בשיתוף ארגון נפש בנפש
בתחילת החודש נחנך בירושלים פרויקט מיוחד במינו, 'מגורי נפש בנפש לבנות שירות בודדות'. המתחם החדש, שנועד למתנדבות השירות הלאומי-אזרחי, מהווה פתרון ייחודי לבנות שעלו ארצה לבדן מכל העולם, ומעוניינות להקדיש מזמנן לתרומה לחברה הישראלית.
המתחם כולל 50 דירות מרוהטות המאכלסות 95 מתנדבות, לובי מאובטח, חדר כושר, לאונג' ושירותי כביסה. הפרויקט הראשון מסוגו נועד להעניק לבנות עולות בודדות תנאי מגורים מותאמים לצרכיהן לאורך השירות, תוך שיתוף פעולה עם ארגוני השירות הלאומי-אזרחי: בת עמי, עמינדב, האגודה להתנדבות, שלומית ושילה.
מייסד-שותף ומנכ"ל ארגון 'נפש בנפש', הרב יהושע פס, אמר בחנוכת הבית: "מגורי בנות השירות הבודדות הם הרבה יותר מרק בניין דירות. מיזם זה הוא ביטוי עמוק לערכים שלנו כארגון, שמטרתו לתמוך ולהעצים את הצעירות הללו שבחרו לתת מעצמן למען מדינת ישראל. אנו נרגשים להעניק להן סביבה תומכת ומעשירה, שבה יוכלו להתפתח מבחינה חברתית, רגשית ורוחנית, תוך כדי שהן תורמות רבות למדינה".
מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, ראובן פינסקי פנה למתנדבות ואמר: "אני חש את הרוח הציונית שלכן – עזבתן את הבית והמשפחה מעבר לים ובאתן לשרת את מדינת ישראל. זה מעורר השראה ומפעים את הלב. אני מאחל שתזכו לפעול למען עם ישראל, ושיבואו עלינו בשורות טובות, ישועות ונחמות".
שוחחנו עם ארבע צעירות יהודיות מרגשות שהחליטו להגיע לישראל ולהצטרף לשירות הלאומי, אשר מתגוררות במתחם המגורים החדש של 'נפש בנפש'.
פנינה סלואן - מרישום ללימודי רפואה ועד להתנדבות בגנים של ארגון שלוה
לפנינה סלואן, בת 19 ממרילנד, היה מסלול ידוע מראש: ללמוד רפואה. היא גדלה בבית ציוני, ולאחר סיום התיכון התלבטה אם ללכת ללימודי רפואה ואף כבר נרשמה. בתחילה חשבה להגיע לישראל ולאחר מכן לשוב ללימודים, אבל כשהייתה כאן במהלך המלחמה הבינה שזו הארץ שבה היא רוצה להיות.
פנינה מתארת כיצד המלחמה השפיעה על החלטתה. "כבר עם הגעתי לישראל למכינה, הרגשתי רצון עז לעלות לישראל. כאשר המלחמה פרצה חודש לאחר שהגעתי, התחושה הזאת התעצמה ודחפה אותי לעשות צעדים מעשיים להגשמת החלום. חוויית האחדות העמוקה של עם ישראל לצד השבר העמוק, גרמה לי להבין שאני רוצה להיות חלק מכך באופן קבוע".
כיום פנינה עושה שירות בגנים של ארגון שלוה, המיועדים לילדים בעלי מוגבלויות. "בשנה הראשונה בסמינר התנדבתי ב'שלווה' והתרגשתי מהאווירה ומהעבודה של המדריכות - ושם ידעתי שזה המקום שבו אני רוצה לעשות את השירות הלאומי שלי", היא מסבירה. גם משפחתה תומכת בהחלטתה. שני אחיה כבר עושים עלייה - אחותה התאומה משרתת בצה"ל כחיילת בודדה ואחיה הצעיר מתכנן גם הוא לעלות לישראל.
4 צפייה בגלריה
"חוויית האחדות העמוקה של עם ישראל לצד השבר העמוק, גרמה לי להבין שאני רוצה להיות חלק מכך באופן קבוע"
(צילום: יונית שילר)
שמחה דאדו - מזאגרב לירושלים
שמחה מקרואטיה מגיעה מרקע מיוחד במינו. היא נולדה בזאגרב, קרואטיה, למשפחה דתית וציונית בקהילה יהודית מאוד קטנה - היא הייתה היהודייה היחידה בתיכון. הוריה עובדים עם הקהילה היהודית בקרואטיה כבר 25 שנה - אביה (אזרח ישראלי) משמש כרב הקהילה ואמה מלמדת עברית ויהדות בבית הספר היסודי היהודי.
שמחה מתארת את הקושי שהיה לה בגיל ההתבגרות. "בתיכון מצאתי את עצמי לעיתים קרובות היהודייה היחידה בכיתה ובבית הספר כולו, מה שהוביל לאתגרים חברתיים, במיוחד סביב אירועים חברתיים בערבי שישי או בחגים". לדבריה, "תמיד ידעתי שאגור בישראל אחרי גיל 18". שלושת אחיה הגדולים הגיעו מקרואטיה כדי לשרת בצה"ל כחיילים בודדים, כל אחד ביחידה קרבית אחרת.
נקודת המפנה הגדולה בחייה הייתה חתונת אחיה. "בסיום המדרשה כבר נרשמתי ללימודים בקרואטיה עם כוונה מלאה לחזור לגור עם ההורים. ואז אח שלי התחתן והחוויה הזו שינתה אצלי את הכל. הרגשתי שאני רוצה להיות בבית כאן עם אח שלי והקהילה הישראלית. והבנתי שהעתיד שלי קשור למדינה". כיום היא עושה שירות לאומי בבית חולים שערי צדק, במחלקה הפנימית, שם היא מסייעת לקשישים.
מליה איסקוביץ' - מהחלום האוסטרלי לחלום ישראלי
מליה, בת 18 מסידני, אוסטרליה, היא הבכורה מבין ארבע אחיות, הראשונה במשפחה שעזבה את הבית. כבר בכיתה י', כשהגיעה לטיול בית ספר בארץ, התעורר אצלה הניצוץ. שנה שעברה היא חזרה לישראל לשנת מדרשה, ושם החליטה סופית - היא רוצה להישאר לשירות לאומי. באוגוסט האחרון היא כבר עשתה עלייה.
"השנה שלי בישראל גרמה לי להרגיש שזה הבית שלי", היא מתארת. "גיליתי מדינה יפהפייה. שהייה בקרב יהודים, עם זיקה לדת ולמסורת, יצרה בי תחושה של בית ושייכות. לא נדרשתי לבדוק כל הזמן שהכל כשר, כמו באוסטרליה".
מליה עושה שירות לאומי במחלקה הגריאטרית בבית חולים שערי צדק, אך החלום שלה הוא להיות מיילדת. "תמיד רציתי להיות מיילדת, זה חלום שקיים אצלי מאז כיתה ב'", היא מספרת.
מולי חפץ - מחוויות המלחמה לשירות לאומי משמעותי
מולי, בת 20 משיקגו, הגיעה לישראל עם כוונה ברורה – לתרום למדינת ישראל. "אני רואה בשירות לאומי הזדמנות לתרום וגם כהמשך טבעי לאהבה שלי למדינה", היא מספרת.
מולי למדה בסמינר בישראל בשנת 2023, בדיוק כשפרצה המלחמה, והחליטה להישאר, כאשר רבים מחבריה בחרו לחזור לארץ מולדתם. "זו הייתה חוויה מעצימה שהעמיקה את ההערכה שלי לארץ ולחיים כאן". היא מתארת את החוויה. "לא הרגשתי שאני צריכה לחזור לארה"ב. להיות כאן במלחמה היה חוויה גדולה עבורי. שמחתי כי זה עזר לי לקבל תחושה עמוקה יותר לגבי ישראל, ולהתחבר אליה יותר".
בימים אלו מולי מתחילה את שירותה בארגון 'איחוד והצלה' במחלקת התקשורת הבינלאומית, תפקיד המתאים לכישוריה בעיצוב גרפי שלמדה בקולג'. "אני נרגשת להתחיל ורואה בתפקיד דרך לתרום משמעותית וגם להתפתח אישית", היא מעידה.
בית שמעניק תחושת שייכות
כיום משרתות בישראל למעלה מ-200 בנות שירות בודדות שתורמות תרומה משמעותית לחברה הישראלית במגוון תפקידים במשרדי הממשלה, במערכות הבריאות והחינוך, בעמותות ובמוסדות ציבור.
הפרויקט החדש של מגורי בנות השירות הבודדות הוא עוד צעד חשוב במטרה לתמוך בצעירות שבחרו להקדיש שנה מחייהן לתרומה לחברה הישראלית, ולעזור להן להשתלב בצורה המיטבית בחיים הישראליים.
בשיתוף ארגון נפש בנפש
פורסם לראשונה: 09:59, 05.10.25
