ההסברה של ישראליז בברלין
(צילום: ירון ברנר)
אישה צעירה עוצרת בפתאומיות בכיכר בֵּבֶּלְפְּלָאץ (Bebelplatz) בברלין, במקום שהוסב ל"כיכר החטופים". היא מהססת רגע לפני שמחליטה להתקרב לדוכן הקטן, המוצב בין עשרות כיסאות ריקים עם תמונות. היא מרכיבה את משקפי המציאות המדומה. בתוך שניות הנוף האורבני של ברלין נעלם, ולנגד עיניה מתגלה מסיבת הנובה - צעירים רוקדים תחת כיפת השמיים, בשטח פתוח, ליד קיבוץ רעים שבעוטף.
הבאסים חזקים, האווירה שמחה, עד שהתרעות ה"צבע אדום" מתחילות. היא מסובבת את ראשה לכל כיוון בחרדה גוברת. גופה מתחיל לרעוד ללא שליטה. היא רואה דמויות רעולות פנים מתקרבות לעברה. יריות. צעקות. דם. צעירים וצעירות שעד לפני רגע רקדו, מאושרים ושלווים, על במת העץ המקושטת - לפתע מתחילים לרוץ באמוק לכל כיוון, מנסים למצוא מקום מסתור ממאות המחבלים החמושים שמקיפים אותם ויורים לכל עבר ללא רחמים.
20 שניות אחר כך היא מסירה את המשקפיים בידיים רועדות, פניה חיוורות. "לא ידעתי", היא ממלמלת. "לא ידעתי שזה היה ככה".
8 צפייה בגלריה
אישה מקומית בזמן הצפייה בסרטון שמציע המיזם בברלין. "הצופים חווים רגעים מזעזעים"
(צילום: הגר גל)
זהו בדיוק הרגע שחברי עמותת "ישראליז" שואפים אליו - רגע האמת שבו אדם זר, ממדינה אחרת, שאולי היה אדיש עד כה לטבח 7 באוקטובר - פתאום רואה. מרגיש. מבין.
"אי אפשר להשאיר את אירועי 7 באוקטובר כנושא פנים-ישראלי בלבד. אנחנו חייבים לדאוג שהם ייראו ויישמעו בכל מקום", מסביר עומר צימרמן, ראש חטיבת הגלובאל של העמותה.
וכך, במציאות שבה השיח העולמי על ישראל הולך ומתעוות, יוזמה ישראלית פורצת דרך מאפשרת לאירופאים לחוות באופן בלתי אמצעי את מתקפת הטרור הרצחנית שביצע ארגון חמאס באלפי ישראלים.
VR בשירות האמת
עמותת "ישראליז" הוקמה בשנת 2017 על ידי קבוצת קצינים צעירים, יוצאי יחידת עילית בצה"ל, שחזרו מ"הטיול הגדול" ונתקלו בתגובות קשות מצד מטיילים זרים על עצם היותם ישראלים.
חוסר היכולת להתמודד עם התגובות הללו, הוביל אותם להקים ארגון שהתמקד תחילה בהכשרת צעירים ישראלים לפני הטיול הגדול, וכיום פועל במגוון זירות הסברה בארץ ובעולם.
8 צפייה בגלריה
עצרת למען השבת החטופים ב"כיכר החטופים" בברלין. "7 באוקטובר חייב להיחרט בזיכרון הקולקטיבי העולמי"
(צילום: הגר גל)
"אנחנו עובדים כבר כמעט שמונה שנים, מסתובבים ברחבי העולם ומספרים סיפורים אישיים של ישראלים", מסביר צימרמן. "שמנו לעצמנו מטרה לשפר את תדמית ישראל באמצעות סיפורים אנושיים שמחברים בין אנשים".
אולם מאז 7 באוקטובר, המשימה קיבלה משנה דחיפות וממד חדש לגמרי. "הסיפור הישראלי מאוד השתנה, או נהיה מאוד דומה אצל רובם", מוסיף צימרמן. "החלטנו שזה הסיפור שצריך לשתף ולהפיץ".
כשצימרמן מדבר על הסיפור שהשתנה והפך דומה, הוא מתייחס למציאות החדשה שבה מפרוץ המלחמה בעזה - שפרצה כתגובה לטבח הרצחני, ואחרי שארגון חמאס חטף 250 אזרחים וחיילים - כמעט כל ישראלי - בין אם מטייל, סטודנט, עובד או שליח ציבור - נאלץ להתמודד עם גל אנטישמיות גואה ויחס עוין במהלך שהותו בחו"ל.
"יצרנו מציאות מדומה שנקראת 'Survive to Tell - Be the Witness'", מתאר צימרמן. "באמצעות משקפי VR לקחנו חמישה סיפורים של גבורה והישרדות מאותה שבת ארורה, ויצרנו סרטי 360 מעלות שמאפשרים לצופים לדמות שהם חלק מהסיטואציה".
בין הסיפורים אפשר למצוא את אלה ששרדו את מתקפת הטרור במסיבת הנובה, אזרחים שנלחמו להגן על בתיהם בעוטף, שוטר שלחם באומץ בעשרות מחבלים, ואפילו את סיפורו של אופיר אנגל, חטוף שהיה קטין בעת חטיפתו ושב לישראל לאחר שחרורו.
"הצופים חווים רגעים מזעזעים", מתאר צימרמן. "הם רואים את רגעי החטיפה מהמסיבה ומיישובי העוטף, את הלחימה מול המחבלים, ואפילו עורכים סיור בתוך בתים מלאי דם לאחר שהמחבלים פלשו אליהם וטבחו בבני הבית. המראות מלווים בקולות ירי, צעקות 'אללה ואכבר' בערבית של המחבלים, וצרחות של הקורבנות בזמן שהם מנסים לברוח או נפגעים".
צימרמן מסביר כי "ישנן שתי גרסאות של סרטים - אחת מרוככת יותר ואחת קשה יותר, אבל גם בזו המרוככת אנחנו לא מסתירים את הזוועה. התכנים גרפיים וקשים לצפייה, אבל מציגים את המציאות כפי שהייתה, ללא פילטרים או עריכה שמטשטשים את האימה".
ג'וליה שמיט: "עדיין יש אנשים בגרמניה שמכחישים את טבח 7 באוקטובר ואת כל האכזריות שהתרחשה ביום הזה, וממשיכה מאז כלפי החטופים. חשוב שאנשים שאין להם דעה, שהם המסוכנים ביותר בעיניי, יראו במו עיניהם את האכזריות שעליה אנחנו מדברים"
"בגלל שהסרטונים כל כך ריאליסטיים, לאנשים יש תחושה שהם חלק מהסצנה", מספרת ג'וליה שמיט, אקטיביסטית פרו-ישראלית מגרמניה שמובילה את היוזמה בברלין. "אנשים ממש רועדים, אפשר לראות דרך המבטים המבוהלים ותנועות הגוף איך הם מרגישים כשהם צופים בזה, וגם את ההלם שתוקף אותם בסיום הצפייה".
לדבריה, "מספיק לראות סרט דוקומנטרי על 7 באוקטובר כדי להיות מזועזע, אז על אחת וכמה כשאתה מרגיש חלק מהסצנה, אין ספק שההשפעה של זה עליך הרבה יותר עמוקה. אנשים יוצאים המומים לחלוטין מהחוויה".
מדוע הנוכחות של המיזם חשובה בברלין?
שמיט: "הסיבה שיש לגרמנים קשר מיוחד למדינת ישראל ולעם היהודי, לא נובעת רק מההיסטוריה העגומה שלנו מימי השואה - אלא גם בגלל שהמצב ברחובות ברלין וגרמניה בכלל, הפך להיות מסוכן מאוד עבור יהודים וישראלים בתקופה האחרונה. חשוב מאוד להראות לאנשים שהנרטיב שהפרו פלסטינים מפיצים בכל ברלין בנוגע למדינת ישראל ולישראלים בפרט, אינו נכון".
כשההיסטוריה מתחברת להווה
הבחירה בכיכר בֵּבֶּלְפְּלָאץ (או בֶּבֶּל) להצבת "כיכר החטופים" - אינה מקרית. זהו מקום בעל משמעות היסטורית עמוקה: ב-10 במאי 1933 - לפני יותר מ-90 שנה - הנאצים שרפו שם למעלה מ-20 אלף ספרים שלא היו, לטענתם, "בעלי רוח גרמנית".
במקום, ניצבת כיום "אנדרטת הספרייה" התת-קרקעית של האמן הישראלי מיכה אולמן, המנציחה את שריפת הספרים באמצעות דימוי של ספרייה ריקה.
8 צפייה בגלריה
כיכר Babelplatz בברלין שהוסבה ל"כיכר החטופים". "תמרור אזהרה שהיה נכון ב-1933 ונכון גם היום"
(צילום: הגר גל)
"המיקום של 'כיכר החטופים' בברלין הוא תמרור אזהרה שהיה נכון ב-1933 ונכון גם היום, לאור העלייה הדרמטית בפשעים אנטישמיים כלפי יהודים וישראלים בכל העולם", מסבירים היוזמים שעומדים מאחורי הקמת הכיכר.
בין היתר, הוצבו בה אלמנטים דומים לאלה שבכיכר בתל אביב, כולל מיצגי ענק: מנהרה המדמה את חוויית השבי, שעון חול המסמל את הזמן שהולך ואוזל, וכיסאות עם תמונות של החטופים והחטופות.
במקום הסמלי הזה הציבה עמותת "ישראליז" את משקפי ה-VR שלה. ההצבה משתלבת במאבק נגד הפצת מידע כוזב וההכחשה של אירועי 7 באוקטובר - תופעות שמתגברות ברחבי גרמניה, ובאירופה בכלל.
"עדיין יש אנשים בגרמניה שמכחישים את טבח 7 באוקטובר ואת כל האכזריות שהתרחשה ביום הזה, וממשיכה מאז כלפי החטופים - חלקם עדיין מוחזקים בשבי בתנאים לא אנושיים", אומרת שמיט, "וחשוב שאנשים שאין להם דעה, שהם המסוכנים ביותר בעיניי, יראו במו עיניהם את האכזריות שעליה אנחנו מדברים".
שלושה סוגי אנשים
הפעילות ההסברתית הייחודית לא מוגבלת לברלין בלבד. צוותי "ישראליז" מסתובבים עם המשקפיים בארצות הברית, קנדה, מקסיקו, אוסטרליה, דרום אפריקה, וכבר מתכננים משלחות לצרפת ובריטניה.
"בכל מקום שאליו אנחנו מגיעים עם משקפי ה-VR, אנחנו נתקלים בשלושה סוגים של אנשים", חושף צימרמן. "הסוג הראשון מורכב מאלו שמאוד תומכים בישראל אבל לא מעוניינים לראות את הסרטים האלה, כי התוכן מאוד גרפי וקשה לצפייה. הם אומרים: 'אני לא צריך להשתכנע, אני כבר מאמין לכם'".
הקבוצה השנייה, לדבריו, כוללת אנשים שתומכים, צופים בתוכן ומגיבים בהתרגשות ובכאב. "והסוג השלישי אלו האנטישמים שמסרבים בתוקף לצפות בזה, ובכך מראים שהם מפחדים מהאמת".
איך מתמודדים עם קהל שמתנגד לצפות בסרטונים מתוך אנטישמיות?
"בארצות הברית ובקנדה, פיתחנו גישה שונה - אנחנו לא אומרים לאנשים מראש מה כולל התוכן בו הם עומדים לצפות או שהוא קשור בהכרח לישראל, כדי למנוע את האנטגוניזם ולגרום להם להיחשף אליו ללא דעות קדומות. רק אחרי שהם מתיישבים על הכיסא, מרכיבים את המשקפיים וצופים בזוועות - הם מבינים את חומרת המעשים".
לא ממתינים שהעולם יקשיב
חברי "ישראליז" לא מחכים שהעולם יגיע אליהם. הם הולכים ישירות למרחב הציבורי, לרחוב, ליצירת מפגש בלתי-אמצעי עם האנשים עצמם - ובכך מאפשרים לעוברי אורח, תיירים ומקומיים, לחוות את סיפורי הטבח ללא פילטרים.
וכך, במקום שבו ההסברה הרשמית של המדינה כשלה - יוזמות עצמאיות כמו זו של "ישראליז", מצליחות לחדור את חומת האדישות באמצעות החיבור האנושי והבלתי אמצעי.
"7 באוקטובר הוא לא רק אירוע ישראלי, הוא זעזוע מוסרי גלובלי, והמאבק להכרה בו חייב לצאת מגבולות ישראל. לכן החלטנו להוציא את הסיפור שלנו החוצה, לאנשים שלא היו מגיעים אלינו בעצמם", מסביר צימרמן. "הנרטיב על ישראל נשלט היום על ידי קולות אחרים, ואנחנו רוצים שאנשים ייחשפו לאמת בלי מתווכים חיצוניים שפועלים מתוך אג'נדות שקריות ונרטיב של שנאה".
עומר צימרמן: "בארצות הברית ובקנדה, אנחנו לא אומרים לאנשים מראש מה כולל התוכן בו הם עומדים לצפות או שהוא קשור בהכרח לישראל, כדי למנוע את האנטגוניזם ולגרום להם להיחשף אליו ללא דעות קדומות. רק אחרי שהם מתיישבים על הכיסא, מרכיבים את המשקפיים וצופים בזוועות - הם מבינים את חומרת המעשים"
בברלין, עיר הטעונה בהיסטוריה כבדה עבור העם היהודי, המיזם נושא משמעות מיוחדת. הוא משמש גשר המחבר בין העבר להווה, ומציב אתגר ישיר מול האדישות, חוסר האמונה, ולעתים אף השנאה כלפי ישראל.
"אנחנו רוצים לגרום לעולם לראות, להרגיש ולהבין את מה שהתרחש ב-7 באוקטובר", מסכם צימרמן. "זה יום שחייב להיחרט בזיכרון הקולקטיבי העולמי, לא רק בזה הישראלי".
