בימים שבהם מדינה שלמה מחפשת נקודות אור, קבוצה אחת של גיבורים מצאה את הדרך להפוך כאב לכוח.
כך נולדה משלחת של 25 גיבורים אמיתיים - צוות ברוט (הנמרים של מרץ 2022, סיירת גולני) - שעוד לפני ה-7 באוקטובר לא הפסיקו להילחם ולהגן על המדינה בכל גזרה אפשרית.
צוות ברוט לא דמיין בבקו"ם איזה שירות צבאי מחכה לו, כמו שלא דמיין את תרחיש האימים המזעזע של ה-7 באוקטובר 2023, ששינה את כולנו מקצה לקצה. מפרוץ המלחמה, הצוות לחם בכל הגזרות וביצע מספר רב של מבצעים שטרם הותרו לפרסום.
סיירת גולני נמצאת בנשמתי מאז השירות הסדיר שלי (1992-1995). הסיירת נתנה לי כל כך הרבה, היא יותר מיחידה צבאית - היא בית ספר לחיים שמעצב ומחנך.
ככה זה להתגייס ילד פרא ולעבור מסלול קשוח. הגעתי תזזיתי ובלגניסט בפוטנציה, והסיירת ידעה לקחת את האנרגיה הזו ולהפוך אותה לכוח חיובי. שמי אייל ירימי (50), מאמין בעשיית טוב כדרך חיים ומזה 20 שנים יוזם ומנהל פעילויות ספורט אקסטרים ככלי שיקומי למען נכי צה"ל וספורטאים עם מגבלות פיזיות, ולאחרונה גם לנוער מעוטף עזה.
אנחנו פועלים בהרים מושלגים, בים ובמדבר. המומחיות שלי היא בייעוץ, ליווי והדרכה בגלישת סקי, קייטסרף וענפי ספורט נוספים - במיוחד עבור קטועי גפיים, משותקי פלג גוף תחתון, עיוורים ובעלי מגבלות פיזיות אחרות, בדגש על רמת מסוגלות ומוטיבציה מאוד גבוהה למשתתפים אותם אנו מאתרים, עם דגש על חניכים שיוכלו להגיע לעצמאות מוחלטת.
את אסף יסעור (אלוף העולם בטאיקוונדו) זכיתי להכיר כשהיה בן 13.5, מעט לאחר שנפצע ואיבד את שתי ידיו. הדרך שלו מנער צעיר לאלוף עולם מסמלת את מה שאנחנו מאמינים בו - שאין מכשול שאי אפשר להתגבר עליו. אסף התחיל כמודרך אצלנו, אבל מהר מאוד הפך לאחד משחקני הנשמה שלנו.
יצא הגורל שאח של אסף שירת בסיירת גולני, בצוות ברוט. יחד עם חבריו, הם חוו שנה וחצי שיכולות להכיל חיים שלמים. שני חברים יקרים מהצוות נהרגו במהלך הלחימה בלבנון (עידו ברוייר ועלמקאן טרפה ז"ל), ומספר רב של לוחמים נפצעו.
כמוהם, גם אני איבדתי בקרב חברים אהובים. הכאב אף פעם לא חולף, אלה צלקות בלב לכל החיים. אבל באותה נשימה יש שתי אפשרויות: לשקוע או להרים את הראש וללכת קדימה. אנחנו תמיד נבחר באופציה השנייה.
הלימון הזה כבר הפך לסחוט ומעוך, אבל עם קצת סוכר, טיפת וודקה והרבה אהבה – זו בדיוק התרופה שרשם הרופא.
אז הזמנתי את הצוות לדייט בתל אביב בחופשת השחרור שלהם – אוכל מעולה, מוזיקה טובה, המון אלכוהול ובלאגן גדול – והתאהבתי תוך שניות בנמרים הצעירים של צוות ברוט.
כמה פגישות, דיוקים והכנות, והנה אנחנו בבנסקו, בולגריה, עם צוות ברוט – חבורה של לוחמים צעירים שעשו וראו יותר מחיים שלמים בתקופה האחרונה. יחד עם המתנדבים התותחים שלנו, גורי נמרים ונמרים בוגרים, כובשים את ההר ולא נותנים לשום דבר לעצור אותנו.
על ההר הזה,
זיכרונות הקרבות מפנים מקומם לחוויות חדשות,
הרהורים הופכים למחשבות חיוביות,
חרדות נמוגות במורד המדרון,
ונדודי השינה נכנעים לעייפות מתוקה.
ואם תהיו לרגע פה בשקט, תוכלו לשמוע עד לכאן את הצחוק המתגלגל ושאגות השמחה. דמעות העצב וההתרגשות מוסיפות עוד שלג להר הלבן.
בברכת עם ישראל חי, ושהטוב עוד לפנינו – אין בכלל שאלה.
אייל ירימי (סיירת גולני בנשמה, גם כשהברכיים כבר לא מה שהיו)
