הכעסים והמתח במקלט הציבורי הגדול, באחת הערים במרכז הארץ, כבר הגיעו לסף פיצוץ. הורים לילדים קטנים כעסו על הנוכחים המבוגרים יותר, שביקשו לשמוע חדשות בקול רם והפריעו לילדים לישון. ה"ותיקים", שהתמקמו במקלט כבר לפני כמה ימים וסימנו טריטוריה פרטית משלהם, כעסו על ה"חדשים" שהגיעו זה מקרוב.
סיר הלחץ המבעבע איים לגלוש, כשלמקום הגיעה מיכל קון-אורובנו, מגשרת מטעם תוכנית "גישורים" של השירות הקהילתי במשרד הרווחה. סדר הפעולות שבו נקטה היה פשוט, כמעט אינטואיטיבי. "ישבנו במעגל, ושאלתי: 'מה חשוב לכל אחד'".
התשובות היו מגוונות: יש מי שחשוב לו השקט, יש מי שרוצה להתעדכן בחדשות, ויש מי שמבקש קצת פרטיות. כל הצרכים נכתבו על בריסטול, ואחר כך הגיע שלב הצעת הפתרונות. לבסוף, מספרת קון-אורובנו, גובש מתווה - אולי לא מושלם, אבל כזה שיכול להרגיע מעט את הרוחות: שני חדרי המקלט חולקו לחדר משפחות וחדר למבוגרים, שבו ניתן לשמוע חדשות בקול רם עד שעת כיבוי האורות - שגם עליה הסכימו יחד יושבי המקלט.
קו חם לסכסוכים במקלטים
קון-אורובנו היא אחת מתוך צוות קטן המפעיל את תוכנית "גישורים", שפועלת תחת השירות לעבודה קהילתית של משרד הרווחה באמצעות עמותת "מוזיאיקה".
בימים כתיקונם, התוכנית - המבוססת על רעיון שיובא מארצות הברית לפני כ-20 שנה - פועלת ב-75 רשויות בישראל, ומציעה שירותי גישור בסכסוכים שונים: בין שכנים, בתוך המשפחה - בעיקר בין הורים לילדיהם, וגם במרחב הציבורי ובין קהילות - "דתיים, חילונים, ערבים ויהודים - כל רשות והסיפור שלה", אומרת נועה שלו, מנהלת התוכנית.
המערך עצמו מבוסס על כ-1,500 מגשרים מתנדבים, שקיבלו הכשרה מקצועית לעיסוק בנושא. כעת, על רקע המערכה מול איראן, פועל המרכז במתכונת חירום: קו חם שאליו מוזמנים לפנות כל מי שזקוקים לגישור על רקע המצב הביטחוני הייחודי - ובפרט במקלטים הציבוריים.
לעתים קרובות, הסכסוכים מציפים גם שסעים עמוקים יותר - "עולים עניינים כמו האשמה בהשתמטות, שאלות של נאמנות למדינה", אומרת קון-אורובנו, "במקלט כולם נמצאים בסיר אחד, וזה סיר לחץ"
השירות נפתח ביום רביעי האחרון (18/6), ומאז מגיעות מדי יום עשרות פניות הנוגעות לסכסוכים במקלטים הציבוריים - ניקיון, רעש, תחזוקה, בעלי חיים במקלט ופערים תרבותיים. "אם ביומיום דברים כאלה מייצרים מתח בין אנשים, בסיטואציה הנוכחית המתח עולה ומגיע לעוצמות גבוהות, אפילו לאלימות פיזית", אומרת קון-אורובנו. "זה אירוע שלא היה כמותו", מוסיפה שלו.
מטרת הגישור היא לתפוס את הסיטואציה לפני שהחריפה והפכה לאלימות פיזית - אז נכנסת לתמונה המשטרה, והגישור בדרכי נועם הופך לא רלוונטי. "אנחנו מנסים להיכנס כבר בשלב של החיכוכים הראשונים, הצעקות, המריבות בקבוצות הווטסאפ", היא מסבירה.
פתרונות יצירתיים לסכסוכים מורכבים
הפניות מגיעות אל הקו החם, ומשם מופנות למגשר מטעם התוכנית שיכול להגיע למקום הסכסוך. לכל מקרה נבחר פתרון גישורי משלו.
כך למשל, בשכונה הטרוגנית שבה חיים יחד אזרחים ישראלים ומהגרים, האווירה התלהטה סביב כל נושא אפשרי - ובמיוחד סביב העובדה שחלק מתושבי השכונה, נטולי המקלט בבית, התמקמו מראש במקום עם מזרנים, ואילו מי שהגיעו למקלט רק בשעת האזעקה, גילו שלא נשאר להם הרבה מרחב.
בסיטואציה מורכבת כזו, שבה חלק מקהל היעד מתחלף כל הזמן, הוחלט להחליף את הגישור הרגיל ב"ישיבת דיירים", שבמהלכה התנדבו כמה נוכחים לשמש כ"נאמני מקלט" - מעין מנהיגות מקומית שתסייע בפתרון המתחים בלילות הבאים. "נתנו להם כלים איך לזהות את הצרכים השונים ולגלות אמפתיה", אומרת קון-אורובנו.
2 צפייה בגלריה
אוהלים, מזרונים, תינוקות, כלבים ומבוגרים שרוצים לשמוע חדשות. "אירוע שלא היה כמותו"
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
במקרה אחר, משפחה שירדה למקלט הבניין עם כלבי הפיטבול שלה, עוררה בהלה אצל השכנים האחרים - שדרשו מהם לשים מחסום לכלבים. "אבל הכלב לא רגיל למחסום, המשפחה סירבה, מהר מאוד האירוע הסלים". באירועים כאלה, היא מסבירה, החרפת הסכסוך מגיעה כהרף עין. "מהר מאוד הוויכוח עלול לגלוש לכינויים פוגעניים כמו 'הברברים האלה', או 'המשוגעים', והרבה מאוד עלבונות".
בעקבות פנייה לקו החם, התייעצו המגשרים עם מאלף כלבים שהציע כמה רעיונות - ובהליך הגישור נולד פתרון: בעלי הכלבים ישבו סביבם במעגל כיסאות צפוף, כך שבעלי החיים יהיו מוקפים באנשים המוכרים להם. ומצד שני, יושבי המקלט ירגישו בטוחים.
לעתים קרובות, הסכסוכים מציפים גם שסעים עמוקים יותר - "עולים עניינים כמו האשמה בהשתמטות, שאלות של נאמנות למדינה. במקלט כולם נמצאים בסיר אחד, וזה סיר לחץ", אומרת קון-אורובנו, "כבר במפגש הראשון אנחנו מבהירים - לא נוכל לגשר על הכול, אבל נוכל לעזור במסגור הסיטואציה - אלה דיירי הבניין, וזה מה שאפשר לעשות כדי להסתדר יחד".
קון-אורבנו: "במהלך הגישור התברר ששני שכנים - שהיו מסוכסכים ביניהם במשך שנים - יכולים לפתור את הבעיה יחד, כי אחד מהם חשמלאי והשני 'הנדי-מן'. דרך הפתרון המקומי, נפתר גם הסכסוך הארוך יותר, וזה יצר אווירה לגמרי אחרת בכל הבניין"
ואכן, לא כל מקרי הגישור מסתיימים בפתרון מוסכם. לעתים, פנייה לקו לא מתקדמת לכדי הליך, כי הפונים נואשו עוד לפני שנתנו לכך הזדמנות. מנגד, פה ושם יש גם מקרים של פתרון נקודתי שמסייע לגשר על סכסוך עמוק יותר.
"באחד המקרים, פנו אלינו דיירים סביב סכסוך נקודתי הקשור במקלט", היא מספרת, "במהלך הגישור התברר ששני שכנים - שהיו מסוכסכים ביניהם במשך שנים - יכולים לפתור את הבעיה יחד, כי אחד מהם חשמלאי והשני 'הנדי-מן'. דרך הפתרון המקומי, נפתר גם הסכסוך הארוך יותר, וזה יצר אווירה לגמרי אחרת בכל הבניין. מקרים כאלה הם נדירים, אבל מרגשים במיוחד".
