מתפרסם בשיתוף הפדרציה היהודית של ניו־יורק
חזרת התושבים לביתם בצפון מציפה אתגרים משמעותיים. בערים וביישובים שפונו בהוראת המדינה, וגם באלה שלא, נערמות הבעיות. והמדינה, כפי שמתארים אנשי הצפון, לא מספקת את המענה המתאים. כמו שקרה ב־7 באוקטובר, גם אל הוואקום הזה נכנסת הפילנתרופיה של יהדות צפון אמריקה, אשר משלבת כוחות עם הנהגות הערים והיישובים. המלחמה אמנם טרם הסתיימה, אך תהליכי השיקום, שנעשים מתוך חשיבה של שנים קדימה, נמצאים בשיאם – מהקמת חמ"לים דרך הכשרת צוותים ועד בניית תוכניות חינוכיות לנוער ולקהילה ותרומה לפיתוח החוסן.
"המצב הנוכחי כולל חוסר ביטחון מוחלט וחוסר ודאות לגבי מה יקרה בצד של האויב", מספר בני בן־מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות החרמון, "בין השפעות המצב אנחנו רואים ילדים צעירים שחזרו להרטיב בלילה, ילדים שלא מוכנים לעזוב את מיטת ההורים כי התרגלו לישון כך בשנה האחרונה בבתי המלון, וגם תופעות כמו חוסר מוטיבציה, אלימות, הימנעויות ועוד".
בן־מובחר מדגיש ש"האירוע הקיים הוא לא שיפוץ מועדון או תיקון של כיכר שנפגעה מטנק, אלא משימה מתמשכת של טיפול שחייבת לכלול כוחות ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה – שאף יעברו לגור בצפון. אנחנו בונים תוכניות של חזרה הביתה שמתכננות מה יקרה חמש שנים קדימה כדי להתחיל ולנסות לטפל בנפש של האנשים".
4 צפייה בגלריה
""יש לנו בנהריה 15 שניות להתמגן. זה מצב שמכניס למצוקה".רונן מרלי ראש עיריית נהריה (משמאל) ואריק גולדשטיין.
(צילום: ירדן כהן)
"המדינה לא עושה מספיק בשביל להחזיר תושבים לאזור", אומר בן־מובחר, "לדוגמה, יש בתים שנפגעו לא רק מטילים אלא גם מעובש וחולדות, וצריך לזרוק את כל הבגדים ולהחליף את ארונות המטבח. אם לא יעשו תוכנית מקיפה איך לטפל בדברים כאלה, חלק מהתושבים לא יחזרו. אנחנו גם רואים מה קורה בצד השני של הגבול: צבא לבנון לא נפרס והמצב יוצר הרבה לחץ".
אף שסבלה מלא מעט התקפות טילים, העיר נהריה לא פונתה. "במשך כל חודשי המלחמה הרבים תושבי נהריה גילו איתנות וחוסן, והיו כאן ימים לא פשוטים בכלל", מספר ראש העירייה רונן מרלי, "יש לנו בנהריה 15 שניות להתמגן. אם אתם נוסעים ברכב עם שני ילדים, צריך למצוא תוך כמה שניות מקום לעצור, להוריד את הילדים ולשכב על הכביש. אם אתם גרים בקומה שלישית וצריכים לרוץ למטה למקלט – הלחץ גם עצום. זה מצב שמכניס למצוקה".
4 צפייה בגלריה
פדרציית ניו־יורק היא השחקן הגדול ביותר שתומך בצפון מאז תחילת המלחמה", איציק שמולי במנרה
(צילום: ירדן כהן)
כבר מתחילת המלחמה, פדרציית ניו־יורק החליטה לעמוד לצד תושבי הצפון ולסייע להם בכל מה שנדרש. "עוד בימים הראשונים של תחילת אוקטובר קיבלנו החלטה אסטרטגית להפנות את המבט צפונה ולתמוך בצרכים האדירים של היישובים", אומר איציק שמולי, מנכ"ל הפדרציה בישראל, "פדרציית ניו־יורק היא השחקן הגדול ביותר שתומך בצפון מאז תחילת המלחמה. עד כה השקענו מאות מיליוני שקלים במתן סיוע חירום ליותר מ־100 קהילות בקו העימות, שהתברר עם חודשי המלחמה כגורלי. למעשה, אין קיבוץ, כפר או מושב ממג'דל שמס בגולן ועד קו החוף של חיפה ונהריה שאנחנו לא נמצאים בו. זאת במקביל לתמיכה במאמצים האדירים של ארגוני החירום ובתי החולים, אספקת מענים חינוכיים דחופים לילדים ומענים לטראומה ולקריסה הכלכלית של רבים מהתושבים. יישובי הצפון מתמודדים עם איום גדול ועם מציאות לא פשוטה: טראומה, אובדן מקורות פרנסה, התמוטטות כלכלית של משפחות רבות וקהילות שפוזרו לכל עבר".
לדבריו, הפדרציה ממשיכה להשקיע סכומים אדירים בצורכי החירום הדחופים הקשורים בריפוי הקהילות והיישובים ובהחזרת המפונים לביתם, אך מחויבותה משתרעת הרבה מעבר לכך. היא כבר הודיעה על כוונתה להמשיך ולתמוך במהלכי השיקום והצמיחה מחדש בשנים הקרובות.
"הם השקיעו בעיר לא מעט כסף בהקמת ממ"דים, רכישת ציוד מציל חיים, אימונים למשמר העירוני, תגבור קורסים, עזרה למערכות החינוך ופעילויות רבות במרחב הציבורי שנועדו לחיזוק החוסן הקהילתי", מסביר מרלי, "בשורה התחתונה, הם נתנו לנו רוח גבית. זה גרם לנו להרגיש את העוצמה ואת הקשר החם בין ישראל לבין יהדות התפוצות".
4 צפייה בגלריה
"חיזוק הקהילות הוא אחד המפתחות הקריטיים לצלוח את המשבר ולצמוח", איציק שמולי עם בני מובחר ראש מועצת מבואות חרמון
(צילום: ירדן כהן)
בן־מובחר מוסיף כי "מתחילת המלחמה אין דבר שהסיוע של הפדרציה לא נגע בו. פרויקטים שנגעו בנפש, בחוסן, בפעילויות הפגה – ואלה רק חלק מהדוגמאות".
ההערכות מצביעות על כך שקרוב ל־100 אלף מתושבי הצפון פונו. מרלי טוען כי לדעתו "פינוי זו תקלה חמורה. אם כולנו נתפנה, המלחמה תגיע בפעם הבאה לקריות. במלחמה הזאת טילים כבר הגיעו לכל מקום. הפינוי גם פוגע בחוסן ובקהילתיות. הפתרון הוא הגנה חזקה, ואם צריך – התקפה חזקה".
המדינה העניקה למפונים מלון וסיוע כלכלי, אך נותרו פערים רבים כמו מסגרות חינוך, מענה רגשי לטראומה ועוד. "עיקר העול והנטל הוא על החברה האזרחית ועל הפילנתרופיה", מדגיש שמולי, "סייענו ואנחנו עדיין מסייעים לרשויות המקומיות ולקהילות להתחזק ולהבטיח את התשתית הנדרשת כדי שיוכלו לתמוך בתושבים. חיזוק הקהילות הוא אחד המפתחות הקריטיים לצלוח את המשבר ולצמוח".
בן־מובחר מסכים ואומר כי "ללא הקרנות הפילנתרופיות שסייעו לנו במלחמה לא היינו מצליחים לשרוד. היינו מאבדים עוד אנשים בדרך. אנחנו, כמועצה שכוללת 9,000 תושבים, איבדנו 33 איש ואישה מהמפונים שנפטרו מצער, חוסר ביטחון, חוסר ודאות, בדידות – והרשימה עוד ארוכה. עכשיו, הממשלה צריכה לעסוק בשיקום, בריפוי ובטיפול עם תוכניות של 20 שנים קדימה".
4 צפייה בגלריה
"מעבר לסיבות ציוניות ואידיאולוגיות חשובות – הם יוכלו להציע לתושביהם הזדמנויות טובות בהרבה", איציק שמולי במג'דל שמס
(צילום: ירדן כהן)
שמולי מתאר את החזון של הפדרציה: "אנחנו חותרים להפריח ולהצמיח מחדש את חבלי הארץ המדהימים שנפגעו, בצפון ובדרום – יחד עם הקהילות והתושבים. כרגע חלק גדול מהתושבים לא בטוחים אם יחזרו לבתיהם. בעיניי, זה מסמן את האתגר החשוב ביותר של הציונות של הדור שלי – להחזיר את האמון ולהצמיח מחדש את הנגב, הגולן והגליל, כך שמעבר לסיבות ציוניות ואידיאולוגיות חשובות – הם יוכלו להציע לתושביהם הזדמנויות טובות בהרבה בחינוך, בתעסוקה, בכל תחום. אנחנו מחויבים לכך ולא הולכים לשום מקום".
הוא מסכם ואומר כי "יהדות העולם מבינה שהמלחמה הזו היא מאבק על הבית הלאומי של העם היהודי כולו, ומכאן נובעת התגייסות יוצאת דופן כדי לתמוך בישראל. פדרציית ניו־יורק היא ראש החץ במאמץ. עומדת בפנינו משימה אדירה – לבנות מחדש, טוב יותר. זאת הזדמנות לחלום בגדול, ולהגשים".
איציק שמולי ובני בן־מובחר | צילומים: ירדן כהן
מתפרסם בשיתוף הפדרציה היהודית של ניו־יורק
