(צילום: ליאור שרון)
בחווה החקלאית "עמק תרצה" שבבקעת הירדן, התרחש לא מזמן אירוע מרגש במיוחד: מתנדבות צעירות מארגון "חיבורים בחקלאות", נטעו עצי פרי במסירות, ובעיניהן ניכר הריגוש. זה לא היה עוד יום התנדבות רגיל עבורן - זה יום שבו הן הצליחו להגשים חלום של לוחם שנפל, חלום שלא זכה להגשים בחייו.
סרן (במיל') הראל שרביט ז"ל, בן 33 במותו, נפל בקרב מול מחבלים בעזה בדצמבר 2023. הוא היה קצין לוחם בגדוד מילואים בעוצבת "חצי האש", אבל מעל הכול - היה חקלאי בנשמתו, איש של אדמה ואהבת הארץ.
באחד מהסרטונים האחרונים של הראל מעזה, רואים אותו כשהוא מחזק את חבריו לצוות בדבריו על פרשת השבוע - פרשת יוסף. "הוא מספר להם שאנחנו עם של חלומות", מסביר אחיו, משה שרביט. "בין השאר, הוא אומר להם שגם הוא כבר חולם מה יעשה אחרי שמלחמה תיגמר.
"הראל היה אדם מלא בחלומות", ממשיך האח בעצב. "חלק מהחלומות שלו התגשמו עכשיו, אחרי שהקמנו את חוות 'עמק תרצה', ממש במקום שהוא חלם עליו - בין ההר לבקעה. למרות שפיזית הוא לא היה כאן, הראל היה שותף מרכזי בהקמת החווה - גם ברוח וגם במעשים".
6 צפייה בגלריה
סרן הראל ז"ל בעזה. המתין לסיום המלחמה כדי להגשים את חלומו לנטוע מטע בבקעת הירדן
(צילום: באדיבות המשפחה)
אחד החלומות הגדולים שלו היה לטעת כרם. אחד כבר ניטע באזור כוכב השחר, ועכשיו, כשנה וחצי אחרי נפילתו, החלום הזה מתגשם גם בבקעת הירדן לעיניהם של בני משפחתו. גם בוסתן של עצי פרי ניטע במקום. "עצים משמעותיים ויפים שייתנו הרבה פרי", כפי שמתאר משה.
"ממשיכות את מה שהראל לא הספיק לסיים"
כרמי מרכוס, בת 14, היא אחת ממתנדבות הארגון שהשתתפו בנטיעת המטע לזכרו של סרן הראל ז"ל. מאז שהיא זוכרת את עצמה, היה לה חלום - "לפתח את המדינה, לשמור עליה ולטעת בה כמה שיותר - שיהיו עוד תוצרים חקלאיים מקומיים, ובעיקר - שכולנו נהיה יותר מחוברים לאדמה", היא אומרת בהתרגשות.
דרך האולפנה שבה היא לומדת, פעם בשבוע, בימי שלישי, כרמי יוצאת להתנדב בחקלאות. "אנחנו מגיעות לכל חקלאי שזקוק לעזרתנו, לא משנה באיזה אזור בארץ הוא נמצא", היא מספרת בגאווה, "אנחנו באות כקבוצה, ועוזרות לו במה שצריך - לא מתפנקות, מפשילות שרוולים ומתחילות לעבוד".
6 צפייה בגלריה
כרמי מרכוס וטל ולך, נוטעות את המטע לזכרו של הראל ז"ל. "הבנו שהפעם זה שונה"
(צילום: באדיבות עמותת "חיבורים בחקלאות")
כרמי נחשפה לסיפורו של הראל ז"ל, רק לאחר הגעתה לחווה של בית משפחת שרביט. "ראיתי את הסרטון המפורסם שלו כשהוא הגיע לעזה כמילואימניק בתחילת המלחמה, והדבר הראשון שהוא עשה היה לשתול שם כמה עצים", היא נזכרת. "אז הבנתי איזה אדם גדול הוא היה, כמה הוא היה ערכי ומחובר לאדמה. זה נתן לי כוח וגרם לי להבין שאני עושה כאן משהו גדול באמת, משהו שהיה יקר ללבו של הראל".
גם טל ולך, מתנדבת נוספת שהשתתפה בנטיעות, חולקת את ההתרגשות: "אנחנו מתנדבות הרבה פעמים עם חקלאים מכל מיני מקומות שזקוקים לעזרה בגלל המלחמה, אבל הפעם זה היה שונה. הרגשנו שבמטע הזה, אנחנו ממש ממשיכות את הראל בדיוק במקום שהוא רצה - ולצערנו לא זכה לסיים".
ארגון "חיבורים בחקלאות", עומד מאחורי יוזמות רבות כאלה ברחבי הארץ. הארגון פועל לחיזוק המשקים החקלאיים, ומחבר בין גופים שונים - בתי ספר, אולפנות, תיכונים דתיים וחילוניים - במטרה לחבר את עם ישראל חזרה לאדמתו. הארגון גם מפעיל פרויקטים שונים לשיקום היישובים על קו הגבול - בצפון ובדרום.
6 צפייה בגלריה
מתנדבי העמותה מסייעים לחקלאים בגבול הצפון. חיבור בין חילונים לדתיים ולאדמת ארץ ישראל
(צילום: באדיבות עמותת "חיבורים בחקלאות")
"שיתוף הפעולה עם ארגון 'חיבורים' היה משמעותי מאוד", מציין משה. "הארגון עושה דברים נפלאים, עוזר לחקלאים בהתנדבות, ומביא לחיבור בין קבוצות שונות בעם - דתיים וחילונים - בניסיון להשריש בכולנו שורשים עמוקים בקרקע, אחרי שנים שחלק גדול מאיתנו התרחק מהשורשים האלו".
רכזת התכנית, יעל אהרוני, הוסיפה אף היא כי: "התלמידות מאוד התרגשו בהתנדבות הזאת, ואנחנו כצוות חינוכי רואים בזה ערך גדול וכלי חינוכי שמעביר את הערכים של אהבת הארץ והציונות בדרך לא שגרתית ומחוץ לכיתה".
"הוא עלה, לא נפל"
כשעומדים בחוות "עמק תרצה" ומביטים על המטע הצעיר שניטע לזכרו של הראל, אפשר לחוש היטב בהמשכיות. העצים הקטנים שנשתלו בידי המתנדבות יגדלו ויניבו פרי, והם יהיו עדות חיה לחלומותיו של לוחם צעיר שאהב את ארצו - והקריב את חייו למענה.
"אבא שלי מקפיד לומר שהראל לא נפל, הוא עלה", מספר משה. "הוא הותיר חותם משמעותי בקרב המון אנשים שהכירו ואהבו אותו.
"אנחנו לא מנציחים אותו, אלא ממשיכים את דרכו", מבהיר האח, "המטרה שלנו היא להעביר לדורות הבאים את הערכים הגדולים שהוא האמין בהם - ערכים של נצח, של עם ישראל. הראל היה חי את הערכים האלה באופן יומיומי, זו לא הייתה הבלחה של רגע, זו הייתה המהות שלו".
ברכיה רוזנברג, מנכ"ל "חיבורים בחקלאות", רואה בהקמת המטע משמעות כפולה: "מעבר לזכות הגדולה ללכת בדרכו של הראל ולהגשים את חלומו, זו דרך לחבר את הנוער לאדמה, לערכי החקלאות ולשורשים של כולנו".
6 צפייה בגלריה
מתנדבי עמותת "חיבורים בחקלאות". נוטעים תקווה
(צילום: באדיבות עמותת "חיבורים בחקלאות")
כעת, כשהמתנדבות הצעירות מסיימות את עבודת הנטיעה ומביטות על התוצאה בסיפוק, ברור להן שהן לא רק נטעו עצים - הן נטעו תקווה, המשכיות וחיבור לשורשים. בדיוק כפי שהראל היה רוצה.
