(צילום: אסף חן)
הכול התחיל בבחור צעיר עם תלתלים, עידו אביב שמו, שישב עם ציוד הגלישה שלו על חוף בכנרת. בדיוק באותו יום, בן ססי, מדריך במועדון הגלישה "סרף סייקל" בקריית ים, הגיע גם הוא לגלוש שם, ומשהו באותו גולש לא מוכר גרם לו לפתוח עמו בשיחה.
"הייתה לו אנרגיה טובה כזאת, מרגיעה", הוא נזכר. "אחרי שהחלפנו בינינו כמה משפטים, הוא שאל אותי איפה אפשר לגלוש באזור הצפון. הזמנתי אותו אלינו לקריות – ומאז הוא היה חלק מהמועדון".
בעקבות אותה שיחה ספונטנית עידו, שנולד וגדל בכרמיאל, שכר דירה בקריות והפך לאחד ממדריכי הגלישה ב"סרף סייקל". כמה שנים מאוחר יותר, עם פרוץ "חרבות ברזל", הוא גויס למילואים כלוחם במסייעת שריון בגדוד חש"ן 9232 של עוצבת יפתח.
ב-28 באפריל 2024, שעות ספורות אחרי שחזר מכמה שעות של התרעננות בבית, רס"ר (במיל') עידו אביב נהרג בתקרית במרכז רצועת עזה. בן 28 היה במותו. תחקיר צה"ל קבע כי טנק ירה בשוגג לעבר המבנה בו שהה עידו. בתקרית הקשה נהרג עמו לוחם מילואים נוסף, רס"ר (במיל') קאלקידן מהרי זכרו לברכה.
עידו אביב ז"ל. "רצה להגדיל את קהילת הגולשים בארץ"
(צילום: אמנון טיירו)
מחר (שישי) בשעה שמונה בבוקר, יותר משנתיים אחרי, יתמלא מתחם המועדון בחוף קריית ים בגולשים, חניכים ובבני משפחתו של עידו, שיגיעו מכל הארץ לתחרות "ווינג" - ענף ספורט ימי וחדש יחסית בארץ - שתיערך לזכרו.
התחרות, הפתוחה לקהל הרחב, תיפתח במקצה קבוצתי על גבי "סופר סאפ" (סאפ ענק לשמונה גולשים), ותמשיך במקצים עם שופטים, ניקוד, גביעים ופרסים.
הזדמנות להציג כישרונות צעירים. כרזה לתחרות לזכרו של עידו ז"ל
(באדיבות מועדון הגלישה SURF CYCLE)
"התחרות תשקף את שמחת החיים שהייתה לו ופחות תתרכז באבל ובעצב", אומר שקד, אחיו הצעיר של עידו, שבעצמו עבד במועדון כמדריך בתקופה שבה אחיו עוד הדריך בו. "דרכה אפשר יהיה להכיר טוב יותר את האדם שעידו היה - אדם של ים, אופטימיות, רצון תמידי לעזור לאחרים והרבה מאוד שמחת חיים".
עידו אהב תחרויות?
"הוא לא היה תחרותי מדי, להפך: פחות היה חשוב לו אם הוא ינצח, כמו שהוא רצה לראות את התלמידים שלו מנצחים בתחרויות, מתפתחים ומתעצמים. התחרות מחר היא דרך מצוינת להציג את היכולות של החניכים שלו, ושל עוד גולשים צעירים מכל הארץ".
ילד של ים
אבל עוד לפני המועדון והחניכים, עידו היה קודם כל ילד של ים. "כל החיים שלו היו סביב המים. הוא חי ונשם ים", תיאר אביו מרק. "הוא גלש בכל צורת גלישה אפשרית. רק תנו לו ים וגלשן - והוא היה מאושר".
האהבה הזאת ליוותה אותו גם אל "סרף סייקל", שם עברו תחת ידיו מאות מתלמידי קריית ים במסגרת תוכנית המנהיגות הימית. "עידו הדריך בחייו אלפי ילדים ובני נוער, וכל אחד מהם נכנס לו ללב", אמר גיל הורביץ, בעל המועדון. "הוא עבד אצלנו במשך ארבע שנים, ומהר מאוד הפך ליד ימיני. בחור שכל הזמן מחייך, תמיד חיובי. ידע להכיל את כולם, ידע לומר את הדברים בזמן".
עידו ז"ל (מימין) מדריך בני נוער במועדון. "היה כמו אח גדול בשביל כולם"
(באדיבות מועדון הגלישה SURF CYCLE)
ססי, שהביא אותו למועדון באותו יום בכנרת, ראה את זה מקרוב: "הוא העביר את המורשת שלו קדימה, גם למדריכים וגם לילדים. בחיים לא ראיתי מישהו שמצליח לתקשר עם ילדים כמוהו. וכמה שהם אהבו אותו, כל הזמן דיברו עליו פה".
ואת העוצמה והאהבה שהחניכים קיבלו ממנו בחוף, קיבלה ממנו גם המשפחה בבית. "עידו היה בן אדם של אנשים ושל חופש", אומר שקד. "מי שהיה צריך עצה או כתף - הוא תמיד ידע להיות שם בשבילו. עידו היה כמו אח גדול בשביל כולם, לא רק בשבילי".
"היה העוגן של המשפחה"
את השגרה הזאת קטעה מלחמת "חרבות ברזל".
ב-7 באוקטובר, שעות ספורות לאחר שמחבלי חמאס פלשו לדרום, הוקפץ עידו למילואים. בדרך, הוא עוד הספיק לעצור לכמה רגעים בבית הוריו. "בחצות הוא עבר אצלנו, בדרכו לגולן", סיפר מרק. "אמרתי לו, 'תישן פה את הלילה ותיסע מחר בבוקר'. הוא לא היה מוכן. הוא עלה לגולן כדי להיות עם החבר'ה שלו, ושירת שם חמישה חודשים".
בסוף פברואר 2024 השתחרר ממילואים יחד עם אחיו ניב, שגויס אף הוא ב-7 באוקטובר. ההורים התחננו בפני עידו שיצטרף אליהם, יחד עם אחיו, לטיול במזרח ויוותר על צו המילואים הנוסף - אך הוא סירב. "הוא אמר לי: 'אבא, עד שלא מסתיים פה הבלגן, אני לא יכול לעזוב'", שיחזר מרק.
שקד, אחיו של עידו ז"ל: "הדבר היחיד שמנחם אותי הוא שבשבת בבוקר עוד הספקנו לגלוש יחד. אמרתי לו: 'אני רוצה שתבוא לגלוש איתי ותגיד לי מה אני עושה לא נכון, כדי לשפר אותי עוד'. עידו ענה: 'אני אגיד לך גם מה אתה עושה נכון, לא רק מה לא נכון'. הוא תמיד שם אותי לפניו"
חודשיים לאחר מכן, בתחילת אפריל, גויס עידו שוב, הפעם ללחימה בעזה. את ערב חג הפסח ואת סוף השבוע שלאחריו עוד הספיק להעביר עם משפחתו, ובמוצאי שבת הודיע שעליו להתייצב למחרת בתשע בבוקר בבארי. "כל מה שעניין אותו באותו רגע היה שהוא לא יאחר, כדי שיוכל להחליף חבר'ה שצריכים לצאת הביתה", מספר האב.
גם הורביץ ניסה לשכנע אותו לוותר על הגיוס הנוסף: "אמרתי לו 'אל תלך, נתת את שלך', והוא ענה 'יהיה בסדר, לאן שאני הולך תמיד שקט'. אמרתי לו, 'אל תגיד את זה'".
במהלך שירות המילואים השני, היו שבועיים שבהם עידו שוחרר לחופשה, ובזמן הזה הוא חזר לעבוד במועדון ואף הספיק להכין את תוכנית הקיץ. "הוא קבע ותיאם עם בתי ספר שלמים, וסידר לנו את הלו"ז לחופשת הקיץ", סיפר הורביץ. "ביציאה האחרונה שלו הביתה אפילו הספקנו להיפגש. הוא היה אמור להישאר עד סוף החג, אבל הקפיצו אותו ביום ראשון בבוקר. בערב הוא נהרג".
עידו ז"ל. היה מלא באופטימיות ובשמחת חיים
(צילום: אמנון טיירו)
אבל עוד לפני זה, שקד ניצל את השהות של אחיו בבית לזמן איכות - מבלי לדעת שאלו הימים האחרונים שלהם יחד.
"עידו היה העוגן של המשפחה", אומר שקד, "הדבר היחיד שמנחם אותי הוא שבשבת בבוקר עוד הספקנו לגלוש יחד. אמרתי לו, 'אני רוצה שתבוא לגלוש איתי ותגיד לי מה אני עושה לא נכון, כדי לשפר אותי עוד'. עידו ענה: 'אני אגיד לך גם מה אתה עושה נכון, לא רק לא נכון'. הוא תמיד שם אותי לפניו. הוא חסר לי כל כך".
שבעה חודשים אחרי שעידו נפל, התגייס שקד לחיל הים - הכי קרוב לעולמו של אחיו. "עידו הדביק אותי באהבה לגלישה ולים, ואני נותן לו את כל הקרדיט על זה", הוא אומר היום. "הוא הכניס אותי לתחום של גלישת גלים, והיום זה המקום שמרפא את הכאב העצום שלי על האובדן שלו".
להגדיל את קהילת הגולשים
את הכוח הזה של הים מכירים ב"סרף סייקל" היטב. המועדון מלמד את כל סוגי הגלישה, ועוסק בעיקר בגלישה טיפולית ושיקומית עם מגוון רחב של אוכלוסיות: אנשים וילדים עם צרכים מיוחדים, מתמודדי פוסט-טראומה, ניצולים ומשפחות שכולות וילדים על הרצף האוטיסטי. חלק מהפרויקטים של המועדון אף מוקדשים להנצחת נופלי המלחמה.
"הים זה משהו שאי אפשר להסביר במילים, אבל הוא משחרר הרבה דברים שהם מעבר למה שאנחנו, רופאים או תרופות יכולים לעשות", אומר ססי. "כל כניסה למים עם גלשן - אפילו סתם כדי להרטיב את הראש - מוציאה מהבן אדם דברים אחרים. אנחנו רואים את זה על הילדים והנערים שמגיעים אלינו וגם על המדריכים עצמם, וזה מיוחד ומרגש בכל פעם מחדש".
עידו ז"ל והחניכים. "רצה לראות אותם מתפתחים ומתעצמים"
(צילום: אמנון טיירו)
טעימה מהקסם הזה יקבלו כל מי שיגיעו לתחרות מחר. במועדון מבטיחים חניה בשפע (חפשו "סרף סייקל" בווייז), מדשאה, פינות ישיבה ומקום בו אפשר יהיה לרכוש שתייה וכיבוד. "כולם מוזמנים להגיע, להשתתף, ליהנות ולחוות קצת מהאור של עידו", אומר שקד.
"עידו רצה להגדיל את קהילת הגולשים בארץ - זאת הייתה המטרה העיקרית שלו בשנים האחרונות", הוא מוסיף. "הוא עבד עם ילדים ונוער גם כדי לחזק אותם, וגם כדי שהקהילה תגדל ושכמה שיותר אנשים יהיו בים, ובפרט בתחום הספורט הימי.
"אז גם אם אתם לא יודעים לגלוש – תגיעו לתחרות מחר, ולמועדון בכלל. זה מקום שמקבל ואוהב את כולם, נלמד אתכם לגלוש על סאפ ויהיה באמת כיף. ותזכו גם להמשיך את הדרך של עידו, שהייתה מלאה באופטימיות, טוב לב ושמחת חיים".
