קיבלתם את המשרה החדשה? אלף ברכות! אבל מתחת לשמחה והתרגשות, מתחילה לקרקר הדילמה המוכרת: מתי ואיך לספר על המוגבלות עמה אתם מתמודדים.
זה רגע שבו עולות שאלות כבדות - האם לחשוף כבר ביום הראשון, ולסכן את הרושם הראשוני? אולי לחכות חודשים, ולהסתכן בתחושה שהסתרתם משהו משמעותי? איך להבטיח שהמוגבלות לא תהפוך להיות הדבר היחיד שרואים בכם? ומה אם התגובה תהיה זו שחששתם ממנה כל כך?
5 צפייה בגלריה
יש ימים שבהם צריך לנהל את האנרגיה אחרת - לעבוד יותר מהבית, לקחת הפסקות בין משימות ולהתמתח בישיבות
(צילום: Shutterstock)
אתם לא לבד במאבק הזה. המתח בין הרצון לשקיפות לבין הצורך בהגנה עצמית, הוא אנושי לחלוטין. הבחירה אינה בין "נכון" ל"לא נכון" - היא בין אסטרטגיות שונות, שכל אחת מהן יכולה להתאים למצבים ולאנשים שונים. הנה חמש גישות מוכחות שיעזרו לכם לנהל בביטחון את תהליך גילוי המוגבלות במקום העבודה.
1. גישת "קודם להוכיח - אחר כך לספר"
הרעיון מאחורי הגישה הזו הוא יצירת "כרית ביטחון מקצועית" - לבסס את עצמכם כעובדים מוכשרים לפני שהמוגבלות נכנסת לתמונה, ולהוכיח שאתם נכס לארגון.
אחרי שבועות של הישגים מוחשיים, כשהצוות כבר לומד להכיר את יכולותיכם, אתם יכולים לפתוח את הנושא בביטחון: "רציתי לחלוק איתכם משהו אישי שחשוב לי שתכירו. אני מתמודד עם הפרעות קשב וריכוז (ADHD). בחודשים שחלפו מאז שהצטרפתי לחברה, הצלחתם להבין איך אני עובד, מהן היכולות שלי ומה אני מביא לצוות - והמוגבלות לא משנה את העובדות האלה. יש לי שיטות עבודה שפיתחתי שעוזרות לי להמשיך לתת תוצאות, ואני גאה בדרך שבה אני מנהל את המצב".
5 צפייה בגלריה
יש לי שיטות עבודה שפיתחתי שעוזרות לי להמשיך לתת תוצאות, ואני גאה בדרך שבה אני מנהל את המצב
(צילום: Shutterstock)
יתרון: אחרי שכבר הוכחתם את עצמכם, המוגבלות הופכת לעוד "פרט מעניין" ולא ל"נושא בעייתי".
2. גישת "לדבר על הפיל שבחדר"
לפעמים השקיפות המיידית היא הדרך החכמה ביותר, במיוחד כשהמוגבלות בולטת לעין או צפויה להיחשף בכל מקרה. במקום לתת למוגבלות להיות "סוד שכולם יודעים עליו", אתם לוקחים שליטה על הנרטיב: "רגע לפני שנכנסים לפרטים - רציתי שתכירו אותי טוב יותר. יש לי לקות ראייה, וזה אומר שתראו אותי משתמשת במקל ניווט ובטכנולוגיות עזר שונות. זה לא משהו שאני מתחבאת ממנו - זה פשוט חלק ממי שאני. מה שחשוב זה מה שאני עושה עם זה, ואיך זה לא מגדיר את ההישגים המקצועיים שלי. יש לכם שאלות? תשאלו בשמחה - ואשיב על הכול".
5 צפייה בגלריה
לקחת שליטה על הנרטיב ולהוביל את השיחה, במקום שהיא תנוהל מאחורי גבכם
(צילום: shutterstock)
גישה זו מאפשרת לכם להוביל את השיחה, במקום שהיא תנוהל מאחורי גבכם.
יתרון: אתם שולטים בסיפור, מונעים רכילות מיותרות, ומראים שאתם חיים בשלום עם מצבכם.
3. גישת "אישי-רשמי"
זוהי הגישה הדיפלומטית, והיא מתאימה במיוחד למוגבלויות שאינן נראות לעין ודורשות התאמות עבודה מסוימות. אתם יוצרים שיחה מקצועית ובוגרת עם מי שצריך לדעת: "אני נהנית מאוד מהתפקיד ומהצוות, ויש משהו חשוב שרציתי לשתף. אני מנהלת מצב רפואי כרוני שלעיתים משפיע על היכולת שלי לעמוד במשך זמן ארוך או לשבת בתנוחה אחת, אבל עם ההתאמות הנכונות אני מתפקדת ברמה גבוהה מאוד. הבאתי את כל התיעוד הרלוונטי, ואני זמינה לתאם כל התאמה שתעזור לי לתת את הביצועים הטובים ביותר. העיקר שנהיה על אותו עמוד בנושא".
גישה זו מדגישה שיתוף פעולה והתנהלות מקצועית, לא בקשת רחמים.
יתרון: אתם נראים כמי שיודעים איך לנהל את המצב בבגרות, ומבהירים שהמוגבלות היא רק חלק מהתמונה הגדולה.
4. גישת "בואו נצחק על זה"
הומור מובן הוא אחד הכלים החזקים ביותר לפירוק מתחים וליצירת קירבה. כשאתם מסוגלים לצחוק על המצב, אתם מראים שהשלמתם איתו, ומזמינים אחרים להצטרף לנוחות הזו: "תשמעו, יכול להיות שתראו אותי מאבד שיווי משקל מדי פעם. יש לי מוגבלות נוירולוגית - זה הפך אותי למומחה במציאת משענות במקומות הכי יצירתיים, והיתרון הגדול הוא שאף אחד לא יבקש ממני לעזור לו במעבר דירה או בהובלות".
גישה זו הופכת אתכם למישהו שקל להיות איתו ומציג ביטחון עצמי אמיתי.
יתרון: הומור גורם לכולם להרגיש רגועים יותר, ומראה שאתם מקבלים את עצמכם כפי שאתם.
5. גישת "המדריך למוגבלות שקופה"
מוגבלויות בלתי נראות מציבות אתגר ייחודי - איך להסביר משהו שהעולם לא רואה? הגישה הזו דורשת הסבר מפורט ומכוון חינוך, תוך יצירת מרחב להבנה ולקבלה: "אני רוצה לחלוק איתכם משהו שמשפיע על היומיום שלי - אני מתמודדת עם פיברומיאלגיה. זו מחלה שגורמת לכאבים כרוניים, עייפות קיצונית וקשיי ריכוז - דברים שלא נראים לעין, אבל מאוד מורגשים. לרוב אני בכושר מלא, אבל יש ימים שבהם אני צריכה לנהל את האנרגיה שלי אחרת. אם תראו שיש שבוע שבו אני עובדת מהבית יותר, קמה להתמתח במהלך ישיבות, או לוקחת הפסקות קצרות בין משימות - דעו שזה לא בגלל חוסר מוטיבציה, אלא חלק מהאסטרטגיה שלי להישאר יעילה לטווח הארוך".
5 צפייה בגלריה
לא בגלל חוסר מוטיבציה, אלא חלק מהאסטרטגיה להישאר יעילה לטווח הארוך
(צילום: Shutterstock)
יתרון: גישה זו בונה הבנה מעמיקה, ומזמינה אמפתיה אמיתית מצד המעסיקים והקולוגות.
בסופו של דבר, כל אחד צריך למצוא את הדרך שמתאימה לו ולמצבו. יותר מהכול, הכי חשוב שתרגישו שלמים עם הבחירה. ואם מקום העבודה לא מסוגל להעריך אתכם מעבר למוגבלות - אולי פשוט זה לא המקום הנכון עבורכם!
דני גרמייז מנהל את אתר "עבודה נגישה" לתעסוקת אנשים עם מוגבלות המציע לוח דרושים, מדריכים וייעוץ מומחים.
