בשיתוף עמותת וראייטי ישראל
מרכז וראייטי ירושלים מציע מודל ייחודי של שילוב חברתי במרחב הישראלי. המרכז הוותיק הפך עם השנים למיקרו-קוסמוס של האוכלוסייה בירושלים - מקום שמשלב בין כל גווני החברה: ילדים ומבוגרים, עם ובלי צרכים מיוחדים, המגיעים מהמגזר החילוני, הדתי, החרדי, היהודי והערבי. כיום פועלות במרכז שלוש יחידות עיקריות: 10 גני חינוך מיוחד ו-6 גני חינוך רגיל העובדים בשילוב, מועדוניות העשרה לילדים עם מגוון לקויות וצרכים מיוחדים, ויחידה התפתחותית המטפלת בעיקר בילדים עם אוטיזם.
"זוכר את מחיאות הכפיים בסוף כל הצגה"
רפאל מהווה דוגמה חיה לחזון של המרכז. "הגעתי למרכז בגיל בית ספר יסודי" הוא נזכר, "היו במרכז חוגים, פעילויות, מפגשים חברתיים אחר הצהריים". רפאל, שלמד במהלך היום במסגרת של חינוך מיוחד בעין כרם, נזכר בהתרגשות בימים שבהם השתתף בקבוצת התיאטרון שנפגשה פעם בשבוע במרכז וראייטי. "עשינו כל מיני הצגות, הופענו מול ההורים באודיטוריום. אני זוכר את מחיאות הכפיים, את הגאווה בזה שהצגנו ואהבו את זה".
"היה לי מאוד כיף עם קבוצת הילדים שהיו איתי בוראייטי, היינו קבוצה מגובשת ויצרנו חברויות", הוא מספר. המעבר מחניך לעובד לא היה מתוכנן מראש. כשהיה בשירות לאומי, הרכזת שלו הציעה לו לעבוד בגנים של וראייטי. "הייתי שנה בהדסה עין כרם ואז שנה בוראייטי. כשהסתיימה השנה, הציעו לי להישאר כעובד - ומאז אני במרכז".
בגן הילדים, רפאל מבלה את ימיו בעבודה עם ילדים בני שנתיים עד שלוש. "אני עוזר לגננת, משחק עם הילדים, נותן תשומת לב, יושב איתם בשולחן. כל מה שצריך מאיש צוות", הוא מספר. "הילדים פשוט רוצים אהבה, ואני, יחד עם כל הצוות, נותן להם אהבה בלי קשר למי שאני או מי שהם. יש ילדים שמבקשים אותי ספציפית כדי שאלווה אותם או אעזור להם להירדם. כיף לי, יש לי חיבור עם ילדים. זו ההזדמנות בשבילי ".
כאשר הוא נשאל על הקשיים הספציפיים שלו, רפאל מספר כי "יש לי קשיים כמו חשש משהות במקומות עם הרבה אנשים, וקשיים שיכולים להיות לאנשים אחרים. גם אני חושש בתחילת כל שנת לימודים אם הילדים יאהבו אותי או לא", הוא אומר בחיוך.
תחושת השייכות מלווה את רפאל כל יום. "זה מרגיש טוב להיות חלק, להיות שם בשביל הילדים. הצוות שלנו ממש חם ואוהב". בכל הנוגע להיכרות שלו עם המרכז, רפאל מספר כי "אני מסתובב במסדרונות וזוכר מה היה כאן פעם. אני מרגיש ותיק, אני יכול לתרום מהניסיון שלי".
"יש לנו מלאך בגן"
עדית קופרמן, מנכ"לית המרכז, מספרת שרפאל הוא חלק מתכנית המיושמת במרכז בשנים האחרונות, "התכנית כוללת שילוב עובדים עם צרכים מיוחדים, בעיקר בני ובנות שירות, כחלק מהצוות של הגנים". צרכים מיוחדים באים לידי ביטוי בדרכים שונות, חלקם נראים לעין ואחרים פחות. חלק מהעובדים הגיעו עם קשיי תקשורת והצליחו ליצור קשר עם הילדים בגנים ולהביא את יכולותיהם לידי ביטוי תוך כדי העבודה.
באשר ליחס של הורי הילדים לרפאל, עדית אומרת כי "הם מאוד סומכים עליו, ואף משתמשים במשפט 'יש לנו מלאך בגן'. הוא מגלה אכפתיות, רגישות ודאגה לילדים".
"רפאל עושה עבודה מדהימה, מאוד מסור לעבודה. עבור הילדים הוא איש צוות כמו כל אנשי הצוות", מוסיפה קופרמן. "הוא מדבר לילדים בצורה עדינה ונעימה, הילדים מקשיבים לו. יש לו יכולת לתקשר איתם בצורה מכבדת וסמכותית".
רפאל עצמו רואה במקום העבודה שלו משהו מיוחד. "אם הורה מחפש גן בירושלים, זה הגן לבוא אליו. מגיעים אליו כל יום בחיוך - הילדים והצוות". בכל הנוגע לקשיים האישיים שלו, רפאל אומר כי "אני מרגיש הכי רגיל שיש. קושי זה משהו שכל אחד מגדיר לעצמו. אני לא רואה את מי שאני ומה שאני בתור משהו שקשור לקושי".
צוות משולב, חברה משלבת
"הצוות שלנו הוא צוות משולב ומורכב מהרבה היבטים - יש גם עובדים ממגזרים שונים. בגן של רפאל, למשל, יש גננת חרדית, סייעות יהודיות וערביות ובנות שירות ממגזרים שונים.. יש משהו באופן שבו אנחנו עובדים ביחד, שמאפשר הכלה של כולם" מספרת עדית.
עדית מעידה כי "בכל הנוגע לוראייטי ישראל, הם מסייעים למרכז להתפתח לאורך השנים ובעיקר בתקופות קשות. הידיעה שוראייטי נמצאים שם, נותנים גב ויודעים שהפעילות חשובה מספיק כדי להמשיך גם בתקופות שהמשאבים מצומצמים - היא משמעותית מאוד".
הסיפור של רפאל מוכיח שהחזון של המרכז - שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים במגוון תחומי החיים ומתן אפשרות לכל ילד הזדמנות לקבל חינוך, העשרה וטיפול באיכות טובה - הוא לא רק מילים, זהו מודל משנה חיים.
בשיתוף עמותת וראייטי ישראל
