טל אינדפורקר ואמה ציפורה בריאיון באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
יום אחרי שהעלתה סרטון בטיקטוק שבו חשפה לראשונה את ההתמודדות שלה כבת לשני הורים מתמודדי נפש, וביקשה מהציבור תרומה שתסייע למשפחתה, פתחה טל אינדפורקר את הטלפון ונכנסה לאפליקציית ביט.
להפתעתה, נפתחו לפניה אינספור חלונות, ובהם אלפי שקלים שהועברו אליה מאנשים שהיא לא מכירה ומעולם לא פגשה, לצד ברכות לבריאות אמה ומחמאות על הטיפול הנאמן שלה בהוריה.
"הייתי בהלם", היא משחזרת, "ישבתי ברכב ופשוט בכיתי. באותו רגע הבנתי שיש לי גב מטורף מעם ישראל, כזה שבחיים לא הרגשתי כמוהו ולא תיארתי לעצמי שארגיש אי פעם".
טל, בת 28, יוצרת תוכן ומנכ"לית ארגון "חיים על הקצה" למניעת חרם ואובדנות בקרב בני נוער. את אמה ציפורה היא מלווה כמעט כל חייה - בילדותה העניקה לה תמיכה רגשית, וכיום היא המטפלת העיקרית שלה. "זה התחיל מאז שהייתי בת חמש בערך", היא מספרת בריאיון לאולפן ynet, כשאמה יושבת לצידה.
"אמא הייתה מושיבה אותי על הברכיים ומספרת לי סיפורים מאוד קשים, כאלו שילדה לא צריכה לשמוע. בזמן שסיפרה היא הייתה בוכה לי ואני הייתי בוכה לה, ואז היא הייתה מנסה להצחיק אותי כדי שאפסיק לבכות - והייתי צוחקת. היה בינינו מעבר אנרגיה מיוחד שהיה מרפא את שתינו".
טל: "זו הפעם הראשונה שראיתי את אימא שלי - אישה שעובדת בשתי עבודות, לביאה שנלחמת עבורנו - קורסת. היא אושפזה בכפייה, ואני ליוויתי אותה לחדר האשפוז במדים, עם שתי מזוודות"
אביה של טל עלה מהודו לאחר שאיבד את אביו כשהיה בן שש. אמה עלתה מאיראן בגיל 25, אחרי שמרדה בשלטון והוחזקה שם בשבי, ובמשך כעשרים שנה עברה התעללות פיזית, נפשית ומינית מצד משפחתה.
"אימא שלי מאובחנת עם מחלה סכיזואפקטיבית - שילוב של סכיזופרניה ומאניה-דפרסיה - שמתפרצת אצלה כשיש טריגרים", מפרטת טל. "אבא שלי מאובחן בסכיזופרניה, וזה בא לידי ביטוי אצלו בהתקפי זעם. הוא לוקח כדורים באופן קבוע, אבל ברוך השם הוא יציב".
איך עברה עלייך הילדות בצל המורכבות הזו?
"בעיניים שלי כילדה, החיים שלי היו רגילים. נכון, ההורים שלי מתמודדים, אני קצת עצובה, אני לא משתפת אף אחד, וביום שישי באופן קבוע היו לוקחים אותי לפסיכיאטר. הכיף שלי היה לקנות שם קולה ולשבת עם העובדים הסוציאליים. זאת הייתה הילדות שלי, לזה הייתי רגילה, ואני לא זוכרת משהו אחר".
חלק מהסרטון שטל פרסמה בעמוד הטיקטוק שלה
(צילום מסך מתוך טיקטוק)
מתי היה הרגע שבו אמא עברה מתפקוד מלא למצב שבו קשה לה לתפקד?
"זה התחיל כשיצאתי מהבית לתקופה ממושכת. אני הייתי זו שהחזיקה אותה מבחינה רגשית, וכשלא הייתי שם המצב הנפשי שלה התחיל להתדרדר.
"כשהייתי בת ארבע אמא אושפזה במחלקה סגורה, ומאז ועד שהתגייסתי לצבא בגיל 18, היא תפקדה כמו לביאה. אפשר לומר שבגיל 18 זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את אמא - אישה שעבדה בשתי עבודות ונלחמה עבורנו - קורסת, ממש מאבדת את זה. היא אושפזה בכפייה.
"הייתי באמצע הטירונות כשהודיעו לי שאמא אושפזה, יצאתי אליה מהר וליוויתי אותה לחדר האשפוז כשאני במדים וסוחבת איתי שתי מזוודות".
"הניצחון הוא לדעת לבקש עזרה"
מאז ומעולם, אומרת טל, היא הייתה זו שעוזרת לאחרים. "תמיד אנשים מתפלאים מזה שלא משנה מה, תמיד אעזור לאחרים, גם לכאלו שאני לא מכירה. אני חושבת שזה נובע מזה שבתור ילדה התמודדתי עם קושי וסבל כל כך גדולים, שלא רציתי שאחרים יסבלו. ממש חשוב לי שאנשים יהיו שמחים".
באמצע המשפט היא עוצרת, מסתכלת על אמה ואומרת: "תביאי לי יד, אמא". ואז ממשיכה: "את מכירה את זה שמי שהכי עצוב, הוא תמיד זה שמשמח את כולם? אז במשך הרבה מאוד שנים בפנים הייתי עצובה, ולמרות זאת תמיד שימחתי את כל מי שסביבי".
טל בילדותה בידי אמה. "היא הייתה לביאה ונלחמה עבורנו"
(צילום: באדיבות המצולמות)
אבל בחודשים האחרונים משהו השתנה, וטל הרגישה שהיא כבר לא מצליחה להחזיק את הכול לבדה. "אני עוברת בבתי חולים עם ההורים שלי בלי סוף. גם בעקבות המצב הנפשי של אמא, שהידרדר בעקבות דמנציה ובעיות זיכרון שהתפתחו אצלה, וגם בגלל אבא שעבר לאחרונה צנתור. לא מזמן גם סבתא שלי הייתה בבית חולים, והייתי לצידה.
"בחודשיים האחרונים סבלתי מכאבים מטורפים בלב, והרגשתי שאני כבר לא יכולה להתמודד עם כל זה לבד", היא משתפת באומץ. "לפני כמה שנים עצרתי את החיים שלי בצפון, ועברתי לגור עם ההורים כדי לטפל בהם. אין לי עזרה ואף אחד לא תומך בי. אני מקבלת 1,000 שקלים לסיעוד בשביל אמא, והיא איתי 24/7. ועד שביטוח לאומי זזים, עד שאני מקבלת מענה מהרווחה - הנשמה יוצאת".
אחרי שנים שבהן נשאת את כל העול לבדך, החלטת להרים קול זעקה. מה גרם לך לעשות את זה?
"יום לפני שפרסמתי את הפוסט, הציפה אותי ההבנה שאני חייבת לעשות משהו בשביל לעזור להורים שלי, וגם לעצמי. בפעם הראשונה בחיי החלטתי להרשות לעצמי לבקש עזרה, וכדי להצליח לעשות את זה לא הייתה לי ברירה אלא לחשוף את הסיפור שלי, שלנו כמשפחה.
"מאז שאני זוכרת את עצמי, חשפתי רק את מה שהיה לי נוח לחשוף. ובפוסט הזה סיפרתי הכול; על ההתמודדות שלי כבת להורים מתמודדי נפש, שאני אוהבת מאוד ולעולם לא הייתי מחליפה אותם בהורים אחרים. ועם זאת, העזתי לשתף גם בקושי ובמורכבות שמגיעה עם זה. לא פשוט לראות את ההורים שלך סובלים".
טל: "אתם לא יודעים מה זה, עבור בחורה שמגיל חמש סוחבת את החיים האלה לבד, פשוט לקבל את החיבוק שכל כך הייתי צריכה. מילים לא יכולות לתאר את זה"
תיארת לעצמך שהשיתוף שלך יביא כל כך הרבה תגובות?
"האמת היא שלא ציפיתי לכלום. העליתי את הפוסט בשיא התמימות, ואמרתי לעצמי: 'אני מעלה את זה, מפעילה שיר ברקע ומכבה את הטלפון".
כשהדליקה אותו למחרת בערב, המתינו לה אלפי תגובות מפרגנות ומרגשות. בתוך שלושה ימים מעליית הפוסט לאוויר, גייסה טל עבור הוריה סכום דמיוני של 50 אלף שקלים.
אבל הכסף, היא מדגישה, היה רק החלק הקטן של הסיפור. "מה שהייתי צריכה זה כוח, והתרומות והתגובות המרגשות, העניקו לי כוח לשנה קדימה לפחות.
(צילום מסך מתוך טיקטוק)
"בין התרומות היו גם חבר'ה במצבי ששלחו כסף, וכתבו: 'תודה שהעלית את המודעות. אבא שלי סכיזופרן, אימא שלי מתמודדת נפש - ואנחנו מזדהים מאוד עם כל מה שכתבת'", היא משתפת.
"אנחנו חיים במדינה שבה כמעט כולם היום מתמודדי נפש, בדרך זו או אחרת. ואיך לא נהיה כאלו, עם כל מה שאנחנו עוברים פה עם המלחמות והבעיות הפנימיות שלנו. מבחינתי, הניצחון הוא לדעת לבקש עזרה".
כשציפורה נשאלת איך טל דואגת לה, היא עונה בפשטות: "היא דואגת לי הרבה, ואני מאוד אוהבת אותה. היא ילדה זהב".
"לפעמים חשוב להיות לא בסדר"
היא בת 28. קודם הייתה שם בשביל אבא, אחר כך גם בשביל אמא, ועם השנים נוספו בני הנוער שהארגון שלה פועל למענם והגולשים שפונים אליה לעזרה. טל רגילה לשמש משענת עבור אחרים, ובמקרים מסוימים היא זו שבחרה לעשות זאת.
ממבט ראשון היא נראית אדם שמח מאוד. אבל את הכלל שהיא עצמה ניסחה קודם לכן, קשה לשכוח: מי שהכי עצוב, הוא תמיד זה שמשמח את כולם.
ומי מחזק אותך ברגעים הפחות טובים?
"תראי, לסחוב את החיים האלה לבד - זה קשה, מאוד קשה. במהלך השנים גם אני התמודדתי עם קשיים נפשיים ששברו לי את הלב; ב-2021 היה לי אפילו ניסיון אובדני, וסבלתי מדיכאון קשה מאוד ומהתקפי חרדה,ובתקופה האחרונה ההתקפים חזרו.
"ומה שאני רוצה לומר כאן, זה שזה בסדר להיות לא בסדר - לפעמים זה אפילו חשוב. חשוב לנוח, חשוב לעצור, וחשוב להיתמך באנשים שקרובים אלינו ולבקש את העזרה הזאת. ואחרי שתעזו להיחשף ולבקש עזרה - היא תגיע אליכם מהמקום הכי לא צפוי, כזה שישאיר אתכם בהלם. ועוד משהו: אף פעם אל תתביישו במצב שלכם".
טל ואמה באשפוז. "היה בינינו מעבר אנרגיה מיוחד ומרפא"
(צילום: באדיבות המצולמות)
ולעשרות אלפי האנשים שתרמו, כתבו וחיזקו, יש לה מסר אחד: "תודה רבה, באמת, מכל הלב. אתם לא יודעים מה עשיתם לי בנפש. אתם לא יודעים מה זה, עבור בחורה כמוני, שמגיל חמש סוחבת את החיים האלה לבד - את שני ההורים שלי על הכתפיים - פשוט לקבל חיבוק שכל כך הייתי צריכה. מילים לא יכולות לתאר את זה".
ובסוף, היא מדברת ישירות אל מי שנמצאים היום במקום שבו היא עצמה הייתה ב-2021: "אם מישהו צריך עזרה או מתמודד עם אובדנות - המספר שלי מופיע בסרטונים שאני מעלה לעמוד בטיקטוק. בבקשה, תפנו אליי. אני בעצמי רוצה לפתוח מרכז למתמודדי נפש, זה החלום שלי. כל מי שמתמודד וקשה לו - אשמח להיות שם בשבילכם".
- לשירות תמיכה נפשית של ער"ן חייגו 1201, או היכנסו לאתר של עמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת
