כשנולד בנה הבכור לביא, דניאלה סטרמן (30) מירושלים, הופתעה לגלות כמה ציוד מצטבר סביב תינוק אחד קטן - וכמה מהר הוא הופך למיותר. "רציתי להעביר את הציוד לאמהות שצריכות אותו", מספרת סטרמן, שהיום היא כבר אמא לשלושה: לביא (חמש וחצי), גאיה (ארבע) ורותם בת החודשיים.
באותה תקופה לא הייתה בשכונה שבה התגוררה קבוצה של "אימהות לא אוגרות", אז היא הקימה אחת כזו בעצמה יחד עם חברה טרייה להורות. הקבוצה הפכה במהירות לפעילה מאוד.
7 צפייה בגלריה
הורים בישראל מוציאים בממוצע כ-3,500 שקלים בשנה על בגדי ילדים
(צילום: Shutterstock, Gorodenkoff)
"מבחינתי, המיזם הוא מעגל קסמים של נתינה, קיימות וחיבור אנושי", אומרת סטרמן. "מעבר לחיסכון הכלכלי, זהו חיבור בין אמהות שנוצר בעקבות הקהילה, ודרך חשובה לשמור על הסביבה. מה שאני לא צריכה - יכול לשמח מאוד משפחה אחרת".
סטרמן היא אחת מ-140 אלף נשים בארץ ובקהילות ישראליות בחו"ל, שמשתתפות כיום במיזם "אימהות לא אוגרות" - רשת של מאות קבוצות וואטסאפ ופייסבוק שמבוססת על רעיון פשוט: במקום לקנות חדש - למסור ולקבל. הצורך במיזם כזה ברור: הורים בישראל מוציאים בממוצע כ-3,500 שקלים בשנה על בגדי ילדים, שחלקם נלבשים פעמים ספורות בלבד.
דניאלה סטרמן. "מעבר לחיסכון הכלכלי, זהו חיבור בין אמהות"צילום: אוסף פרטימעבר לנטל הכלכלי, תעשיית האופנה היא השנייה הכי מזהמת בעולם אחרי תעשיית הנפט, ואחראית לכ-10% מפליטת גזי החממה הגלובלית. על פי הערכות, גם אם נעצור את ייצור הבגדים החדשים למשך 50 השנים הבאות - עדיין יהיו בעולם מספיק בגדים לכולם.
חיסכון של 82 מיליון שקל בשנה
המיזם מלווה על ידי עמותת "התשתית", הפועלת מאז 2019 לחיזוק החברה האזרחית בישראל ומשמשת גשר בין עמותות ויוזמות לבין קרנות פילנתרופיות, עסקים וממשלה.
"החממה לשינוי חברתי" של העמותה, ליוותה כבר למעלה מ-30 מיזמים בתחומים מגוונים - מחינוך ונוער ועד בריאות ורווחה. מאז 7 באוקטובר מלווה העמותה עשרות מיזמים שסיפקו שירותים מצילי חיים, והמשיכו לפעול גם בתקופת חירום.
"אימהות לא אוגרות" הוא אחד מהם: בעקבות הצלחת הפעילות הווירטואלית, נפתחו ארבע חנויות פיזיות בירושלים, ונערכים ירידי "קח-תן" בשיתוף עם רשויות מקומיות ברחבי הארץ. לפי ההערכות, חברות הקהילה חוסכות יחד 82 מיליון שקלים בשנה, ומחליפות ביניהן כשלושה מיליון מוצרים.
דברת שפירא מנתניה, אמא לילדה בת חמש, נחשפה למיזם במקרה לפני כארבע שנים. "זה המיזם הכי טוב שנתקלתי בו בחיי", היא אומרת. "ירוק, אקולוגי, חוסך כסף והרבה. חפצים עוברים מיד ליד וזוכים לחיים חדשים.
"מדי שבוע אני מוסרת כעשרים פריטים ואוספת לפחות פריט אחד שמתאים לצרכים שלי", מתארת שפירא. "לקחתי מהקבוצה מדיח שולחני, שואב אבק רובוטי, שולחן פינת אוכל, שתי טלוויזיות, רמקול למסיבה, תיק לפטופ - ובגדים לילדה, ארון מלא. מדובר בחיסכון שנתי של 50% לפחות".
עבורה, המיזם שינה לא רק את דפוסי הקנייה: "מאז שנחשפתי לקבוצה ושיניתי את ההתנהלות שלי, אני מצליחה לחסוך ולהעביר את קצבת הביטוח הלאומי לחיסכון של הילדים". היא מספרת. "בשנים האחרונות אני גם לומדת לא לאגור - לא חפצים, לא רגשות וגם לא אשמה. להיות אמא שלא אוגרת, זו המתנה הכי גדולה שנתתי לעצמי".
7 צפייה בגלריה
יריד "אמהות לא אוגרות" בגינה הקהילתית במוזיאון הטבע בירושלים
(צילום: באדיבות "אמהות לא אוגרות")
אלי פרידמן (41) ממבשרת ציון, אמא לשלושה בנים במשמורת משותפת, הכירה את הקהילה לפני חמש שנים. "עוד לפני שהבכור נולד ידעתי להשתדל להימנע מרכישות בגדים, והסתמכתי בעיקר על חברות ומשפחה. הייתי מקבלת שקיות של בגדים לפי מידה, כמעט לא קנינו כלום. אבל הייתי צריכה לעבוד בזה - לכתת רגליים לחנויות יד שנייה, להתאמץ להשיג דברים. מאז 'אימהות לא אוגרות' - הכול נהיה הרבה יותר נגיש".
7 צפייה בגלריה
אלי פרידמן. "עזר לי לשנות פרספקטיבה על חדש ויד שנייה, בעידן של שפע קיצוני ולעיתים מוגזם"
(צילום: אוסף פרטי)
היום פרידמן כמעט לא קונה בגדים לילדיה, למעט פריטים ספציפיים כמו גרביים, תחתונים ובגדים חגיגיים. "זה עזר לי לשנות פרספקטיבה על חדש ויד שנייה, בעידן של שפע קיצוני ולעיתים מוגזם", היא אומרת.
"פריטים איכותיים נשארים איתנו ועוברים בין שלושת הילדים, ואחר כך הלאה. מעילים שווים למשל, עברו אצלי את כל השלושה - ואז עברו לשכנה. חיסכון של שלושה ילדים הוא משולש - זה חשבון פשוט".
"קיבלו באהבה - מסרו באהבה"
לי אופנהיימר (37) מגבעת שמואל, אמא לילד בן שלוש, הצטרפה למיזם כחצי שנה לפני שבנה נולד. "מדובר בחיסכון משמעותי", היא אומרת. "במקום לקנות אני מקבלת, במקום לחפש בנרות לאן להעביר הלאה - אני מפרסמת ומוסרת.
"אני מכירה נשים מסביבי בכל הקהילה, ברמה שזה כבר עובר את גבולות הוואטסאפ וחודר לחיים האמיתיים - בהתייעצויות, בעזרה הדדית ובמפגשים חברתיים".
אופנהיימר מעריכה שחסכה עד כה למעלה מעשרת אלפים שקלים. "זה התחיל מעריסה, עבר למיטה, מיטת מעבר, מזרנים, מצעים, ובהמשך גם כל הביגוד שלו, משחקים, אופני איזון, קורקינטים, עגלה - והיד עוד נטויה. אפילו בלוני ספרות לימי ההולדת שלו קיבלתי מהקבוצה. בכל פעם כשאני חושבת על משהו שאני צריכה, כל מה שעליי לעשות זה לפקוח עיניים או להצהיר שאני מחפשת - וזה מגיע".
המסר שלה לאימהות שמהססות להצטרף - "אל תהססו לבקש, זה לא הופך אתכן לנזקקות או לפחותות ערך - זה הופך אתכן לאחראיות על גורלכן ולמזמנות שפע לחייכן.
"כשאתן משתמשות בפריט - שמרו עליו, אתן אף פעם לא יכולות לדעת למי הוא יבוא 'בול בפוני' כשתסיימו איתו. וכשסיימתן עם פריט, אל תחשבו שאין טעם להציע למסירה כי 'מי תרצה' - תתפלאו לגלות איזה שוק יש לכל השפע שיש ליקום להציע. קבלו באהבה, מסרו באהבה".
לי אופנהיימר: "שחררו מהצורך ב'חדש'. ברגע שמבינים שפריט יד שנייה הוא לרוב במצב מצוין, ושהוא מגיע מתוך כוונה טובה של אמא אחרת - זה משנה את כל התמונה"
סטרמן מעריכה שמשפחתה חוסכת בין 40-30% מעלות הציוד השנתית לילדים. "כשיש שלושה ילדים, ההבדל הוא עצום. אני גם חוסכת בקניית ציוד חדש עבור התינוקת, וגם משחררת את הציוד של הגדולים.
"אין כיף מלהעביר הלאה ציוד שימושי למשפחה אחרת, לחזק את מעגל היד שנייה ולהפחית משמעותית צריכה מבזבזת".
הטיפ שלה למצטרפות חדשות: "לשחרר ולהרפות מהצורך ב'חדש'. ברגע שמבינים שפריט יד שנייה הוא לרוב במצב מצוין, ושהוא מגיע מתוך כוונה טובה של אמא אחרת - זה משנה את כל התמונה. תהיו פעילות בקהילה, תשאלו ותבקשו. זו קבוצה שמגשימה חלומות, אין דבר שלא מוסרים היום".
7 צפייה בגלריה
תמר מייבום, מייסדת "אמהות לא אוגרות". תחושת עומס שהפכה לחלון הזדמנות
(צילום: דוד סעד)
בימים אלה, "אימהות לא אוגרות" מונה 296 קהילות בארץ - מאילת ועד קריית שמונה - ו-12 קהילות נוספות בעולם, המנוהלות על ידי 326 מתנדבות. "זה הרבה מעבר למסירה של פריט", אומרת תמר מייבום, מייסדת המיזם, "זו בנייה של קהילות חזקות, של חוסן נשי, של סיפור חדש שבו נשים מובילות שינוי חברתי, סביבתי וכלכלי.
"בזמן חירום, הרשת הזאת הופכת לכוח אזרחי אדיר: מסייעת לנשים, למשפחות, ליולדות, למפונים ולמילואימניקים, ובתוך שעות מפיקה תנועת התגייסות שלא נראתה כמותה".
מה גרם לך להקים את המיזם?
"הקמתי אותו מתוך תחושת עומס שהפכה לחלון הזדמנות. רציתי לשבור את הלחץ שמופעל על נשים לקנות עוד ועוד, וליצור מרחב נשי שמבוסס על שיתוף, סולידריות וצמצום הצריכה.
"לא דמיינתי שזה יהפוך לתנועה של 140 אלף נשים מכל העולם שרק הולכת וגדלה, אבל ידעתי שיש דבר אחד שאמהות עושות טוב במיוחד - כשיש להן מקום, הן יוצרות עולם חדש וטוב יותר".
