באולם "סולאנה" בנתניה עמדו השבוע ארבע בנות 12, לבושות בשמלות חגיגיות. הן לא הכירו את מאי נעים, אבל חייהן נקשרו בה בעבותות של חסד.
משפחתה של מאי, שנרצחה באכזריות במיגונית ליד קיבוץ בארי ב-7 באוקטובר, בחרה להפוך את הכאב העצום למעשה - ולהעניק לבנות מבית הילדים "אמונה צבע אלעזרקי", את חגיגת בת המצווה שמשפחותיהן לא יכלו לממן בעצמן.
"מאי אהבה לתת מעצמה לאחרים", משתפת בגעגוע ענת נעים, אמה של מאי ז"ל. "לחברות, למשפחה, לכל מי שסביבה - העיקר לעשות טוב. אחרי שאיבדנו אותה, ידענו שאנחנו רוצים להפוך את הכאב לעשייה משמעותית".
השפירית שנדמה
מאי, רק בת 24 במותה, הייתה בעלת נשמה עדינה ואצילית, ממש כמו השפירית שעל שמה נקראה העמותה שהקימו בני משפחתה לזכרה.
גורלה נחתם ברגע של החלטה ספונטנית, כפי שסיפר בדמעות סבה שלמה שרף, מאמן נבחרת ישראל בכדורגל לשעבר, בכתבה ב-ynet: "היא אמרה לי שהיא לא מתכוונת ללכת למסיבה. ב-7 באוקטובר, ב-6:30 בבוקר, שמעתי את האזעקה והייתי בטוח שהילדה לא שם. עד אותו יום ב-17:30 לא ידעתי כלום, ואז אבי, הבן הבכור שלי ודוד של מאי, אמר לי: 'אבא, אני רוצה לספר לך משהו: מאי הייתה במסיבה'".
6 צפייה בגלריה
שלמה שרף עם מאי ז"ל. "כשהיא נולדה, ידענו שהגיעה אלינו נשמה מיוחדת"
(צילום: מהאלבום המשפחתי)
מאי, שבתחילה מכרה את הכרטיס למסיבת הטבע ברעים, החליטה ברגע האחרון להצטרף, ונסעה לשם עם חבר ילדות - לוטן אביר ז"ל. כשהחלה המתקפה, השניים הצליחו להימלט מהמסיבה, אך גורל אכזר המתין להם בהמשך דרכם.
"הם נסעו צפונה, ואז נחסמו בידי שוטרים שביקשו מהם להסתובב חזרה לכיוון בארי", סיפר עופר נעים, אביה של מאי. "הבחור ברכב שלפניהם עוד הספיק לנסוע וכך ניצל, אבל אותם השוטרים החזירו למלכודת מוות".
שער הקיבוץ היה סגור, והשניים נאלצו לחפש מסתור. "אמרו להם להתחבא במיגונית קרובה", המשיך עופר. "כשהגיעו אליה ראו שהיא כבר הייתה מלאה באנשים. החבר השלישי שהיה איתם הספיק להיכנס וניצל, אבל מאי ולוטן נותרו חשופים ונרצחו מחובקים".
שלושה ימים ארוכים ומייסרים עברו על המשפחה, בין תקווה לייאוש. "לי לא הייתה תקווה", מודה שלמה בכאב, "הייתי מאוד פסימי. ידעתי שאם הייתה בחיים, היא הייתה מוצאת דרך ליצור איתנו קשר. בהתחלה התפללתי שהיא תחיה, ואפילו אם כשבויה, אבל אחרי ששמעתי על הזוועות שקרו בעוטף באותו יום - השלמתי עם המציאות המרה".
ב-10 באוקטובר 2023, בשעות הבוקר, קיבלה המשפחה את הבשורה הקשה - מאי אותרה וזוהתה, אך ללא רוח חיים.
מתוך התהום הזו של כאב בלתי נתפס, נבט זרע של נחמה ומשמעות. משפחת נעים החליטה להקים את "השפיריות של מאי" - מיזם חברתי-ערכי, שמטרתו להעניק חגיגות בר ובת מצווה לילדים ממשפחות שידן אינה משגת.
"כשמאי נולדה, ידענו שהגיעה אלינו נשמה מיוחדת", מספר סבה, עיניו נוצצות בין דמעות לניצוצות של תקווה. "דרך העמותה, אנחנו מקווים לשמח לבבות רבים ולהעניק לילדים את מה שכל כך מגיע להם - אהבה, כבוד, וחוויות שיישארו איתם לנצח".
"כל ילד הוא עולם שלם"
ההכנות לקראת טקס בנות המצווה לא היו קלות - בשבועות שקדמו לאירוע, עברו הנערות תהליך משמעותי שכלל סיורים בירושלים, שיחות על משמעות המעבר מילדות לנערות, ופעילויות חינוכיות מעשירות.
ביום האירוע עצמו, זכו הבנות לחוויה שלא תישכח - הן התארחו בבית הוריה של מאי, שם הוענק להן טיפול מלכותי: איפור מקצועי בידי המאפרת מאיה שרף ועיצוב שיער אישי בידי המעצב גילי אלגבי.
"בבית הילדים אנחנו פועלים מתוך שליחות עמוקה להעניק לכל ילד וילדה סביבה חמה ובטוחה", מסביר יהודה כהן, מנהל בית הילדים. "כל ילד הוא עולם שלם, וחובתנו להעניק לו את הכלים להגשים את חלומותיו".
6 צפייה בגלריה
מימין: ענת נעים, שלמה שרף ויהודה כהן בחגיגת בנות המצווה. "כל ילד הוא עולם שלם, וחובתנו להעניק לו את הכלים להגשים את חלומותיו"
(צילום: אבי חיים)
הילדות החוגגות הגיעו לבית הילדים בגיל צעיר, וכל אחת מהן מייצגת סיפור מיוחד: ציפי האחראית ואוהבת הכדורגל; חנה בעלת הלב הענק המפיצה שמחה בכל פינה; רבקה השנונה המוקפת בחברות; ולאה החכמה והמצחיקה, הקשובה לסביבתה.
"החינוך הערכי והאהבה שאנחנו מעניקים לילדים הם הבסיס לחיים מלאי תקווה", אומרת בגאווה ליאורה מינקה, יו"ר בית הילדים. "המוסד שלנו מוכיח בכל יום שחינוך ואהבה הם המפתח לשינוי חיים".
"מאי תמיד הייתה אור בחיינו"
באולם החגיגי, בין קישוטים מרהיבים וצלילי מוזיקה שמחה, הייתה תחושה מיוחדת שמאי נוכחת באופן בלתי נראה. האישה הצעירה שחייה נקטעו באכזריות, ממשיכה להשפיע ולתת לאחרים גם לאחר לכתה.
יש משמעות סמלית עמוקה בכך שדווקא מאי, שחייה הבוגרים רק החלו, מעניקה עתה לילדות הללו רגע של מעבר משמעותי - מעבר מילדות לנערות. כאילו היא מלווה אותן באהבה בצעדיהן הראשונים אל עבר הבגרות, מאירה את דרכן בנקודת ציון משמעותית בחייהן.
שלמה שרף, סבה של מאי ז"ל: "כשמאי נולדה, ידענו שהגיעה אלינו נשמה מיוחדת. דרך העמותה, אנחנו מקווים לשמח לבבות רבים ולהעניק לילדים את מה שכל כך מגיע להם - אהבה, כבוד, וחוויות שיישארו איתם לנצח"
"זו רק ההתחלה", אומרת ענת בעיניים בורקות. "מאי תמיד הייתה אור בחיינו, וכל ילדה שנצליח להעניק לה רגעי אושר כאלה - היא ניצוץ נוסף מהאור הגדול שמאי ממשיכה להאיר בעולמנו".
עבור ארבע הילדות החוגגות, זהו אירוע שילווה אותן לאורך החיים. עבור בני משפחתה של מאי, זוהי נחמה קטנה בתוך כאב עצום. ובמרכז ניצבת דמותה של מאי - אישה צעירה, שמורשת של אהבה ונתינה תמשיך להאיר דרכם של ילדים רבים בשנים הבאות.
