אנשים עם אוטיזם העריכו בצורה מדויקת יותר מאנשים ללא אוטיזם עד כמה אפשר לסמוך על החלטות שקיבלו על סמך מידע חזותי ומידע חושי בלבד. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. המחקר פורסם בכתב העת Science Advances.
מהמחקר עולה כי היתרון של אנשים עם אוטיזם נמצא בהערכת ההחלטות ולא ברמת הדיוק שלהן, שהייתה דומה בשתי הקבוצות. לדברי החוקרים, יתרון זה לא הופיע כאשר ההחלטות הושפעו גם מציפיות מוקדמות או מתגמול.
"שני אנשים יכולים להגיע להחלטות באותה רמת דיוק, אבל אחד מהם יכול לדעת טוב יותר מתי כדאי לסמוך על החלטתו ומתי להטיל בה ספק. העובדה שהיתרון בקרב המשתתפים עם אוטיזם הופיע רק כשההחלטה נשענה על מה שראו מלמדת שאין מדובר ביכולת טובה יותר באופן כללי, אלא ביכולת שמשתנה בהתאם לסוג המידע שעליו התבססה ההחלטה", אמר פרופ' עמית ישר מאוניברסיטת חיפה. ״לעומת זאת, אצל אנשים ללא אוטיזם, היכולת לנטר את הוודאות שהובילה להחלטה הייתה קבועה, ללא קשר לסוג המידע שעליו התבססה ההחלטה״.
מטא-קוגניציה היא היכולת של אדם לעקוב אחר תהליכי החשיבה שלו עצמו ולהעריך עד כמה אפשר לסמוך על החלטותיו. יכולת זו מסייעת לאדם להעריך את אמינות תפיסותיו, ללמוד ולהתאים את התנהגותו לסביבה הנתפסת בעייני רוחו במצבים של אי-ודאות.
מחקרים קודמים העלו את האפשרות שבקרב אנשים עם אוטיזם קיים קושי כללי במטא-קוגניציה, אך התקשו להפריד בין קושי זה ובין הבדלים בביצוע משימה או בנטייה לדווח על ביטחון גבוה או נמוך בביצועה. במחקר הנוכחי ביקשו הדוקטורנטית לאורינה פזיולי, פרופ' ישר ופרופ' בת שבע חדד מהחוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה, יחד עם פרופ' רייצ'ל דניסון מהמחלקה למדעי הפסיכולוגיה והמוח באוניברסיטת בוסטון, לבדוק אם היכולת להעריך החלטות שונה בקרב אנשים עם אוטיזם ואנשים ללא אוטיזם, או שההבדל בין שתי הקבוצות תלוי בסוג המידע שעליו התבססה ההחלטה.
במחקר השתתפו 145 מבוגרים, 52 מהם עם אוטיזם ו-93 ללא אוטיזם. בשלושה ניסויים צפו המשתתפים לזמן קצר בתבניות של קווים, סיווגו אותן לאחת משתי קטגוריות, לפי כיוון נטייתן, ודיווחו עד כמה הם בטוחים בתשובתם. החוקרים שינוי בניסויים את רמת הניגודיות של התמונה, וכך קבעו עד כמה הקווים היו ברורים.
בניסוי הראשון שינו החוקרים את הסיכוי להופעת כל אחת משתי הקטגוריות כדי להשפיע על הציפיות המוקדמות של המשתתפים; בניסוי השני שינו את מספר הנקודות שניתנו לתשובה נכונה; בניסוי השלישי שינו החוקרים את טווח זוויות הקווים בכל קטגוריה, כדי לבחון החלטות שהתבססו על מידת הוודאות של המידע החזותי בלבד. באמצעות מודל חישובי ניתחו החוקרים את הבחירות של המשתתפים ואת דיווחיהם על מידת הביטחון שלהם בתשובות, והפרידו בין היכולת להעריך את ההחלטה באופן מהימן ובין רמת הדיוק במשימה והנטייה לדווח על ביטחון גבוה או נמוך במתן התשובה.
(צילום: shutterstock)
מתוצאות המחקר עולה כי בניגוד להשערות קודמות אנשים עם אוטיזם ואנשים ללא אוטיזם הגיעו לרמת דיוק דומה בהחלטות עצמן. ההבדלים בין הקבוצות נמצאו ביכולת להעריך עד כמה אפשר לסמוך על ההחלטות. כאשר ההחלטה התבססה רק על מה שראו העריכו המשתתפים עם אוטיזם בצורה מדויקת יותר עד כמה אפשר לסמוך על ההחלטתם. לעומת זאת, כאשר ציפיות מוקדמות השפיעו על ההחלטה, או כאשר ההחלטה הושפעה ממספר הנקודות שניתנו לתשובה נכונה (תגמול), לא נמצא הבדל בין הקבוצות.
"הממצאים מצביעים על כך שהקשר בין אוטיזם לעיבוד חושי עשוי להופיע גם לאחר קבלת ההחלטה, בשלב שבו האדם מעריך עד כמה אפשר לסמוך על החלטה המבוססת על מידע חושי. כעת צריך לבדוק אם הבדלים באופן ההערכה הזה עשויים לסייע להסביר גם מאפיינים ידועים של אוטיזם, כמו: תגובתיות יתר או תגובתיות מופחתת לגירויים בחיי היום-יום", אמרו החוקרים.
