ריאיון עם חבריו של אמיר פישר ז"ל, שנפל ב-7 באוקטובר 23'
( צילום: ליאור שרון)
שישה קעקועים על גופו של אמיר פישר ז"ל הפכו לקולקציית אופנה מרגשת לזכרו, בעקבות יוזמה של אמו. בריאיון לאולפן ynet מספרים חבריו על הלוחם המוכשר מדובדבן, שעלה לבדו מגאנה כדי להתגייס לצה"ל ונפל בקרב בכפר עזה. "הוא היה בן אדם מיוחד מאוד", הם אומרים, "לוחם בנשמה".
"אמיר היה חייל בודד, הוא עלה לארץ מגאנה שבאפריקה", מספרת רוני שיין, חברתו הקרובה של אמיר ואחותה של בת זוגו, ליאור. "הוא היה ישראלי בנשמתו ונורא רצה לשרת בצבא. הוא עלה ארצה לבדו כדי להתגייס, שירת ביחידת 'שלדג' ובהמשך חתם קבע ועבר לשרת ביחידת 'דובדבן', ונפל ב-7 באוקטובר במהלך קרב בכפר עזה".
"בדובדבן מצאתי חברים לחיים"
המעבר ליחידת "דובדבן" היה נקודת מפנה בחייו של אמיר, שהיה בן 23 במותו. "סיגל, אמא שלו, מספרת שבשבת הראשונה שלו בבית אחרי שהוא הצטרף אלינו, הוא אמר לה שהוא הכיר ב'דובדבן' אנשים מדהימים, חברים לכל החיים", מספר נ', חברו לצוות.
נ', שלא היה נוכח ביום נפילתו, מתקשה לעכל את האובדן עד היום. כששמע שאמיר נפצע, סירב להאמין שזה יכול להיות הסוף. "גיליתי באותו יום שהוא נפצע, וישר עברה לי בראש המחשבה שהוא הבן אדם הכי חזק בעולם ואין סיכוי שהוא מת", הוא משחזר.
11 צפייה בגלריה
נ' יחד עם אמיר ז"ל. "אדם אחד לא יכול למלא את כל מה שאמיר עשה עבורנו"
(צילום: אוסף פרטי)
"כתבתי לו הודעה: 'שמעתי מה קרה, תחזיר לי תשובה כשאתה מתעורר, בטוח שנעבור הכול ביחד אחי, אוהב אותך'. ואז ביום ראשון בבוקר הגיעה הבשורה הקשה".
איך אתה מתמודד עם האובדן שלו?
"זו ההתמודדות מוזרה. הכול קרה מאוד מהר, וזמן קצר אחר כך כבר נכנסנו להילחם בעזה ואיבדנו עוד חברים לצוות, כך שלא באמת היה לי את הזמן לעצור ולהתאבל עליו כמו שצריך. הראש היה צריך להיות מרוכז בלחימה באותו זמן.
"אני מאמין שכולנו, החברים הקרובים שלו לצוות, נמצאים עדיין בתהליך של התמודדות עם האובדן שלו, כל אחד עם עצמו וכולנו ביחד. אנחנו לומדים לחיות עם הכאב והגעגוע אליו. הוא היה יותר מחבר עבורי, ממש בן משפחה".
חקוקים בזיכרון
בבוקר ה-7 באוקטובר הוקפץ צוות 40 מיחידת "דובדבן", לכפר עזה. מה שהחל כניסיון להציל את תושבי הקיבוץ, הסתיים באובדן כבד: "הגענו לשם בשעות הבוקר ומיד התחלנו בלחימה מול עשרות המחבלים שפלשו לקיבוץ", מספר א', חברו הקרוב של אמיר מהצוות שלחם עמו בקרב.
"אלו היו קרבות רציניים מאוד, ירו עלינו אר-פי-ג'י. דילגנו בין הבתים כדי להציל את האנשים שהיו בפנים, ובאחד מהדילוגים האלו נתקלנו במארב של מחבלים שהפתיעו אותנו משני הצדדים - ושם גם אמיר נפל ביחד עם המפקד שלנו, בן ברונשטיין ז"ל. יונה בריף, הפרמדיק שלנו, רץ אליהם מיד בניסיון להציל אותם, אבל לא היה סיכוי. הפגיעות היו קשות מדי".
יונה נפצע באותו מארב ונחשב לפצוע הקשה ביותר מאותו יום. ב-26 בנובמבר 2024, אחרי מלחמה ארוכה של 417 ימים, הוא נפטר מפצעיו.
תמונת סוף המסלול המרגשת של אמיר ויונה, שבה הם מחבקים זה את זה ומסתכלים אחד לשני בעיניים, הפכה לסמל של הקשר המיוחד בצוות. לאחרונה הונצחה התמונה על שרשרת שהעמותה שהוקמה לזכרו של אמיר, העניקה לכל חברי הצוות ולמשפחות השכולות.
11 צפייה בגלריה
מימין: אמיר ז"ל יחד עם יונה בריף ז"ל. משמאל: השרשרת שחבריהם לצוות יצרו לזכרם
(צילום: אוסף פרטי)
"היה החבר הכי טוב של כולם"
למרות הגדרתו הרשמית כחייל בודד, א' מספר שאמיר היה הכול חוץ מבודד. "הוא היה החייל בודד הכי לא בודד. הוא מצא לעצמו כל כך הרבה חברים בארץ, מכל כך הרבה מעגלים שונים, וגם זכה להמון תמיכה מההורים שלו שנשארו בגאנה. תמיד היה לו הכול, אף פעם לא חסר לו כלום. כל אחד שתשאלי מהצוות יגיד לך שאמיר היה החבר הכי טוב שלו.
"זה נורא קשה", משתף א', "במיוחד שאמיר היה חלק מרכזי כל כך מהצוות, וגם חבר קרוב מאוד. כל אחד שנופל זה כואב מאוד, אבל כשמישהו שהיה כל כך משמעותי עבורך נופל - החיסרון שלו מורגש מאוד".
"אדם אחד לא יכול למלא את כל מה שאמיר עשה עבורנו", אומר נ'. "כל אחד מאיתנו לקח תחום מסוים כדי למלא את החלל העצום שהוא השאיר. רק כשהוא כבר לא היה איתנו, הבנו עד כמה היד שלו נגעה בכל כך הרבה תחומים בצוות".
"גם בפן החברתי - פתאום צצים משברים שבטוח לא היו קורים אם אמיר היה פה, כי הוא תמיד ידע לראות את כולם ולהרים את המורל", מוסיף נ', "הוא היה מזהה מיד את החבר שיושב לבד בפינה, ניגש אליו, ובשיחה אחת גורם לו להרגיש טוב יותר. אמיר היה בן אדם מיוחד וחבר אמת".
נ' משווה את אמיר לשחקן כדורסל מסוג מיוחד. "בספורט יש שחקנים שנקראים 'אול-אראונד', שעושים הכול - הגנה, התקפה, מה שתרצי. אמיר היה כזה. אבל מה שמייחד אותו לעומת שחקני 'אול-אראונד', שבדרך כלל נחשבים בינוניים בכל מה שהם עושים, זה שאמיר היה באמת הכי טוב בכל תחום; הוא היה החבר הכי טוב, היה יכול להישאר איתך עד הבוקר בשביל שיחה וייעוץ, בלי לתת לך לרגע את התחושה שהוא רוצה ללכת. הוא היה הלוחם הכי טוב מבחינה מקצועית, ותמיד ידעת שיש על מי לסמוך.
"בתור מפקד בצוות, כשהייתה משימה - אמיר היה תמיד הראשון להתנדב, וכולנו ידענו שהוא יזיז הרים כדי להצליח לבצע אותה על הצד הטוב ביותר".
מהקעקועים לקולקציית אופנה
את סיפורו של אמיר אפשר לקרוא דרך הקעקועים שבחר לחרוט על גופו - כל אחד מהם מספר פרק אחר בחייו, מהמשפחה שהשאיר בגאנה ועד לחברים שמצא בארץ.
"כל קעקוע שהיה לו סימל עבורו משהו אחר", מסביר חברו הקרוב, עדין יעקובוביץ'. "הקעקועים האלה הם עכשיו על החולצות, בדיוק באותם מקומות שבהם הם היו על הגוף שלו".
אחד הקעקועים המשמעותיים היה של פאזל. "זה קעקוע משפחתי שהוא עשה יחד עם אחותו אור ועם ההורים שלו", מספר עדין. "בגיל 15 הוא הצליח לגרום לכל המשפחה להתקעקע ביחד, קעקוע סמלי מאוד של ארבע חתיכות של פאזל שמסמלות כל אחד מבני המשפחה".
רוני: "הוא מאוד אהב קעקועים ואופנה, אפשר לומר שהוא היה סטייליסט קטן - הוא אהב מאוד להתלבש, ותמיד היה לו את הלוק ה'אוברסייז' הזה. ההנצחה הזאת ממש מצליחה לשלב בין שני עולמות שהיו חלק מרכזי ממי שהוא היה בחייו.
"חצי שנה אחרי שהוא נהרג, 30 חברים שלו קעקעו על גופם את קעקוע הפאזל של אמיר ומשפחתו", היא מוסיפה, "זו עוד הוכחה להשפעה העצומה שהייתה לו על אנשים שהכירו אותו".
את מרגישה קרובה אליו כשאת לובשת את החולצה?
רוני: "האמת היא שכן. מאז שאמיר נפל אני מרגישה שהוא מלווה אותי כל הזמן, וההנצחה הזו היא עוד דרך להרגיש אותו ולגרום לכך שלא ישכחו אותו וימשיכו ללכת בדרכו".
11 צפייה בגלריה
חבריו של אמיר מדגמנים את החולצות עם הקעקועים לזכרו. "כדי שלא ישכחו אותו"
(צילום: דימה טליאנסקי)
כל ההכנסות ממכירת החולצות באתר TERMINAL X, שיזמה את הפרויקט בשיתוף עם המשפחה, יועברו לעמותת ההנצחה על שמו של הלוחם הגיבור - "עמותת אמיר", וישמשו להמשך פעולות הנצחה ולתרומה לגופים המטפלים בפצועי "חרבות ברזל". הקולקציה החדשה לחורף תעלה באתר ביום שני ה-27 בינואר.
"זו כבר קולקציה שנייה שיוצאת, ומה שאנחנו לובשים עכשיו אלו חולצות מהקולקציה הראשונה", אומר עדין. "מאוד מרגש לראות אנשים, גם כאלה שהכירו את אמיר וגם כאלה שלא, לובשים את החולצות עם הקעקועים שלו. זו הזדמנות להפיץ את האור שלו, להמשיך את דרכו ולשמור שלא ישכחו אותו".
משפחת פישר מזמינה את הציבור לעקוב אחר דף האינסטגרם לזכרו של אמיר (remember_amir_fisher), שם מתפרסמים תכנים הקשורים בהנצחתו.
