לפני מספר שבועות, במדרשת חנתון שבגליל, נפתח מרחב ייחודי עבור חיילים בודדים: בית שבו הם לא יהיו לבד. לא בקיבוץ נפרד, לא במקום שמאלץ אותם לבחור בין אורח חיים דתי לחילוני - אלא יחד עם ישראלים בני גילם, חניכי מכינת חנתון. יחד הם יאכלו ארוחות שבת, יחגגו חגים ויהפכו לקבוצה אחת מגובשת.
בטקס חנוכת הבית, עמדה אורנה נאוטרה מול החניכים החדשים שעזבו חיים נוחים בחו"ל, ועלו ארצה לבדם כדי להתגייס לצה"ל. קשה לדמיין את רגשותיה של אם שבנה עבר את אותו המסלול - עלה לישראל כחייל בודד, וחלם להגן עליה ולהיות חלק - וכעת גופתו מוחזקת בעזה כמעט שנתיים.
7 צפייה בגלריה
אורנה נאוטרה ובנה עומר ז"ל. "הבין שהוא לא רוצה להיות שונה מהחברים הישראלים"
(צילום: אלבום פרטי)
בכל אחד מהצעירות והצעירים שיושבים לפניה היא רואה אותו, את עומר שלה, עם החיוך הביישני והעיניים הטובות.
"עומר שלי גדל בארצות הברית, בקהילה ציונית חמה", היא מספרת להם. "נער שאוהב חיים וחברים, אבל גם מבין שהוא חלק ממשהו גדול ממנו. כשהוא הגיע לישראל לשנת מכינה, הוא הבין שהוא לא רוצה להיות שונה מהחברים הישראלים. הוא רצה לשרת, רצה להיות חלק אמיתי מהסיפור - לא אורח שצופה מהצד".
היא לוקחת נשימה עמוקה, וממשיכה: "אתם מזכירים לי את עומר. אתם בחרתם בדיוק כמוהו - לעזוב נוחות של בית, קרבה של משפחה, חברי ילדות - ולבנות כאן חיים חדשים בתקופה כל כך קשה. אתם מגלמים את הערבות ההדדית, את הניצוץ בעיניים של מי שבוחר בדרך לא קלה אבל מלאת משמעות".
הדור הבא של עומר
עומר ז"ל גדל בלונג איילנד, בקהילה ישראלית. בתיכון הוא הצטיין בלימודים, היה קפטן של כמה קבוצות ספורט, ונשיא ארגון הנוער היהודי USY באזור ניו יורק. למרות שהתקבל לימודים באוניברסיטה בארה"ב - הוא בחר לעלות ארצה לבדו ונרשם למכינת גליל עליון.
זמן קצר לאחר שסיים את לימודיו במכינה הוא התנדב לשירות קרבי בצה"ל כחייל בודד, סיים קורס קציני שריון והגיע לתפקיד מפקד מחלקת טנקים בגדוד 77.
7 צפייה בגלריה
צוות טנק 3 בקו עזה. מימין לשמאל: שקד דהן ז"ל, עומר נאוטרה, נמרוד כהן ועוז דניאל ז"ל
(צילום: מהאלבום הפרטי)
ואז הגיע 7 באוקטובר, והטנק עליו פיקד הותקף במהלך המתקפה הרצחנית של חמאס. המחבלים החמושים השתלטו עליו, וחטפו את עומר ואת חבריו לטנק: נמרוד כהן התותחן, היחיד ששרד וצפוי לחזור ביממה הקרובה אחרי שנתיים בשבי, שקד דהן נהג הטנק ועוז דניאל הטען-קשר, זכרם לברכה.
תמונת הטנק הבוער כשעליו אנשי חמאס צוהלים ורוקדים, הייתה מהתמונות הראשונות שפורסמו בעולם, והפכה לסמל בינלאומי של המתקפה.
בדצמבר 2024, הודיע צה"ל שעומר נהרג ביום החטיפה עצמו. בתגובה לכך, מושלת מדינת ניו יורק הורתה להוריד את דגלי המדינה לחצי התורן במוסדות ציבוריים - מחווה נדירה שניתנת רק למטי מעטים. עומר, שהיה בן 21 במותו, הותיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות.
7 צפייה בגלריה
החניכים החדשים בחנתון. "השאיפה היא לשמור ולהגן על המדינה כדי ש-7 באוקטובר לא יחזור"
(צילום: באדיבות מדרשת חנתון)
החניכים שיושבים מול אורנה מכירים את סיפורו של בנה, ויודעים כי בעלייתם ארצה ובהתנדבותם לשירות הצבאי הם ממשיכים את דרכו של הלוחם הגיבור. "סבא שלי היה ניצול שואה. הוא עלה לישראל ושמר על קיבוץ סעד במלחמת העצמאות. עכשיו זה התור שלי", אומר א', בן 22, חניך במכינה שעלה לא מזמן מפילדלפיה.
כשלמד באוניברסיטה בארה"ב, א' נתקל באנטישמיות יומיומית - חברים כינו אותו "היהודי", והפגנות נגד ישראל הפכו לשגרה."רציתי להיות במקום שבו אני יכול להיות עצמי ולא לחשוש שיתנכלו לי בגלל היהדות שלי", הוא מסביר. "בצבא אני מקווה להגיע לסיירות. השאיפה שלי היא להצליח לשמור ולהגן על המדינה, בעיקר כדי ש-7 באוקטובר לא יחזור על עצמו".
7 צפייה בגלריה
"מקום שמכבד את השבת, אבל גם מאפשר לי להיות פעילה ושוויונית". הבית החדש לחיילים בודדים בחנתון
(צילום: יעל סלע, מדרשת חנתון)
ד' משיקגו, בת 23, חיפשה מקום שיתאים לזהות הפלורליסטית שלה. "גדלתי בסביבה שמכבדת פרספקטיבות שונות, ורציתי מקום שמכבד את השבת אבל גם מאפשר לי להיות פעילה ושוויונית", היא מסבירה. "בחרתי להגיע דווקא בתקופה הקשה הזאת כי אני רוצה להיות שותפה לבניית הישראל שאני מאמינה בה".
בית שמאפשר לכל אחד להיות מי שהוא
א' וד', כמו שאר החניכים החדשים במכינה, הם חלק מגרעין "צבר" של תנועת הצופים - התוכנית הגדולה ביותר להעלאת חיילים בודדים ארצה.
עד כה, חיילים בודדים נאלצו לבחור בין מגורים בקיבוץ דתי לחילוני - בחירה שלעתים יצרה קונפליקט בין ערכיהם לבין המציאות בשטח. הפתרון בחנתון מציע חלופה שלישית - בית שמאפשר לכל אחד להתנהל בהתאם לאמונותיו ולאורח חייו.
7 צפייה בגלריה
"לתמוך בעולים האמיצים זו משימה לאומית". הבית החדש לחיילים בודדים בחנתון
(צילום: מורדי ארימוביץ, מדרשת חנתון)
7 צפייה בגלריה
יותר מסתם מגורים. הבית החדש לחיילים בודדים בחנתון
(צילום: מורדי ארימוביץ, מדרשת חנתון)
"יש היום אלפי חיילים בודדים בצה"ל", מסביר הרב יואב אנדי, ראש המדרשה בחנתון. "ב-7 באוקטובר ראינו כמה הם מחויבים - הם עמדו בקו הראשון ונלחמו לצד החברים הישראלים. חלקם נפלו, רחוק מהמשפחות שלהם".
הפרויקט, שהוקם בעזרת קק"ל ותורמים מארה"ב וישראל (1,125 תורמים שתרמו יחד 800 אלף שקל), נועד לתת לחיילים הבודדים יותר מסתם מגורים. הם יקבלו הכנה לשירות הצבאי, ליווי במהלכו, ימצאו משפחות מאמצות ויהיו חלק מקהילה חמה.
"אנחנו רואים בחיזוק ההתיישבות בגליל משימה לאומית", אומרת יו"ר קק"ל יפעת עובדיה לוסקי. "הבית הזה מייצג את הערכים שלנו - ציונות, קליטת עלייה ואחיזה בקרקע".
יאיר רן פלד מתנועת ה"צופים", מוסיף: "לתמוך בעולים האמיצים זו משימה לאומית, ואנחנו גאים להוביל אותה".
כשהמפגש מתקרב לסיומו, אורנה נאוטרה נפרדת בקול נרגש מהחיילים החדשים: "יהיו לכם ימים יפים ויהיו גם ימים קשים. רגעי עייפות, ספק וגעגוע. וברגעים האלה זכרו את עומר".
