בפינה שקטה בבת ים, בבית צנוע מלא ציורים וספרים, מתקיים קשר יוצא דופן. לאורה, שורדת שואה, פותחת את דלתה בחיוך רחב כשהיא שומעת את הנקישות המוכרות. בפתח ניצבים לוחמי מג"ב צעירים, לבושים במדים. אולם הם לא כאן במסגרת תפקידם הרשמי - הם באו לבקר חברה.
"הם לא רק מסיעים אותי", מספרת לאורה בעיניים נוצצות, "הם באים לשתות קפה, לראות את הציורים שלי, להקשיב. זה נותן לי כוחות שאין לי מילים לתאר".
2 צפייה בגלריה
טל ולאורה. "הביקורים שלהם נותנים לי כוחות שאין לי איך לתאר במילים"
(צילום: באדיבות "משקפיים ורודות")
מה שהחל בפנייה לעמותת "משקפיים ורודות" לסיוע נקודתי - הפך במהרה למפגש קבוע, ולחברות אמיצה. העמותה, הפועלת להנגשת שירותי בריאות לשורדי שואה, מבוססת על תפיסה פשוטה אך עמוקה: מגיע להם לא רק נגישות לשירותים, אלא גם יחס אישי וחום אנושי.
אחד משיתופי הפעולה המשמעותיים ביותר של העמותה הוא עם לוחמי מג"ב, המסיעים שורדות ושורדי שואה לטיפולים רפואיים. את הפעילות מוביל מערך החינוך של מג"ב, בסיוע מפקדים, קצינים ולוחמים מכל החיל.
יחסים אנושיים שנרקמים בדרך
טל יוסף, לוחמת ביחידת הסיירות של מג"ב תל אביב, חזרה מקורס מפקדים כשהיא מחפשת דרך לשלב עשייה משמעותית נוספת במהלך השירות. כשהתנדבה לרכז את פעילויות ההתנדבות של היחידה, היא לא שיערה שתמצא בית נוסף - אצל לאורה.
"אני לומדת ממנה כל כך הרבה", משתפת טל, "על עוצמה, על התמדה, על ראיית הטוב גם ברגעים הכי קשים".
"הם לא רק מסיעים אותי", מספרת לאורה בעיניים נוצצות, "הם באים לשתות קפה, לראות את הציורים שלי, להקשיב. זה נותן לי כוחות שאין לי מילים לתאר"
וטל אינה לבד. ברחבי הארץ נרקמים עוד ועוד סיפורים דומים, כמו למשל זה של בתיה מכרמיאל. "אני מרגישה שצבא שלם שומר עליי", אומרת בתיה בגאווה.
כשורדת שואה החיה בגפה, בתיה התמודדה עם מחלה קשה כשבתה היחידה נמצאת בחו"ל, רחוקה מדי מכדי לסייע. אנשי מג"ב מזרוע גליל של מג"ב צפון נכנסו לתמונה, והפכו למעגל התמיכה הקרוב ביותר שלה.
מאז, לוחמים ולוחמות מגיעים לבקרה באופן קבוע, מסייעים לה בהתנהלות היומיומית, משוחחים, ואפילו מלווים אותה לאירועים ביחידה.
2 צפייה בגלריה
בתיה ולוחמי זרוע "שחר גליל". "מרגישה שצבא שלם שומר עליי"
(צילום: באדיבות "משקפיים ורודות")
בתה של בתיה, שעוקבת מרחוק, משתפת: "אני רחוקה - וזה קשה, אבל הידיעה שלוחמי מג"ב נמצאים שם, דואגים לה ונמצאים בקשר איתי, מחזקת ומרגשת אותי בכל פעם מחדש".
חינוך לערכים
את הקשר עם לאורה מוביל רנ"ג פורסאן ביסאן, איש מג"ב מזה 24 שנים, שרואה בפרויקט שליחות חינוכית. "המפגשים עם שורדי השואה משנים את תפיסת העולם של הלוחמים", הוא מסביר. "הם לומדים להוקיר את הדור המבוגר, לכבד את ההורים שלהם, להעריך את מה שיש להם. זה לא רק סיוע - זה שיעור לחיים.
"דרך המפגש האנושי, דרך ההקשבה והנתינה, הלוחמים שלנו לומדים להיות אנשים טובים יותר", מוסיף ביסאן, "אנחנו רואים בזה אחריות חינוכית שאינה נופלת בחשיבותה מהאחריות המבצעית שלנו".
"עוד מימיה הראשונים של פעילות העמותה, החליט מפקד מג"ב דאז לאמץ אותה ולהטמיע את הפעילות בכלל היחידות", מספרת גאל קימרשלק, המנכ"לית והמייסדת של "משקפיים ורודות".
רנ"ג פורסאן ביסאן: "המפגשים עם שורדי השואה משנים את תפיסת העולם של הלוחמים. הם לומדים להוקיר את הדור המבוגר, לכבד את ההורים שלהם, להעריך את מה שיש להם. זה לא רק סיוע - זה שיעור לחיים"
"אנחנו רואים את המסירות והערכים של מג"ב, את הנתינה והנדיבות שהם מעניקים לניצולים", היא מוסיפה. "גם בתקופות מאתגרות מבחינה ביטחונית, כמו בשנה וחצי האחרונות, הלוחמים ממשיכים להירתם לטובת שורדי השואה".
השותפות בין "משקפיים ורודות" לבין מג"ב היא הרבה מעבר לשירות לוגיסטי - היא ביטוי לערבות הדדית, לאנושיות, ולמחויבות בין-דורית. זו עדות לכך שדווקא במפגש בין זיכרון העבר לתקווה שבמעשה, נוצרת מציאות חדשה - של כבוד, של חום, ושל אהבה.
"בימים אלו בהם אנו מציינים את יום השואה", מסכמת קימרשלק, "אנחנו ב'משקפיים ורודות' רואים זכות גדולה ביכולת להעניק לשורדי השואה סיוע, ולהעביר את הכוחות שלהם גם לדורות הבאים".
עמותת "משקפיים ורודות" מסייעת לשורדי שואה בשלושה תחומים עיקריים: הקדמת תורים והתמודדות עם בירוקרטיה רפואית, הסעות לטיפולים ותורים רפואיים, ומשקפיים בהתאמה אישית. להצלחתה חברו שותפים רבים - קופות החולים, בתי חולים, עובדות סוציאליות, "שמיר אופטיקה" ואופטיקאים מכל רחבי הארץ.
- שורדי שואה המעוניינים בסיוע של עמותת "משקפיים ורודות", מוזמנים לפנות למוקד העמותה בימים א-ה, בין 16:00-8:30, בטלפון - 077-5669468.
