בשיתוף המחנה הישראלי
לצד האתגרים הביטחוניים של ישראל, השנים האחרונות הראו כי לפנינו גם שורה של אתגרים בענייני הפנים, וליתר בדיוק בעיצוב דמותה של המדינה.
ביום העצמאות פורסמו ב"ידיעות אחרונות" ממצאים מסקר הנוגע לתחזיות הציבור לגבי מדינת ישראל בשנת 2048. היום אנו מפרסמים ממצאים נוספים מאותו סקר, אשר מספרים כיצד אזרחי ישראל רואים את עתיד מערכת הבריאות, החינוך, מעמד האישה, השוויון בנטל ויחסי יהודים־ערבים. הסקר, שבוצע על ידי מכון מדגם עבור "המחנה הישראלי" ומהווה מדגם מייצג של כלל אזרחי המדינה, ממשיך לחשוף תמונה מדאיגה של העתיד הצפוי לישראל בעוד 25 שנים.
הממצאים מצביעים על חשש עמוק בציבור: כמעט מחצית מהנשאלים (47.2%) צופים שמערכת הבריאות הציבורית תהיה במצב "סביר" בלבד בשנת 2048, ורק רבע מאמינים שהיא תהיה "חזקה". כמעט חמישית (19.3%) אף חוששים שהמערכת תקרוס לחלוטין.
בתחום החינוך התמונה קודרת אף יותר: כמעט מחצית מהנשאלים (49.2%) צופים שמערכת החינוך הישראלית תהיה מיושנת בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ורק כשליש (33.8%) מאמינים שהיא תהיה מתקדמת בדומה למדינות אלה.
בנושא השוויון בנטל, רוב הציבור פסימי. יותר ממחצית מהישראלים סבורים שהסיכוי שנגשים את המטרה הזאת הוא נמוך. רק שליש חושבים שהסיכוי לכך גבוה.
בתשובה לשאלה האם חשוב לקדם את הדו־קיום בין יהודים לערבים ליצירת חיים טובים יותר בישראל בשנת 2048, רוב מכריע סבור שהתשובה היא כן (64.7%) ורק 27.5% חושבים שזו מטרה לא ממש חשובה.
הבשורה המעודדת היחידה מגיעה מתחום השוויון המגדרי: 44.7% מהנשאלים מאמינים כי ייצוג הנשים בתפקידי מפתח במגזר הציבורי והפרטי יהיה גבוה יותר בשנת 2048 בהשוואה למצב כיום. עם זאת, 34% צופים שלא יהיה שינוי, ו־11.5% אף חוששים שייצוג הנשים יהיה נמוך יותר.
המחנה הישראלי הוא ארגון ללא מטרת רווח, ללא זיהוי פוליטי, שמטרתו ללכד את כל היוזמות הדמוקרטיות בישראל למחנה אחד, לכייל מחדש את השיח הציבורי ולהעביר אותו מעיסוק טפל ולא פרודוקטיבי ב"מי" לעיסוק ב"מה" מהות הדברים, הערכים, העקרונות ויישומם. המחנה הישראלי מקיים בשיתוף פעולה עם קבוצת "ידיעות אחרונות" את פרויקט 2048, שמטרתו לדמיין ולהראות כיצד תיראה ישראל בשנת ה־100 שלה ולהציע דרכים לשמירה על צביונה הדמוקרטי, החופשי, הליברלי והשוויוני.
הפער בין המצוי לרצוי / ערן עציון, סגן ראש המל"ל לשעבר
אחת התופעות המעניינות בפסיכולוגיה פוליטית היא הפער בין מה שאנשים חושבים על עמדות אנשים אחרים, או עמדות "הרוב", לבין העמדות האמיתיות של אותם אנשים.
גם בסקר הנוכחי התופעה הזו קיימת. למשל, שאלתם את עצמכם מה עמדת רוב הישראלים לגבי חשיבות קידום דו־קיום יהודי־ערבי? התשובה תפתיע אתכם כנראה. לפי הסקר, כ־65% מהישראלים חושבים שחשוב מאוד או חשוב למדי לקדם את דו־הקיום הזה. ולא, הם לא נאיביים. כשאותם אנשים נשאלים מה יהיה להערכתם מצב דו־הקיום הזה ב־2048, רק רבע מהם מעריכים שהמצב ישתפר, שליש חושבים שלא ישתנה, וכמעט שליש חושבים שיורע.
ערן עציוןלעומת זאת, בנושא השוויון בנטל תחזיות המדגם שליליות, באופן לא מפתיע. בנוגע לשאלה "מה הסיכוי שיהיה או לא יהיה שוויון בנטל בשנת 2048?", למעלה ממחצית הנשאלים מעריכים כי הסיכוי נמוך, ורק כשליש מעריכים אותו כגבוה. מכיוון שעל פי כל הסקרים רוב גדול בציבור מעוניין בשוויון בנטל ודורש אותו, נראה כי התשובות הן ביטוי להערכה שלילית מאוד של יכולת המערכת הפוליטית והמדינתית לממש את רצון הציבור.
זוהי אמנם הערכה שכל מי שחי בישראל מבין היטב, על רקע ביצועיה העלובים של הממשלה בכל התחומים – כולל בתחום השתמטות החרדים, אבל ישראל ידעה לחלץ את עצמה ממצבים קשים ומשברים לאומיים בעבר, ואפשר בהחלט לא רק לקוות, אלא גם להעריך, שיש די כוחות חיוביים ונחושים בעם הישראלי, שיוכלו לממש את רצון הרוב ואת האינטרס הלאומי המובהק, שהוא כמובן שוויון בנטל – לא רק הצבאי, אלא גם הכלכלי.
בשיתוף המחנה הישראלי
פורסם לראשונה: 16:14, 08.05.25
