בשיתוף התנועה הקיבוצית
התנועה הקיבוצית - כנס ים המלח
(צילום: ירון שרון )
כנס הנהגות התנועה הקיבוצית נערך על רקע שנתיים וחצי כואבות שהחלו בטבח ה-7 באוקטובר ונמשכות במלחמה מתמשכת בגבול הצפון. במשך שלושה ימים ריכז הכנס מאות מנהיגי קיבוצים מרחבי הארץ לצד בכירי המשק, המשפט והפוליטיקה שהגיעו למלון דיוויד ים המלח, המלון ששימש את חברי בארי עם פינוי הקיבוץ ב-7 באוקטובר. בישראל כיום 259 קיבוצים, 80% מהם בפריפריה וסמוך לגבולות המדינה.
נפתלי בנט: ״יום אחרי ה-7 באוקטובר עדיין צריך לחלוב פרות"
ראש הממשלה לשעבר ויו"ר רשימת "ביחד", נפתלי בנט, הגדיר את הקיבוצים כמודל שכל החברה הישראלית צריכה ללמוד ממנו. ״אתם מגלמים אחדות. אתם מגלמים את היכולת של קבוצות שחושבות שונה לשבת ביחד", אמר, "הקיבוצים הם חוד חנית של החקלאות, של הביטחון והאחיזה שלנו בארץ הזאת".
בנט הדגיש את עוצמת הנוכחות הקיבוצית ביום שאחרי הטבח ב-7.10, כאשר אמר כי "אתם מראים לכל עם ישראל שגם יום אחרי השבעה באוקטובר הולכים לחלוב את הפרות - כי הפרות לא מתחשבות במצב".
תא"ל במיל' ונציב כבאות והצלה לשעבר דדי שמחי, שהודיע לאחרונה על כניסתו לפוליטיקה, שיתף בתמצות את המניע האישי שלו: "אני רץ לפוליטיקה כי אני לא מוכן שהבן שלי נפל לשווא ובסוף המדינה הזאת תתפרק בגלל ריבים פנימיים. אי אפשר יותר לשבת מהצד - צריך להיכנס פנימה כדי לתקן". שמחי הציג גישה פרגמטית כאשר פירט כי "אני נפגש עם כולם - כל צד חייב לקחת בחשבון את הצד השני".
אסף רפפורט: אין דבר יותר ישראלי מאשר שהייטק יתחבר לתנועה הקיבוצית"
יו"ר מפלגת ישר!, גדי אייזנקוט, ביקש לברך את התנועה הקיבוצית ותנועת הקיבוץ הדתי על קידום מהלך היסטורי לאיחוד כוחות והקמת "בית משותף": "זה מראה שאפשר. זה חייב להצליח, הדרך היחידה שלנו להמשיך להתחזק, לגדול, להתפתח במציאות המורכבת סביבנו ובתוכנו היא דרך החיפוש אחר המשותף - והמשותף גדול לאין ארוך מהמפריד. ״אנחנו צריכים ללמוד את זה כחברה, ולהסתכל לקראת שנת השמונים בעוד שנתיים איך מדינת ישראל היא מדינה יהודית, דמוקרטית, שוויונית, ליברלית וחזקה יותר".
מייסד חברת wiz , אסף רפפורט, שיבח את התנועה הקיבוצית על שותפותה ביוזמת ערוץ תקשורת עצמאי. "הטלפון הראשון שאמר 'אנחנו איתך, לא יודעים איך נעשה את זה, מה שאתה צריך אנחנו באים לעזור' - הגיע מהתנועה הקיבוצית", סיפר. "אין דבר מבחינתי יותר ישראלי מאשר שהייטק יתחבר לתנועה הקיבוצית בעשייה כזאת". הוא הבהיר שכל הפירות מהערוץ ילכו לטובת מדינת ישראל, וכי מטרתו "לאפשר תקשורת חופשית ועצמאית, בוודאי מהממשלה ומהשלטון, אבל גם עצמאית מבעלי עניין למיניהם שמחזיקים היום בגופי תקשורת".
ליאור שמחה: ״הישן כבר לא מחזיק, והחדש עדיין לא נולד"
את הכנס פתח מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, בנאום שהגדיר את רוח הימים. "לידה מחדש איננה חזרה פשוטה אל מה שהיה", אמר שמחה. "היא איננה נוסטלגיה. היא רגע כואב, מטלטל, שבו הישן כבר לא מחזיק, והחדש עדיין לא נולד. רגע שבו חברה נדרשת לבחור אם היא מתפרקת לתת-קבוצות, לפחדים ולאינטרסים - או בוראת מחדש ייעוד משותף".
שמחה הצביע על חובתה של התנועה הקיבוצית להוביל שינוי רחב יותר. "החברה הישראלית כולה משוועת לרוח אחרת - לרוח של יושר, של סולידריות, של אמת, של בנייה. ואת הרוח הזאת אנחנו צריכים להביא. לא רק בדיבורים - אלא במעשים. לא רק לשקם את בתינו, אלא לבנות מחדש את ביתנו המשותף - מדינת ישראל". הוא הוסיף כי "לקיבוץ יש תפקיד בחברה הישראלית, מחויבות מתמדת לעיצובה של חברת מופת - אחריות החורגת מגבולות הבית, הקהילה והשער."
שלושת ימי הכנס שרטטו תמונה ברורה: התנועה הקיבוצית, שספגה מכה כה קשה ב-7 באוקטובר, לא רק שרדה - היא חוזרת כגורם בעל עוצמה גדולה בישראל.
