נועה ביקשה תרומות לישראל
(ליאור שרון)
כשרוב הילדים חולמים על המתנות שיקבלו בבר או בת המצווה שלהם, נועה מציריך חלמה על משהו אחר לגמרי. הנערה בת ה-12, שחגגה לאחרונה בת מצווה, החליטה לבקש מאורחיה שלא להביא מתנות, אלא כסף שאותו תוכל לתרום לילדים ולחיילים בישראל.
"מאז שאני קטנה, ההורים שלי מלמדים אותי לתרום ולעזור לאחרים כמה שרק אפשר", מסבירה נועה. "רציתי מאוד לתרום לילדים ולמי שצריך עזרה בישראל, במיוחד עם המצב הלא פשוט שקורה עכשיו".
"אנחנו משתדלים לחנך את ילדינו לשים לב למי שמסביבנו, לנסות לעזור כמה שאפשר, בכל דרך אפשרית", מסבירה שרון, אמה של נועה. "כששאלנו מה היא רוצה לעשות עם המתנות שלה, בשבילה זה היה ברור לגמרי שזה מה שהיא רוצה לעשות, ואנחנו שמחים ונרגשים שזו הייתה הבחירה שלה - לתרום למי שזקוק לכך בישראל".
המשפחה והחברים שהגיעו לחגיגה - חלקם אף מישראל - הגיבו בהתלהבות. "הרוב רצו לתרום ואמרו שזה רעיון יפה ומיוחד", מספרת נועה.
היא גדלה במשפחה שמעורבות חברתית ותרומה לקהילה הן חלק בלתי נפרד מאורח החיים שלה. יחד עם אביה, אמה שרון ואחיה הקטן יהונתן, המשפחה עזבה את ישראל ב-2023, ועברה לציריך לפני כשנה. אך למרות המרחק הגאוגרפי, הקשר לארץ נשאר חזק כתמיד.
"ישראל תמיד בלב שלנו, מלווה אותנו ביום-יום שלנו. אנחנו מתעדכנים בחדשות כמה פעמים ביום, ומאוד מחוברים לישראל, גם הילדים", מספרת שרון. "יש לנו משפחה וחברים בארץ, ואנחנו מאוד מתגעגעים אליהם".
נועה: "מאז שאני קטנה, ההורים שלי מלמדים אותי לתרום ולעזור לאחרים כמה שרק אפשר. רציתי מאוד לתרום לילדים ולמי שצריך עזרה בישראל, במיוחד עם המצב הלא פשוט שקורה עכשיו"
איך זה להיות משפחה ישראלית-יהודית בציריך בתקופה הזו? אתם מרגישים בטוחים שם?
שרון: "ציריך נראית בטוחה, נכון לעכשיו, אך כמובן שצריך להגיד את זה בזהירות רבה, כי הכול יכול להתהפך ברגע. כולנו מודעים למה שקורה באירופה ובעולם כולו, ולמרות שיש בעיר יהודים שהולכים ברחוב עם כיפה, אנחנו משתדלים לא להראות סממנים יהודיים. אלו זמנים לא קלים ליהודים בעולם, וכמובן גם בארץ".
אם נועה ויהונתן יחליטו בעתיד לעשות עלייה לישראל, איך תגיבו לכך?
"הילדים שלנו ישראלים לכל דבר ועניין. אבל גם אם לא היו, תמיד נעמוד מאחורי כל החלטה שלהם".
קשר אישי לכל תרומה
נועה הקפידה לחלק את תרומתה בחוכמה רבה בין שני ארגונים - "לקט ישראל" ו"נט"ל - המשקפים את מעגל הערכים הרחב שלה. הבחירה לא הייתה מקרית - מאחורי כל החלטה עמד קשר אישי ותחושת שליחות.
את "לקט ישראל" נועה הכירה דרך התנדבות בבית הספר, ועבורה הבחירה לתרום להם הייתה טבעית. "כשגרתי בישראל, מתנדבים מ'לקט' לקחו אותנו לקטוף תפוחי אדמה בשדות", היא מסבירה את הקשר שלה לארגון שעוסק בקטיף עודפי תוצרת חקלאית ואיסוף ארוחות מבושלות וחלוקתם לנתמכים ברחבי הארץ.
3 צפייה בגלריה
"רציתי לעזור לילדים וחיילים שקשה להם להתמודד עם המלחמה". נועה בבת המצווה
(צילום: באדיבות המשפחה )
הבחירה בעמותת "נט"ל" (נפגעי טראומה על רקע לאומי) - שמטפלת בנפגעי טרור ומלחמה ובבני משפחותיהם - נבעה מרצון עמוק יותר לעזור לילדים ולנוער הסובלים ממצוקה נפשית. "את עמותת 'נט"ל' אבא ואמא הכירו לי. רציתי לעזור לילדים ולנערים שמתקשים להתמודד עם המלחמה", היא מתארת.
שרון: "הצענו לה לתרום לנפגעי טראומה, והיא מיד הסכימה שזה הארגון השני שהיא רוצה לבחור בו כתרומה".
נועה: "אבא ואמא סיפרו לי שהעמותה הזו עוזרת מאוד לכל מי שקשה לו להתמודד עם פחדים וחרדות, מעניקה אוזן קשבת ומייעצת איך להרגיש טוב יותר. זה מאוד ריגש אותי שיש ארגון שעוזר בצורה כזאת, במיוחד בתקופה קשה כמו זאת".
"לא הצלחתי לעצור את הדמעות"
הקישור בין משפחתה של נועה לבין העמותות נוצר דרך עופר קול, סגן דובר צה"ל לשעבר ונציג "קרן היסוד" בשווייץ, שאף ארגן מפגש מרגש בין נועה לנציגת "נט"ל", יפעת מורד.
וכך כשמורד, אחראית קשרי חוץ ושותפויות ב"נט"ל", הגיעה לציריך במסגרת נסיעת עבודה לקידום שיתוף פעולה עם הקהילה היהודית, לא היה לה מושג על המפגש המיוחד שמחכה לה שם. "הגעתי לפגישה במסעדה מקומית, ותוך כדי נכנסה פתאום נועה יחד עם משפחתה, וסיפרה לי שהחליטה לתרום את כספי בת המצווה שלה ל'נט"ל'", היא מתארת בחיוך.
3 צפייה בגלריה
המפגש המרגש בין נועה ומשפחתה למורד (מימין), נציגת "נט"ל", במסעדה בציריך. "לא הצלחתי לעצור את הדמעות"
התזמון היה מרגש במיוחד ויצר חיבור אישי עמוק. "באותו יום קיבלתי ידיעה מהבן שלי - יש לי שני בנים חיילים - שהוא קיבל צו מילואים בפעם השישית מתחילת המלחמה", מספרת מורד, "ולא יכולתי לעצור את הדמעות. המפגש עם נועה ומשפחתה הציף בי את כל הרגשות מחדש".
מעבר לתרומה הכספית, נועה גם כתבה מכתבים אישיים לחיילי צה"ל ולילדים בישראל - מעשה שהוסיף נגיעה אישית ויצר קשר רגשי ישיר עם מקבלי העזרה.
יפעת מורד, נציגת "נט"ל": "באותו יום קיבלתי ידיעה מהבן שלי - יש לי שני בנים חיילים - שהוא קיבל צו מילואים בפעם השישית מתחילת המלחמה, ולא יכולתי לעצור את הדמעות. המפגש עם נועה ומשפחתה הציף בי את כל הרגשות מחדש"
עבור מורד, שמדי יום נתקלת בצרכים הרבים של אנשים במצוקה, המפגש עם נועה היה מהרגעים המרגשים והמחדשים ביותר שחוותה. "אני כל כך מתרגשת מההחלטה הבוגרת שהיא קיבלה, כי הסיוע הולך ישירות לילדים, לבני נוער ולמשפחות בישראל שזקוקים לכל טיפת עזרה, במיוחד בימים אלו", היא מתארת. "אני לא זוכרת מתי הייתי באירוע כל כך מרגש כמו זה שהיה במסעדה בציריך".
מאחורי המעשה המרגש, מסתתרת נערה צעירה עם עולם עשיר ומגוון תחומי עניין. "נועה ילדה שאוהבת לקרוא, לומדת שפות ומתעניינת באפייה", מספרת אמה.
"בתקופה האחרונה היא 'התמכרה' לתחום של אמנות חושים (מטליזם), שאותו היא מלמדת את עצמה כבר מעל שנה. והחלום הכי גדול שלה הוא לפגוש את ליאור סושרד", מחייכת שרון כשהיא מספרת על התחביב החדש של בתה.
נועה, יש משהו שהיית רוצה למסור לעם ישראל?
"אני מאחלת שכל החטופים יחזרו הביתה, שיהיה שלום בארץ ושתיפסק המלחמה".
