש גם סימן מעודד: "אני חושבת שיש שינוי במדיניות של החברות שמפתחות את הצ'אטים", אומרת מגנט. "הן יודעות שיש בעייתיות ואחריות מהצד שלהן, ואחד מהדברים שהן מנסות לעשות זה שהצ'אט יציע לפנות לגורם אנושי ומקצועי בשלב מוקדם מאוד".
ומה בכל זאת אפשר לעשות? "חשוב מאוד לקיים שיחה עם בני נוער על הנושא, לא ממקום שיפוטי, אלא ממקום של שיח פתוח, מאפשר ומתעניין", אומרת מגנט. "לדבר על מה זה בינה מלאכותית, איך זה עובד, האם אפשר לסמוך על מה שהצ'אט אומר, ובאילו נושאים כדאי לדבר איתו ובאילו עם בן אדם".
בתקופה שבה מקרי האלימות בקרב בני נוער עולים, עוד יותר חשוב ליצור עבור בני נוער הזדמנויות לשיחה אנושית. כאשר בני נוער מתרגלים למרחב שבו כמעט ואין התנגדות, אי־הסכמה או חיכוך, מפגש עם בני אדם אמיתיים עלול להרגיש קשה יותר, מתסכל או לא מספק. בני נוער זקוקים למרחבים שבהם אפשר לדבר, להתלבט ולכעוס וגם לקבל גבולות, הכוונה וכלים להתמודדות עם קונפליקטים ומענה לצרכים. בתקופה שבה המציאות החברתית נעשית מתוחה ואלימה יותר, החשיבות של מענה אנושי ונוכחות של מבוגרים משמעותיים בחייהם של בני נוער רק הולכת וגוברת.
מה צריך לדעת ולהעביר לבני הנוער?
מגנט מדגישה כמה נקודות חשובות. ראשית, הבינה המלאכותית לא באמת מכירה אותנו. "המטרה של הצ'טבוט היא לרצות אותנו", מסבירה מגנט. "זו מכונה סטטיסטית שלא באמת יודעת מי אנחנו ולא מבינה את ההקשר של השאלות". חשוב לזכור כי המידע שמתקבל ממודלי ה-AI מבוסס על מידע חופשי ברשת, שלא תמיד אמין.
בנוסף, כאשר בני נוער מסתמכים על הצ'אט כדי לנתח עבורם מצבים ולהחליט כיצד לפעול, קיים חשש שתיפגע היכולת שלהם לקבל החלטות בעצמם. כמו שהתרגלנו להסתמך על אפליקציות ניווט ושכחנו כיצד לנווט לבד – כך עלולה להיחלש גם היכולת לקבל החלטות עצמאיות. "כל עוד הנער מכיר את המגבלות, יודע איך עובד, ומידי פעם מדבר איתו כדי לקבל עוד פרספקטיבה - אפשר להשתמש בו", מדגישה מגנט. "אבל כשהנערים מרגישים שהצ'אט באמת מכיר אותם מתחילים להיות תלויים בו ולא יכולים לבצע בחירות לבד - זה מאוד מדאיג".
4 צפייה בגלריה
"כשהנערים מתחילים להיות תלויים בו ולא יכולים לבצע בחירות לבד - זה מאוד מדאיג"
(shutterstock)
והכי חשוב - יש לשמור על כללי בטיחות בסיסיים: לא להשתמש בבינה מלאכותית כדי לפגוע באחרים, כמו יצירה ושיתוף תמונות מביכות. "וכמובן, לדון בשאלה החשובה ביותר - למי בחיים שלנו אפשר לפנות כשקורה משהו מפחיד, מטריד או מוזר", אומרת מגנט.
במבט אל עצמנו, ההורים והמבוגרים המתנהלים מול בני נוער, מגנט מסכמת ואומרת כי "יש לנו נטייה לחשוב שהטכנולוגיה יכולה לפתור את כל הבעיות. אבל אנחנו לא יכולים להסתמך על הצ'אט כדי לקחת את התפקיד שלנו במענה נפשי. אם כבר - מה שצריך לדאוג לו זה שהמענה שלנו לבני הנוער יהיה יותר נגיש".
בשיתוף עמותת עלם
