ג', בת שלוש, נולדה למציאות לא פשוטה. אמה, מתמודדת כבר שנים עם מצב נפשי קשה ואשפוזים תכופים במוסדות לבריאות הנפש. לפני כשנתיים ג' הוצאה מביתה תוך שימוש בסמכויות הקיימות בחוק, ומאז היא שוהה באומנת חירום - פתרון זמני, עבור ילדים שאינם יכולים לשהות בביתם, עד למציאת פתרון ארוך טווח.
אלא שהמצב הזמני הולך ומתארך, בשל קושי - הולך ומעמיק - באיתור משפחות אומנה שיסכימו להכניס לביתם ילדה שנסיבות החיים אינן מאפשרות לה לשהות אצל משפחתה הביולוגית.
לפי נתוני משרד הרווחה, בשעה זו ישנם 65 ילדים שמצבם דומה לזה של ג': שוהים מחוץ לביתם, וממתינים באופן בהול למשפחה אומנת שתפרוס עליהם חסות. "הנחת המוצא היא שלילדים עדיפה מסגרת של משפחה על פני מסגרת מוסדית, במיוחד בגילים הצעירים", מסבירה חוה לוי, העו"ס האחראית על חוק הנוער מטעם משרד הרווחה.
"מערכת האומנה מתמודדת כיום עם קושי בגיוס משפחות אומנה שיכולות לקלוט ילדים שהוצאו מביתם", אומרת עו"ס נוגה חיות, מנהלת חטיבת האומנה בארגון א.ד.נ.מ. "לצד הקושי, אנחנו רואים את הכוח האדיר של משפחות אומנה חדשות שמצטרפות למעגל. עבור הילדים האלה, משפחת האומנה היא לא רק מסגרת חלופית. היא משפחה שמעולם לא הייתה להם קודם".
ירידה בהיענות בתקופת המלחמה
אלא שדווקא תקופת המלחמה הובילה לירידה מסוימת במידת ההיענות של משפחות לאתגר. "למשפחה שפונתה מביתה - למלון או לדירה זמנית - קשה לקחת ילד לאומנה", מתארת עדי מקל, מנהלת השירות לאומנה במשרד הרווחה. לכך, אפשר להוסיף גם את המשפחות המגויסות למילואים. בחברה הערבית, נרשמה ירידה בנכונות לאומנה בשל האלימות הגואה.
במשרד הרווחה מבקשים להעלות מודעות לחשיבות האומנה כפתרון מיטיב עבור הילדים. "כשזה מצליח - ויש הרבה סיפורי הצלחה - אומנה נותנת ערך גם לילדי המשפחה האומנת", מדגישה מקל. "ילדים שראו את ההורים שלהם עושים מעשה אלטרואיסטי, שגדלו עם ילד נוסף בבית, מבינים מה זו אזרחות טובה.
"הרבה משפחות מדווחות על כך שהאומנה עשתה להן טוב, וקרבה מאוד בין בני המשפחה. יש ילדי אומנה שגדלו, בגרו, והמשיכו להיות בקשר עם משפחות האומנה שלהם".
עדי מקל, מנהלת השירות לאומנה במשרד הרווחה: "למשפחה שפונתה מביתה - למלון או לדירה זמנית - קשה לקחת ילד לאומנה". לכך, אפשר להוסיף גם את המשפחות המגויסות למילואים. בחברה הערבית, נרשמה ירידה בנכונות לאומנה בשל האלימות הגואה
הצטרפות למאגר משפחות האומנה דורשת הליך של קבלת רישיון, המותנה בעמידה בתנאים שנקבעו בחוק. לאחר קבלת הרישיון, עמותות שהוסמכו בידי משרד הרווחה מנסות להתאים בין הילדים הזקוקים לאומנה לבין המשפחה.
עוול כפול
לצד המשפחות הללו, פועלות בישראל משפחות המתפקדות כ"אומנת חירום" - "משפחות שמוכנות לפתוח את הבית ולקלוט ילד מהרגע להרגע", מסבירה לוי.
שהות באומנת חירום מיועדת להיות קצרה ככל האפשר, מתוך כוונה למצוא לילדים אומנה ארוכת טווח ככל האפשר. אלא שהקושי באיתור משפחות אומנה מוביל לכך שלא פעם, ילדים נותרים באומנת החירום זמן רב יותר מהרצוי.
כך נוצר עוול כפול: גם עבור הילדים השוהים באומנת החירום, שיוצרים התקשרות למשפחה שאינה צפויה לגדל אותם לאורך זמן, וגם עבור ילדים אחרים, שמצבם דורש הוצאה מיידית מהבית, אך משפחות אומנת החירום אינן פנויות לכך. "צריך עוד מתנדבים לאומנה", חרצה לוי.
2 צפייה בגלריה
"הרבה משפחות מדווחות על כך שהאומנה עשתה להן טוב, וקרבה מאוד בין בני המשפחה"
(צילום: Shutterstock)
הקושי באיתור משפחת אומנה גובר ככל שגיל הילדים עולה, או כשישנן נסיבות מיוחדות כמו צרכים מיוחדים והתנהגות מאתגרת שנגרמה בשל הטראומה שחוו הילדים. גם עבור אחים שהוצאו יחד מביתם קשה יותר לאתר אומנה.
שירותי הרווחה, והעמותות האמונות על הליך "שידוך" המשפחות והילדים מטעם משרד הרווחה, משתדלים שלא להרים ידיים.
משפחות השוקלות להצטרף למאגר האומנה מוזמנות להתקשר למוקד *4561 של ארגון א.ד.נ.מ.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.04.25
