מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", גויסו לשירות המילואים למעלה מ-350,000 משרתים ומשרתות - נתון חסר תקדים בתולדות ישראל, המשקף את חוסנה של החברה האזרחית.
מתוכם, 574 סטודנטים וסטודנטיות וכעשרה אנשי סגל ממכללת סמינר הקיבוצים נקראו לדגל, ולעיתים קטעו שגרת חיים ארוכה ומאתגרת כדי למלא תפקיד משמעותי במאמץ הלאומי. מדובר בשיעור ניכר מסך הסטודנטים הפעילים, המשקף את איכותו, ערכיו וחוסנו האזרחי של דור העתיד של אנשי ונשות החינוך בישראל.
2 צפייה בגלריה
אימון של אוגדת גלעד, חטיבת יהונתן
אימון של אוגדת גלעד, חטיבת יהונתן
מצדיעים למילואימניקים
(צילום: שאול גולן )
היום (רביעי), צוין ברחבי האקדמיה יום ההוקרה למערך המילואים - מועד ייחודי שמטרתו להאיר זרקור על תרומתם יוצאת הדופן של מאות אלפי סטודנטים ואנשי סגל אקדמי ומינהלי, שנאלצו לקטוע את שגרת חייהם, להתרחק ממשפחותיהם, ולמלא תפקיד משמעותי כחלק מהמאמץ הלאומי.
מכללת סמינר הקיבוצים התגייסה אף היא לציון יום ההוקרה במגוון פעילויות בקמפוס, בהובלת ההנהלה, הפקולטות, אגודת הסטודנטים והסטודנטיות והמחלקות המנהליות.
במסגרת יום זה, המכללה הצדיע באופן מיוחד למשרתי ומשרתות המילואים שלה: שלטי תודה והוקרה הוצבו ברחבי הקמפוס ובמרחבים המקוונים, שי אישי הוענק לכל מילואימניק ומילואימניקית הלומדים או עובדים במוסד, ומחווה סמלית של הערכה ניתנה גם לבני ובנות משפחותיהם.

הקלות במועדי הבחינות, סיוע אישי בלמידה

המכללה אינה מסתפקת בהוקרה חד-פעמית, אלא ממשיכה במדיניות תמיכה רחבה במשרתי ומשרתות המילואים, המהווה חלק בלתי נפרד ממערך כולל של הכרה והכלה.
מאז תחילת הלחימה, נעשים במכללה מאמצים רבים לבוא לקראת המגויסות והמגויסים במגוון דרכים אישיות, אקדמיות ופדגוגיות, הכוללות הקלות במועדי בחינות, סיוע אישי בלמידה, אפשרות ללימוד מקוון בעת הצורך, מערך מלגות ייעודיות, וסדנאות תמיכה נפשית וחברתית.
בנוסף, יופנו משאבים להמשך ליווי ותמיכה לצעירים ולצעירות החוזרים מהשירות - כחלק ממחויבות המוסד למעטפת כוללת של הכרה והכלה.
2 צפייה בגלריה
סמינר הקיבוצים
סמינר הקיבוצים
סמינר הקיבוצים. מעטפת שלמה לאנשי ונשות המילואים
(צילום: עמית שעל )
"סטודנטים ואנשי סגל שנקראו לשירות מילואים בתקופה הזו, מתמודדים עם אתגרים עצומים - אישיים, משפחתיים ואקדמיים", אומרת פרופ' סמדר דוניצה-שמידט, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים. "הם נאלצים להיעדר מהלימודים, לעיתים חודשים ארוכים, ולשוב לשגרה תחת עומס רגשי ומעשי לא פשוט. יום ההוקרה הוא רגע חשוב לעצור, להסתכל להם בעיניים, ולהביע את ההערכה האמיתית שמגיעה להם.
"כחברה חינוכית, האחריות שלנו היא לא רק להוקיר - אלא גם להבטיח עבורם תנאים תומכים, מרחב מאפשר, וקול שמכיר במורכבות התקופה".