בין דוכני האוכל וההפעלות, באירוע הפנינג שנערך לגדוד לוחמים באשדוד זמן קצר אחרי פרוץ "חרבות ברזל", הוצבה עמדה אחת שונה מכל השאר: ארגזים עמוסים בספרי קריאה. רינת אלעזר פרץ, שביקשה מהמארגנים להציב אותה שם, לא ידעה למה לצפות.
"הלוחמים הראו התלהבות גדולה. כל אחד בחר לעצמו ספר לפי הז'אנר שמתאים לו - ממש כמו ילד בחנות ממתקים", היא נזכרת. "זה היה רגע עוצמתי מאוד עבורי".
העמדה ההיא הייתה המשלוח הראשון של "ספרים ללוחמים" - מיזם שהקימה פרץ (48), ספרנית בבית הספר "נוף השדות" בקיבוץ נגבה, ושהפך מאז למפעל ארצי המחבר בין אנשי ספר, הוצאות לאור, תורמים וחיילים מכל רחבי הארץ.
"ב-7 באוקטובר שאלתי את עצמי במה אני יכולה להועיל", היא משחזרת את נקודת ההתחלה. "לצאת עם נשק ולהילחם אני לא יכולה. ולכן לקחתי על עצמי, בהיסוס ובתהייה, את הרעיון של שליחת ספרים למספר מקומות שיכולים להתאים לחיילים בטווחי גילים שונים - בלי לדעת לאן זה יוביל".
הבחירה דווקא בספרים לא הייתה מקרית. "אבא שלי הוא איש ספר רציני מאוד, וגדלתי בבית של ספר, מוזיקה קלאסית ואופרה", היא מספרת. "מבחינתי, ספר הוא התכלית להכול, וזה גם מה שאני מנסה להשריש אצל האנשים שמסביבי".
מאז אותו משלוח ראשון, פועל מטה המיזם מביתה שבגן יבנה. "סופרים, הוצאות לאור ואנשים פרטיים פונים אליי במטרה לסייע, ויש אנשים שאוספים ומשנעים את הספרים מנקודות שונות בארץ", היא מתארת את שיטת העבודה.
"אני עוברת על הספרים שמגיעים אליי ומבצעת סלקציה מסוימת, ממיינת אותם לפי הצרכים, הרצונות והבקשות שמגיעות מהשטח, ובהתאם לכך מכינה את הקרטונים ושולחת אותם ליעד".
"באים אליי ומבקשים עוד". לוחמות מגדוד "בר" של חטיבת חילוץ והצלה בדוכן ספרים מטעם המיזם
איך מנהלים מיזם כזה לבד? בסוף, את עושה את זה בהתנדבות, ויש לך גם את העבודה הקבועה שלך לצד הטיפול במשפחה.
"יש סביבי מגוון של אנשים מדהימים - אנשי ספר ובעיקר אנשים עם אהבת חינם, שעוזרים לכל הדבר הזה להמשיך לגדול ולהתפתח.
"מאז שהמיזם הוקם, התמזל מזלי לפגוש אנשים עם רוחב לב יוצא דופן", היא מוסיפה, "וכמי שטיילה המון בעולם ומכירה מגוון רחב של אוכלוסיות, אני אומרת באופן חד משמעי שהנתינה בעם ישראל היא משהו מיוחד שלא רואים כמעט בשום מקום אחר".
"ספרייה לנשמה" במחלקת השיקום בביה''ח שיבא. "מאמינה שספר הוא התרופה להכול"
את הקשר עם היחידות עצמן היא יוצרת בכמה ערוצים במקביל. "אני פעילה בחמ"ל אזרחי שהוקם מתחילת המלחמה ופרוס ברחבי הארץ, עם אלפי אנשים שפועלים בו.
"בנוסף, אני מקושרת לאנשי יזמות ופונה בעצמי לרס"פים ולקצינים - ולפעמים גם הם פונים אליי, אחרי ששמעו על המיזם", היא מסבירה. "במקרים רבים הם מקימים אירוע שבו רוצים להעניק ללוחמים מתנה, ואז נוצר החיבור. הם מעבירים לי מידע על הצרכים שלהם, ובהתאם לכך אני מארגנת את כמות הספרים ואת התכנים המתאימים".
כשמנסים לחלץ ממנה הערכה של כמות הספרים שחילקה ללוחמים בשנים שבהן המיזם פועל, היא עונה בכנות ש"קשה לי לאמוד את הכמות המדויקת. בכל יום, ולפעמים אפילו כמה פעמים ביום, מגיעים אליי הביתה חיילים מכל הארץ בבקשה לספרים. ובכל פעם מחדש אני מתרגשת לפגוש אותם ולראות את החיבור שלהם לספרים, ואת ההערכה שלהם למיזם - זה מדהים, במיוחד בעולם שבו המסכים שולטים".
עסק משפחתי
לצד ניהול המיזם, ממשיכה פרץ בעבודתה בבית הספר ובגידול שלושת ילדיה. למרות הזמן וההשקעה הרבים, היא מדגישה שהמשפחה אינה רק תומכת בעשייה - אלא חלק ממנה ממש.
"אמנם אני עושה את זה על חשבון הזמן הפרטי שלי ובהתנדבות מלאה, אבל המשפחה שלי שותפה מלאה לעשייה", היא אומרת בגאווה. "הם מאוד עוזרים לי - נוסעים להביא ספרים ממקומות שונים בארץ, ומסייעים בכל מה שצריך.
"תפעול המיזם הוא לא דבר פשוט. אני צריכה לדאוג שהספרים יגיעו אליי בזמן, כדי שאוכל לעבור עליהם ולמיין אותם לפני השליחה. יש עיכובים, יש בקשות ויש עומס גדול, ולכן אני מודה מאוד על התמיכה שלהם".
"המשפחה שלי שותפה מלאה בעשייה". יעקב, בעלה של רינת, עם משלוח חדש של ספרים
מעבר למשלוחים, המיזם כולל גם הקמת ספריות בבסיסים ברחבי הארץ ואף במוצבים ארעיים, כדי להעניק ללוחמים פינה של הפוגה בתוך תקופות השירות הארוכות.
מה המשמעות של ספר עבור לוחמים שנמצאים רחוק מהבית?
"המטרה היא לתת להם את מה שאני מכנה ה'אסקפיזם המושלם'. המילואימניקים למשל נמצאים בסבבי מילואים ארוכים, רחוקים מהבית ומהמשפחה, והרבה פעמים זקוקים לזמן פרטי שיהיה רק שלהם. והספר מאפשר להם רגע לעצמם, מקום לברוח אליו.
"מאז שהמיזם הוקם, אני מקבלת מכתבים מלוחמים שכתבו לי שמעולם הם לא שמעו סיפור בבית. פתאום, אחרי שהם נתקלים בספרים בבסיס, הם מבקשים ממני המלצות - לפעמים גם על בסיס שבועי - לספר מז'אנר מסוים, או אפילו מתחילים לקרוא באנגלית - וזה מדהים ומרגש בכל פעם מחדש".
"ספר הוא הבריחה המושלמת, וגם מקור לכוח". הודעות שלוחמים שלחו לרינת
ההעדפות בשטח, מתברר, די ברורות: "בעיקר ספרי עיון - כלכלה, התפתחות עצמית והתמודדות עם מצבים מורכבים. בנוסף, יש ביקוש גדול לספרי מתח ורוחניות. כנראה שזה מה שהלוחמים זקוקים לו בתקופה הזו". לצד ספרי הקריאה, היא שולחת ליחידות גם ספרי הכנה לפסיכומטרי ולבגרויות במתמטיקה.
אבל למפגשים האלה עם הלוחמים, היא מספרת, יש גם צד כואב. "אני שומעת המון סיפורים ופוגשת פצועים וצעירים שנותרו עם צלקות, ולא תמיד קל לעשות את ההפרדה בין מי שמגיעה לתמוך לבין זו שכואבת את הפציעות שלהם בזמן שנלחמו כדי להגן עלינו", היא מודה.
"אחד הדברים שהכי קשים לי, הוא לראות את העיניים הכבויות והעייפות שלהם כשהם מגיעים אליי הביתה. באותם רגעים אני מנסה להכניס בהם הרבה אופטימיות וצחוק, ולתת להם תקווה באמצעות הספרים".
לדבריה, בזכות המיזם נוצרו גם חברויות וקשרים משמעותיים בין הלוחמים לגורמים שונים המסייעים להם. "יצא לי לא פעם לחבר בין גדוד מסוים שהוציא ספר, לבין גורמים מחו"ל שמעוניינים להשקיע ולסייע בהוצאה לאור. זאת תחושה טובה מאוד, שמעבר למיזם עצמו אני מצליחה גם לעזור ללוחמים להגשים סוג של חלום".
"עולם של אגדות ופנטזיות"
את המיזם פרץ אמנם הקימה במלחמה, אבל הרומן שלה עם ספרים ותיק ממנו בהרבה, ומתגלגל שנים רבות אחורה - אל מקום אחר לגמרי.
"ההתאהבות שלי בספרים התחילה במרחק של ארבע שעות טיסה מישראל - בעיר אנטוורפן שבבלגיה. כבר בתור ילדה, בזמן שאחיותיי העדיפו לשחק עם בובות, אני הייתי מסתגרת בחדר עם הספרים ובונה לעצמי עולם של אגדות ופנטזיות. כשעליתי לישראל בגיל 13, הספרים היו אלו שעזרו לי להתמודד עם הלם התרבות שחוויתי".
"הכבוד שהם רוכשים לספר מרגש אותי". חייל אוסף ארגזים של ספרים במסגרת המיזם
המיזם, כאמור, מעסיק אותה בפועל כמשרה מלאה, ואת הכוח לקום בכל בוקר ולהמשיך בהתנדבות שגזרה על עצמה, היא שואבת מתוך אהבה ואמונה שלמה בחיילי צה"ל.
"יש לנו את הצבא הכי טוב בעולם, ואנחנו צריכים לחזק את הלוחמים שלנו, שנלחמים כבר כמה שנים בזירות השונות. זה לא פשוט ויכול להוביל לקשיים רגשיים, ואני באמת ובתמים מאמינה שספר הוא התרופה להכול; לא משנה באיזה מצב נפשי אדם נמצא, ספר הוא הבריחה המושלמת וגם מקור לכוח.
"ואת המתנה הזו אני מבקשת להעניק ללוחמים המדהימים שלנו, שתורמים כל כך הרבה למדינה - וזה ממש לא מובן מאליו. ולשמחתי, אני גם רואה את ההשפעה החיובית של הספרים עליהם, כשהם חוזרים אליי ומבקשים עוד. הכבוד שהם רוכשים לספר מרגש אותי כל כך".
"מקום לברוח אליו". דוכן ספרים מהמיזם באירוע של אוגדה 146
ויש דבר אחד נוסף שחשוב לה שאנשים יידעו. "אני רואה הרבה מאוד מקומות שבהם ספרים נזרקים לרחובות, וספר שלא נוגעים בו הוא ספר עצוב. בכל ספר יש נשמה, ותמיד יש מישהו שהספר יכול לשמש לו ככלי עזר מסוים.
"בבקשה, אל תזרקו ספרים. תקראו ספרים. אנחנו עם הספר, וספרים מעניקים אופטימיות, כוח וחכמה - וחכמה היא כוח.
"בנוסף, באמונה שלי אנשים שיש להם הכול - משפחה טובה, עבודה שהם אוהבים, כסף ובריאות - צריכים לתרום לחברה ולהיות ערבים זה לזה. רק ככה נוכל לחיות טוב יותר ביחד".
מעוניינים להשתתף במיזם "ספרים ללוחמים"? צרו קשר עם רינת בנייד שמספרו: 050-2004333
