אחד הליקויים המרכזיים באוטיזם הוא חוסר מודעות לזולת, או חוסר אכפתיות כלפיו, נכון?
אז זהו, זה לא נכון. לגמרי לא נכון. זאת אמנם אמונה רווחת בקשר לאוטיזם, אבל תערוכה חדשה, "תחושות בין לבין", שתיפתח ב-8 ביולי בתיאטרון ירושלים, היא דוגמה מוחשית לכך שמדובר בדעה קדומה.
גלריה
פרופ' יורם יובל עם בנו דני. "אם נתבונן היטב ביצירות, נצליח ללמוד משהו עליהם ועל עולמם - ואולי גם על עצמנו"
(צילום: מתוך האלבום המשפחתי)
התערוכה, שתוצג עד 30 באוגוסט, כוללת עבודות שיתופיות של אמנים על הרצף האוטיסטי המתגוררים ב"כפר שמעון", מסגרת מגורים ותעסוקה לבוגרים עם אוטיזם.
בין שניים לארבעה אמנים יצרו תמונה - חלקן רישומים, אחרות ציורים, וישנן גם כאלו המשלבות בין השניים - והן יפהפיות, מלאות חיים, ומבטאות ומעוררות מגוון רחב של רגשות.
יצירה משותפת של נוגה איטן, עמית רוטר וניר אלוני
(צילום: באדיבות "כפר שמעון")
יצירה משותפת של ניר אלוני ונועה אבנר
(צילום: באדיבות "כפר שמעון")
את העבודות יצרו דיירי הכפר יחד עם המורה שלהם, האמן נבו סבוראי, שגם אוצר את התערוכה. הן התפתחו בהדרגה, בעבודה משותפת - וכמעט ללא מילים: ברוב המקרים התקיימה בין היוצרים תקשורת מילולית מועטה מאוד, אם בכלל.
מה שאי אפשר לומר - אפשר לצייר
למען הגילוי הנאות, אני אביו של אחד היוצרים הללו, דני, ואני לא מתיימר להיות אובייקטיבי ביחס ליופי ולערך של התמונות שלו ושל חבריו. אבל אני לא היחיד שמעריך את עבודותיהם של אמני "כפר שמעון": בשנתיים האחרונות הוצגו עבודות שלהם בתערוכות בגלריית "מקום לאמנות" בתל אביב, ובאוניברסיטת תל אביב.
זאת חוויה מרתקת להתבונן בעבודות ולחשוב על מה שהאמנים ביקשו להראות לנו. על העולמות הפנימיים העשירים שלהם, שעליהם הם יכולים לספר לנו מעט מאוד.
אמני "כפר שמעון" לצד היצירות. "ברוב המקרים התקיימה בין היוצרים תקשורת מילולית מועטה מאוד, אם בכלל"
(צילום: אורי כרמי)
אחדים מציירים דמויות אנושיות בגדלים שונים. אחרים יוצרים דגמים גיאומטרים מורכבים. ויש כאלו, כמו דני שלי, שנוטים לצייר שוב ושוב חפצים מסוימים. דני מרבה לצייר מאווררי תקרה, שהוא מוצא בהם רוגע ונחמה.
עודד קורתי, מנהל "כפר שמעון", ואיתו כל נשות ואנשי הסגל בכפר, מעודדים את הדיירים להשתמש באמנות כאמצעי לביטוי עצמי, וברור שהם ביטאו רגשות עזים מאוד באמצעות התמונות הללו - והם עשו את זה יחד, בשיתוף פעולה ביניהם.
התפתחותו של דני לאמן הייתה בשבילי הפתעה משמחת ומרגשת. כמו כל ההורים של דיירי הכפר, גם אימו של דני ואני שמענו, כאשר הוא אובחן בילדותו על הרצף האוטיסטי בדרגת חומרה גבוהה, שדני לא יצליח להשיג דבר בחייו.
אחדים מציירים דמויות אנושיות בגדלים שונים. אחרים יוצרים דגמים גיאומטריים מורכבים. ויש כאלו, כמו דני שלי, שנוטים לצייר שוב ושוב חפצים מסוימים. דני מרבה לצייר מאווררי תקרה, שהוא מוצא בהם רוגע ונחמה
אבל המומחים שאבחנו אותו טעו בכמה דברים. למרות שדני לא הפך למבוגר עצמאי העומד ברשות עצמו, הוא יודע היטב להביע אהבה למשפחתו ולחבריו. הוא קשור אלינו ואליהם בקשר חזק, והוא נהנה מהאהבה ומתשומת הלב שהוא מקבל מאיתנו ומהם.
יש לדני סיפור לספר, והוא יכול ללמוד מיומנויות חדשות ולעבוד מתוך מטרה וכוונה. הוא שמח וגאה שהתמונות שלו מוצגות בתערוכות, בעיקר בזכות בני המשפחה והחברים שבאים לראות אותן. אכפת לו מאנשים אחרים, גם אם אינו תמיד יכול לבטא את רגשותיו במילים.
דני השתנה והתפתח עם השנים, וגם אני השתניתי יחד איתו. כמו כל ההורים לילדים על הרצף האוטיסטי, גם אני למדתי הרבה מעצם היותי אביו של דני, ואני עדיין לומד.
אני מרגיש שאם נתבונן היטב בתמונות של דני וחבריו, נצליח ללמוד משהו עליהם ועל עולמם, ואולי גם על עצמנו.
יצירה משותפת של ניר אלוני ודני יובל
(צילום: באדיבות "כפר שמעון")
תערוכת "תחושות בין לבין", מבית סדנת הציור של "כפר שמעון", תיפתח ביום רביעי (8 ביולי) בשעה 18:00 בתיאטרון ירושלים, ותוצג עד 30 באוגוסט 2026.
- שעות פתיחה: ימים א'-ה' 21:00-16:00 | שישי 14:00-10:00 | מוצאי שבת - משעה לאחר צאת השבת ועד 21:30.
