בשיתוף המרכז לחיילים בודדים על שם מייקל לוין
כאשר צעיר חרדי מחליט לצאת בשאלה ולהתגייס לצה"ל, הבחירה כרוכה עבור רבים בניתוק כואב מהמשפחה ומהקהילה בה גדלו, ומותירה אותם ללא עורף משפחתי וללא מערכת תמיכה. כאן נכנס לתמונה המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין, שמעניק לצעירים אלה הרבה יותר מקורת גג – הוא מעניק להם בית של ממש.
"במשך ארבעה חודשים ישנתי באוטו"
יהודה רייך (29) גדל בבני ברק במשפחה חרדית מחסידות סאנז, עם 8 ילדים במשפחה. עם זאת, יהודה מעיד על עצמו שמעולם לא היה 'החרדי הרגיל'. "תמיד פזלתי ימינה ושמאלה, היו לי הרבה קשיים בישיבה", הוא משחזר. בגיל 18 התחתן בשידוך, ולזוג נולד בן כשהיה בן 20.
"התחלתי לעבוד ולהיחשף לאינטרנט ולעולם החילוני", הוא מספר. "הבנתי שיש משהו אחר למעט להיות חרדי בחסידות. היה תהליך של חזרה בשאלה, שינוי בלבוש, כאשר במבט פנימה כבר פחות שמרתי". לאחר שלוש שנות נישואין הזוג התגרש, ויהודה, שכבר היה בתהליך יציאה בשאלה, ביקש מהוריו לחזור הביתה – אך הם סירבו. "אבא שלי הציב רשימת תנאים שלא הייתי מוכן לשמוע עליהם. במשך קרוב לארבעה חודשים ישנתי באוטו".
"אתה מוצא את עצמך גרוש עם ילד שאתה כל כך אוהב, ופתאום אין לך כלום. אתה חי ברחוב ואתה לא יודע מה אתה רוצה מהחיים שלך", נזכר. "אתה לא מכיר את החברה החילונית, אין לך מושג איך זה נראה ואתה לא מכיר את התרבות".
"העמותה הצילה את חיי"
המפנה בחייו של יהודה הגיע כאשר פגש אדם שהיה בעצמו חרדי לשעבר, שהמליץ לו להתגייס לצה"ל. "רציתי להיות חלק מהחברה הכללית, והבנתי שהצבא יכול לעזור לי", הוא מסביר.
עם הכוונה להתגייס, הגיע יהודה למרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין. "פגשתי את הרכזת איתיה ובמשך שלוש שעות שפכתי את כל החיים שלי. סיפרתי לה שאני רוצה להתגייס, שאני בחובות עתק, ישן באוטו. הרגשתי שהיא מקשיבה לי".
העמותה דאגה ליהודה באופן מיידי. "היא הביאה לי תווים לקניות, אמרה לי שהם ידאגו שאתגייס, למרות שהיה לי פטור של פרופיל 21 נפשי שהשגתי ממאכער. דאגו שאכנס לדירת שותפים של העמותה בהרצליה עם עוד 20 חיילים בודדים, במה שהפך להיות בית עבורי במשך השירות. עשינו ארוחות שישי שהכינו לנו מתנדבים, כולם בבית היו דתיים לשעבר - כך שהייתה לי נחיתה רכה בעולם החילוני".
הבתים של המרכז לחיילים בודדים מותאמים לאוכלוסיות שונות: דתיים, עולים חדשים, יוצאי החברה החרדית, חסרי עורף משפחתי, נשים ועוד. הבתים מציעים לחיילים עולם ומלואו: לכל אחד יש חדר ופינה משלו, סביב הבתים פועלות קהילות מבשלות שמכינות לדיירים ארוחות שישי חמות בכל שבוע, יש מכונות כביסה ומתנדבים שמגיעים לערוך לחיילים פעילויות, אירועים בחגים ועוד.
יהודה התגייס לחוות השומר, ובהמשך הגיע לפלס"ר גולני, שם שירת כמפקד כיתה ומפקד קורס מ"כים. "קיבלתי אות מצטיין נשיא, ואנשים מהעמותה הגיעו לטקס. סיימתי בהצטיינות קורס קצינים והיום אני מ"פ במילואים. העמותה הייתה שם לאורך כל הדרך". בין היתר, כאשר יהודה הגיע עם בנו הקטן אל הבית, "בנות השירות שיחקו איתו בשמחה גדולה", הוא נזכר.
"מבחינתי, העמותה הצילה את חיי", הוא אומר בהתרגשות. "הגעתי למצב שבו הדילמה הייתה או להתאבד או לברוח לחו"ל. העמותה קרקעה אותי, החזירה אותי לחיים, נתנה לי אמונה ועזרה ותמיכה – כלכלית ונפשית".
יהודה מוסיף כי "העמותה מוצאת כל דרך לפתרון במצב הקיים. הם לא יגידו 'בזה אנחנו לא מטפלים'. כל בעיה שהייתה לי – גירושים, הסדרי ראייה – העמותה תמיד פעלה למצוא פתרון לבעיות". זו עמותה שהיא בית, הוא מדגיש. "הם מצליחים ליצור מרחב משפחתי ומרגש. העמותה היחידה שהצליחה ליצור ארוחת שישי שאתה לא מרגיש בה כמו מסכן או אורח, אלא מרגיש חלק".
היום יהודה הוא מוזיקאי ויוצר מוזיקת טראנס, מתגורר בתל אביב, ושומר על קשר טוב עם בנו, "במגבלות החברה החרדית", הוא אומר בחיוך.
"החיבור לעמותה הוא הדבר הכי חכם שעשיתי בשירות הצבאי"
משה הרשקוביץ (22), גם הוא יוצא החברה החרדית, מירושלים. "המשפחה לא ממש נורמטיבית", הוא מספר. "ההורים התגרשו בגיל קטן, אמא שלי הייתה חרדית ואבא יצא בשאלה. תמיד הייתי בין לבין, אבל תמיד ידעתי שאני רוצה להתגייס, ולהיות חרדי זה לא הדרך שלי".
כשהגיע לגיל 18, משה התגייס לצה"ל. "עשיתי גיבוש והתגייסתי לצנחנים. אמא שלי הייתה ממש נגד, ואבא שלי גם היה נגד, מהצד השני של המפה. לא הייתה תמיכה מבית".
לאחר מספר חודשים בטירונות, משה עבר קושי מנטלי. "לא ידעתי למה אני נכנס, לא היה מי שיכין אותי". בהמשך השירות הגיע לתפקיד מדריך לחימה, "שם פרחתי ונהניתי", הוא מעיד.
את המרכז לחיילים בודדים הכיר שלושה חודשים אחרי שהתגייס, דרך חבר שגם הוא חייל בודד. "הלכנו לאירוע שלהם. לא ממש ידעתי מה זה ומה הם עושים".
משה עבר לגור בבית העמותה בשכונת בית הכרם ממש עם הקמתו לפני 3 שנים, ולדבריו, "משם, זו היסטוריה. זה הדבר הכי חכם שעשיתי בשירות. המעטפת, האווירה החברית, נותנים לך את כל מה שצריך. צברתי בבית מיליארד חוויות, הכרתי אנשים מכל העולם שהם חיילים בודדים".
הבית של העמותה בבית הכרם, אשר נפתח במהלך 2021, שימש בעבר כבית אבות. לקראת פתיחתו, הבית עבר שיפוץ נרחב ובנו בו חדרי שינה עם מטבחונים, מתחמי פנאי, מועדון תרבות, פטיו, מטבח מרכזי וחדרי כביסה.
הבית הוקם במטרה להוות בית חם עבור קהילת החיילים הבודדים בירושלים, ולספק לחיילים את כל מה שהבתים של העמותה מציעים להם: חדר משלהם, קהילה הומוגנית, ארוחות שישי, כביסה, תהליכי ייעוץ וליווי אישיים, אירועי תרבות ופעילויות. בבית מתגוררים כ-50 חיילים בודדים שהופכים אותו לביתם למשך השירות, ולעתים גם לאחר מכן.
"זו סגירת מעגל": מחייל בודד שנעזר בעמותה למדריך
גם אחרי שהשתחרר מהצבא, המרכז המשיך להיות בית עבור משה. "אני וחבר שלי נשארנו אפילו אחרי השחרור למספר חודשים". לאחרונה, משה אף חזר למרכז כמדריך. "ליאורה, מנכ"לית העמותה, הציעה לי להיות מדריך בבית והצטרפתי בשמחה. עבורי זו סגירת מעגל - לעשות טוב ולהחזיר לעמותה כל מה שאני יכול".
"בהסתכלות לאחור, זה בין הדברים הכי טובים שהיו לי במהלך השירות", הוא מסכם. "עצם זה שגרתי בבית, יצר לי זיכרונות וחוויות והכרתי חברים לחיים".
במרכז לזכרו של מייקל לוין מלווים מדי שנה 3,500 חיילים וחיילות בודדים, המקבלים מעטפת ליווי ותמיכה החל משנה לפני גיוסם ועד חמש שנים לאחר שחרורם. העמותה מפעילה שישה בתים בירושלים, בפתח תקווה ובהרצליה, המספקים בית חם ותחושת שייכות לכ-116 חיילים וחיילות. בקרוב צפויה העמותה להרחיב את פתרונות הדיור שלה ולפתוח בית נוסף בהרצליה.
6 צפייה בגלריה
ליאורה רובינשטיין, מנכ"לית המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין
(צילום: ירון ברנר)
המגזר העסקי מתגייס למען החיילים הבודדים
המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין פועל בתמיכת גופים שונים, בהם קבוצת כרמל, המתמחה במגוון תחומים: נדל"ן ופעילות מסחרית הכוללת גם את שטיחי כרמל המיתולוגית. עופר איתני, בעלים ומנכ"ל קבוצת כרמל, מספר כי "המוטו של הקבוצה הוא לשלב עשייה יצרנית יחד עם ציונות, וכל הפילנתרופיה שלנו מכוונת למקומות הקשורים לציונות וצה"ל".
עמותת מייקל לוין, לדבריו, "נותנת לאוכלוסיות שונות את ההזדמנות להפוך את צה"ל למקפצה לחיים. אני תמיד אומר שאני צריך לשלם לצה"ל על מה שעשה לילדים שלי. הצבא מוציא ילדים יותר חסינים והרבה יותר מחוברים לחיים". הוא מוסיף כי "צה"ל משמש מאיץ חלקיקים אל תוך החברה הישראלית, ומגיע לכולם להיות חלק ממנו וחלק מהציונות", מוסיף איתני. "בכל אירוע שלנו, אנחנו מזמינים את החיילים הבודדים שמקבלים סיוע ממייקל לוין".
שיתוף הפעולה בין קבוצת כרמל לעמותה נמשך למעלה משבע שנים, במהלכן תרמה הקבוצה ריהוט לששת בתי העמותה ושלושת המועדונים הנמצאים בירושלים, תל אביב ובאר שבע, וזאת לצד תרומה כספית של כשני מיליון שקלים לאורך התקופה.
6 צפייה בגלריה
"בכל אירוע שלנו, אנחנו מזמינים את החיילים הבודדים שמקבלים סיוע ממייקל לוין". עופר איתני, בעלים ומנכ"ל קבוצת כרמל
(צילום: אביגיל עוזי)
הריהוט מקבוצת כרמל העניק לכל מי שנכנס לבית או למועדון תחושה של בית עם אנרגיה טובה ושמחה. כחלק מהפעילות ההתנדבותית השוטפת מוזמנים חיילים למפגשי החברה, ובנוסף מקדמת החברה פעילות פנים ארגונית לעובדיה שבה נאספים מוצרי טואלטיקה, טיפוח ומוצרי ניקיון אשר מועברים למועדונים לרווחת החיילים. כל חייל או חיילת יכולים לקחת מוצרים לבתיהם וליהנות מהמוצרים שנאספו. "יוזמות כאלה הן מבורכות. עצם הידיעה שבמועדונים יש ארונות מלאים במוצרים, שכל חייל או חיילת יכולים לקחת את המצרך לו הם זקוקים, מאפשרת להם תחושה של בית אמיתי" מעידה מנכ"לית העמותה, ליאורה רובינשטיין.
קחו חלק במורשת של מייקל לוין
המרכז לחיילים בודדים לזכרו של מייקל לוין מתקיים מכספי תרומות בלבד ומלווה אלפי חיילות וחיילים בודדים – במקרים רבים מדובר ביוצאי החברה החרדית כמו יהודה ומשה, שבעזרת העמותה מצאו לא רק בית פיזי, אלא גם מקום בחברה הישראלית.
בשיתוף המרכז לחיילים בודדים על שם מייקל לוין
פורסם לראשונה: 07:00, 29.04.25
