החופש הגדול החל השבוע, אך ת' וע', זוג אחים שהוצאו לפני כמה חודשים מביתם לפנימייה באחריות משרד הרווחה בשל קשיים תפקודיים של הוריהם, אינם חוזרים לביתם.
ת' בת השמונה ("בוגרת ואחראית", מתארים אותה בפנימייה), וע' בן השש, שאוהב כדורגל ומשחקי קופסה, מוגדרים "חסרי עורף משפחתי" - מי שאינם יכולים לשוב הביתה, אף לא לתקופות קצרות, שכן הוריהם אינם מסוגלים לטפל בהם.
מדובר בתוכנית של משרד הרווחה, שמפעילה עמותת "ילדים בסיכוי" עבור ילדים נעדרי עורף משפחתי ("נעם"). התוכנית מחברת ילדים ונערים השוהים בפנימיות הרווחה, עם משפחות המלוות אותם בחופשות בית הספר ובכל שבת שנייה - המועדים שבהם מרבית ילדי הפנימיות חוזרים לבתיהם.
למרבה הצער, בשונה מאחיהם הגדולים, ששוהים גם הם בפנימייה, העמותה לא הצליחה למצוא מי שיארחו את ת' וע' בקיץ, ומשרד הרווחה מחפש כעת משפחה שתקלוט אותם.
"לא מכירים את חוויית המשפחה"
בישראל חיים כ-6,300 ילדים שהוצאו מבתיהם, מרביתם בצו בית משפט. הם נחלקים בין פנימיות, מעונות משפחתיים ומשפחות אומנה, ו-20% מהם מוגדרים כנטולי עורף משפחתי.
"גם אם הם חוזרים הביתה, זה רק לכמה שעות - זה לא בית שהם יכולים להיות בו", אומרת שלומית בירנבוים מהאגף החוץ-ביתי במשרד הרווחה. "את החוויה של מה זה בית, מה זה משפחה - הם לא חווים. יש מיומנויות שאתה לא יודע שאתה לא יודע - עד שלא חווית אותן. פנימייה, טובה ככל שתהיה, לא תוכל לספק את זה".
הדר בנימין, מנהלת תוכנית "ילדי נעם" בעמותת "ילדים בסיכוי", מסבירה את החוויה של ילדים כמו ת' וע': "להיות ילד נעדר עורף משפחתי, זו תחושה של תלישות ובדידות מאוד-מאוד גדולה. למרבית הילדים והמתבגרים יש הורים - הם בחיים, ויש איתם איזשהו קשר, אבל הם לא יכולים לשמש דמות יציבה ומשמעותית עבור ילדיהם בשל התמודדות עם מחלות נפש, התמכרויות וסיבות אחרות.
"הילדים רגילים להתמודד עם החיים לבד - הם התמודדו עם פגיעות בקשר, עם הזנחה, עם תחושה שאין אף אחד שאני באמת יכול להסתמך עליו", מוסיפה בנימין. "כשיש מסיבת סיום - אף אחד לא מריע לו ואומר כל הכבוד. החוויה הזאת, של להיות נעדר עורף, מלווה אותם לאורך כל החיים".
לדבריה, "הילדים האלה קיבלו את הקלפים הכי גרועים שאפשר לקבל, אבל יש סיכוי שאם יזמנו להם חוויות מתקנות עם מבוגרים מיטיבים - החוויה הנפשית שלהם יכולה להשתנות. יש סיכוי שהם יוכלו לתפקד כמבוגרים, להפנים דפוסים מיטיבים של קשר ולפתח מערכות יחסים מיטיבות זוגיות. בזכות החשיפה הזאת, הכניסה למשפחה אחרת, שתראה להם שאפשר".
"לא רוצים לייצר לילד עוד חוויית נטישה"
כ-400 ילדים משתתפים בתוכנית המשפחות המלוות, והם ישהו בחברתן לאורך כשלושה שבועות במהלך חופשת הקיץ. כ-70 ילדים נוספים, בהם ת' וע', יכולים להשתתף בתוכנית מבחינת יכולתם לצאת מהפנימייה ולהשתלב היטב בחיי משפחה - אך כאמור, טרם נמצאה עבורם משפחה מתאימה.
בעבר, אומרת בירנבוים, לא היתה תוכנית מוסדרת עבור ילדים ללא עורף משפחתי לתקופת החופש הגדול והחגים. "לפעמים מתנדבי שנת השירות או השירות הלאומי היו לוקחים אותם הביתה - אבל העובדה שזה לא היה מוסדר, גרמה לכך שהקשר היה קצר-טווח".
הדר בנימין, מנהלת תוכנית "ילדי נעם" בעמותת "ילדים בסיכוי": "הילדים האלה קיבלו את הקלפים הכי גרועים שאפשר לקבל, אבל יש סיכוי שאם יזמנו להם חוויות מתקנות עם מבוגרים מיטיבים - החוויה הנפשית שלהם יכולה להשתנות. יש סיכוי שהם יוכלו לתפקד כמבוגרים, להפנים דפוסים מיטיבים של קשר, ולפתח מערכות יחסים מיטיבות זוגיות"
הסדרת התוכנית באמצעות "ילדים בסיכוי", לפני שנים אחדות, נועדה למסד קשרים ארוכי טווח בין המשפחות לבין הילדים. "אנחנו רוצים שאנשים ידעו שהקשר הוא לאורך שנים, ובתקווה - כשהילד יסיים את הפנימייה, המשפחה המלווה תהיה שם עבורו. זאת לא התנדבות חד-פעמית".
מנגד, היא מדגישה, זו התנדבות אינטנסיבית פחות בהשוואה למשפחת אומנה: "מחויבות של משפחה מלווה היא מסלול של נתינה גדולה, אבל מאווררת יותר".
הליך הצימוד בין המשפחה לבין הילדים נפתח בערב חשיפה הנערך מפעם לפעם על ידי העמותה, ובו מוצגת התוכנית. לאחר מכן, אומרת בירנבוים, נערך אבחון שנועד לקבוע "האם המשפחה מבינה את המשמעויות. אנחנו לא רוצים לייצר לילד עוד חוויית נטישה".
במשרד הרווחה מדגישים כי בתוכנית משתתפות משפחות מגוונות - מבחינת גיל ההורים והילדים האחרים במשפחה, וגם "הורים יחידניים, רווקים ורווקות" מוזמנים. "אנחנו עושים צימוד בהתאמה למה שהילד זקוק לו", אומרת בירנבוים, "אין פורמט אחיד, ובלבד שיהיו אנשים ראויים וטובים שיוכלו להעניק לילדים חוויה משפחתית טובה".
- ערב גיוס למשפחות מתעניינות ייערך ב-6 ביולי. הרשמה באתר עמותת "ילדים בסיכוי" או במוקד משרד הרווחה: 188.
פורסם לראשונה: 00:00, 03.07.25
