המרכז הטיפולי לזכר לוחם המילואים אלקנה ויזל
(צילום: ליאור שרון)
"תהיו שמחים, תהיו שמחים", כתב רס"ל (במיל') אלקנה ויזל ז"ל במכתב שהשאיר בטלפון הנייד שלו לפני שנכנס לעזה בפעם השנייה והאחרונה. "הוא היה פטור משירות צבאי בגלל פציעה מ'צוק איתן', אבל עשה הכול כדי שיגייסו אותו במלחמה הנוכחית", סיפרה לאולפן ynet אלמנתו, גלית ויזל.
שנה וחודש חלפו מאז נפילתו של אלקנה בן ה-35 מבני דקלים, מפקד כיתה בגדוד 8208 בחטיבה 261, באסון קריסת המבנים במרכז רצועת עזה. הוא הותיר אחריו את גלית, ארבעה ילדים, הורים ושבעה אחים.
3 צפייה בגלריה
אלקנה ז"ל וילדיו. "אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו, תחזקו זה את זה"
(צילום: באדיבות המשפחה)
אלקנה, שהיה מחנך ולהטוטן והעביר סדנאות מוגנות מינית לילדים, השאיר אחריו לא רק משפחה אוהבת, אלא גם צוואה רוחנית שהפכה לוויראלית - קריאה לבחור בחיים ובשמחה גם בתוך החושך.
המכתב שהפך לצוואה
תחושת חרדה עמומה ליוותה את גלית כשבעלה התכונן ליציאה הראשונה לעזה. אלקנה הספיק להיכנס לרצועה בסך הכול פעמיים. למרות שכבר היה לוחם מנוסה, משהו בתוכה דחק בה לבקש ממנו דבר שלא ביקשה מעולם - להשאיר מכתב, למקרה שיקרה משהו.
מתי ביקשת ממנו לכתוב את המכתב?
"לפני הפעם הראשונה שנכנס לעזה. הוא הופתע מהבקשה, אבל הסכים. לפני הכניסה השנייה שאלתי אותו איפה המכתב נמצא, והוא אמר שהוא בנייד שלו".
במכתב הזה כתב אלקנה: "אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו, תחזקו זה את זה. אנחנו דור של גאולה". המילים הללו הפכו בדיעבד לא רק למכתב פרידה אישי, אלא למסר של תקווה שנגע בלבבות רבים בישראל.
"היה רגע של רפיון וייאוש אחרי שהוא נהרג", היא ממשיכה, "אבל מאוד מהר נזכרתי בחלום המשותף שלנו להקים בית לעם ישראל, בית של מתיקות וחום ומרפא לנפש".
בזמן שרבים מתקשים להתמודד עם השכול והאובדן, גלית בחרה להפוך את הכאב למנוע של עשייה: כבר במהלך השבעה, היא יזמה קמפיין גיוס המונים להקמת "בית אלקנה" - מרכז לטיפולים רגשיים והוליסטיים, שישלב בין גוף ונפש, ונועד לתת מענה למצוקה הנפשית שהולכת וגוברת באזור הדרום.
"היום כבר ידוע שהטיפול הכי נכון לטראומה עובר דרך הגוף", מסבירה גלית, סטודנטית לטיפול בתנועה ומטפלת בעצמה, שהחזון להקמת המרכז החל כחלום משותף שלה ושל אלקנה. "באזור שלנו בבני טללים, אזור לכיש, אין מענה טיפולי מהסוג הזה. יש פה חיילים, משפחות, תושבי הדרום - כולם זקוקים למענה טיפולי ראוי".
הצורך בהקמת המרכז מתחדד לנוכח המצב הקשה של שירותי בריאות הנפש בישראל. "לפני כמה שבועות התפרסם מסמך מבקר המדינה שהראה שהמערך הטיפולי של בריאות הנפש בארץ נמצא בקריסה", היא מציינת. המציאות הכואבת הזו קיבלה המחשה טרגית כשהשכן שלהם, שפינה גופות מקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר, שם קץ לחייו לאחר שלא קיבל את המענה הנפשי שהיה זקוק לו.
להצמיח טוב מתוך הכאב
עד כה הצליחה גלית לגייס מיליון שקלים, אך נדרשים עוד שבעה מיליון להשלמת הפרויקט. "קיבלנו כבר שטח, יש תוכניות, יש הכול. אנחנו רק צריכים עזרה במימון ההקמה של הבית", היא אומרת. ההדמיות של המבנה המתוכנן מציגות מרחב מרשים שנועד להיות בית של ריפוי ותקווה.
"זה לא רק כדי להנציח את שמו", היא מדגישה, "זו המשכיות של החיים. כשאני עוסקת בזה, אני שומעת את אלקנה מתוכי אומר: 'תני לי להמשיך להשפיע ולעשות טוב לאחרים. מסרתי את הנפש עבור עם ישראל, ואני רוצה להמשיך בזה'. מבחינתי, זה לקחת את כל הרוע שפגע בנו ב-7 באוקטובר, הרוע שהרג את אלקנה - ולהצמיח ממנו טוב".
"כשאני עוסקת בזה, אני שומעת את אלקנה מתוכי אומר: 'מסרתי את הנפש עבור עם ישראל, ואני רוצה להמשיך בזה'. מבחינתי, זה לקחת את כל הרוע שפגע בנו ב-7 באוקטובר, הרוע שהרג את אלקנה - ולהצמיח ממנו טוב"
בחזון הזה אפשר לתמוך בקלות. "זה מאוד פשוט להצטרף", מסבירה גלית. "כותבים בגוגל: 'אלקנה ויזל בוחרים בחיים', וכל אחד רשאי לתרום כמה שהוא יכול ורוצה.
"כל תרומה, קטנה כגדולה, מקרבת את החלום להקמת מרכז שיעניק מזור לנפשות הזקוקות לו כל כך בימים אלה", היא מוסיפה, "כי כפי שאלקנה כתב במכתבו האחרון - גם בתוך החושך, אפשר וצריך לבחור בחיים ובשמחה".
