בין ערימות הבגדים ופריטי התרומות באולם הגדול בכפר המכביה, ילנה טרופנוב מקפלת חולצות ומכנסיים עבור משפחות מרמת גן שפונו מבתיהן שנפגעו מטילים איראניים. הידיים שעבדו פעם במפעל בניר עוז ושהכירו טרור ושבי, ממיינות כעת בגדים ומחלקות חיוכים. זהו המפגש היומיומי בין אישה שעברה גיהינום ובחרה לא להישבר, לבין אנשים שמחפשים תקווה באמצע המשבר.
ב-7 באוקטובר איבדה ילנה (50) את בעלה ויטלי ז"ל, בטבח חמאס בניר עוז. היא נחטפה לרצועה יחד עם אמה, עם בנה סשה, ועם בת זוגו ספיר כהן.
5 צפייה בגלריה
טרופנוב בכפר המכביה. "המפונים שמחים לראות אותי, אומרים שזה נותן להם תקווה"
(צילום: עוז מועלם)
ילנה, אמה אירנה טאטי, וספיר שוחררו בעסקת החטופים הראשונה. סשה שוחרר רק בחודש פברואר האחרון, אחרי 498 ימים של תופת במנהרות חמאס. מאז הם מתגוררים בכפר המכביה ברמת-גן, שם מקפידה ילנה להתנדב למען המפונים תושבי העיר, שדירותיהם נפגעו ממטחי הטילים מאיראן.
מדי יום היא פוקדת את אולם התרומות, ושם ממיינת ומסדרת בגדים עבור המפונים. "אם אני עברתי את מה שעברתי ואני כאן, עוזרת לאחרים - אז הכול אפשרי", אמרה בנחישות. "המפונים שמחים לראות אותי, אומרים שזה נותן להם תקווה".
טרופנוב לא לבדה. לצידה פועלים עשרות מתנדבים. "יש פה המון דברים שאנשים הביאו מכל מקום בארץ", סיפרה בהתרגשות ותיארה, בעיניים בורקות, בעלת עסק מאשקלון שהביאה סחורה חדשה מחנותה, לתרומה. "זה העם שלנו".
5 צפייה בגלריה
ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, מתרגש לפגוש את טרופנוב במתחם ההתנדבות בכפר המכביה
(צילום: באדיבות עיריית רמת גן)
כשראש עיריית רמת-גן, כרמל שאמה הכהן, הגיע השבוע לבקר את המפונים בכפר המכביה, הוא פגש את טרופנוב באולם התרומות והתרגש: "כמה תעצומות נפש נדרשות לקום מהטראומה הגדולה שהיא חוותה, ועוד לסייע לאחר ולתמוך במשפחות שפונו".
5 צפייה בגלריה
טרופנוב עם סימה (מימין) וכוכבה ברזילאי, מתנדבות בכפר המכביה שסייעו לה ולאמה עם חזרתן מהשבי
(צילום: עוז מועלם)
"אם אני יכולה לעזור לאחרים שקשה להם עכשיו - אז למה לא בעצם?", היא מגיבה בצניעות האופיינית לה.
"החזרת החטופים - חובה מוסרית"
גם כשהאזעקות מצפצפות והטילים נופלים, היא לא מפסיקה. המבצע הנוכחי מול איראן אמנם מעורר בה זיכרונות קשים, אך לא משתק אותה. "התחושות שלי הן כמו של רוב האנשים - זה קשה, אין מה להגיד. מדינה שלמה לא ישנה בלילות, אנשים עם ילדים קטנים, קשישים, כולנו למעשה, רצים לממ"דים כל כמה שעות".
אבל לצד הקושי, יש לה גם תקווה עמוקה. "אני מקווה מאוד שנסיים את המהלך הזה מהר ובהצלחה גדולה, ושבעזרת השם יהיה לנו רק שקט, שלווה ושלום בארץ שלנו בהמשך".
5 צפייה בגלריה
רגע השחרור מהשבי של טרופנוב ואמה, אירנה טאטי. "מקווה שההצלחה במהלך מול איראן תעזור להחזיר את החטופים"
(צילום: רויטרס)
מדברים על כך שיש התקדמות במ"מ להחזרת החטופים - את אופטימית?
למרות שהיא כבר לא בקשר פעיל עם מנהלי המשא ומתן, יש לה תקווה גדולה שההצלחות הצבאיות יובילו לעסקה: "אני מאוד מקווה שההצלחה במהלך מול איראן תעזור לנו להחזיר את כל החטופים שלנו הביתה, וכמה שיותר מהר, כי באמת אין להם זמן. את החיים - לשיקום, ואת החללים - לקבורה ראויה בארץ ישראל. זו החובה המוסרית שלנו".
"ניר עוז זה הבית"
בין התנדבות להתנדבות, גם כשהמצב הביטחוני מסוכן, ממשיכה טרופנוב לנסוע לניר עוז כדי להאכיל את חתולי הקיבוץ הנטוש. "לחתולים אי אפשר להסביר: 'חכו עם הרעב, עכשיו מלחמה, מסוכן לצאת', הם רוצים לאכול כל יום, כמו כולנו".
בלי לומר זאת באופן ישיר, נראה כי לצד הנאמנות המרגשת שלה לבעלי החיים שנותרו בקיבוץ השומם - זו גם דרכה להישאר מחוברת לביתה, למקום שבו נרצח בעלה ושממנו נחטפה, ואולי בעיקר לזיכרונות היפים משם.
5 צפייה בגלריה
טרופנוב באחת מפינות האכלה בניר עוז. "את החתולים לא מעניין שיש מלחמה, הם רעבים"
(צילום: גדי קבלו)
את רואה את עצמך חוזרת להתגורר בניר עוז?
"מהרגע שבו נחטפתי - ידעתי שאחזור לגור שם. גם בשבי, כשהמחבלים שאלו לאן כל אחת מאיתנו תחזור אחרי שנשתחרר מהשבי - עניתי להם בלי להתבלבל: 'אני חוזרת לניר עוז'".
לצד זה, ישנו גם קונפליקט אנושי ומורכב שמייצר דילמה בהחלטתה: סשה וספיר רוצים להישאר ברמת גן, בבית שבו התגוררו עד שנחטפו, אבל ילנה לא יכולה לנתק את הקשר שלה לבית בקיבוץ. "מצד אחד אני רוצה להיות קרובה לבן שלי, ומצד שני - הקיבוץ זה הבית שלי ואני לא עוזבת אותו", היא משתפת. "כנראה שאחלק את החיים שלי בין רמת גן לניר עוז. אני עוד לא יודעת איך זה יהיה, אבל מאמינה שבסוף הכול יסתדר".
וכך, באולם התרומות בכפר המכביה, בין הבגדים המקופלים והמפונים שבתיהם נחרבו כליל, ילנה מוכיחה שגם אחרי הטרגדיה הכי גדולה, אפשר לבחור בחמלה. שגם אחרי השבי הכי קשה, אפשר לבחור בנתינה. ושגם כשהלב שבור, אפשר עדיין להיות הלב של אחרים.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.06.25
