בשיתוף רכבת ישראל
בתחנת הרכבת בהרצליה, המפגש בין שון יורמן לדייל הממתין לה הוא כבר עניין שבשגרה. הוא מלווה אותה למעלית, צועד לצידה עד הרציף, ועם הגעת הרכבת פורס את כבש העלייה שמגשר על הפער אל הקרון. עבור רובנו, נסיעה לפגישה עם חברה בתל אביב היא החלטה של רגע שאינה דורשת מחשבה עבור שון, שמתניידת בכיסא גלגלים, נדרש תכנון ותיאום קצר מראש.
התלות היומיומית הזו בתשתיות מונגשות נובעת מנסיבות חייה של שון, שנולדה בלידה מוקדמת. "זה מה שגרם למוגבלות, לא הגיע לי חמצן למוח. המוגבלות שלי בעצם מתבטאת בגפיים", היא מספרת בגילוי לב. "כמובן שאני גם לא יכולה ללכת ואני מתניידת עם הכיסא ביום יום שלי, בעיקר בתחבורה ציבורית".
צפו בנסיעה של שון:
"הרכבת היא מעין גשר", שון יורמן
(צילום: ירון שרון)
סוג אחר של עצמאות
כל נסיעה של שון דורשת אמנם תכנון מראש, אך בעזרת התשתיות הנכונות, כל יציאה יכולה להיות חוויה מונגשת. "היום אני בעצם הולכת להיפגש עם חברה בתל אביב”, היא מספרת ומתארת מה כולל התכנון ומדוע הוא נדרש: "אני נכנסת לתחנה ופוגשת דייל באפוד זוהר שתפקידו לעזור לאנשים עם מוגבלות, הוא הולך איתי כל הזמן. גם צריך לתכנן את הנסיעה עם מעלון כדי שאני אוכל לעלות לרכבת בצורה נגישה, וצריך לתקשר את זה לכל הדיילים, גם בתחנת המוצא וגם בתחנת היעד".
כדי לוודא ששתי התחנות מוכנות להגעתה של שון, היא מצלצלת למוקד ייעודי לאנשים עם מוגבלות ברכבת ישראל, שם היא עולה לשיחה עם נציג/ה שמוודאים עבורה את מוכנות התחנות. לדברי שון, בשבילה "רכבת ישראל משמשת דרך להגיע ממקום למקום, מעיר לעיר, בצורה נגישה, כמה שאפשר".
עבור שון, נושא הנגישות בתחבורה הציבורית הוא מעבר לצורך אישי, היא גם חברה בעמותה הנאבקת למען זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות במרחב הציבורי. "נסיעה ברכבת, לכנסת או לייצג אנשים עם מוגבלות, בדיונים, זה גם סוג של עצמאות, אחרת. אני מביאה את הקול של אנשים עם מוגבלות", היא אומרת ומוסיפה: "הרכבת היא מעין גשר, בלי ההנגשה הזאת, לא היינו יכולים לצאת מהבית כמו כל אדם. אני עושה את זה כבר ביום יום, אז לי זה מאוד נוח".
גלריה
"הרכבת היא מעין גשר, בלי ההנגשה הזאת, לא היינו יכולים לצאת מהבית כמו כל אדם", שון יורמן
(צילום: ירון שרון)
שרשרת השירות מאחורי הקלעים
על מנת שהנסיעה של שון ושל אלפי נוסעים אחרים תעבור בצורה חלקה, מפעילה רכבת ישראל מנגנון תפעולי מורכב ומוקפד. שירי ויסמן, מנהלת תכנון נגישות ברכבת ישראל, מסבירה כי ההנגשה בתחבורה הציבורית כולה מעוגנת בחוק, ללא הבדל בין סוגי התחבורה: "תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), נכנסו לתוקף בשנת 2003 והן מהוות את אבן הפינה לחובת הנגשת התחבורה הציבורית בישראל. רכבת ישראל קיבלה 8 שנים להנגשת התחנות, כלומר ב-2011 כל התחנות היו צריכות להיות נגישות".
החקיקה ההיסטורית הובילה עם השנים לשינויים ארגוניים עמוקים בתוך החברה עצמה והעלאת המודעות. "מאז, הרכבת עשתה כברת דרך; ב-2023 הוקמה יחידת נגישות, שהתפקיד שלה הוא לחבר את כל האגפים ברכבת, ולוודא שהנסיעה נגישה לנוסע עם מוגבלות, ללא קשר לסוג המוגבלות", אומרת ויסמן. "מסנכרנים ומנחים את כל הגורמים בחברה, ברמת התחנות החדשות, הקרונות עצמם, השירות והמידע, נגישות באתר ובאפליקציה, פתרונות טכנולוגיים ועוד".
הטמעת חזון הנגישות ברכבת כלל עבודות תשתית נרחבות במטרה ליצור רצף פיזי מקיף. ויסמן אומרת כי "כל תחנות רכבת ישראל נגישות - כל הרציפים נגישים, כל הרכבות נגישות - ללא יוצא מן הכלל. בניגוד לחו"ל - שם אין תחנות נגישות בצורה גורפת, חלקן בלי מעליות, וחלקן רק בשעות מסוימות. בישראל כל הרכבות בכל התחנות נגישות".
"השקענו מאמצים רבים בתשתית עצמה - בשביל ליצור שוויון בחוויית השימוש של נוסעי הרכבת ככל האפשר ובהמשך צפויים להרחיב זאת", שירי ויסמן, מנהלת תכנון נגישות ברכבת ישראל
(באדיבות המצולמת)
העבודות נעשו עם מחשבה על יצירת שינויים ארוכי טווח שיקלו בעיקר על הנוסעים בעלי המוגבלות אך גם על הצוות המתפעל את התחנה. "ברכבות החשמליות החדשות שהחלו לפעול בארבע השנים האחרונות, הרכבת ביצעה פרויקט של הגבהת מסילות - כדי ליצור מצב שבו אפשר להעלות נוסעים בכיסאות גלגלים עם רמפות קלות וניידות, ללא שימוש במעלון המוכר", מסבירה ויסמן.
מחלקת תכנון הנגישות מעורבת בכל פרויקט תשתית ובינוי של רכבת ישראל כבר מההתחלה. "מוגשות אלינו תוכניות לבקרה. אנחנו מוודאים שהן תואמות לדרישות הנחיות לתכנון תחנות רכבת חדשות ולדרישות התקנות", מפרטת ויסמן ונותנת דוגמה קטנה לאחד השינויים שהוטמעו: "בכל תחנה חדשה שמתוכננת היום שמחייבת עלייה לאולם הנוסעים מהרחוב, ביקשנו שיהיה מינימום של שתי מעליות, כדי לתת שירות וגיבוי טובים יותר. כלומר, השקענו מאמצים רבים בתשתית עצמה - בשביל ליצור שוויון בחוויית השימוש של נוסעי הרכבת ככל האפשר ובהמשך צפויים להרחיב זאת".
שירותים דיגיטליים וטכנולוגיות חדשות
כדי לאפשר גמישות רבה יותר, ברכבת ישראל מציעים כיום מדיניות המעודדת ספונטניות ומנגישה את המידע באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. "לפי התקנות, נוסע עם מוגבלות שרוצה סיוע מהרכבת, נדרש לתאם 7 שעות לפני הנסיעה", מסבירה ויסמן. "הרכבת לקחה על עצמה רמת שירות מתקדמת יותר - במהלך היום אפשר לפנות גם עד חצי שעה לפני ולקבל שירות, על אף שתמיד מומלץ לתאם מראש כמה שיותר על מנת למנוע מקרים בלתי צפויים ולהיערך לנוסע. המדיניות הזו מוכיחה את עצמה: בשנה האחרונה תואמו 80 אלף נסיעות".
"הרכבת לקחה על עצמה רמת שירות מתקדמת יותר - במהלך היום אפשר לפנות גם עד חצי שעה לפני ולקבל שירות", שירי ויסמן
(צילום: ירון שרון)
בנוסף, החברה משלבת טכנולוגיה חדשנית לטובת נוסעים עם מוגבלות חושית ו/או קוגניטיבית. "אנחנו מפעילים כבר היום שירות של תרגום לשפת סימנים בלייב באפליקציה, ולאחרונה הפעלנו פישוט לשוני למי שקשה לו להבין את הניסוחים", מציינת ויסמן. "למיטב ידיעתי אנחנו החברה הראשונה בארץ שעושה את זה, אנחנו כל הזמן בודקים את השוק ופתוחים להצעות לשיפור הנגישות במרחב הציבורי שלנו".
בשיתוף רכבת ישראל
