ב-7 באוקטובר, לאחר שבן זוגה הזמר עידן עמדי העמיס את הקיטבג ודהר לחזית, מצאה את עצמה מרים עמדי לבד בבית עם ילדיהם – יעלי, אז בת כמעט ארבע ויהונתן בן ארבעה חודשים.
"הייתי אז עדיין בחופשת לידה, וכמו נשות מילואימניקים רבות אחרות, התחיל עבורי מסע של פחד והתמודדות. גם להבין איך מחזיקים את הבית לבד בצורה השמחה, השפויה והטובה ביותר, לצד הדאגה היומיומית מהלחימה וחוסר הידיעה מה יקרה".
ואז עמדי לוקחת החלטה לא צפויה ואמיצה: לקטוע את חופשת הלידה ולחזור לעבודתה כמנהלת ארגון "לינק 20" שמטפל בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות.
את עם תינוק בחופשת לידה, בעלך רק גויס. מה פתאום עבודה עכשיו?
"כי בתקופות משבר אוכלוסיות חלשות מוחלשות עוד יותר, והיה ברור לי שאני חוזרת, למרות שזה אומר להתמודד בכמה חזיתות, גם העבודה, גם הטיפול בילדים, גם הדאגה לעידן והפחד. אבל ב־8 באוקטובר חזרתי לעבודה".
ועידן בחזית, את מצליחה לעדכן אותו?
"אז הוא היה בלבנון והיינו יותר בקשר, עד הפציעה ראינו אותו שלוש פעמים. ואז מגיע 8 בינואר 2024, היום שבו עידן נפצע. אני חוזרת עם יעלי ויהונתן מהחוג של יעלי, ואנחנו בהתארגנויות ערב רגילות של ארוחת ערב לקראת אמבטיות, ואז מופיע על הצג בנייד מספר שאני לא מכירה. אני עונה, ולעולם לא אשכח את השם של האיש שדיבר איתי. הוא אמר, 'היי, זה אפי מהצבא, אני מצלצל להגיד לך שעידן פצוע קשה, עוד מעט יבואו אנשים לאסוף אותך, תראי שיש לך מי שיהיה עם הילדים'".
מה עשית?
"ניתקתי. לא חשבתי שזה אמיתי". מה שהיא כן עשתה, זה להתקשר לחבר טוב שהוא מח"ט בצבא, שיברר מה קורה. "החבר חזר אחרי חמש דקות ואמר, 'זה נכון'. באותו רגע הבנתי שאני צריכה להתקשר לאמא שלי ולצאת מהבית. לבית החולים שאליו מוסק עידן היא מגיעה קצת אחרי ההורים שלו ומספיקה לראות אותו לפני שנכנס לניתוח חירום.
היה קשה להבחין שזה הוא.
"אני כמובן מזהה", היא לוקחת אוויר, "אבל הוא לא נראה כמו עצמו. עידן הוגדר אלמוני 22 אבל אני חייבת להודות שכשראיתי אותו, באופן מוזר משהו בי נרגע. נכון שהוא היה מורדם ומונשם, אבל אמרו לי שבמסוק הוא התעורר ואמר כמה מילים".
"אני רואה אדם מפויח, נפוח כולו, אחרי זה הסבירו לי שזה מעוצמת ההדף והפיצוץ, שחור, כולו שרוף, בלי גבות, בלי ריסים, היה לו חור בצוואר מהרסיס, אבל בסך הכל אני רואה גם שהוא שלם"
מה את בעצם רואה לפנייך, רגע לפני חדר הניתוח?
"אני רואה אדם מפויח, נפוח כולו, אחרי זה הסבירו לי שזה מעוצמת ההדף והפיצוץ, שחור, כולו שרוף, בלי גבות, בלי ריסים, היה לו חור בצוואר מהרסיס, אבל בסך הכל אני רואה גם שהוא שלם, והרופאים אומרים שלא נראה להם שיש פגיעה בראש. ואז ניתוח וטיפול נמרץ ויומיים אחרי מעירים אותו ומתחיל מסע השיקום שלנו, שזה עולם בפני עצמו", היא עוצרת לרגע ומסבירה. "תקופת השיקום מחייבת אותנו להתמקם אחרת במשפחה, בזוגיות, וזה רלוונטי לכל כך הרבה משפחות וזוגות בישראל, מצב שבו הגבר עובר ממצב של לוחם לפצוע, ממגן למישהו שצריכים לטפל בו. זה מעבר מאוד חד לכולם".
וכן, כל זה קשור מאוד לתפקיד החדש שלה כמנכ"לית עמותת פורום נשות המילואימניקים, שאליו נכנסה, ובעצם זו הפעם הראשונה שבה היא מתראיינת לגביו, וגם על החוויה האישית שלה.
"לנו כמשפחה היו ארבעה חודשי מילואים אינטנסיביים ואחריהם שיקום, אבל איך מחזיקים תקופה של כמעט שנתיים בסבבי מילואים כשגם את צריכה לחזור לעבודה ולהיות בתפקוד?"
"כבר 21 חודשים נשים ללוחמים נאבקות ומחזיקות הרבה תפקידים שדורשים מהן התמודדות מאוד גדולה בבית ובכלל. לנו כמשפחה היו ארבעה חודשי מילואים אינטנסיביים ואחריהם שיקום, אבל איך מחזיקים תקופה של כמעט שנתיים בסבבי מילואים כשגם את צריכה לחזור לעבודה ולהיות בתפקוד, ולא תמיד מעניין מסביב שבן הזוג שלך במילואים".
עמדי יודעת שהיא נכנסת לתפקיד החשוב הזה בתקופה מאוד טעונה שבה חוק הגיוס יקבע את פניה של החברה הישראלית. והיא אומרת שהיא לגמרי מוכנה לשליחות שלה. "מסיבת העיתונאים של עידן בעקבות הפציעה במידה מסוימת העירה את שנינו. מבחינתי, בטח כמי שלא אוהבת להיות בפרונט, זה היה רגע להבין שאין לי יותר את הלגיטימציה לא להיות מעורבת. שנינו הבנו שיש פה דבר שהוא גדול מאיתנו, שיש פה שליחות".
ובשביל השליחות הזו היא מוכנה גם להתמודד עם החשש שלה מחשיפה: "לפני שהצטרפתי לפורום, ראיתי את נשות המילואימניקים והערצתי אותן. הדהים אותי לראות נשים שחוות את מה שאני חווה בבית לבד עם הילדים, ובעוד אני במרחב ההישרדותי שלי, הן מחזיקות לפיד ציבורי ופורצות דרך עבור השאר".
ופתאום רצית להיות שם, כמותן? חיפשת את העשייה?
"חיפשתי את היכולת לשנות, והיום כשאני בפנים אני עוד יותר מאמינה במנוע של הארגון הזה, וביכולת שלנו כנשות משרתי המילואים לייצר שינוי".
5 צפייה בגלריה
"כמו הרבה משפחות מילואים ופצועים, אנחנו בתוך תהליך שעדיין לא נגמר". עידן בהופעה
(צילום: ליאור שרון)
ומה עידן אמר?
"הוא אמר לי בהצלחה ותהיי מוכנה", היא צוחקת. "המרחב המקצועי שלנו אחר, וכשאני בוחרת להיות מנכ"לית פורום נשות המילואימניקים בזמן שאישי היקר הוא מילואימניק מאוד מוכר, יש בבחירה הזו אמירה".
ועכשיו, כאשר המאבק על חוק הגיוס בוער, ובצדק, המטרה שלה ושל הפורום היא להבהיר לממשלה שכדי לקיים ולשמור על ביטחון המדינה צריך עוד לוחמים. "זה לא נגד מישהו, אלא מתוך ההבנה המספרית שזה מה שנדרש. זה גודל השעה".
מה הכי קשה למשפחה של מילואימניק?
"זה כבר קיץ שני שהאבות לא נמצאים, וגם אם מחר המלחמה תסתיים, עבור המשרתים שליש מהשנה הם היו מנותקים מהמשפחות ומהחיים שלהם".
מה שלום עידן היום?
"ברוך השם, הרבה יותר טוב. ולצד זה, כמו הרבה משפחות מילואים ופצועים, אנחנו בתוך תהליך שעדיין לא נגמר".
"המרחב המקצועי שלנו אחר, וכשאני בוחרת להיות מנכ"לית פורום נשות המילואימניקים בזמן שאישי היקר הוא מילואימניק מאוד מוכר, יש בבחירה הזו אמירה"
מילואים במספרים:
נתוני פורום נשות המילואימניקים מלמדים, ולא לראשונה, שהמצוקה גדולה. אז חוץ מלהגיד "כל הכבוד", הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יסתכלו לנתונים בלבן של העיניים ויכניסו עוד לוחמים מתחת לאלונקה.
על פי הנתונים, 80 אחוז מנשות המילואימניקים מבטאות תחושת ייאוש וחוסר תקווה.
30 אחוז העידו שבמהלך המלחמה צרכו לראשונה או באופן מוגבר חומרים משני תודעה – תרופות, אלכוהול, סמים. בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, 20 אחוז מהן חשבו על פגיעה עצמית.
30 אחוז מהמשרתים ובנות הזוג חוו פגיעה תעסוקתית ומעידים על אפליה במקום העבודה.
85 אחוז מהמילואימניקים העצמאים מדווחים על פגיעה לרעה בהכנסות מהעסק.
פורסם לראשונה: 06:07, 11.07.25
