בשיתוף ידידי מד"א בישראל
"הכוננים המיידיים הם שובר שוויון"
(צילום: ירון שרון)
"בערב ראש השנה האחרון ילדה בת שנה וחצי טבעה באמבטיה, וכשהגענו אליה היא הייתה מחוסרת הכרה, בלי דופק ובלי נשימה", משתף ד"ר קובי פיקסלר, רופא וכונן מתנדב במד"א. "נתנו לה טיפול מיידי, מציל חיים, עשינו לה החייאה. והיא חזרה לעצמה לגמרי, והשתחררה לא מזמן מבית חולים במצב מצוין ובלי שום נזק". צפו בסרטון בראש הכתבה
4 צפייה בגלריה
"המערך נמצא בכל מקום בארץ". יוס חלבי, מנהל מחלקת תכובה מיידית באגף המבצעים של מד"א
(צילום: ירון שרון)
קובי הוא חלק ממערך התגובה המיידית של מד"א – שמספק את התגובה לאירועי חירום רפואיים מרגע קבלת הקריאה ועד הגעת האמבולנס הראשון. "זמני התגובה הם מה שחשוב - כמה זמן לוקח להגיע למטופל", מסביר יוסי חלבי, מנהל מחלקת תגובה מיידית באגף המבצעים של מד"א. "המערך כולל מעל 15 אלף כוננים, 650 אופנועי תגובה מיידית ואמצעים מיוחדים שפזורים בכל הארץ בכמויות גדולות, שיכולים להגיע מהר ולתת את המענה הראשוני. מערך התגובה המיידית נמצא בכל מקום בארץ, מקריית שמונה ועד אילת. הוא בנוי ברובו ממתנדבים ומעובדים שלא במשמרת כרגע - הם נמצאים במהלך שגרת החיים שלהם, ומוזנקים לאירוע שמתרחש בקרבתם. הכוננים כוללים חובשי רפואת חירום, אחיות, רופאים, פרמדיקים ומיילדות. יש מעל אלף אירועים ביום שמד"א נקרא לסייע בהם, ובכל האירועים האלה מוזנקים גם כוננים. כל המערך הזה נרכש מכספי תורמים".
"לפעמים 6-7 דקות זה מאוחר מדי"
מה שמייחד את יחידת הכוננים לעומת מערך האמבולנסים הרגיל הוא דווקא מידת הגמישות והקרבה הגיאוגרפית. "בעוד זמני התגובה של האמבולנסים בישראל נחשבים מהטובים בעולם, יש מצבים שבהם גם מרחק קצר לא מבטיח הגעה מהירה", מסביר חלבי. "אמבולנס יכול להיות במרחק 400 מטר מהאירוע אבל אם הכביש חסום בגלל פקקים - הוא לא מצליח להגיע בפחות מ-10 דקות. הכוננים הם שובר שוויון - הם יכולים להיות בתוך הפקק, ממש בסמיכות לאירוע, בתוך יישוב מרוחק, ויכולים לתת את המענה הראשוני".
יש אינספור אירועי חירום רפואיים שבהם כל דקה קובעת. "במקרים של דימום חיצוני משמעותי, תגובה אלרגית חמורה או דום לב – הסיכוי לשרוד יורד משמעותית בכל דקה שחולפת," מתאר חלבי. "אמבולנס יכול להגיע אחרי 6-7 דקות - שזה זמן יוצא מן הכלל, אבל לפעמים זה מאוחר מדי. הזמן במצבים האלה ממש קריטי, כל דקה קובעת. במוקד 101 של מד"א, מתקבלות אלפי קריאות כל יום שמדברות על מקרים של החייאה, ומי שמגיע ראשון לאירועים האלה, זה הכונן".
האם קיים משהו דומה במקומות אחרים בעולם?
"אין למודל הזה אח ורע בעולם. שיטת ההזנקה וההפעלה שלנו ייחודית - אנחנו יודעים לאתר את כל האנשים המתאימים בזמן אמת באמצעות מערכת אוטומטית, לשדר להם את הקריאה לטלפון הנייד ולהזניק אותם. מעבר לזה, הם מצוידים בציוד לפי הכשרתם, כולל ציוד מתקדם - דפיברילטורים, ציוד החייאה. זה מציל חיים. בכל העולם מי שנותן את המענה הראשוני זה האמבולנס".
חלק מהציוד המתקדם שמרכיב את מערך התגובה המיידית הם רכבי אוטובוס טיפול נמרץ. "ברשות מד"א נכון להיום יש שלושה אוטובוסים כאלה. כל אוטובוס יכול להכיל שבעה מטופלים בשכיבה ברמת טיפול נמרץ", אומר חלבי. "האמצעים האלה מאוד מאוד יקרים, גם ברכישה וגם בתחזוקה הנדרשת. הם בעצם אלה שעושים את ההבדל, כי גם פרמדיק מיומן או רופא שמגיע לאירוע ואין לו ציוד הדרוש להצלת חיים לא יכול לעשות את העבודה בצורה מיטבית. בזכות אנשים נפלאים שתורמים לנו, אנחנו מגדילים כל הזמן את המערך הזה כדי שהצוותים הרפואיים יוכלו לתת את המענה הראשוני ולהציל חיים".
ד"ר פיקסלר משתף במה שקורה מאחורי הקלעים של חיי הכונן: "בכל סיטואציות החיים זה יכול לפגוש אותך. כשאני נמצא בבית עם הילדות, או בעבודה. פתאום אני מקבל באפליקציה התראה על אירוע בסביבה שלי. אין יום כמעט שעובר שבו אני לא אצא למקרה כזה או אחר. זה ממש להחזיר אנשים לחיים, להציל פצועים, עוד הרבה לפני שהגיע האמבולנס. זאת חוויה מיוחדת".
"הפכתי את הטרגדיה לכוח הכי חזק שלי"
גם החובשת נור חסונה היא כוננית תגובה מיידית במד"א. היא החלה להתנדב בארגון בגיל צעיר, בעקבות טרגדיה משפחתית. "ב-2013 שני האחים שלי נהרגו בתאונת דרכים, והייתי צריכה מקום שייתן לי נחמה וכוח", היא נזכרת. "זה היה או ליפול חזק או למצוא דרך להתעשת. מצאתי את מד"א, שזה הבית. הפכתי את הטרגדיה הזאת לכוח הכי חזק שיש לי בידיים - להיות הראשונה להציל חיים, להיות שם עבור אנשים. זה סיפוק, ויש מקרים שבהם וואלה, אני זוכה להציל חיים".
4 צפייה בגלריה
"רציתי להנציח את זכר האחים שלי וגייסתי תרומות לעמדת החייאה חכמה. כל שקל היה משמעותי". נור חסונה, חובשת וכוננית תגובה מיידית במד"א
(צילום: ירון שרון)
בנוסף לפעילות ההתנדבותית שלה, לאחרונה החליטה גם לגייס תרומות לארגון. היא בחרה להנציח את אחיה חאלד וראמי ז"ל באמצעות תרומת עמדת החייאה חכמה. "רציתי לעשות משהו משמעותי עבור האחים שלי, כדי להנציח את זכרם. בעזרת אנשים רבים הצלחתי להשיג את הסכום הרצוי. היו אנשים שתרמו עשרה שקלים, היו שתרמו עשרים שקלים, והיו כאלה שתרמו 1,400 שקלים. אחד התורמים היה ילד שאמר לי שהוא רצה לעשות משהו משמעותי, עבד כל הקיץ ותרם. כל שקל עבור עמדה כזאת הוא משמעותי".
חלבי מסכם ואומר כי "בכל תרומה קטנה, התורם הופך להיות שותף להצלת חיים".
בשיתוף ידידי מד"א בישראל
