(צילום: ליאור שרון)
בוקר שגרתי בבית הספר "חוגים" בחיפה. תלמידים נעים במסדרונות, צחוק מתגלגל מאחת הכיתות, ובפינת חדר המורים יושב לירן טוינה, צעיר מיוחד שהחליט להפוך את האתגר האישי שלו ליתרון.
לירן, מתנדב בשירות הלאומי המאובחן על הרצף האוטיסטי, מגיע מדי יום לבית הספר כדי לסייע לתלמידי החינוך המיוחד הלומדים בו. "אני סייע לחינוך מיוחד", הוא מספר בגאווה, "זה אומר שכל דבר שהתלמידים צריכים ממני, אני עושה. בין אם זה הדברים הכי פשוטים כמו לעזור עם שיעורים או לשחק איתם במשחקי כדור, ובין אם דברים מורכבים יותר כמו תמיכה רגשית ועזרה בקשיים שהנערים האלו חווים".
סיפורו של לירן הוא חלק ממסע רחב יותר - מסע של נערים ונערות על הרצף האוטיסטי שמציגים סיפור מרגש, כנה וחשוב על ההתמודדות שלהם בחברה. מסע שהתגבש להצגה מיוחדת בשם "לא רואים עליך".
כשהאוטיזם מתגלה ככוח
לירן אינו רק עוד מתנדב. הוא חלק מתוכנית ייחודית של האגודה להתנדבות בשם "עוצמה" - תוכנית המאפשרת לצעירים עם מוגבלויות שקיבלו פטור משירות צבאי, לתרום לחברה דרך שירות לאומי מותאם.
"אחד הדברים שגרמו לי להצטרף לשירות הלאומי, הוא שכל הזמן חיפשתי מה יש לי שאני יכול לתת לילדים האלו, וזה בעצם מה שחיבר אותי לתוכנית והוביל אותי לרצות לעזור להם", משתף לירן.
זוהר לביא, מנהלת תחום אוכלוסיות מיוחדות ב"אגודה להתנדבות", מסבירה את הפילוסופיה מאחורי התוכנית: "הרבה פעמים מסתכלים על מגבלה כמשהו שיכול לעכב צעירים בכלל ובטח בשירות הלאומי, אבל אנחנו לא מסתכלים על זה ככה. אנחנו ב'אגודה להתנדבות', מסתכלים על המגבלה שהצעירים מגיעים איתה ככוח".
לירן טוינה: "מבחינתנו, כאנשים על הרצף האוטיסטי, לעשות מופע כזה, זה כמו להגיד לאוטיזם שלא רק שאנחנו לא רואים בו בעיה - אלא אנחנו מתמודדים איתו בכך שאנחנו מספרים לכל מי שאפשר, בלי בושה ובלי מסכות, שהוא לא בעיה"
התוכנית מציעה לצעירים בגילאי 17 עד 24 (או 27 לבוגרי החינוך המיוחד), הזדמנות לתרום במגוון תחומים - חינוך, בריאות ורווחה - תוך התאמת המסגרת לצרכים ויכולות אישיות. "אנחנו מנסים לתפור איזושהי 'חליפה' אישית לכל צעיר לפי היכולות שלו", מוסיפה זוהר.
בלי בושה ובלי מסכות
כאמור, הסיפור של לירן לא מסתיים בכיתה. הוא חלק מהפקה ייחודית בשם "לא רואים עליך" - מופע בן 50 דקות שמטרתו להנגיש את האוטיזם לקהל הרחב, להפחית דעות קדומות וסטיגמות, וכל זאת דרך הומור שמאפשר לקהל להיפתח למסרים העמוקים שמאחורי ההצגה.
המופע מורכב מאנסמבל של צעירים על הרצף האוטיסטי בגילאי 22-20, בוגרי בית ספר "ליאו-באק" בחיפה, ושחקן נוסף שמאובחן כמחונן ומייצג במופע את "החברה". כיום, רבים מהשחקנים משרתים בשירות לאומי, אחרים לומדים באוניברסיטאות או במוסדות לימוד אחרים. על הכול מנצחת צליל חרלופסקי, מורה לחינוך מיוחד ב"ליאו-באק" ויוזמת הרעיון.
מה שהופך את המופע למיוחד הוא שהשחקנים לא רק משחקים דמויות - הם מגלמים את הסיפור האישי שלהם, את התהליך שעברו ואת ההתמודדות עם השונות שלהם והחיים לצד האוטיזם.
החזרות למופע התקיימו בסלון ביתה של צליל, באווירה משפחתית וחמה, שהפכה את העבודה לא רק לתרגול טקסטים, אלא למסע רגשי שמדגיש התמדה וחיזוק עצמי.
"מבחינתנו, בתור אנשים על הרצף האוטיסטי, לעשות מופע כזה, זה כמו להגיד לאוטיזם שלא רק שאנחנו לא רואים בו בעיה - אנחנו מתמודדים איתו בכך שאנחנו מספרים לכל מי שאפשר, בלי בושה ובלי מסכות, שהוא לא בעיה", מסביר לירן את המשמעות העמוקה של המופע עבורו ועבור חבריו.
צליל, יוצרת ובימאית "לא רואים עליך": "המופע חושף בפני הקהל הזדמנות להרחיב את גבולות ההבנה, ולהתבונן מעבר לאבחונים ומילים. לקבל את השונה - לא כ'אחר', אלא כשותף שווה במרחב החברתי"
"אני גאה בשחקנים המוכשרים שמנגישים את עולמם הפנימי באופן אותנטי, קומי ומרגש", אומרת צליל, מי שגם יצרה וביימה את המופע. "התיאטרון כפלטפורמה חברתית מאפשר לנו לא רק להציג סיפור, אלא גם לגשר בין עולמות שונים.
"המופע חושף בפני הקהל הזדמנות להרחיב את גבולות ההבנה, ולהתבונן מעבר לאבחונים ומילים. לקבל את השונה - לא כ'אחר', אלא כשותף שווה במרחב החברתי", היא מוסיפה.
דיאלוג עם האוטיזם
הייחודיות של המופע טמונה גם במה שקורה אחרי שהמסך יורד. בניגוד להצגות רגילות, כאן נוצר מרחב לשיח פתוח, כשהשחקנים מפגישים את הקהל עם האנשים שמאחורי הדמויות.
בשלב זה, השחקנים חולקים עם הקהל את ההתמודדויות האישיות שלהם ומאפשרים הצצה אל עולמם האמיתי. זהו רגע שבו הצופים לא רק צורכים תוכן, אלא הופכים לחלק מדיאלוג משמעותי על אוטיזם, קבלה, והאדם שמאחורי האבחנה.
5 צפייה בגלריה
לירן (שני משמאל) עם משתתפי המופע וצליל חרלופסקי. "להגיד לאוטיזם שאנחנו לא רואים בו בעיה"
(צילום: עידו לאופמן)
המפגש הישיר הזה מפרק מחיצות וסטיגמות באופן שמחזה לבדו לא יכול לעשות. הצופים פוגשים את הצעירים כפי שהם - לא כדמויות, לא כ"אנשים עם אוטיזם", אלא כאנשים מורכבים עם חלומות, מחשבות ותקוות.
אולי זה הכוח האמיתי של "לא רואים עליך" - היכולת להסיר את המסכות, גם את אלה של הקהל.
ליצור שינוי, לבנות עתיד
בעבודתו היומיומית בבית הספר, לירן ממשיך להיות גשר בין עולמות. "אני מנסה להיות כמה שיותר שקוף ופתוח איתם ולשקף להם מה זה אוטיזם, מה זה הדבר הזה שהם נמצאים בו עכשיו", הוא מסביר.
העבודה עם תלמידים מכיתות ז' עד יא' דורשת, לדבריו, התאמה מתמדת: "זה נורא משתנה בין הגילאים, איך אתה מספר להם על האוטיזם, מה אתה מספר להם. נדרשת המון מחשבה לפני כל שיחה כזו".
ירון לוץ, מנכ"ל ה"אגודה להתנדבות"צילום: משה כהןירון לוץ, מנכ"ל ה"אגודה להתנדבות", מבטא את החזון הרחב שמאחורי כל המיזמים האלה: "הסיסמה של ה'אגודה להתנדבות' היא 'יוצרים שינוי בונים עתיד'. מאז הקמתה פועלת האגודה - שהיא גם זו שייסדה את השירות הלאומי בישראל - לחיזוק החוסן של החברה בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות, הביטחון ועוד.
"תוכנית 'עוצמה' היא אחת מהדוגמאות המובהקות והמרגשות לדרך שבה התרומה למדינה והתרומה למתנדב, משתלבות ובונות עתיד טוב יותר לכולנו".
המופע "לא רואים עליך" מיועד לקהלים מגוונים, מוסדות חינוכיים, תיאטראות ועוד.
לפרטים ניתן לפנות: 052-4237045
