אחרי כמעט שלוש שנים בישראל שגריר גרמניה בישראל, שטפן זייברט, החליט להכיר את ישראל לעומק דרך הרגליים. לפרויקט שלו הוא קורא "שגריר בשביל". הרעיון: לצעוד בכל מקטעי "שביל ישראל", בכל פעם עם ישראלי אחר שהוא בוחר.
זייברט בן ה-64, לשעבר הדובר המיתולוגי של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, הספיק עד היום לצעוד ב-13 מקטעים. הוא צפוי לסיים לחרוש את המדינה עד סוף השנה.
6 צפייה בגלריה


השגריר הגרמני שטפן זייברט. "השיחות הן שונות כשאתה בסוף הכוח הפיזי שלך ומטפס למעלה"
(צילום: ריאן פרויס)
כל מקטע הוא מאמץ לא קטן ויכול להימשך בין שבע לשמונה שעות של צעידה בשמש, בחום וגם בקור ובגשם. כל מי שצועד עם השגריר מקבל בסוף המקטע חולצה שעליה נכתב "שגריר בשביל".
עד היום הוא צעד עם חבר הכנסת מתן כהנא בהרי ירושלים בגשם שוטף; עם מיקי חייט, מדריך קפוארה חרדי; מיכל סלע, מנכ"לית גבעת חביבה; ראיה עזמי, בלוגרית הייטק ואביה סלמאן אבו רוקון, שניהם דרוזים מעוספיה; דניאל ליפשיץ, נכדו של החטוף עודד ליפשיץ ז"ל; ניר אבישי כהן, פעיל שלום, סופר ומגדל מנגו; פטר יוסף, נזיר ממנזר גרמני; רן גלוזמן, סופר ומורה לעברית; יונתן זייגן, פעיל שלום ובנה של ויויאן סילבר ז"ל שנרצחה בבארי, ומיכל רובנר, אמנית.
בחודש ינואר, בקטע החמישי, צעד השגריר עם ד"ר פליקס בנינגר. הם צעדו מתל תנינים עד נחל חדרה. ד"ר בנינגר חי בארץ משנת 2007. במקור הוא מהעיר היידלברג שבגרמניה, והגיע לירושלים במסגרת עבודה מדעית. בנוסף, הוא גם פעיל בארגון "רופאים נגד אנטישמיות".
"הדיפלומט מספר אחת עבור החטופים"
"זה היה מאוד מרגש. שטפן גם לקח אותי לקטע לא פשוט בכלל בין לטרון לקיבוץ צובה", מספר דניאל ליפשיץ, נכדו של החטוף עודד ליפשיץ ז"ל. "השגריר שטפן הוא חבר יקר.
"אני חושב שהוא הדיפלומט מספר אחת עבור החטופים. הוא עושה כל מה שהוא יכול למען המשפחות, גם אם צריך לעמוד מול הממשלה הגרמנית או הישראלית או כל אחד. בראש מעייניו טובת החטופים, וזה מדהים. אשמח לצעוד איתו בכל פעם שאוכל".
"היה מאוד מעניין לבלות יום בהליכה, ולראות את ההתעניינות של השגריר ביחסי יהודים וערבים ובמצב הדמוקרטיה", משתפת מיכל סלע. "עוברים על פני יישובים יהודיים וערביים, ומתעמתים עם ההיסטוריה שלנו. מבחינה חינוכית, על כולנו להתעמת עם ההיסטוריה ולקבל נרטיבים שונים, כי בסוף כולנו ישראלים וכולנו חיים פה.
"זה מה שאנחנו עושים בגבעת חביבה. זאת גם הסיבה שאנחנו בקשר עם השגריר והשגרירות - חינוך לדמוקרטיה, לכבוד הדדי, לשוויון והבנה".
דניאל ליפשיץ: "הוא הדיפלומט מספר אחת עבור החטופים. הוא עושה כל מה שהוא יכול למען המשפחות, גם אם צריך לעמוד מול הממשלה הגרמנית או הישראלית או כל אחד"
"שטפן הגיע לישראל ברגע דרמטי וכואב למדינה שלנו, והיה לשגריר הכי משמעותי בתקופה הזו", אומרת מיכל רובנר. "מעבר לכל העיסוק הדיפלומטי המאתגר, מה שבאמת בולט הוא המאמץ האדיר והמיוחד שלו להתחבר למקום הזה: לאנשים, לשפה העברית שאותה למד, לנופים.
הוא ערך בביתו מפגשים תרבותיים מרתקים, וגם לוקח חלק מרכזי במשבר החטופים", היא מוסיפה. "הוא נשא נאומים מרגשים, הגיע ללוויות, חיזק וחיבק. בהליכה שלנו יחד היה אפשר לראות עד כמה שטפן באמת התמסר למקום הזה. כל דבר עניין אותו - שמות הפרחים, חרסים ופסיפסים עתיקים שמצאנו".
"זכיתי ללכת איתו את המקטע ה-12", משתף ח"כ מתן כהנא, "לדאבוני נפלנו על היום הכי גשום בשנה, דבר שהחזיר אותי לשירות הצבאי. זה מיזם מאוד יפה, כי הוא בוחר להתחבר למדינת ישראל דרך הרגליים ודרך האנשים. הוא בחר חבורה מאוד מגוונת, ולדעתי אני הפוליטיקאי היחיד.
"התרשמתי שהוא פרו-ישראלי, בתוך כל המורכבות. תמיד נאלץ, לצערנו, גם לוודא שהוא מייצג עמדה מאוזנת", מוסיף כהנא. "אבל נראה לי שבהליכה המשותפת שלנו, ב-20 ק"מ שצעדנו, הצלחתי להסביר לו עד כמה הציבור הישראלי זז ימינה, ועד כמה כל מיני מושגים שמבחינתם הם מושגי יסוד - הפכו להיות לא רלוונטיים בישראל, כמו למשל מדינה פלסטינית.
"אני רואה את המאמץ שלו להימנע מלדרוך על מוקשים, ובסך הכול מתרשם שהוא מאוד אוהב ישראל".
"לנשום עמוק ולנקות את הראש"
"הייתי עד עכשיו בצפון, במרכז, בכרמל, בנגב ובהרי ירושלים. כל שבוע היכן שזה מתאים ללוח הזמנים, ועדיף באזור שלשותף שלי להליכה יש קשר אליו. עם ערבי-ישראלי מהגליל צעדנו בגליל, עם פעיל שלום צעדנו באזור הכינרת", מספר השגריר. "אני לוקח בכל שבוע יום אחד כדי ללכת לטייל בשביל ישראל. זה דבר טוב. זה עוזר לי לנשום עמוק ולנקות את הראש".
מאיפה הרעיון?
"אנחנו מציינים 60 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וגרמניה. עבורנו זה עניין גדול. יהיו ביקורים של אישים פוליטיים רמי-דרג, נעשה תערוכה עם בית בן-גוריון בתל-אביב.
"חשבתי שזה יהיה טוב לצעוד ב'שביל ישראל' עם מגוון של ישראלים מכל הסקטורים של החברה. מקטע אחד כל שבוע עם חבר אחד לדרך. כאן בשגרירות חשבו שאחרי פעמיים-שלוש ארד מהרעיון, אבל זה הפך להיות חלק שגרתי מהשבוע שלי".
6 צפייה בגלריה


"חשבו שאחרי פעמיים-שלוש ארד מהרעיון, אבל זה הפך להיות חלק שגרתי מהשבוע שלי"
(צילום: ריאן פרויס)
איך בחרת את האנשים שאיתם אתה צועד?
"אני רוצה שהמגוון של הישראלים ימצא ביטוי גם כאן. זאת לא בחירה מדעית; צעדתי עם נזיר, ד"ר מבילינסון, עיתונאי, נכד של חטוף, פעיל שלום, פוליטיקאי, צעדתי עם חייל מגלי צה"ל, אישה דרוזית, חרדי. אני מנסה לכסות את כל הסקטורים של החברה הישראלית, בתנאי אחד: ללכת עם אנשים שאני אוהב.
"ברור שאם תבלה שעות בצעידה ליד מישהו זה עוזר להכיר, אבל אתה לא רוצה להיות עם מישהו שאתה לא אוהב. יש כל כך הרבה אנשים טובים בארץ, ויש לי רשימה ארוכה של אנשים שרוצים לצעוד איתי. זה שונה בכל פעם.
"הלכתי עם מיכל רובנר האמנית, וללכת איתה זה אומר לעצור כשהיא מזהה משהו ולראות את הסביבה דרך העיניים שלה. זאת חוויה אחרת לגמרי מאשר ללכת עם נזיר נוצרי מהכינרת שיכול לספר לך על הסיפורים מהתנ"ך באזור הזה, או ללכת עם ח"כ מתן כהנא, שאיתו מנהלים שיחה פוליטית תוך כדי הליכה מאומצת בקצב של מסע צבאי. זה הקסם שבדבר", מסביר זייברט.
"במדינה הזאת - הקשר לאדמה הוא משהו שיהודים חשים בצורה מאוד חזקה, וזה חלק מהיסוד של השהייה שלהם פה. זה נכון גם לגבי ערבים או פלסטינים, לפי איך שכל אחד מהם מכנה את עצמו. גם הם חשים בקשר החזק לאדמה. לשמוע את זה ולהרגיש את זה כשאני צועד, זאת חוויה מאוד ישראלית עבורי. לפעמים זה עוזר לי להבין את הפוליטיקה של המדינה".
ח"כ מתן כהנא: "נראה לי שבהליכה המשותפת שלנו, הצלחתי להסביר לו עד כמה הציבור הישראלי זז ימינה, ועד כמה כל מיני מושגים, שמבחינתם הם מושגי יסוד - הפכו להיות לא רלוונטיים בישראל, כמו למשל מדינה פלסטינית"
אתה מתכוון לצעוד גם עם מתנחלים מיהודה ושומרון?
"אני לא אלך בגדה המערבית ובשטחים הכבושים. שם זה בכלל לא אזור שאני ממונה עליו. אני השגריר בישראל, בתוך הקו הירוק".
יש דברים חדשים שלמדת על הישראלים דרך המסעות האלה?
"האהבה לאדמה ממש מוחשית ופיזית, מחברת אנשים שאחרת, מבחינה פוליטית, לא היו מחוברים בכלל. אתה יכול ללכת עם פעיל שלום שמאלני ולחוש שהאהבה הזאת לישראל היא חלק מהזהות, וזה מה שהוא עובד למענו ונאבק למענו. אתה יכול לקבל את אותה תחושה ממישהו שמגיע מחלק אחר של האוכלוסייה. אני חש את זה כאן, אצל החברים והמכרים הישראלים שלי, יותר חזק מאשר בגרמניה.
"ואז יש את מזג האוויר: כשמתחיל לרדת גשם, ישראלים מסתכלים עליך כמו משוגע אם אתה ממשיך לצעוד. כהנא היה שונה, ירד גשם שוטף אבל עשינו את זה. יש לכם מזג אוויר נפלא, ואתם לא צריכים לצעוד במזג אוויר פחות טוב. בגרמניה אין בחירה כזאת".
6 צפייה בגלריה


מימין לשמאל: זייברט עם יונתן זייגן, בנה של ויויאן סילבר שנרצחה בבארי, והסופר רן גלוזמן. "האהבה לאדמה מוחשית ופיזית"
(צילום: שגרירות גרמניה)
התרשמת מהקשר של הישראלים לאדמה?
"ההיסטוריה היהודית יצרה את הקשר הזה. מאות שנים של געגועים ושאיפה לאדמה - ובסוף השיבה. זאת הזהות הלאומית שלכם. זה משהו שאני מבין בצורה ברורה כשאני צועד עם יהודים, ואני מבין את זה כשאני צועד עם ערבי מהגליל ששורשיו כאן עמוקים באותה מידה. כשצעדתי עם דרוזית בכרמל, זה היה כמו לצעוד בגן האישי שלה. היא הכירה כל עץ וכל סלע".
אולי תקרב את השלום בין יהודים וערבים באמצעות המסעות האלה?
"כן, גם אם זה נשמע אולי תמים. אולי כדאי שיתחילו לצעוד ביחד - והשגריר הגרמני יצטרף להליכה. זה יכול להיות רעיון טוב. יש לך שיחות שונות כשאתה בסוף הכוח הפיזי שלך ומטפס למעלה - אז השיחה הופכת שונה.
"לפעמים אני חושב שאם אנשים מרקע שונה ושאיפות פוליטיות שונות יצעדו ביחד, אחרי 7-6 שעות הם יגלו שיש מכנה משותף ביניהם. אנחנו לא מדברים תמיד על פוליטיקה. לפעמים מדברים על משפחה, אמונה, פשוט איך אנשים חיים את חייהם.
"מה למדתי מהצעדות? קשה לומר. בכל אופן, אני חוזר כל פעם עם תחושה שיש כל כך הרבה אנשים עם רצון טוב, שאולי בכל זאת היה ניתן למצוא אחדות".
"המדבר שלכם מלכותי, הכרמל מדהים"
דרך המסע, השגריר זייברט גם למד לאהוב את הטבע בישראל: "המדבר שלכם הוא ממש מלכותי, מעורר השראה, אבל אני גם קצת מפחד מהמדבר. הגליל עבורי הוא חלק בישראל שאני הכי אוהב מהרגע הראשון. הגבעות הסלעיות, נהר הירדן, זה ממש מדבר אליי.
"לפעמים אני מדמיין שהיה לי בית קטן בגליל, אבל זה לא יקרה - זאת רק מחשבה יפה. הכרמל מדהים. אני ממש אוהב אותו. הרי ירושלים יפהפיים. לפעמים אתה יכול לשמוע את רעש הכביש כשאתה באמצע הטבע".
איך אתה רואה את המצב הפוליטי כאן?
"בשבילי כשגריר גרמני יש כרגע לחטופים עדיפות עליונה, יש ביניהם גם כמה אזרחים שלנו. צריך לעשות הכול כדי לשחרר אותם. אנחנו מקווים ששיחות יביאו להפסקת אש מחודשת ולשחרור החטופים. וכאן אני כמובן גם חושב על המצב הנואש של האוכלוסייה האזרחית בעזה, שחייבת סוף-סוף לקבל הזדמנות לבנות את החיים שלה מחדש, בלי שלטון של חמאס".
זייברט: במדינה הזאת - הקשר לאדמה הוא משהו שיהודים חשים בצורה מאוד חזקה, וזה חלק מהיסוד של השהייה שלהם פה. זה נכון גם לגבי ערבים או פלסטינים. לשמוע ולהרגיש את זה כשאני צועד, לפעמים עוזר לי להבין את הפוליטיקה הישראלית"
מה אתה חושב על המחאות וההפגנות?
"אנחנו עוקבים מקרוב אחרי המצב הפנימי וההתפתחויות. כחברים של ישראל, אנחנו מחוברים בקשר הדוק לדמוקרטיה הליברלית במדינה הזאת. וכמובן יש לנו עניין רב בכך - איך הדמוקרטיה הזאת מתפתחת ובכמה להט מתווכחים עליה.
אבל, כפי שאמרתי, הפוקוס שלנו הוא כרגע על המצב בעזה והמאמצים להשיב את החטופים. וכמובן אנחנו מקווים שניתן יהיה לשמר את הפסקת האש עם לבנון, ולהפוך אותה לקבועה. זה הישג גדול, וזה האינטרס של האנשים שיכולים עכשיו סוף-סוף לחזור לבתיהם".
לא מזמן הוזמן זייברט לביקור בראש הנקרה, וראה את תושבי המקום חוזרים לבתיהם: "זאת הייתה שמחה ענקית לראות איך יישוב שלם חוזר הביתה אחרי 18 חודשים. הוזמנתי על ידי אנשים מראש הנקרה שחזרו לפני פורים, ושמחתי לבוא אחרי כל מה שעברו. כשאתה עומד שם ואתה רואה את לבנון כל כך קרובה, אתה מקווה שהתקווה לחיים שקטים תתגשם בשני הצדדים".
הגעת כמה פעמים להפגנות. מה אתה מזהה?
"מצד אחד הנאמנות הבלתי נגמרת של המפגינים, אבל גם את התשישות הפנימית שלהם. אני גם אוהב ללכת לעצרת הקטנה בהרצליה שמתקיימת בכל יום חמישי בערב. סיפור לגמרי פשוט, במקור עבור עומר שם-טוב, שגר בעיר. אבל מאז שחרורו מהשבי, האנשים ממשיכים להיפגש שם ומתאחדים עם יתר החטופים מהעיר ששבו. זה מאוד נוגע לליבי, הנאמנות הזאת לאורך זמן".
פורסם לראשונה: 00:00, 17.04.25