הכנסת אישרה לפני מספר ימים את הקמת הרשות הלאומית למאבק בעוני - מהלך חשוב שמטרתו לשים את נושא העוני בראש סדר העדיפויות. אך אם רוצים שינוי אמיתי, אין די בהקמת גוף חדש - יש צורך בשינוי עמוק של גישה כלפי עוני ועניים, בחברה ובקרב מקבלי ההחלטות.
לפי הפרדיגמה למודעות לעוני כפי שפותחה על ידי פרופ' מיכל קרומר נבו מאוניברסיטת בן גוריון, עוני אינו רק מחסור בכסף, אלא מצב חיים המגלם בתוכו חוסר בהזדמנויות; חיים בעוני מערערים תחושת ביטחון, כבוד עצמי ויכולת השתלבות בחברה. אנשים שחיים בעוני סובלים ממיקרו אגרסיות (השפלה, עוינות, ביזוי) בתקשורת הבין אישית על בסיס יומיומי, גם מהחברה וגם מנותני שירותים.
לכן, כדי לצמצם ולמנוע מצבי עוני, יש צורך הן בהעברת כספים המבטיחה חיים בכבוד, והן בגישה חדשה המשלבת פעולה רחבת היקף, מעמיקה, ממושכת וממוקדת.
הנה כמה כיווני מחשבה ודרכי פעולה שיכולים לסייע בכך:
מניעה וצמצום במקום מלחמה
כבר כתב על כך פעם פרופ' אברהם דורון ז"ל - כשמדברים על "מלחמה בעוני", אנחנו עלולים למצוא עצמנו מאוד מהר נלחמים בעניים עצמם, מה שעשוי ליצור ולהגביר תחושות ניכור בין החברה לבין העניים עצמם. במקום, עלינו לקדם שפה של צמצום ומניעה - להתייחס לעניים כאל אזרחים שזקוקים להזדמנות אמיתית, ולא כאויבים של המדינה.
הכשרת עובדי ציבור למודעות עוני
פקידים ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה, חייבים להבין מהי מציאות החיים של אנשים בעוני. יש לקיים הכשרות חובה שיספקו ידע וכלים מעשיים לזיהוי מצבי עוני, ודרכים אפקטיביות לסיוע.
מאז 2015, משרד הרווחה פועל להנחלת הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת עוני ברשויות המקומיות, אולם זו צריכה להיות לא רק נחלתם המקצועית של עובדים סוציאליים, כי אם גם של כל מי שאמון על מתן שירות לציבור.
מדידה מעבר למספרים
אנחנו מוצפים במידע לגבי מספר העניים - החל מפילוחים שונים ועד סימון קו העוני. אולם המדדים הרשמיים כיום אינם מספיקים. חשוב לשלב אינדיקטורים חדשים כמו תחושת הביטחון הכלכלי, נגישות לשירותים חיוניים ויכולת להשתלב בקהילה.
רק באמצעות האנשים עצמם שחיים בעוני וחוויות חייהם, נוכל להבין באמת מה נדרש לשיפור המצב. בכנסת או ברשות המקומית עוסקים בשיפור מענים? קראו לאנשים החיים בעוני לקחת חלק פעיל ולהשתתף בדיונים.
3 צפייה בגלריה
רק באמצעות האנשים שחיים בעוני וחוויות חייהם, נוכל להבין באמת מה נדרש לשיפור המצב. בתמונה: נשיא המדינה מקבל את דו"ח העוני השנתי
(צילום: חיים צח / לע"מ)
פחות בירוקרטיה, יותר עזרה ישירה
הרשות חייבת לקבל תקציבים משמעותיים, לא רק לניהול אלא בעיקר לפתרונות בשטח: העלאת הקצבאות, תמיכה כלכלית למשפחות, השקעה בחינוך ותעסוקה, והנגשת שירותים חיוניים ללא סחבת מיותרת.
מומחיות מניסיון בקביעת מדיניות
אנשים שהצליחו לצאת ממעגל העוני יודעים הכי טוב מה עבד עבורם. חשוב לתת להם מקום בוועדות ובתהליכי קבלת ההחלטות, כדי לגבש מדיניות שתתבסס על ניסיון אמיתי מהשטח.
שירן טייב אלמקיאס, חוקרת עוני ומדיניות חברתיתצילום: עופר עמרםחיזוק מעמד העובדים הסוציאליים
העובדים הסוציאליים הם הקו הראשון בעבודה עם אנשים בעוני, אך לא תמיד קולם נשמע במוקדי קבלת ההחלטות. יש להעניק להם סמכויות נוספות, משאבים טובים יותר ושכר הוגן כדי שיוכלו לעשות את עבודתם בצורה מיטבית.
פרופ' ג'וני גל ופרופ' עידית וייס גל, טוענים כבר שנים רבות כי על העובדים הסוציאליים להיות חלק בלתי נפרד מקביעת מדיניות, ברמה המקומית והארצית.
3 צפייה בגלריה
העובדים הסוציאליים הם הקו הראשון בעבודה עם אנשים בעוני, ועליהם להיות חלק בלתי נפרד מקביעת המדיניות
(צילום: אבי רוקח)
ואחרי כל זה, אציין כי הקמת הרשות היא צעד בכיוון הנכון, אך ללא שינוי תפיסתי עמוק של המדיניות והחשיבה הציבורית - היא עלולה להישאר כלי חסר משמעות.
עוני הוא לא גזירת גורל - עם תפיסה נכונה וכלים מעשיים, אפשר לצמצם אותו באופן משמעותי ולבנות חברה צודקת ושוויונית יותר.
הכותבת היא חוקרת עוני ומדיניות חברתית בביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית.
