כשבעלה של אוריאנה עזריה נפטר ממחלה, לפני קצת פחות משנה, היא פגשה לצד האבל וההתמודדות הרגשית שלה ושל שלושת ילדיה, גם התמודדות כלכלית לא פשוטה.
"החשבונות ממשיכים להגיע", משתפת עזריה, "כל השנים התנהלתי ברווחה, כי ידעתי שגם בעלי בתמונה והכול בסדר. ופתאום אני צריכה לרשום כל הוצאה והכנסה, לנהל תקציב בעצמי, עם שלושה מתבגרים בבית".
החוק במדינת ישראל כמעט שאינו מעניק סיוע כלכלי למי שהתאלמנו והתייתמו בנסיבות אזרחיות - כלומר שלא בשל מלחמה או פעולת איבה.
ובכל זאת, אלמנות ואלמנים העומדים בתנאים מסוימים, וכן יתומים שאיבדו הורה בגיל צעיר, זכאים לקצבת שארים מטעם הביטוח הלאומי - קצבה לא גבוהה, בסך כ-1,100 שקלים (כאשר מדובר בילד יחיד להוריו) או כ-860 שקלים (כאשר מדובר במשפחה עם כמה אחים).
הקצבה בעבור היתומים מועברת להורה הנותר, עד הגעת היתום לגיל 18 (או עד סיום י"ב - המאוחר מביניהם), ולאחר מכן עם תחילת מסגרת קדם-צבאית כמו שנת שירות או מכינה, או תחילת השירות הצבאי או הלאומי. בפער שבין המסגרות הללו, הקצבה אינה משולמת.
יש בכך היגיון: כך מובטח כי הקצבה ליתומים שחצו את גיל 18, תועבר רק למי שאינם יכולים להיכנס לעולם העבודה בעקבות השירות הצבאי או הלאומי שלהם. אך לעתים, במרווח שבין סיום הלימודים לבין השירות נוצר פער של כמה חודשים - דווקא בתקופה שבה היתום או היתומה הצעירים נמצאים בבית, ונטל ההוצאות על ההורה הנותר כבד.
אוריאנה עזריה: "הפער שנוצר, דווקא בחודשים שבהם הילד נמצא בבית, פוגע בהכנסה השוטפת של הבית. גם ככה, הקצבה נמוכה וזה לא פשוט למשפחה שמאבדת בבת אחת הורה מפרנס. וגם את המעט הזה - לוקחים"
כשבנה הבכור של עזריה סיים את שנת השירות שלו, בקיבוצי הנגב המערבי, נותרו לו כמה חודשים עד הגיוס - ודווקא אז, כשניסתה לברר את זכויותיה, נמסר לה כי לא תהיה זכאית לקצבה עד גיוסו לצה"ל.
"אני מבינה שהחוק צריך להיות ברור ויבש, אבל צריך רגישות לסיטואציה", אומרת עזריה, "הכסף הזה חיוני למשפחה שעוברת טראומה, ואם החלטתם לשלם קצבה עד סוף השירות הצבאי - ההיגיון אומר שצריך לעשות את זה ברציפות, בלי הפסקה.
"הפער שנוצר, דווקא בחודשים שבהם הילד נמצא בבית, פוגע בהכנסה השוטפת של הבית. גם ככה, הקצבה נמוכה וזה לא פשוט למשפחה שמאבדת בבת אחת הורה מפרנס. וגם את המעט הזה - לוקחים. תודה לאל, אני מצליחה לג'נגל, ואני אומרת תודה על כל קצבה שנכנסת, כי זה לא מובן מאליו. ובכל זאת, הפער הזה צורם".
בעמותת "חמניות", המלווה ילדים שאיבדו את הוריהם, מבקשים לקדם תיקון בחוק הביטוח הלאומי על מנת לסגור את הפער שבין סוף הלימודים או שנת השירות לבין תחילת הגיוס.
"העיוות הזה בחוק עולה שוב ושוב בפניות שאנחנו מקבלים, כאשר ההורים ביום אחד מוצאים עצמם מול שוקת שבורה ולא מצליחים לסגור את החודש", אומרת הדר קס, מנכ"לית העמותה, "ברגע שהבנו כי הצעירים לפני גיוס נותרים ללא קצבת השארים שלהם, רק בשל העובדה כי מדובר בתקופת ההמתנה שלהם כדי לשרת את המדינה - היה לנו ברור, שצריך לפעול על מנת לייצר שינוי".
בעמותה פנו לח"כ יונתן משריקי (ש"ס), שהניח באחרונה על שולחן הכנסת הצעה לתיקון החוק. כעת, ממתינה ההצעה לקידומה.
