בשיתוף עמותת קול רנה
עוד פחות מחודש, ב-23 באוגוסט, ימלאו 6 שנים לרצח רנה שנרב ז"ל, בהיותה בת 17 בלבד. כשאביה, הרב איתן שנרב מדבר עליה, אפשר לשמוע בקולו את הגעגועים. "היה בה שילוב בין חיות, צחוק וחברות לערכיות ועוצמה רוחנית", מספר הרב. "בשנתיים האחרונות לחייה רצתה להיות משמעותית, לחשוב מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממנה. היא אהבה את עם ישראל, את הארץ ואת התורה, ואהבה את החיים בקטע שטותניקי".
שנרב נרצחה בשנת 2019, בפיגוע במעיין עין בובין שליד הישוב טלמון. בעת שהיו בדרכם מהרכב למעיין, מחבל הבחין בהם והפעיל מטען חבלה שהטמין מראש במקום. רנה נהרגה במקום. אחיה דביר ואביה נפצעו.
להנצחתה, הוקמה עמותת החסד והתורה "קול רִנה", שמפעילה מגוון יוזמות למען הזולת: רשת של מכירת בגדי יד שנייה בשקל אחד, סעודות שבת שפתוחות לציבור, מיזם שידוכים, קמפיינים להפחתת זמן השימוש במסכים, מיזמים להגדלת לימוד תורה, הקמת מעיינות, מיצפים ופינות טבע ברחבי הארץ, מיזם לתמיכה בנשות המילואימניקים ומיזמים נוספים. בנוסף, הוקמו לזכרה מצפים ונבנו אתרי מעיינות, ובהם "עין רנה" בבקעת הירדן.
האור של רנה ממשיך גם אחרי לכתה, ומשפחתה מבקשת את עזרת הציבור כדי להמשיך ולהפיץ אותו - דרך תמיכה בפעילות העמותה.
שנרב מספר על הילדה הייחודית שהייתה, שכל הזמן חשבה על הזולת. "כל המורות כל כך רצו אותה בשיעור שלהן", הוא נזכר. "כל כך אהבו אותה. היא ידעה לעשות שטויות אבל גם לא לפגוע באף מורה. רנה היתה יצירתית ויוזמת, אבל ענווה. בלי אגו".
לאחרונה, בתם הצעירה של משפחת שנרב קיבלה טלפון מ"אחות גדולה" – תלמידה בכיתה גבוהה יותר, שפנתה אליה לקראת העלייה לחטיבה. זו יוזמה שרנה הגתה בחייה: להפגיש בין תלמידות משכבות שונות כדי לחזק את תחושת השייכות והביטחון. מתברר שרנה עצמה ארגנה את המהלך הזה בדיוק ביום הפיגוע – בזמן הנסיעה אל המעיין.
"לאורך חודשים לא הצלחנו לשחזר את ההודעות שלה", מספר הרב איתן שנרב. "ואז, חמש שנים אחרי הרצח, פתאום קיבלנו הודעת וואטסאפ שלה. היא כתבה שצריך לדאוג שכל בת מכיתה י' תארח בת צעירה יותר. לפני שבוע, הבת שלי – שעולה עכשיו לכיתה ט' – קיבלה טלפון כזה. זה היה הרעיון של רנה. והנה, כמעט שש שנים אחר כך, הוא קורה אצלנו בבית. זה היה רגע מצמרר".
זה רק אחד מתוך עשרות סיפורים על היוזמות של רנה. "יש המון בנות באולפנה, לאו דווקא מהכיתה או מהשכבה שלה, שסיפרו: 'ישבתי עם ראש למטה, והיא עצרה, שאלה מה קרה'", משחזר אביה. "היא פשוט ניגשה, בלי היסוס, ואמרה – היי, אני רנה. אני רואה שקשה לך. בואי תספרי לי, אולי אוכל לעזור".
"מעגלי חסד שלא נגמרים"
היכולת הזו – לראות את מי שצריך עזרה ולפעול – ממשיכה לחיות דרך העמותה. "זו בדיוק המהות של קול רנה: לראות מה עם ישראל צריך", מסביר הרב.
"יש מיזם שידוכים על שם רנה, בו כבר חמישים זוגות שהתחתנו. את השידוכים מבצעת העמותה. באזכרה של רנה, ניגש אלינו זוג שאני לא מכיר, הם התחברו בזכות רנה. זה ריגש אותנו מאוד".
במיזם נוסף, חברותיה של רנה מביעות את אהבתן והצער שלא זכו להיות בחתונתה. "יש מיזם בשם חופת רנה", מספר הרב. "רוב החברות שלה כבר נשואות. הן היו מאד קשורות אליה, אז הן רקמו חופה לזכרה עם כל הפסוקים על רנה. מלא זוגות התחתנו עם החופה הזו. חלק לא דתיים בכלל. יצרנו עוד חופה כי יש מלא הזמנות. זה הפך לסממן של ערכיות".
חלק מהיוזמות הגיעו מאנשים שלא הכירו אותה כלל. "פנתה אלינו ילדה בת 11, שרצתה להקדיש את בת המצווה שלה לרנה. היא שמעה שנרצחה במעיין, וחשבה שצריך לדאוג למטיילים. היא יזמה את 'פק"ל רנה' – ארגז שבו יש מים, גזייה, פק"ל קפה, אוכל, גפרורים, מחברת – כל מה שמטיילים עלולים לשכוח".
והפק"ל הזה מציל חיים. "היו משפחות עם ילדים שהתייבשו, והמים עזרו להם. היום יש 60–80 פק"לים כאלה במעיינות בכל רחבי הארץ. אלה מעגלי חסד שלא נגמרים".
איך זה גורם לך להרגיש כאבא כשאתה רואה את ההשפעה המיטיבה הזו?
"אני מבין שזה לא מקרי. יש כיוון, יש דרך, והכל ממשיך. אנחנו גם בוכים אבל אנחנו מבינים שיש המשך המשך עצום".
מה חשוב לך שידעו על רנה?
"היא הייתה בנקודה רוחנית. הזיכרון האחרון שלי איתה הוא שלמדנו ביחד תורה באולפנה לבגרות. היא לא למדה רק את החומר לבגרות, אלא בכלל. כי היא אוהבת את זה. היא תמיד עשתה גם את הטיפה מעבר. חשוב לי שידעו שהיא הייתה ילדה רגילה. לא מלאך. היו לה גם את הקשיים שלה".
המיזם למען נשות המילואימניקים
אחת היוזמות האחרונות של העמותה היא סיוע לנשות מילואימניקים. מתניה שנרב, בן דודה של רנה ומנכ"ל העמותה, גילה את הצורך הזה מתוך חוויה אישית. "ב־7 באוקטובר הוקפצתי למילואים בצפון", הוא נזכר. "הבנתי שהנשים שלנו מכינות לבד את השבת, כשהבעלים רחוקים. חשבנו – איך מקלים עליהן? אז דיברנו עם חברות קייטרינג והבאנו ארוחות שבת למשפחות בכל הארץ".
התגובות, לדבריו, היו מרגשות. "נשים בכו והודו על כך שחשבו עליהן. ככל שהמלחמה התארכה – הגברנו את התמיכה. לפני כל חג שלחנו מתנות. זה היה חשוב להראות שלא שכחנו אותן".
רחלי אנקרי, אמא לחמישה ואשת מילואימניק, מספרת עד כמה זה השפיע עליה: "קיבלתי ארוחות שבת מושקעות, בשפע. לא הייתי צריכה לדאוג אם יספיק. זה לא רק זמן הבישול – זו כל ההכנה, הקניות, הסחיבה. כשאת לבד עם חמישה ילדים, זה המון. הם לא רק חוסכים כסף – הם רואים אותך. וזה לא מובן מאליו. כולם חוזרים לשגרה, ואת נשארת לבד. הם לא שוכחים".
מתניה שנרב קורא לציבור להיות שותפים לעשייה המבורכת ולתמוך בעמותה, המפעילה מיזמים ברוחה של רנה ברחבי הארץ: "כדי להמשיך להפיץ את האור שלה, אנחנו צריכים את הציבור איתנו".
בשיתוף עמותת קול רנה
פורסם לראשונה: 12:43, 31.07.25
